ביאור בנין העתיד · חלק ב
ולפני הלשכות מהלך עשר אמות רחב (לבא) אל הפנימית דרך אמה אחת ע"כ לשון הפסוק (לשון בעל צורת הבית) פי' לפי שלא היו יכולין לבוא אל אויר העברים שבין הלשכות והתאין לא מחצר הפנימה ולא מחצר החיצונה כי החצר הפנימי לא היה רק מאה על מאה לפני הבית למזרח ונאמר על רוחב הבית לקיים מאה אמה נמצא רוחב הבית סותר את רוחב החצר ואותן חמש היתירים מחמשה עשר של בית החליפות סותמו עול' כותל המפסיק בין התצר הפנימי ובין החצר החיצונה הבא מן המזרח למערב שהרי עוביה שש אמות וא"כ כי היה מבוא לשם אא"כ היה משפע וכונס כשהיה מכלה סוף חומה שבין ב' החצירות שיפע בתוך החצר החיצונה בעובי הרומה אמה כדי כניסת אדם ונכנס בתוך אויר חמש אמות שבין כותל החליפות וכותל הלשכות והו ך באותו אויר לצד מערב עשר אמות ושם כלה משך בית החליפות וזש"ה מהלך י' אמות רחב ומשם ואילך כ' אמות האויר שבין הלשכות והתאים ולה (קראו מהלך רחב) והלא היה לו לומר מהלך י' אמות אורך לפי שלענין בית החליפות הוא רחב לפי שבנין החליפות מן הצפון לדרום מ"ו אמה ומן המזרח למערב אינו אלא י' אמות ע"כ דברי רש"י ז"ל. ואע"פ שהיו יכולין להלך לאויר העברים מאחורי בית הכפורית מ"מ הוצרך למבוא שבכאן שהוא למזרח החצר ששם רוב מהלך ותשמיש החצר ועוד שלפי דעתינו אין שם שער אל החצר למערב וא"כ הרוצה לילך מהחצר אל אויר העשרים יצטרך לילך לפני מזרחן ולהקיף חמשים רוחב מזרחן וק' ארכן ונ' רחבן של מערב עד שיבא אל אויר העשרים משום כך היה המבוא אליהם במזרחן ומהאי טעמא נמי לא סגי בפתחי הלשכות שאל החצר ומהו אל אויר העשרים דהא היה להם פתחים ג"כ אל אויר העשרים כמו שכתבנו לעיל ויהיה א"כ יכולין לילך אליהן דרך הלשכות דהכא נמי יצטרך להקיף ברחבן של מזרח וחצי ארכן ורחבן מבפנים מפתח ובלאו הכי נמי אין מן הראוי שפתחי הלשכות ישתמשו אל אויר העשרים שאלו הלשונות הם חדרים ראוים להיות מסוגרים ואין יוצא ובא אלא לעתו ושעתו ואלו העשרים של האויר הנה הגם ככל שאר החצר ראוים להיות פתוחים הדרך החצר שיוכלו לבא אליהם כמו אל כל החצר עכ"ל. (סוף הפסוק ופתחיהם לצפון) ז"ל צו"ה פי' לצד החצר החיצונה דהרי באותו שבצפון משתעי ורש"י ז"ל פי' בפסוק י"ט סימן מ"ו ויבאני במבוא בהיה להם ג"כ פתחים אל אויר העשרים ע"כ ואפשר שדקדק כן ממה שאמר ויביאני במבוא וגו' אל הלשכות וגו' דמשמע שהמבוא שאל אויר העשרים משם הביאו אל הלשבות הנה מבואר שהיו הלשכות פתוחות לשם עכ"ל. וז"ל מצו"ד ולפני הלשכות ר"ל כשרצה לכנוס באויר העשרים שלפני הלשכות היה לו מהלך י' אמות כו'. ומ"ש דרך אמה א' פי' באורך הכותל ממזרח למערב אבל בעוביה של הכותל מצפון לדרום היה צריך לקצץ שתי אמות דהיינו אמה אחת נגד הלשכה שהלשכה היתה נ"א אמה כמבואר בצו"ה ואמה אחת כדי שיוכל לכנוס לאויר החמש אמות מצפון לדרום שבין כותל הלשכה לכותל בית החליפות עכ"ל. ברש"י נמצא כל רוחב החצר סתום ר"ל חצר החיצונה ולענין זה הוא סתום שאין יכולים לבא ממנה אל אויר העשרים וק"ל:
פסוק ה בנין מוסב למעלה כי יאכלו העתיקים חלל בנין:
פסוק ז וגדר אשר לרוץ לאמת הלשכות וגו' ארכו חמשים אמה. (לשון צור"ה) פי' רש"י ז"ל וגדר אשר לחוץ וגו' המפסיק בין הלשכות והחצר החיצונה של צד מזרח ארכו חמשים אמה מן הצפון לדרום עכ"ל רש"י ומונה דאף אותו גדר של צד מערב הלשכות ג"כ ארכו נ' אמה ולא נקט רק של צד מזרח אלא משום דקרא בחד גדר איירי וכבר רש"י דבההוא גדר שֶאֶל רוב החצר מיירי א"נ לפי שהוא מכוון חמשים אמה משא"כ במערב שלשם ע"כ הוא אמה א' יותר שהרי נתבאר למעלה שהתחלת הלשכות נתרחק ה' אמות מבין החליפות ואותן ה' אמות בסופן למזרח בנוי כותל חצר הפנימי דהיינו ע"י המפסיק בינה לחיצונה ורוחב ו' אמות ה' מהן כנגד אלו ה' ואמה אחת יתירה ומכותל הזאת ולהלן חלל חצר החיצונה דהיינו ע"נ ק' אמה כמו שכתוב וימד משער אל שער ק' אמה ומעתה קשיין קראי אהדדי דכתוב א' אומר (סימן מ"ב פסוק ח') כי אורך הלשכות נ' אמה מן הצפון לדרום וכתוב א' אומר פסוק ב' והרחב נ' אמות שהוא רוחב החצר שלפני הלשכות כדפי' רש"י התם ולפי החשבון שלמעלה שהלשכות מתחילין באמה שמן עוביה הכותל חצר הפנימי דהיינו ע"י נמצא שנותר לך אמה א' שלא הועלה בחשבון כתוב זה ולא בחשבון כתוב זה ולאנה תטילה ונמצא שהכתובים מכחישים זא"ז בא הכתוב הזה וגדר אשר לחוץ ומכריע ביניהם שפי' בהך קרא גדר שאל המזרח בלבד לומר שאותי גדר היה נ' אמה כנגד חצר החיצונה אבל הלשכות בעצמן הן נ"א אמות אלא שאמה יתירה לא היתה צריכה לגדר שעובי הכותל של חצר הפנימי סותמה לפיכך לא מיירי אלא בחד גדר והיינו בשל מזרח לפי שבשל מערב היא נ"א אמה ששם אין דבר הסותמו עכ"ל צו"ה. וז"ל ספר מצודת דוד ואף שאמרנו למעלה שהאמה הקיצונה בכותל חצר הפנימי היה פרוץ וא"כ היה נראה כל הכותל מ"מ הי' נכסה מעין הרואה העומד ממרחק עכ"ל. בפסוק אל פני הלשבות פי' למזרחן של הלשכות. ברש"י המפסיק בין הלשכות ר"ל כותל המזרחי של הלשכה מפסיק בין הלשכה לחצר החצונה:
פסוק ח כי אורך הלשכות אשר לחצר החיצונה נ' אמה. צו"ה ר"ל מדתם מצפון לדרום ואמר אורך אע"פ שזה הוא רחבן משום סיפיה דקרא והנה על פני ההיכל ק' אמה לשון הפסוק פי' ממזרח למערב לצד האולם וההיכל ובית הכפורת (והתא מאה אמה) ולפני השלכות הללו החצר של ע"נ רוחב חמשים כמו שפירש"י על פסוק ב' אל והאורך אמות המאה פתח הצפון והרחב נ' אמות עי"ש ומ"ש הכתוב פסוק ב' אורך החצר שלפני הלשכות ק' אמה הוא בערך הלשכות שאינם רק ק' אבל החצר בעצמו עוד יותר ויותר כנגד ע"י ולהלן וג"כ למערב היה החצר עוד י"א אמה אחורי בית הכפורת ע"כ:
פסוק ט עד פסוק י"ג עי"ש עם פירש"י היטב. לשון צו"ה אע"פ שממה שכתב רש"י מוצא על פני גדר החצר כותל מזרח של חצר הפנימי כו' סמוכות לאותו הכותל כו' משמע שאלו הלשכות בנויין ארכן על פני הגדר מצפון לדרום ורוחב ממזרח למערב אי. הדבר כן לפי שאי אפשר לפרש כך שהרי היו שם תאים הבולטים עם כותליהם י"א אמה אל החצר ולא יהיה א"כ מאה חצר שיהיה בהן נ' רוחב הלשכות ונ' חצר לפניהם כמו שֶאֶל הלשכות שלמעלה וכן לא יעמדו באורך וברוחב שלהם כאותן שלמעלה דהיינו שאותן שלמעלה ארכן ממזרח למערב ורחבן מצפון לדרום ואלו להיפך ארכן מצפון לדרום ורחבן ממזרח למערב ועוד איזו דרך ילכו אל השער החצר (ר"ל שער עזרת ישראל המזרחי) האם ילכו דרך הלשכות אצ השער אתמהה וכן אין נראה לפרש שהם במקצוע צפונית מזרחית החצר הפנימי אורכן ממזרח למערב כאותן שלמעלה דא"כ אין כאן מקום להלוך מפינה לפינה בחצר החיצונה כ"א דרך הלשכות שהרי הלשכות ממלאין כל אורך החצר החיצונה שלפני הפנימית לקדים וזה אינו נראה שיהא המהלך מפינה לפינה בחצר דרך הלשכות מהטעם שפירשתי למעלה בענין הלשכות של מעלה שלא ילכו מפתחיהן מהחצר אל אויר העשרים לכך נראה שבמקום שכלים אותם התאים של השער הצפוני של ע"י שבכתף השער למזרח בכלותם מתחילין אלו הלשכות וכן בשער הדרומי וארכן עומד ממזרח למערב כאותן שנמעלה והנה יש דרך ומבוא מפינה לפינה בחצר החיצונה כי נגד מה שהם משוכים לאחור לצד מערב והם בנויים כנגד חצר הפנימי ועובי כותלה המזרחית כנגדן יהיה מקום מרוח לפניהם למזרח מסופן עד כותל החצר החיצונה שהרי ארכו של חצר לקדים כאורך הלשכות והם משוכין לאחורן ומשכחת נמי לפניהם רוחב נ' אמה חצר כאותן של מעלה והם בנויין בגדר המזרח במקצוע שלה סמוכין לכותלה כלומר בסופה לכך אסברה לך בבואו מהקדים וסובב את הצפון כנ"ל מוצא כו' שכן הם במקצוע מזרחית צפונית אלא שאין מתחילין במקצוע ממש אלא כדפרישית ואף אותה אמה היתירה שהכנסנו בלשכות שלמעלה וכתבנו שהן בעצמן נ"א אמות נוכל ג"כ להכניס כמו כן באלו הלשכות אמה ולא מעובי הכותל של החצר הפנימי ובכלות הכותל והלשכות הם כנגד החצר שם בולטין אמה אל החצר לדרום והלשכות שבדרום בולטין אל החצר בכלותן מכנגד הפנימי אמה א' אל החצר לצפון ונמצא שהם בעצמם הם נ"א אמות והחצי לפניהם חמישים לפני הלשכות שבצפון יהיה החצר לפניהם לצפון ולפני הלשכות שבדרום יהיה החצר לפניהם חמישים לדרום דוגמת שלמעלה והשתא א"ש מ"ש רש"י ז"ל כנגד הגזרה והבנין שבפנימיות לפי שנתבאר שהיו בנויין כנגד החומה של הפנימית ולא שהתחילו במקצוע ממש ושם היו בנויין אלמות בפנים כמו שנא' בסי' מ' פסוק ל' ואלמי' סביב סביב וגו' והנה הלשכות בעצמן בנויין כנגדן. (א"נ יש לפרש הבנין שבפנימית הם התאים ונוכל נמי לומד שמצר אמה מכותל תא החיצון כניסה לתוך אלו הלשכות כדי שישווה הלשכות שבמזרח אל הלשכות שבמערב כמו שנשאר בין הלשכות שבמערב לכותל ע"נ המערבי י"א אמה שהוא נקרא אחורי בית הכפורת כמו כן יהא נשאר י"א אמה מכותל מזרח של ע"נ עד כותל מזרח של הלשכות שבמזרח והא לך חשבון שחלל ע"נ לקדים הוא ק' אמה כאורך הלשכות והלשכות הם משוכין לאחורן לצד מערבי י"א אמה דהיינו נגד ששה אמות עובי כותל של ע"י וד' אמות ומחצה מן החלל דהיינו עד כותל התא הראשון דהתאים של כתף מזרח של השער ושל כתף מערב של השער ועם השער עצמו שביניהן צ"א אמה כמו שפירש"י שם נמצא נשאר ד' אמות ומחצה לכאן וד' אמות ומחצה לכאו נמצא הוא עשר אמות ומחצה שהלשכות היו משוכין לאחורן ועוד חצי אמה שהתא כנוס לתוך הלשכה נמצא שהלשכה משוך לאחוריו י"א אמה שלימים וכנגד שהלשכה משוך מאחוריו י"א אמה נשאר כמו מלפניו י"א אמה דהיינו מכותל מזרח של ע"נ עד כותל מזרח של הלשכה והוה שפיר כנגד הבנין שבפנימיות דהיינו התאים כיון שכנוסין הם בהם במקצת וכל זה לפירש"י ז"ל אמנם לדעתי הקלושה נראה מ"ש אל פני הגזרה ואל פני הבנין שרצה בזה לבאר לנו מה שכתבנו שהלשכות הללו הם משוכין לאחורן למערב ואינם שוים בארכן המאה באורך מאה החצר שלפני הקדים הפנימית והיינו אומרו ואל פני הגזרה והבנין) שעם היות שוים במבוא מהקדים על כל זה לאו בקדים ממש הם ושהן בארכן המאה ממלאן אורך מאה של החצר שלשם אלא שהם משוכין קצת אל הגזרה הוא הבית והבנין הם התאים שסביב הבית כפירש"י בפסוק והבנין אשר על פני הגזרה וגו' כלומר שהם משוכין למערב אלפני הגזרה וכנ"ל כדפרישית. ואתי נמי שפיר מה שאמר הכתוב סימן מ"ב פסוק י"ב פתת בראש דרך בפני הגדרת הגינה שפירש"י שהיה להם פתח בראש דרך שלפני הדוכן שכן בראשן מקום שמתחילין בראש התאים הם כנגד חלל חצר הפנימי כמו ד' אמות ומחצה כמו שנתבאר וכשיש שם פתח מהם אל חלל חצר הפנימי נמצא הוא בראש דרך הדוכן לפי שכל מהלך רגלי ישראל שבהתחלת החצר הפנימי הוא דרך אל הדוכן שאחריו ומהלכן בי"ז אמה עד הדוכן כמו שנתבאר לעיל ונמצא שהפתח שבד' אמות ומחצה הראשונות מהי"ז הוא בראש הדרך שאל הדוכן אבל מה שפירש"י על מ"ש בפסוק י"ב הנ"ל (ובפתחי הלשכות אשר דרך הדרום) היו פתחי לשכות הקדים שאף בדרום הי' לשכות כו' קשיא לפי"ז למה תלאן הכתוב פתח לשכות אלו בפתחי לשכות הדרום והנה אותן הלשכות סתומים בכתוב בלתי מפורש בהדיא כמו אותן שבצפון ועוד שאף אלו התחתונים דבהוא משתעי קרא מיירי נמי בצפונית כמו שכתוב ומתחת הלשכות האלה ולכן לא נזכרו ולא נרמזו הדרומית עד אחר כך שנאמר לשכות הצפון לשכות הדרום ועוד שהדרך נ' חצר שלפניהם תלה הכתוב בלשכות צפון של מעלה כמו שכתוב (ודרך לפניהם כמראה הלשכות אשר דרך הצפון) ולמה לא יעשה כן בפתחיהן לתלותן בצפונית ג"כ לכן נראה כפי' המתרגם שתירגם וכתרעי לשכתא דפתיח לאורח דרומא רצה בזה שמש"ה (אשר דרך הדרום) אינו מוסב על תיבת הלשכות אשר על תיבת וכפתחי לומר שכפתחי הלשכות הפתוחים לדרום ולעולם בלשכות הצפונית תיירי ולהם פתחים לאויר העשרים שביניהן לראות התאים כדפירשנו והוא דרום שלהם ואמר שאף אלו הם פתוחים לאותי הרוח ושם יש להם פתח בראש דרך וגו' ולפיכך לא סגי ליה במראה קודם זה הכתוב וכפתחי לפי שבא עכשיו לבאר פתח יתירה שהיה להם בראש דרך ומתחיל ואומר וכפתחי הלשכות הפתוחים דרך הדרום שהוא אויר העשרים כדפירשנו כמו כן אלו פתוחים לשם ועוד פתח להם בראש דרך או שפתח זו בלבד להם במקום פתחי הלשכות שלמעלה אל הדרום אבל היותר נראה לפרש ועוד פתח כדי שיהיו פתוחים ג"כ אל החצר החיצונה בדרומי שלהן. ויש לישב דברי רש"י ז"ל שלפי שבא לפרש פתח שבדרום שלהן ולדרום שלהן אין כאן אויר עברים כמו לאותן שלמעלה כ"א חצר מרווח לפיכך תלאו בלשכות שבדרום שהם פתוחים בדרום שלהן ג"כ אל החצר מרווח שאויר העשרים בצפונם הוא עכ"ל צו"ה:
פסוק יו"ד ברש"י לבוא לאותן הלשכות שבצפון ר"ל לאותן הלשכות העליונות העומדות בגובה של הר ומ"ש רש"י שבצפון ר"ל הלשכה עליונה שבצפון וה"ה להלשכה עליונה שבדרום וק"ל. בא"ר שהוא מערבית לחיצונית אין רצונו לומר שהיא כותל מערבית לחצר החיצונה שכותל מערבי של חצר החיצונה היא אחורי התא של אחורי בית הכפורת רוחב שלש מאות ושנים עשר אמה ר"ל שהעומד בחצר החיצונה כנגד כותל מזרחי של עזרת ישראל נראה שהכותל ההיא הית כותל מערבי של חצר החיצונה וק"ל:
פסוק ט"ו וכלה את מדות הבית הפנימי וגו' מצודת דוד ר"ל כלה למדוד את הבית הפנימי ובו כלול החצירות והלשכות כי כלם הם לתשמישי הבית הפנימי והוא ההיכל עד כאן לשונו:
נשלם בעז"הי ביאור על בנין הבית העתיד שיבנה ב"ב אמן: