כד. – לז.

כד.

עִקַּר כָּל הַחִצִּים, שֶׁהֵם כָּל הַפְּגָמִים שֶׁנִּזְרְקוּ לִבְחִינַת "בַּת־מֶלֶךְ פְּנִימָה", הַיְנוּ לְהַשְּׁכִינָה כִּבְיָכוֹל, שֶׁהוּא כְּלַל כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, הוּא בְּחִינַת עַצְבוּת. וְעַל־כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי עֲבֵרָה גְדוֹלָה בְּיָדוֹ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם; וְצָרִיךְ לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת בְּמַה "שֶּׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי" וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בָזֶה.

(שם הלכות ראש־השנה, הל' ו)

כה.

מִי שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם עִם הַשֵּׁם וֶאֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וְאֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וּפַחַד כְּלָל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וְכוּ'". כִּי מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם־כֵּן אֵין לוֹ לְהִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר, כִּי מִי יוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ דָבָר גָּדוֹל אוֹ דָבָר קָטָן בְּלִי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' לִי לֹא אִירָא וְכוּ'" וְעַל־כֵּן הוּא שָׂמֵחַ תָּמִיד. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים בָּאִין עָלָיו אֵיזֶה יִסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, הוּא יָכוֹל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד; כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּבִיא עָלָיו הַיִּסּוּרִין הוּא בְּוַדַּאי רַק לְטוֹבָה: אִם לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אִם לְמָרֵק

עֲוֹנוֹתָיו; וְאִם־כֵּן, כָּל הַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת, וְעַל־כֵּן הוּא יָכוֹל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים וְכַוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי לְטוֹבָה, וְ"לֹא לְעוֹלָם יָרִיב וְכוּ'", וּבְוַדַּאי יָשׁוּב ה' וִירַחֲמֵהוּ וְיֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ, וְהַיִּסּוּרִים יִתְהַפְּכוּ לוֹ לְטוֹבָה גְדוֹלָה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְעַל־כֵּן הוּא בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹטֶה חַס וְשָׁלוֹם מֵאֱמוּנָה, וְטוֹעֶה חַס וְשָׁלוֹם בִּכְפִירוֹת שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע וְסוֹבֵר שֶׁיֵּשׁ טֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי אֵין לוֹ שׁוּם חַיִּים כְּלָל, כִּי כָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְ"כָל יְמֵי רָשָׁע הוּא מִתְחוֹלֵל וְכוּ'", "בַּשָּׁלוֹם שׁוֹדֵד יְבוֹאֶנּוּ", כִּי מִתְיָרֵא פֶּן יָבוֹא עָלָיו שֶׁבֶר פִּתְאֹם, וּכְשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה צָרָה וְיִסּוּרִין, אֵין לוֹ לְמִי לִפְנוֹת לְהִוָּשַׁע, וְעַל־כֵּן הוּא מָלֵא צַעַר וְיִסּוּרִין וּפְחָדִים וְעַצְבוּת תָּמִיד,

וְאֵין לוֹ שׁוּם חַיִּים כְּלָל וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּרָצוֹן, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי זוֹכֶה לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְכָל הַיְרָאוֹת וְהַפְּחָדִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאֵיזֶה דָבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם נִתְהַפְּכִין לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא חוֹזֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה כַּנַּ"ל.

(שם הלכות כלי־היין, הל' א', אות א)

כו.

עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּשִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הַהִתְפָּאֲרוּת וְהַגְּוָנִין וְהַחֵן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין הַמְּנִיעוֹת הַבָּאִין מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה.

(שם הלכות חוקות־העמים, הל' ב, אות ד)

כז.

עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַיִּרְאָה שֶׁהוּא עִם דַּעַת וּמֹחִין, עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה, בְּחִינַת "וְגִילוּ בִּרְעָדָה", וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה נִשְׁלָם הַדַּעַת בְּיוֹתֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה עוֹלָה הַיִּרְאָה גַּם־כֵּן בְּיוֹתֵר וְכֵן לְהַלָּן.

(שם הלכות בכור בהמה טהורה, הל' ד, אותיות ז' כ־כא)

כח.

עִקַּר שְׁלֵמוּת קִיּוּם הַמִּצְוֹת הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת אוֹתָם בְּשִׂמְחָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה אֲפִלּוּ עוֹלָם הַבָּא בִּשְׂכָרָן, רַק שִׂמְחָתוֹ וְתַעֲנוּגוֹ הִיא בְּהַמִּצְוָה לְבַדָּהּ, וְשֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוֹת בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל.

(עיין מצוות ומעשים טובים, אות יב)

כט.

עִקַּר הָאָדָם נִבְרָא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים לִכְלֹל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה. וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיֻּכְלַל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, הַיְנוּ, שֶׁיַּחֲזֹר הָעוֹלָם לְשָׁרְשׁוֹ, כִּי אִם עַל יְדֵי שִׂמְחָה הָאֲמִתִּית מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְּמָה שֶׁהִיא אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין עַצְבוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ בְּהָעוֹלָם אֵיזֶה אֲחִיזַת הָעַצְבוּת אֵינוֹ יָכוֹל לִכְלֹל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, "כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק", כִּי שָׁם אֵין שׁוּם עַצְבוּת כְּלָל, רַק "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ". וּכְלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וֶאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, הִיא בְּחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם, וּכְשֶׁהָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ נִכְלָל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי

הַשִּׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר עַל לֶעָתִיד: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", הַיְנוּ, שֶׁהַשֵּׁם נִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁאַחַר הַבְּרִיאָה נִכְלָל בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה הַנַּ"ל.

(הל' העושה שליח לגבות חוב, הלכה ב', אות טו)

ל.

עִקַּר הַגְדָּלַת וְהִתְגַּבְּרוּת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הִיא שִׂמְחָה, שֶׁהִיא עִקַּר הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה.

(שם הל' ג, אות יח)

לא.

עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֵשָׂו הָרָשָׁע, הוּא עַל־יְדֵי עַצְבוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁמַּכְנִיסִין, חַס וְשָׁלוֹם, עַצְבוּת בְּיִשְׂרָאֵל. וְעִקַּר הָעַצְבוּת הוּא בְּחִינַת פְּגַם הָרָצוֹן, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁאָז בְּוַדַּאי שְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים תָּמִיד. כִּי כַּוָּנָתוֹ וְרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ הִיא בְּוַדַּאי לְטוֹבָה תָּמִיד, וְכָל מָה דְעָבֵד רַחֲמָנָא - לְטָב עָבֵד.

(שם הלכות ערב, הל' ג, אותיות כ, כז)

לב.

כְּשֶׁאָדָם מְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּשִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל וּמַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ חֲסָדָיו וְנִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ, וּמַאֲמִין בְּחַסְדּוֹ וְטוּבוֹ הַגָּדוֹל שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִקְוָה תָּמִיד כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעָנוּ עַל־יְדֵי צַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ, כִּי מִדַּת הַחֶסֶד נִקְרֵאת "גְּדֻלָּה", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעַ וּמְשַׁבֵּר הַקְּלִפּוֹת שֶׁבַּמַּדְרֵגָה שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים כְּנֶגְדּוֹ, וְזוֹכֶה לָבוֹא לְמַדְרֵיגָה זוֹ בִּשְׁלֵימוּת הַקְּדוּשָׁה, וְכֵן בְּכָל פַּעַם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה.

(שם הלכות מתנה, הל' ד, אות ט)

לג.

הָעִקָּר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּפְרָט לְהָרְחוֹקִים הַבָּאִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ בְּכָל עֹז לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד; וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכָל הַכֹּחוֹת לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁעִקָּרוֹ עַל־יְדֵי שִׂמְחָה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְהָעִקָּר הוּא לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁיַּחֲטֹף אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהֵם כָּל מִינֵי מָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת - יַחֲטֹף אוֹתָם וְיַכְנִיסֵם גַּם־כֵּן לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה בְּעַל־כָּרְחָם, עַד שֶׁיַּהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מַכְנִיס בְּלִבּוֹ יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמָרָה שְׁחֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִהְיֶה שָׂמֵחַ מְאֹד, כִּי יֹאמַר בְּלִבּוֹ: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי רָחוֹק כָּל־כָּךְ

מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשַׂנִי גוֹי וַאֲנִי זוֹכֶה בְּכָל יוֹם לְקַיֵּם כַּמָּה מִצְוֹת צִיצִית וּתְפִלִּין וְכַמָּה וְכַמָּה דִבּוּרִים קְדוֹשִׁים בִּתְפִלָּה וּבְתוֹרָה, שֶׁאֲנִי זוֹכֶה לוֹמַר בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְאַדְּרַבָּא זֶהוּ עִקַּר שִׂמְחָתִי, שֶׁמְּרֻחָק כָּמוֹנִי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לְטוֹב כָּזֶה לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין בְּכָל יוֹם שֶׁהֵם כִּתְרֵי דְמַלְכָּא וְכוּ', וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַמִּצְוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַיְּמִין בְּכָל יוֹם. וּמִי שֶׁמִּתְגַּבֵּר אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁבָּא לְשִׂמְחָה כָּזֹאת עַד שֶׁמְּהַפֵּךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה - הוּא דָבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְרַק זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת מִצְוַת הַשִּׂמְחָה, לִהְיוֹת שָׂמֵחַ כָּל־כָּךְ עַד שֶׁיַּהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה יִחוּדִים גְּדוֹלִים וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד מְאֹד לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְכָל חַיּוּת

הָאָדָם וּרְפוּאָתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, הַכֹּל תָּלוּי בָּזֶה.

(שם הלכות פריה ורביה, הל' ג, אות א)

לד.

כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁיַּהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, זֶה בְּחִינַת קְטֹרֶת, בְּחִינַת "קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב"; וְעַל־יְדֵי קְטֹרֶת מְבָרְרִין כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת חֶלְבְּנָה שֶׁהָיָה בַּקְּטֹרֶת, הַיְנוּ, שֶׁמְּבָרְרִין כָּל נִיצוֹצוֹת הַשִּׂמְחָה דִקְדֻשָּׁה מִתּוֹךְ תֹּקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהֵם עִקַּר עִמְקֵי הַסִּטְרָא־אָחֳרָא (הֵפֶךְ הַשִּׂמְחָה, שֶׁהִיא עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה), עַד שֶׁמִּתְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה גַּם־כֵּן לְשִׂמְחָה, דְּהַיְנוּ, שֶׁעַל־יָדָם נִתְגַּדֵּל הַשִּׂמְחָה דִקְדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַחֶלְבְּנָה שֶׁרֵיחָהּ רַע וְנִכְלֶלֶת גַּם־כֵּן בְּתוֹךְ הַקְּטֹרֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׂמְחָה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל.

(שם אות ה)

לה.

עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם הָיָה בִּשְׁבִיל הַגְדָּלַת הַשִּׂמְחָה בַּבְּחִינָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, דְּהַיְנוּ לַהֲפוֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו". כִּי לְמַעְלָה לְמַעְלָה שָׁם עִקַּר הַשִּׂמְחָה בְּעֶצֶם בִּבְחִינַת "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ": אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לְהֵיטִיב וּלְהַגְדִּיל הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַטּוֹב וְהַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׂמֹחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו וְכוּ'". עַל־כֵּן בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת מְרֹאשׁ וְעַד סוֹף כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי שֶׁיַּכִּירוּ בּוֹ מֵעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הַשָּׁפָל הַזֶּה שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הַכֹּל, עַל־יְדֵי־זֶה תִּתְגַּדֵּל הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁתַּעֲלֶה הַשִּׂמְחָה

מִמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה, שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה; כִּי זֶה עִקַּר הַגְדָּלַת הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁמְּהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה גַּם־כֵּן לְשִׂמְחָה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּזֶה הָעוֹלָם וְלִשְׂמֹחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל וְהַמְּגֻשָּׁם, בִּבְחִינַת "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו", אֲזַי הַשִּׂמְחָה גְדוֹלָה מְאֹד מְאֹד גַּם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת "יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו" - בְּמַעֲשָׂיו דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַגְדָּלַת הַשִּׂמְחָה הוּא כְּשֶׁעוֹלָה הַשִּׂמְחָה מִזֶּה הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת וּגְדֻלַּת הַשִּׂמְחָה כְּשֶׁמְּהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ"ל.

(שם אות ח)

לו.

מְבֹאָר בְּכַמָּה וְכַמָּה פְּסוּקִים מִגֹּדֶל הַפְלָגַת עֹצֶם הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, כִּי אָז יִתְּעַר שִׁיר חָדָשׁ וְאָז יִתְעוֹרְרוּ כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁעַל־יָדָם עִקַּר הַשִּׂמְחָה; וּכְמוֹ שֶׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּגֹדֶל הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא וְכוּ'. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר הַקִּבּוּל שָׂכָר, הוּא בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזָּכָה בַּעֲבוֹדָתוֹ עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּמִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשָׂה בְּזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לְהָרִים וּלְהַעֲלוֹת זֶה

הָעוֹלָם הַשָּׁפָל שֶׁבּוֹ אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהִיא הַשִּׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה, כִּי נְקֻדַּת כָּל הַמִּצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הִיא הַשִּׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב", וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים תָּמִיד: "וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ וּבְמִצְווֹתֶיךָ וְכוּ'", כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֲבוֹדָה שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְוֹת הִיא דַיְקָא כְּשֶׁזּוֹכִים לַעֲשׂוֹתָם בְּשִׂמְחָה, וְכַמּוּבָא בִּסְפָרִים וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל מִגֹּדֶל הָאַזְהָרָה לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְוֹת וְכֵן עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּשִׂמְחָה.

וְעִקַּר כָּל הַמִּצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה - עִקַּר עַשִׂיָּתָם הוּא רַק בָּעוֹלָם הַזֶּה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְלֹא לְמָחָר לַעֲשוֹתָם, כִּי דַּיְקָא בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה,

שָׁם דַּיְקָא זוֹכִין לְהַגְדִּיל הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר כְּשֶׁזּוֹכִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם וּלְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת בְּשִׂמְחָה, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת שֶׁמְּהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָעוֹלָם הַזֶּה לְשִׂמְחָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְקִבּוּל שָׂכָר שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁנִּזְכֶּה אָז לְשִׂמְחָה נִפְלָאָה עַל שֶׁזָּכִינוּ לִכְלֹל הָעוֹלָם הַזֶּה בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַגְדָּלַת הַשִּׂמְחָה וְהַתַּעֲנוּג שֶׁנִּזְכֶּה אָז, בִּבְחִינַת "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה", שֶׁנֶּאֱמַר עַל לֶעָתִיד שֶׁאָז יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה.

(שם אות ח הנ"ל)

לז.

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי־תְשׁוּבָה עוֹמְדִים, אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד. כִּי הַבַּעַל־תְּשׁוּבָה שֶׁשָּׁב מֵעֲוֹנוֹתָיו שֶׁהֵם בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, בְּחִינַת "אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי", בִּבְחִינַת "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ", רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וּכְשֶׁזּוֹכִין לָשׁוּב עֲלֵיהֶם, אָז הָעוֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת; נִמְצָא, שֶׁנִּתְהַפֵּךְ תֹּקֶף הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲוֹנוֹת, לִזְכֻיּוֹת וּמִצְוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה; וְעַל־כֵּן מַעֲלָתָם לֶעָתִיד גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי יִגְדַּל שְׂכָרָם אָז מְאֹד מְאֹד, כִּי עִקַּר הַשָּׂכָר הוּא בְּחִינַת הַמָּחוֹל וְהַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הִתְהַפְּכוּת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ"ל.

(שם אות ט)