ביאור בנין העתיד · חלק א

הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית העתיד תוב"ב וביד האיש קנה המדה והיא עומד בשיעור להעלות עליו כעטרת תפארת עוסק בבנינה כאשר הראתיך בעיניך ושמה למעלה בפ"ב משער הניצוץ בשם ילמדנו ועי"ש:

והנה פי' רש"י ז"ל עמוק מי ימצאנו מגודל הקצור בפירושו אשר לזה הערתו בקדושה קם אחריו ובנה בית המלוא למלאות דבר קדשו הגאון בעל תוספות י"ט בספר צורת הבית שחיבר ואף גם זאת משם בארה היא הבאר הטיב לבני דורו שלבם רחב כפתחו של אולם אבל אנן אם הראשונים וכו'. לכן בכדי לזכות את הרבים אנשים כערכי אמרתי אלכה נא ואספתי באמרים אחרי הקוצרים ביאור קצר מבעל צורת הבית וספר מצודת דוד ושמו אותם איש איש על דגלו באותות על סדר הפסוקים ובקצת תוספת ביאור בעז"ה בכדי שיהא פי' בנין יחזקאל ערוך בטיב פירושו כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני כל האדם וכל אדם יקח מן המוכן לפניו להבין ולהורות את צורת הבית בכל מוצאיו ומובאיו ולא יצטרך לחפש אחריו אנה ואנה. היום הזה אחל. בעזר המוחל. ולא איחל. ינקני משגיאות אשר לבי זוחל:

פסוק ב' סוף פסוק ועליו כמבנה עיר מנגב. מצורת הבית העיר בדרום והבית בצפון כמו שמפורש בסוף הספר:

פסוק ה' והנה חומה מבחוץ לבית זה חומה נמוכה והיתה מרובעת חמשה מאות קנים וכל קנה שש אמות וכל אמה ואמה וטופח באמה בת חמשה. וימד את רחב הבנין. כלומר עובי החומה קנה אחד וקומה קנה אחד שחומה זו היתה נמוכה ששנינו כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מכותל מזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה ורואה פתח ההיכל כו'. כן כתב רש"י ז"ל אף על פי שיש להבין פשט הכתוב שסביב כל הר הבית היתה חומה זו נמוכה לא בלבד למזרח אכן מאחר שבני בית שני בנאוהו במקצת דומה לזה הבנין לכן הביא רש"י זו המשנה כצורתה ולא חילק בין בנין לבנין אחרי באפשר לפרש שהכתוב מסכים לבנין ההוא שהרי במזרח היה עומד כנלמד מעניינו:

פסוק ו' ויבא אל שער אשר פניו דרך הקדימה ויבא במעלותיו ששיפוע ההר הולך ועולה מן החומה נמוכה שנקרא חיל בבית שני עד עזרת נשים ועזרת נשים החלל שלה ממזרח למערב אורך שלש מאות ושבעה עשר אמות ורחבה מצפון לדרום שלש מאות ושנים עשר אמות והחומה המקיף את החלל הזה עוביה ששה אמות ובאמצע כותל מזרחי היתה פתח חללה עשר אמות נמצא שנשאר מן השלש מאות ושנים עשר אמות כתיפות לפתח קנ"א אמות מכאן וקנ"א אמות מכאן. (וז"ל ספר מצודת דוד) ודע כלל אחד שחלל עזרת נשים היה ממזרח למערב שלש מאות ושבעה עשר אמה ומצפון לדרום היה שלש מאות ושנים עשר אמה חללו ובתוך החלל הזה של עזרת נשים היה נבנה בתוכו עזרת ישראל והאולם וההיכל וקדבי קדשים וכל התאים והלשכות וגם אחר כל הבנינים האלו עדיין נשאר פנוי מצפון הכותל של כל הבניינים הי"ל עד צפון כותל של עזרת נשים כפי השיעור שמבואר בפסוקים וכן בדרום נשאר כפי השיעור הנ"ל שנשאר בצפון וכן ממזרח של עזרת ישראל עד כותל המזרחי של עזרת נשים נשאר מקום פנוי כפי השיעור שמבואר בכתוב וכן מכותל מערבי של קדשי קדשים עד כותל מערבי של עזרת נשים נשאר גם כן מקום פנוי כפי השיעור המבואר בפסוקים ואין שיעור המקום הפנוי שמגיע עד כותל המערבי של עזרת נשים שוה להשיעור של המקום הפנוי שמגיע עד כותל המזרחי של עזרת נשים הכל מבואר מן הפסוקים וכמו שמבואר גם כן בספר צורת הבית עכ"ל ספר מצודת דוד. ובפסוק י"ט אעתיק בעז" לשון צורת הבית בזה:

פסוק ח' וימד את אולם השער מהבית. והיתה בליטתו לצד פנים דהיינו לצד עזרת ישראל ומשך בליטתו מן המזרח למערב היתה שמונה אמות:

פסוק ט' ואילו. דהיינו אילנות עגולין עשוין מאבני גזית ועומדין בפתח של אולם אחד מימין ואחד משמאל במקום סיפים במקום מזוזות ועוביין מדרום לצפון קנה אחד לכסות עובי החומה של אולם כמו שפירש רש"י בפסוק ז' אך עוביה עיגולן מן המזרח למערב היה רק שני אמות ועם משך שמונה אמות של אורך הכתלים הם עשר אמות ממזרח למערב נמצא עוביה הכתלים של אולם זה זה הן הכתלים הן הסיפים עובין ששה אמות מן הצפון לדרום וחלל שלו מן הצפון לדרום היתה שלש עשרה אמות שהיו הכתלים שלו מרובים מן השער אמה וחצי מכאן ואמה וחצי מכאן:

פסוק יו"ד ותאי השער דרך הקדים שלשה מפה וגו' דע שבליטת התאים היה מבחוץ לצד חומה נמוכה שלשה בצפון השער ושלשה בדרום השער חלל של כל אחד ואחד קנה על קנה וכתלים שבין התאים עובין חמש אמות והתאים הצפונים היו משוכים מהשער שתי אמות וחצי וכן הדרומים נמצא עובי כותל הדרומי של התא הראשון של הצפוניים ועובי כותל הצפוני של אולם שהוא אצל השער מבפנים כנ"ל כלים זה כנגד זה שהכותל אולם עוביו ששה וכותל התא חמש והוא נמשך אמה אחת לתוך כנגד עובי כותל האולם וכן לדרום הוא להיפך ונמצא שחלל התא הראשון של הצפוניים התחיל כנגד כלות עוביה כותל הצפוני של אולם מבפנים וכן הדרומים כנגד כלות עובי כותל הדרומי של אולם וזה פירש בפסוק י"ב וגבול לפני התאות אמה אחת וגו' והתא שש אמות מפה ושש אמות מפה דהיינו החלל של התא הראשון היה משוך שש אמות מפה דהיינו מהחלל של אולם שמבפנים:

פסוק י"ג מגג התא לגג ז"ל מצודת דוד ר"ל כי הגג היה מונח על חללי התאים ולא על עובי הכתלים עכ"ל. וכן מבואר בצורת הבית. פתח כנגד פתח. הכל כמו פי' רש"י וכן בכותל הצפוני הדרומי של עזרת נשים היה עשוי שער ואולם ותאים הכל כתבנית כותל המזרחי אלא שלא היו מכוון באמצע כמו בכותל מזרחי כי הכתפים של השערים הללו של כותל הצפוני והדרומי לצד מזרח היו קנ"א אמות כמו בכותל המזרחי אבל הכתפים של צד מערב היו קנ"ו אמות וחלל השערים עשר בין הכל שלש מאות ושבעה עשר אמות של החלל:

פסוק ט"ז לשער סביב סביב. מצודת דוד ר"ל מב' הכתיפות של פתח התאים. ומ"ש וכן לאלמות ר"ל וכן היה לכל האולמות בהחלונות ההם (וחלונות סביב סביב) ועוד היו חלינות להתאים ההם שמזה ומזה והיו פינים לכותל הפנימה והיא כותל עזרת נשים שהיא פנימה להם והיא להם לכותל מאחריהם עד כאן לשונם:

פסוק י"ז והנה לשכות. מצודת דוד ר"ל עומדת בחללה עכ"ל:

פסוק י"ח והרצפה אל כתף השערים לעומת אורך השערים הרצפה התחתונה עד כאן לשונו הפסוק והיא נקראת רצפה ללשכות שעליה הכל כמו שפי' רש"י עד כאן לשונו. מצודת דוד הרצפה התחתונה ר"ל תחתיות הרצפה היה מכוון מול גובה השערים דהיינו חמשים אמה מן הקרקע ובליטתה למעלה והלשכות עליה עכ"ל:

פסוק י"ט וימד רוחב מלפני השער התחתונה וגו' זה שער של עזרת נשים ונקראת תחתונה לפי שהיא בשיפולי ההר יותר מעזרת ישראל (לפני החצר הפנימי מחוץ מאה אמה) וחצר הפנימי הוא עזרת ישראל והיה עוד באמצע רוחב חלל של עזרת נשים והיה לו שלשה כתלים מזרח צפון דרום ועובין של ששה ששה אמות וחללו מאה על מאה נמצא שחללו ועובי כותליו של צפון ודרום הוא מאה ושנים עשר אמות באמצע חלל של עזרת נשים נשאר משלש מאות ושנים עשר אמה של חלל עזרת נשים מאה אמה לצד דרום מאה אמה לצד צפון ומחלל שלש מאות ושבעה עשר אורך של עזרת נשים היה כמו כן מאה אמה לצד מזרח של עזרת ישראל וכותל מזרח של עזרת ישראל היה ששה וחללו תאה הרי שש מאות וששה נמצא נשאר לצד מערב מאה ואחד עשר אמה ובאמצע חללו של עזרת ישראל צד מזרח צון ודרום היה גם כן שערים ותאים ואולמות הכל כמו בעזרת נשים ולא היה שום שינוי אלא שאולם של עזרת נשים היה לצד פנים ואולם של עזרת ישראל היה לצד חון נמצא שהיה אולם כנגד אולם ודבר נוי הוא זה צורת הבית. ועוד זה לשונו ונאמר שהיו בנויים (ר"ל האולמות של עזרת ישראל) חוץ מתאי השער ולא בין התאים שאלו היו בין התאים לא היו נראין לחוץ שכל משך בליטת האולם רק עשר ותא היה ששה וכותלו חמשה הרי בליטת התא עם כותלו אמה יתירה מכאולם ולכן נראה שאולם בעזרת ישראל היה חוץ מן התאים וכותל אולם בנוי בקצה התא כנגד כותלה ויוצא אמה יתירה שכותל אולם היא ששה והרי הוא משוך מחלל השער תאה ומחצה מכאן וכן מכאן שיהיה ע"כ אורך האולם שלשה עשר אמות כאותו של עזרת נשים. (מצודת דוד) (מחוץ מאה אמה) ר"ל מחוץ לחצר הפנימי והוא החלל של עזרת נשים ממזרח למערב עד כותל מזרחית של עזרת ישראל היה מאה אמה עכ"ל:

פסוק כ"ה מצו"ד. וחלונים לו. ר"ל לכל אחד מהתאים ולאולמו וגם להאולם סביב סביב. ר"ל משני עבריו מזה ומזה עכ"ל:

פסוק למ"ד ואלמות סביב סביב. פירש רש"י ואולמות היו מבפנים כי התאים היו מבחוץ וששה תאים וכותליהם וחמשה עשר אמה של אורך השער עילים לתשעים ואחד אמה כן צריך להיות הגירסא ברש"י. (והמזבח החיצון שהיסוד שלו היה שלשים ושנים על שלשים ושנים היה נתון באמצע חלול של עזרת ישראל באורך המאהשמן המזרח למערב באמצעו. נשאר שלשים וארבע ממזרח המזבח לכותל המזרחי של עזרת ישראל וכשתחלק אותן שלשים וארבע אמה של מזרח המזבח החיצון לדריסת רגלי ישראל וחציה לדריסת רגלי הכהנים יהיה כל אחד רוחב שבעה עשר אמה וביניהם הדוכן והדוכן הוא כמאמר ראב"י בפרק ב' דמדות מעלה היתה וגבוה אמה והדוכן נתון עליה וכו'). ואותן השבעה עשר אמה של דריסת רגלי ישראל הוא הנקרא בסימן מ"ב בפסוק י"ב דרך בפני הגדרת הגינה לפי ששבעה עשר אמות הללו הם דרך לגדרת הגינה שהוא הדוכן שמאחריו כמו שפירש רש"י שקודם בואו אל הדוכן מוכרח לעבור באותן השבעה עשר אמה נמצא שהוא דרך אליו והדוכן קורא הפסוק לקמן גדרת הגינה דרך הקדים בביאן לפי שהוא מזרח למזבח הכל כמו שפירש רש"י לקמן:

ובכלות מאה אמה של החלל עזרת ישראל ממזרח למערב התחיל להיות אולם וזה שאמר בפסוק מ"ט אורך האולם עשרים אמה דהיינו חללו מצפון לדרום וכותל מזרח של אולם הזה היה עוביו חמש אמות וזה שאמר בפסוק מ"ח חמש אמות מפהוחמש אמות מפה דהיינו עובי הכותל ממזרח למערב והפתח היה באמצע הכותל וכתפוח הסתח שמכאן ומכאן היה שלש אמוש ונמצא רוחב הפתח מצפון לדרום ארבע עשר אמות ומשך החלל שלומן המזרח למערב שהוא רוחב של אולם הזה היה אחד עשר אמות וכותל המפסיק בין אולם להיכלששה אמות ורוחב הפתח של היכל עשר אמות וכתפוח הפתח חמש אמות מפה וחמש מאות מפה ואורך החלל של היכל ממזרח למערב ארבעים אמה ורוחב החלל מצפון לדרום עשרים אמה וכותל המפסיק בין היכל לקדשי קדשים עובי שתי אמות והפתח שהיה שם גובהו ששה אמות ורוחב הפתח מצפון לדרום שבעה אמות והחלל של קדשי קדשים עשרים על עשרים וכותל המפסיק בין קדשי קדשים לתא שמאחריו עוביה ששה אמות וחלל התא שמאחריו ד"א וכותל מערבי של התא המפסיק בין חללו לעזרת נשים היה יסוד הכותל בארץ ששה אמות אבל למעלהלא היה אלא חמש אמות מכללות החשבון מוכח שכל אמה היתירה בעובי היסוד היה לצד חוץ לצד עזרת נשים סך הכל הוא אמה הוא לך החשבון חמש אמות עובי כותל אולם מן המזרח למערב. וחללו אחד עשר אמה ממזרח למערב. כיתל היכל ששה. ארכו ארבעים כותל קדשי קדשים ב' ארכו עשרים. כותל מערב של קדשי קדשים ששה. סך הכל הוא תשעים וחלל התא שמאחריו ארבע אמות ועוביה של יסוד התא ששה סך הכל מאה ועם המאה של החלל של עזרת ישראל ממערב למזרח הרי שני מאות ועם כותל המזרחי של עזרת ישראל הרי שני מאות וששה ועם מאה אמה חלל שלפני עזרת ישראל הרי שלש מאות וששה מן השלש מאות ושבעה עשר של חלל עזרת נשים מן המזרח למערב:

נשאר עוד י"א אמה מן כותל התא המערבי לכותל המערבי של ע"נ וזה במקום אחד עשר אמה אחורי בית הכפורת שהיה בבית שני אף על פי שלא נמצא בפסוק מפורש מן כותל מערבי של עזרת נשים כלום אך הדעת נותנת שהיא בדמות המזרחית באורך ובעובי מצורת הבית. והתא התערבי היו שלשה תאים זה על זה מן שלשה ושלשים תאים הנזכר בפסוק וארכן של אלו השלשה תאין עשרים אמה כנגד רוחב עשרים של קדשי קדשים וכל הבניינים הללו דהיינו אולם והיכל וקדשי קדשים ותא המערבי היה רחבן מכוון כנגד אמצע רוחב חלל עזרת ישראל מצפ ן לדרום:

פסוק ל"ח ולשכה ופתתה זה לשון מצידת דוד ופתחה פנה מול מזוזות השערים עד כאן לשונו. וזה לשון עוד ולפי שהיה שער בתוך שער הפנימי עשר והחיצונה נ"ה מגג התא לגגו לזה אמר השערים לשון רבים עכ"ל:

פסוק מ"ם מצודת דוד ואל הכתף מחוצה ר"ל מחוץ לחללה לתוך החלל שבין התאים עד כאן לשונו. ומוכח כדבריו כיון שהתאים של החצר הפנימי סמוכין לכותל עזרת ישראל ממש והאולם התחיל לסוף כותלי התאים החיצונים מבחוץ וא"כ השולחנות שהיו עומדין בין התאים היו העבר האחר של האולם לצד פנים לעזרת ישראל:

פסוק מ"א ארבע שולחנות מפה וג' מצודת דוד פי' שתי בחלל האילם ושתי מחוצה לו שבין התאים (מפה) ר"ל מזה ומזה לכתף השער לכל עבר מעברי השער (שמונה בין כלם היו שמונה. (אליהם ישחטו) פי' אצל השולחנות ההם עכ"ל:

פסוק מ"ב וארבע שולחנות לעולה מצודת דוד השולחנות האלו עמדו בהלשכה הנזכר לעיל בפסוק ל"ת שאצל שער הצפוני ועליהם היו מדיחין קרבן העולה. עליהם ויניחו וגו' פי' גם עליהם היו מניחין הסכינין והמזרקות להיות מוכנים להשוחטים את העולות עד כאן לשונו:

פסוק מ"ג ברש"י בעמודי ננסין בבית המטבחיים כו'. ר"ל היא הלשכה שאצל שער הצפוני. ומ"ש בתוך חלל העזרה ר"ל גם כן בהלשכה הנזכר שהיא היתה עומדת בחלל העזרה:

פסוק מ"ד אשר אל כתף שער הצפון מצאתי בציור של המפורסם הרב מהו' משה איויער שר"ל ששתי הלשכות האלו של לוים היו עומדים באותו כתף השער צפוני של עזרת ישראל שנמשך לכותל מזרח של עזרת ישראל ולא באותו כתף השני של השער הנמשך לכותל מערב והפתחים מהשתי הלשכות היו לצד הדרום. ומ"ש בפסוק אחד אל כתף שער הקדים ר"ל לשכה השלישי היה גם כן באותו כתף של שני הלשכות הנ"ל אלא שנמשך יותר לצד כותל מזרחי. ופניו דרך הצפון. ר"ל פנים של הפתח של הלשכה השלישי היה פניה לצד צפון עד כאן:

פסוק מ"ה זה הלשכה וגו'. מצודת דוד קבוצת הלשכות קורא לשכה בלשון יחיד או על לשכה אחת בלשכות הצפון ופניו לדרום עכ"ל:

פסוק מ"ז וימד את החצר מצודת דוד ר"ל חלל עזרת ישראל. והמזבח לפני. עמד בחלל העזרה לפני ההיכל וכתליו שהיו שלשים ושנים אמות כמדת המזבח עד כאן לשונו:

פסוק מ"ח ברש"י ורוחב השער שלשה אמות מפה כו'. הוא עוביה האיל כו'. ואף על פי כו' אינו אלא שלש כו' נראה מלשון ההעתקה זה שהבין פי' הפסוק כך חמש אמות מפה וחמש אמות מפה ר"ל על כתפות האולם מצפון לדרום ורחב השער שלש אמות כו' ר"ל על עובי הכתפות ממזרח למערב אבל באמת שזה הפירוש הוא לפי העתקת הכותב שמצא בפירושים אחרים אבל הפי' האמיתי ברש"י הוא כמ"ש רש"י מקודם שעובי כתפוח הפתח היו חמש אמות וכן צריך להיות ברש"י עובי כתפות הפתח הרואה את המזרח מדד מן המזרח למערב חמש אמות ואף של בית שני היה כן כו'. (עד סוף הדיבור ומתיבת למערב עד תיבת חמש אינו מדברי רש"י כלל רק הוא העתקת הכותב שמצא בפירושים אחרים ואינו עיקר כלל):

פסוק מ"ט (ועמודים אל האלים ר"ל בחלל האולם בפנים אצל המזוזות של כותל מזרחי שלו עמדו שתי עמודים מזה ומזה:

כי מוסב הבית למעלה למעלה וגו'. מצודת דוד בשביל שהיה כותל הבית מסובב למעלה בבליטות בכל סביבו בכדי להניח עליהם קורות עליות הצלעות. ע"כ בשביל זה נתחרב הצלעות סביב מלמעלה ר"ל בהשניים ובהשלישים עד כאן לשונו. וזה גם כן כוונת רש"י בפירושו אך נראה להגיה ולמחוק אות שי"ן של תיבת שאמרנו וכצ"ל ע"כ אמרנו כו'. אך זה אינו מדוקדק בלשון רש"י שמקודם תפש בלשונו ונסבה למעלה למעלה שמשמעותו שתיבות למעלה למעלה קאי על ונסבה ולא על תיבת ורחבה ולבסוף כתב לשונו ע"כ אמרנו ורחבה למעלה למעלה נראה שרצונו לפרש תיבות למעלה למעלה שקאי על רחבה:

פסוק חי"ת ברש"י ת"י רווח צורת הבית ר"ל על תיבת אצילה מפרש רש"י רווח ור"ל גדולה ולשון אצילה מלשון ואל אצילי בני ישראל (שמות כ"ד) ור"ל כל אמה היתה גדולה בת ששה טפחים. ומ"ש רש"י יסוד מחיצת הצלע כו' אין כוונת רש"י לפרש וליתן ביאור בתיבת רווח של ת"י רק הוא מלתא באנפיה נפשיה לפרש הפסוק:

פסוק טי"ת ברש"י היא מחיצה מערבית כו'. באותו כותל שהוא חמש נראה מדברי רש"י שדוקא אותו כותל של תא המערבית ולא שאר כתלים משל התאים ובפסוק חי"ת משמע שכל הצלעות היה כן ביסודם ששה אמות שהרי כתוב מוסדות הצלעות לשון רבים ובאמת בעל צורת הבית גם ספר מצודת דוד כתב שכל הכתלים של התאים היו כן. בא"ד לשון אחר כו' וכן אותו שלפנים מן הצלעות נראה מלשון וכן שר"ל כמו שהכותל אשר אל החוץ של התאים היו חמש אמות כמו שנזכר בפסוק זה כמו כן היה המונח שלפנים מן הצלעות חמש אמות וק"ל. בא"ד סביב סביב שכתוב במקום המונח ר"ל הכתיב בפסוק י"א. בא"ד שאין התאים מקיפין את כל הבית נראה שר"ל שאין מקיפין גם כן את האולם כי אין מקיפין רק את קדשי קדשים וההיכל ואמה אחת מן האולם ומשם מתחיל המונח חמש אמות דוק ותשכח. בא"ד בית צלעות אשר לבית נגד אויר כ' פירושו זה קאי ללשין הראשון של פי' המונח שהיו במקצועות וז"ל מצו"ד בית צלעות אשר לבית ר"ל לבנין הצלעות העשויות לבית עכ"ל. בא"ד יסוד הכתלים היה נבלע בחלל התא ובש"א דיבור זה הוא בפסוק י"ב. הנה אף שבכל התאים היה היסוד נבלע בחלל התא ואינו עולה למנין לפי' רש"י אך באותו תא שכותל מערבי של ק"ק הסמוכה לחצר ע"נ גם רש"י ס"ל שהיסוד לא היה נבלע בחלל התא ועולה בחשבון דאל"כ לא תמצא מאה אמה ממזרח למערב לפי' רש"י וכן מבואר בהדיא ברש"י בפסוק י"ג וכן מבואר בצו"ה עיי"ש:

פסוק יו"ד ובין הלשכות רחב עשרים אמה. (צורת הבית) פי' שהיו לשכות בנוים לצפון התאים ולדרום התאים כמו שיתבארו ואמר הכתוב בין אותם הלשכות אל התאים עשרים אמה סביב סביב לשון הפסוק דהיינו לצפון ולדרום כמו סביב סביב דגבי מונח כמו שפי' רש"י שם. ואלו עשרים אמה מהם חמשה עשר אמה שכנגד העודף של צפין ולדרום וחמש אמות עודף עליהם וכלם בשם חצר הפנימי יקראו כמו בנאמר סימן מ"ב פסוק. ג' נגד העשרים אשר לחצר הפנימי ע"כ. בא"ד אצל חומתה נראה שלאו דוקא שהרי בין חומת ההיכל והלשכות היה מפסיק התאים וגם העשרים אמה שבין התאים והלשכת וק"ל:

פסוק י"א ורוחב. מצודת דוד ר"ל ממזרח למערב עכ"ל. ופשוט שזה לפי' הראשון של רש"י בפי' המונח. ברש"י פנוי בקרן זויות גם כאן נמשך רש"י אחר לשון הראשון של המונח וק"ל:

פסוק י"ב והבנין אשר על פני הגזרה דהיינו הבית והתאין שמכאן ומכאן. לשון הפסוק. פאת דרך הים רוחב ארבעים אמה. היינו רוח מערבית מצפון לדרום שבעים אמה והא לך החשבון התא הצפוני ארבע וכותליו עשר הרי ארבע עשר וחמש מקום הפנוי בין התא לבית הרי תשעה עשר רחב ויסוד הכתלים היה נבלע בחלל התא ובמקום הפנוי וכותל היכל ששה הרי עשרים וחמשה וחללו רחב עשרים הרי ארבעים וחמשה וכותל היכל דרומי ששה הרי חמשים ואחד ותשעה עשר שלתא הדרום סך הכל שבעים ואף על פי שהם שני פירושים ברש"י פי' האחד שהמונח היה בין התאים ולבין בית החליפות ולפי' זה לא היה מונח בין התאים לבית אדרבא הכותל של הבית לצפון ולדרום היה כותל גם כן לתאים כמו שפי' רש"י על פסוק ו' להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקיר הבית מכל מקום לענין החשבון תפס רש"י פי' שני הפרושים פי' אחד שמונח היה בין בית החליפות לתאים כדי להשוות בנין בית זה לבנין בית שני ושם מצינו שלא היה פתח לתאים לצד חוץ כי אם לאחד ואלו פי' השני שלא היה כאן מונח כלל כ"א בין התאים לבין הבית וע"כ הפתח נמי היה למונח שבין התאים לבית ולפי זה משמע מן הפסוק שכל התאים היה להם פתחים למונח כמו שכתוב סתם ופתח הצלע למונח ולא פי' איזה צלע אבל אם נאמר גם כן פי' האחד שהיה מונח גם כן בין בית החליפות ובין התאים נוכל לומר שפיר שלא היה פתח כי אם לתא האחד המזרחי והא דלא פי' הפסוק איזו צלע משום שהפסוק מיירי ממונח זה שבין בית החליפות לתאים ואצל מונח זה לא היה צלע אחר כ"א זה ולא הוצרך לפרש ופי' שני תפס רש"י שהיה מונח גם בן בין התאים לבית כדי לקיים החשבון ורוחב דרך הים שבעים אמה עכ"ל צורת הבית וכתב עוד בשם רבינו שמעיה תלמיד רש"י ז"ל על פירוש השני שכתוב ברש"י שהיה גם מונח בין התאים לבית שאינו מרש"י כלל רק תלמיד טועה כתב זה אלא שהתאים היו מחוברים לכותלי הבית וכותלי הבית היו גם כן כתלים לתאים ומוכרחים אנו לומר כן כפי שמשמע מפסוק ו' להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקירת הבית כמו שפי' רש"י שם ועל החשבון הפסוק פאת דרך הים רחב שבעים אמה כתב שהוא נשלם כמו שנשלם בבית שני דהיינו במסיבה וכותלה כהא דתנן במס' מדות מן הצפון לדרום שבעים אמה כותל המסיבה חמשה והמסיבה וכותל התא חמשה והתא ששה כותל ההיכל שש ותוכו עשרים אמה כותל ההיכל ששה והתא ששה כותל התא חמשה בית הורדת המים שלשה אמות והכותל חמשה אמות פי' שהיה מסיבה וכותלה שמונה אמות אצל התאים הצפוניים לצד חוץ וכן אצל הדרומיים אלא שבצפון נקרא מסיבה ושבדרום נקרא הורדת המים שמשם המים אלא שארבע אמות חסרים כאן שהתאי שבמשנה היה ששה מכאן ומכאן וכאן היה רק ארבע ע"כ מוכרחים אנו להגדיל המסובה וכותלים עד עשר אמות מכאן ומכאן למלאות חשבון של שבעים אמה כדבר ה' ולפי מה שפי' רש"י שאמר יתירא של יסוד התא המערבי הוא מכלל החשבון של מאה אורך נוכל לומר גם כן שבכותלי מסיבה וכותלי תאים לצפון ולדרום היה גם כן ביסודם אמה יתירה לצד חוץ והם משלימין החשבון של שבעים אמה ואף שהמסיבה לא נזכר כלל בפסוק לפירושם שאין המסיבה מכלל השלשלים צלעות מכל מקום הרי הכתוב אומר שבעים אמה ועליך למלאות השבעים במה שתוכל ומה נראה למלאותם כדתנינן ע"כ. ברש"י עודף על ההיכל חמשה עשר אמה כו' ר"ל עודף על ההיכל והתאים שבצד כתלי ההיכל מזה ומזה חמשה עשר אמה וק"ל:

פסוק י"ד ורוחב פני הבית והגזרה להקדים מאה אמה עכ"ל הפסוק. דהיינו שכנגד חמש אמות של עובי כותל מזרחי של אולם וחמש אמות מן החלל שלו שהכל הוא עשר אמות מן המזרח למערב היה מחובר מן הצדדין לצפון ולדרום בית החליפות ששם היו מניחין הסכינין והאולם עם בית החליפות המחובר לו משני צדדיו היה מאריך עד כנגד מאה אמה של חלל עזרת ישראל מצפון לדרום נמצא כותל רחבו של בית החליפות ההולך ממזרח למערב עשר אמות היה עומד עם עובי כותל הצפוני של עזרת ישראל בזויות נצבת כעין ד וכן לדרום עם עובי כותל הדרומי והיינו מ"ש הכתוב והרוחב פני הבית והגזרה לקדים דהיינו עם בית החליפות המחובר לו מכאן ומכאן הוא מאה אמה מצפון לדרום ועשר אמות ממזרח למערב נמצא נשאר תשעים אמה מתחילין מן סוף חמשה של תלל האולם ממזרח למערב ובתוך תשעים אמות הללו היו בניים חמשה תאים משולשים זה על גבי זה נמצא סך כלם חמשה עשר ואורך חללו של כל אחד ממזרח למערב שנים עשר אמות הרי ששים אמה לחמשה תאים וחמשה כתלים של חמש חמש אמה הרי שמונים ותמשה ורוחב חמשה אמה של המונח שהיה בין בית החליפות ובין תא הראשון המזרח של התאין סך הכל תשעים אמה ואף שלחמשה תאים מוכרח להיות ששה כתלים ע"כ צריכין אנו לומר שהתא הראשון המזרחי לא היה לו כותל לצד מזרח אלא היה כולו פתוח והוא הפתח הנזכר בפסוק י"א ופתח הצלע למונח. כן היה לצפון הבית ולדרום הבית ורוחב חלל כל אחד מן התאים מצפון לדרום ארבע אמות וכותל צפוני ודרומי של כל אחד חמש אמות כן צריכין אנו לפרש לפי פי' רש"י שלפנינו אבל ספר צורת הבית הביא בשם רבינו שמעיה תלמיד רש"י ז"ל שחלל כל תא ותא של חמש תאים צפוניים ודרומיים לא היה רק אחד עשר אמות נמצא שנוכל לומר שגם התא הראשון של צפוניים ודרומים היה להם כתלים לצד מונח נמצא סך הכל שמונים וחמשה וחמש של מונח היו תשעים:

פסוק ט"ו ברש"י ומדד על עקבו מלפי מערב זה לשון מצודת דוד עכשיו מדד אורך התאים אשר לפני הבית ברוח דרום וז"ש אשר על אחריה ר"ל אחורנית שחזר על עקבו ומדד כלפי מערב כי בתחילה מדד תא המערבי ואחר זה תא הצפוני ואחר זה האולם ובית החליפות שבמזרח ואחר זה חזר על עקבו כלפי מערב למדוד תא הדרומי עכ"ל:

פסוק ט"ז ברש"י וקרקעית החומה זה לשון מצודת דוד והארץ עד החלונות ר"ל מקרקע הבית עד החלונות עכ"ל. וכבר כתבתי לעיל בתיקוני הטעות הגירסא ברש"י מצודת הבית גם כן ועיי"ש:

ברש"י מיושבין אצל החומה לחיזק כו' ר"ל אצל החומה מבחוץ לבד ולא היו ממעטין בשביל זה החלל מבפנים אבל הני כו'. ודע הלשון עד כך מצאתי בשם אשל גדול כו' אינו מלשון רש"י רק הוא תוספות ומד"ה בבלישים כו' הוא לשון רש"י. לשון רש"י והאיך אוכלות מן העליונות כו' מלשון זה נראה שהבין פי' הפסוק בפסוק ה' (והלשכות העליונות קצרות) קאי על לשכה הג' העומדת ע"ג שתים היא היתה קצרה בחללה אבל שתים התחתונים שהחתיה היו רחבים ותיבת העליונות שבפסוק לא קאי על כל הלשכות שעומדים בגובהן של הר לכן הבין הפי' בתיבת קצורות שבפסוק היפך מפי' התוספות שהובא העתקתו בפי' רש"י לכן כתב רש"י ואני לא יכולתי להבין כו' וק"ל: