פרק יג
יזכר האדם ובורא הכל, ברא בראש כולם תשובת השבים, והורה דרכי נוע' לחטוא וחפץ לשוב שיתנהג בדרכים אלו, למען סור ממוקשי מות ולהכניסו בדרכי חיים וחי לעולם, אשר על כך מלבד הדברים שכתבתי בפרקי׳ לעיל מדברים המכניעים את יצר הרע, נראה להוסיף ידי לכתוב עוד מהדברים שיתנהג בהם האדם כדי שיכנע לבו הערל, וישתדל באהבת הבורא ולא ישוב לכסלה. רוב ישיבתו של חוטא יהיה בין העניים ובתי כנסיות ובבתי מדרשות, יען שקונה שפלות בזה, והשפלות מכניעו ואינו מעוררו אל החטא בעבור שבית הכנסת ובית המדרש נקראים מקדש מעט, והם מסוגלים אל היראה כיון דשכינה שרויה שם ומוראת שכינה עליו, ונראה דעל־כן אמרו רז"ל אם פגע בך מנוול זה (היצר הרע) משכהו לבית המדרש וכו'. והטעם כמדובר, דכיון דשם מקום השראת השכינה, מוראת השכינה עליו ונמנע לחטוא, ובפרט בראות שהחוטא בהיכל המלך עונשו קשה ובכפלים, ואדם מרתת ומזדעזע בחושבו משפטים הקשים, ועל כן הזהירו רז"ל שלא יזוז אדם מבית־המדרש, ובפרט דשמיעת שם חדושי התורה מקדש את גופו וקונה כח קדושה, לדחות טומאת יצרו, גם ישיבתו בין העניים, על ידי ששומע כמה הרפתקי שעברו עליהם ומה שהם גם בהוה בצער גדול, נכנע לבו ובפרט מיראה שלא יגרום לו החטא להביאו לכללם, ורמז לדבר שמשיח עומד בפתחא של רומי בין העניים, דכיון שגדלה מעלתו אין כמוה כאמרם רז"ל ירום ונשא וגבה מאד. ירום מאברהם, ונשא ממשה, וגבה ממלאכי־השרת. לכן מושבו בין העניים כאילו יושב שם לקנות שפלות ולא יתגאה במעלתו, ואע"פ שדבר זה לא שייך בו, אך כדי ללמד לעולם שירבו ישיבה בין העניים כדי שלא יבואו לכלל גאוה ויקנו הכנעה להחריש כח יצר הרע.
ואלה הדברים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, סדרם רבינו אשר ז"ל,
שידבק האדם בהם לקנות שלימות לנפשו ודביקות בהקב"ה בעשותם, עד שירגיל בהם הרגל תמידי ולא יפול בהן ביטול לעולם.
והם כ"ג דברים, ואלו הם:
אשיפריש מעשר מכל ריוח שיזמין הקב"ה לידו.
בשיתן צדקה מיד מכל אשר תשיג ידו, ולסוף כל שנה זהוב וחצי.
גשיתפלל ערב ובקר עם האבות.
דשיניח תפילין בכל יום.
השיקבע מזוזה.
ויקבע עתים לתורה.
זשיהיה נאמן במשאו ובמתנו ובדיבורו.
חשיכבד לומדי התורה בכל יכולתו.
טשיוכיח את עמיתו ולא ישא עליו חטא.
ישידון את חבירו לכף זכות.
יאשימחול בכל לילה קודם שישן למי שחטא לו בדברים.
יבשישתדל להכניס שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו.
יגשיזהר לאנשי ביתו על התפילה ועל נטילת ידים ועל ברכת הנהנין.
ידשיפרע התמיד בכל יום הששי.
טושילמוד הפרשה בכל שבוע שנים מקרא ואחד תרגום ופירוש רש"י.
טזשיקרא איגרת התשובה שחיבר רבינו יונה בשבוע שחל ראש־חודש להיות בתוכה.
יזשיכבד יום השבת כברכת ה' אלקיו אשר נתן לו.
יחשיקבע סעודה שלישית בכל שבת אחר המנחה.
יטשיערוך שולחן בכל מוצאי שבת ויאכל אפילו דבר מועט.
כשיסייע לחבירו לכל מה שיצטרך בגופו בדבריו.
כאשיתודה קודם שישן, מלבד הלילות שהן אסורות בהספד ובתענית ויתאבל על עונותיו על אורך גלותינו ועל חורבן בית מקדשינו שיבנה במהרה בימינו אמן.
כבשיעשה יום א' תענית בכל חדש ביום שקורין בתורה, ואם לא יוכל להתענות יתן ב' פשיטין לצדקה.
כגשיקיים בהצנע המעשים־טובים כי היא עבודת ה' הנבחרת לפניו.
אורח חיים למעלה למשכיל, למען סור משאול מטה, הנהגות אחרות:
אלהתרחק מן הגאוה בתכלית הריחוק.
בוכן מהחניפות.
גוכן משקר וכזב.
דוכן מן הליצנות.
הוכן מרכילות.
וומן הכעס.
זשיזהר ממכשול נדרים.
חשיזהר מאונאת הבריות.
טשלא יכנה שם רע לחבירו.
יולא יקראנו בכינוי שכינוהו אחרים, אם לא יהיה נזכר ונכבד בשמו. שלא יספר לשון הרע ולא יקבלהו.
יאשלא ישב גם יושבי קרנות ולא בבתי כנסיות עם עמי הארץ.
יבשלא יסתכל באשה שהיא אסורה לו.
יגשלא יסיח על כוס של ברכה.
ידשלא יספר מברוך שאמר עד שיסיים תפילת לחש ולא בעוד ששליח־ציבור חוזר ומתפלל תפילה, אלא־אם־כן בדברי־תורה או בדבר מצוה או לתת שלום או להחזיר.
טושלא ידבר בקריאת ההלל ולא בעוד ששליח־ציבור קורא בתורה.
טזשלא יאכל פת בעלי בתים של כותים ולא של פלטר אלא־אם־כן לא יזדמן לו של ישראל.
יזשלא יסעוד בסעודת הרשות.
יחשלא יסיח שיחה בטילה ויזהר ללמוד בלילה עד שישן מתוך דברי־תורה ולא מתוך שיחה בטילה.
יטשלא יכניס עצמו בספק חשיכה, יזהיר בני ביתו על שמירת שבת ויקדים ערב־שבת להתפלל תפילת מנחה כדי שיקבל שבת מבעוד יום.
ככשיגיע עת התפילה מג' תפילות שביום, יניח כל עסקיו ויתפלל, וראש כל הגדרים שישמור את עיניו מדבר שאינו שלו.
כאאל ידבר בין ברכת נטילה להמוציא ויקדים שלום לכל אדם.
כבלברך את בוראו שהשביע נפש שוקקה, ואם יקללהו בן אדם אל ישיב להם אלא יהא מן הנעלבים.
כגאל יצא לריב מהר ויתרחק מהשבועות ומנדרים, שבעון נדרים בנים מתים.
כדיתרחק מן השחוק ומהכעס, כי מבלבל דעתו של אדם, ויעבוד תמיד יוצרו באהבה ולא יניח דבר לעשות מענין זאת התקנה.
כהלאהוב את ה' בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, וגמור בדעתך באומרך את ה' אלהיך, למסור נפשך וממונך ובזה יקויים עליך דברי המשורר כי עליך הורגנו כל היום.
כולבטוח בה' בכל לבבך, והאמן בהשגחתו פרטית, ובזה תקבל בלבך היחוד הגמור והשלם בהאמין בו, כי עיניו משוטטות בכל הארץ, ועיניו על כל דרכי איש וחוקר לב ובוחן כליות, כי מי שאינו מאמין באשר הוצאתיך מארץ מצרים, גם באנכי ה' אלהיך אינו מאמין, ואין זה יחוד שלם, כי זהו סגולת ישראל על כל העמים, וזהו יסוד כל התורה כולה.
כזלהרחיק גאוה וכעס, וגעור ביצר המשיאך ללכת בדרכי לבך, ואל תבט אל דרכיו אשר המה מצודים וחרמים להראותך כי דרכך ישר וזך.
כחמדבר שקר תרחק, ואל תוציא שם שמים לבטלה ולא במקום מטונף.
כטהסר ממך משענת הקנה הרצוץ, משענת בני אדם והצנע לכת עם אלקיך, ואל תשים זהב כסלך כי זו תחילת ע"א, ופזר ממונך באשר הוא רצונו ובידו למלאות חסרונך.
לדע את אלקי אביך, ודבריך במאזני צדק תשקול, והין צדק יהיה לך, ותקל בעניך הוצאת ממונך מהוצאת דבריך, ופיך אל ימהר להוציא דבר רע עד שתשקלו במאזני שכלך.
לאוידוי על עונותיך ערב ובוקר אל יחסר וזכרון ציון וירושלים בשברון לב.
לבזכור יום המות תמיד, וצידה לדרך הכן, ושים בין עיניך ב' דרכים אלו תמיד ויהיו מזומנים לך ליום הפירוד ומטתך בדמעה תשחה ויבהלוך רעיונך מידי זוכרך חרדת רבי־יוחנן בן־זכאי ז"ל.
לגחבר טוב היה ליראי ה', והתחבר בחברתם ומפועלי און הרחק.
לדטוב וישר לך והמעט בעניך פעולתך הטובות ולהרבות בעיניך פשעיך להרבות חסדי יוצר מבטן ונותן אכלך ולא תשמש על־מנת לקבל פרס בעשותך מצותיו.
להיום ולילה זכרו מפיך לא ימוש, בשכבך תשגה באהבתו ובקומך ובהילוכך תמצאנה והקיצות בו תשעשע, והוא יישר אורחותיך.
לוכוין בתפילתך כי היא עבודת הלב, ואם בנך ידבר לך ולא מלבו הלא יחר לך, ומה תענה טפה סרוחה לפני מלכו של עולם, ואל תהיה כעבד שמסרו לו מלאכה נכבדת לטובתו, ואיך יעמוד לפני המלך, ומה טוב לבקש סליחה באומרך סלח לנו בלא כוונה, ואם אי אפשר בכל התפלות ברכה ראשונה של י"ח ופסוק ראשון של קריאת־שמע אל יחסר, כי לא יצא ידי חובת התפילה כשלא כיון בהם. (לז) למוד פרשיותיך עם הציבור שנים מקרא וא' תרגום ופירוש רש"י כנ"ל מהרא"ש, ותדקדק בו כאשר תוכל וכן בגמרא כי כל העוסק בגמרא אין לך מדה טובה הימנה, ותלמוד־תורה כנגד כולם.
לחמכל מאכל אשר תאכל ומכל משקה אשר תשתה, אל תהנה בלא ברכה תחילה וסוף, ותכוין בה היטב וכסה ראשך כשתזכיר השם, ויעצים עיניך ואל תהיה כאמור "בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממנו".
לטנטילת ידים לתפילה ולאכילה, ובעת צאתך מצרכיך ברך אשר יצר, ועל נטילת ידים אל תברך.
מגדילים תעשה לך על כנפות כסותך, למען תזכור וקדש עצמך בכל דברים, והוי צנוע בבית־הכסא ועם ביתך, כי אפילו על שיחה קלה שבין איש לאשתו, עתיד ליתן עליה דין, ואל תנהג עצמך בקלות ראש, ויהי מורא שמים עליך והשמר מהסתכל באשה אפילו פנויה, ומזוזות בפתחי ביתך אל תחסר.
מאסוד אחר אל תגל, גם הדברים שהם שלא על־דרך סוד טמנם בלבך, ואם תשמע מאחר אל תאמר כבר שמעתי זה, ומשוכבת חיקך שמור פתחי פיך.
מבערב בקר וצהרים שמור עת התפלה ופתח לבך שעה א' קודם תפלה והוי מי' ראשונים, ואל תדבר שיחה בטלה בבית־הכנסת, ותפילין על ראשך וזרועך אל יחסר.
מגפלס מעגל רגליך, לישר עצמך בדרך בינוני במאכל ובמשתה ובכל מדותיך, ואל תט ימין ושמאל ורדוף אחר השלום.
מדקבע עתים לתורה קודם אכילה ושכיבה ועל שולחנך, והזהרת לאנשי ביתך להדריכה ע"פ התורה, לשמור פיהם מלהתחלל, כי תחילת דינו של אדם קבעת עתים לתורה.
מהשמח בשומעת תוכחת מוסר כמוצא שלל רב, והוכח לחכם ויאהבך, כי טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת ולמוכחים ינעם.
מותחילת מעשיך הבט סופה, והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה, כי החכם עיניו בראשו.
מזהזהר שלא תסמוך בלבבך, ושמע עצה וקבל מוסר ותהי' זריז לעשות כל מה שמוטל עליך, ומכל משמר נצור לבך.
מחאל תקום ממיטתך כעצל, כי אם בזריזות לעבוד יוצרך.
מטאל תאחר מלכת לבית התפלה ושמור רגליך פן תהינה מטונפות, אל תשים לבך אחורנית בשעת התפלה והתכוין לברך ליוצרך.
נאל תדבר בלעגי שפה ובלשון אחרת כל עת שהחזן מתפלל ותענה אמן.
נאאל תנשה פגיעת המות שתבא פתאום ותזכיר מעמד יום הדין.
נבאל תתעסק במצוה כדי לקבל פרס, ואל תרחק מעבירות מפני העונש.
נגאל תתרשל במצוה אם בא לידך, ותעשנה לשם שמים בלא איחור.
נדאל תתרשל בברכת הלבנה, שאם לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים דים.
נהאל תעשה דבר שילעיגו הבריות שדרכם להעלים הטובות ולגלות הרעות.
נואל תקלה אביך ואמך ואל תצער אותם וכבדם כפי יכולתך כל ימיהם.
נזאל תהי פניך זעומות נגד עוברים ושבים, וקבל אותם בפנים מאירים.
נחאל תשכח לענייך לתת צדה לדרך ולעשות לויה להם ותנחם בדברים.
נטאל תשים עיניך למי שעלה יותר ממך, אלא למי שהוא תחתך.
סאל תבהל לקצוף משום דבר, והאריך אפך פן תאבד את חכמתך.
סאאם לא תוציא ממך חלק עקשות פה וניבול פה, דע כי על כל אלה יביאך אלקים במשפט.
סבאל תחזיק כעסך עם חבריך אפילו יום א', ותכניע לפניו קודם לבקש ממנו מחילה.
סגאל תדבר בצואר עתק, ואל תרים מצח שלא לקבל עליך יראת שמים.
סדאל תשיב למחרפך ולנבזיך, ותשים יד לפה ושתוק פן יחם לבבך.
סהאל תתעבר על ריב לא לך, כי לסוף הם ישלימו ביניהם ואתה תשאר בכעס.
סואל תתגאה על הבריות, ותהיה שפל רוח כארץ שהכל דשין בה.
סזאל תהי בז לכל אדם ולכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום.
סחצדק צדק תרדוף כו' ואל תחסר מחצית השקל בכל שנה בפעם אחת, ובכל חדש ובכל שבוע כפי מסת ידך, ובכל יום לא תחסר מתנה מועטת לכל הפחות קודם תפלה, ואם הגיע למעשר טרף בביתך ככל אשר תמצא ידך לגמול חסד הן לחיים הן למתים הן לעניים הן לעשירים.
סטרצה באשר רוצה יוצרך, שמח בחלקך אם מעט ואם הרבה, והתחנן לפניו תמיד להטות לבבך אל עדותיו, וכל דרכיך השלך על ה' יהבך, ואל יקשה בעיניך מלהוציא לכבוד שבת ויום טוב ככל הצריך והשתדל לכבדם ולקבלם מבעוד יום, ולהתעדן בהם באכילה ושתיה וחציו בבית המדרש וכבדהו בכניסתו וביציאתו לערוך שולחן במוצאי שבת.
עאל תישן כעצל שינה רבה, ותרגיל לעצמך להקיץ בהנץ החמה ולקול התרנגול קום ממטתך.
עאאל תתפלל בלא נקיות כפים ובלא טהרה, כי תפלתך לא תהיה נשמעת.
עבאל תתפלל כי אם בכוונת הלב ובנחת, כדי שישמע האזן.
עגאל תשכח צור ילדך ומחוללך ובכל דרכיך דעהו, ותביאהו לנגדך תמיד.
עדאל תרבה לשמוח וזכור כי רוח חייך, ואתה נוצר מן העפר ואחריתך רימה.
עהאל תאמר על שום מצוה אעשה אותה למחר, שמא לא תפנה לעשותה.
עואל תפרד מהגיית חכמה ומוסר ומתאבק בעפר רגלי חכמים ותתחכם.
עזאל תניח דרך חסידות אע"פ שילעגו עליך, ואל תיבוש לדבר מצוה.
עחאל תקפוץ ידך מליתן תמיד לעניים ולאביונים ומבשרך לא תתעלם.
עטאל תאחר מלרחוץ ולמהר ולהכין לפני העניים שולחן ולחם כי שמא הם רעבים.
פאל תאחר מלהביא את המעשר לבית האוצר כי מתן בסתר יכפה אף.
פאאל תרים ידך אל חבריך ואף שהוא מקלל את אביך ואת אמך בפניך.
פבאל תביט למי שהוא קטון ממך בעבודה וביראת חטא כי אם לגדול ממך.
פגאל תוציא דיבה או לשון הרע על שום אדם ולא לזות שפתים או רכילות.
פדאל תהי נבהל להשיב בעזות מצח למי שאמר דברים אשר לא טובים.
פהאל תשמיע בחוץ קולך ואל תהי צווח כבהמה ודבריך יהיו בנחת.
פואל תלבין פני חבריך ברבים כי העושה כן אין לו חלק לעולם הבא.
פזאל תראה יכולת אצל שום אדם אם ידך גברה כי תחליש.
פחאל תרדוף אחר הכבוד ואל תעלה במעלה שאינה ראוי לך.
פטאל תשתדל שיכבדוך בני אדם פן לא ירצו וישפילוך.
צאל תרף ידך מלבקש רעים ואהובים ואל ימעט בעיניך שונא אחד.
צאאל תגנה מקח חבריך ואל תחליש דעתו כי זה מנהג לחסר דעת.
צבאל תאמר בצדקתי היתה זאת פן תקבל שכרך בעולם־הזה.
צגאל תטה את חברך מדרך טובה אל דרך רעה, כגון מסית ומדיח וכיוצא בזה.
צדאל תאכל אכילה גסה עד שתמלא כריסך כי הרבה חולאים באים על רוב אכילה.
צהאל תהי בסובאי יין בזוללי בשר פן תשכח את בוראך.
צואל תטיל אימה יתירה בתוך ביתך, כי הרבה קלקולים באים על רוב מורא.
צזאל תתייחד עם שום אשה חוץ מאשתך ואמך ובתך, ואפילו עם שתי נשים.
צחאל תחמוד אשה ביפיה, כי ברוב טוב מעשיה יאשרוה השומעים.
צטאל תתן תפארת לעצמך, ואל תיקר גופך בעיניך ותקטין את עצמך.
קאל תבהל את מעשיך.
קאאל תרבה לדבר דברים המועילים ובלא נזק, כי אם בקוצר לשון.
קבאל תרף ידך מלקנות לך חבר נאמן, ושמור אותו ואל תאבדהו.
קגאל תפתה את חבריך בדברי חלקות ובחניפות, ואל תדבר בלא לב.
קדאל תתחבר לאדם רע, חוטא וכעסן וכסיל, פן תביא כלימות עליך.
קהאל תכעיס לשום אדם, כי אין אדם שאין לו שעה.
קואל תעלה בדעתך לנצח את החכם, כי לא תרבה על חכמתך חכמה.
קזאל תהי קפדן לדבר מועט נגד שום אדם, פן תלקט שונאים על חנם.
קחאל תעשה בסתר מה שתתבייש בגלוי, ואל תאמר מי רואני.
קטאל תחשוב עון למי שבא להתנצל לפניך, אם אמת ואם שקר.
קיאל תכעיס לשום אדם, כי אין אדם שאין לו שעה, ועברתם שמורה נצח.
קיאאל תסמוך לידי מתנות בשר ודם, ותעבוד לבקש מזונותיך.
קיבאל יהיה ממון שלך חביב עליך יותר מגופך, כדי לעבור על המכס וללכת יחידי.
קיגאל תתן בלבבך קנאה שהיא חולה רעה שאין לה רפואה.
קידאל תהי רגיל לא בשבועה ולא בנדרים, שהרבה רעות באות על זה.
קטואל תרגיל לישבע על גופך או על נפשך, ואפילו על דבר אמת.
קטזאל תאחר לעשות תשובה שלימה ולבקש רפואה על נפשך.
קיזאל תעמול לרוח, ואל תשמע דברים בטלים.
קיחאל תכנה שם רע לחבירך, שהמכנה שם רע אין לו חלק לעולם הבא.
קיטאל תבטח בעושרך, כי הבוטח בעושרו מלקט שונאים ויכשול תחתיהם.
קכאל תהי סרבן לאנשי עירך ובטל רצונך מפני רצון אחרים.
קכאאל תרגיל עצמך לאכול חוץ מביתך עם קבוץ הרבה שלא לסעודת מצוה.
קכבאל תשכור גופך בשכרות יין, פן תהיה מגונה ותנבל את פיך ותתחרט.
קכגאל תכעוס באשתך ואם רחקת אותה בשמאל, קרב מיד בימין בלי איחור.
קכדאל תבזה את אשתך, וכבד אותה ותסירנה מן החטא.
קכהאל תהי רגיל לישב עם הלצים פחותי נפש פן יחטיאך.
קכואל תתעצל לבקש חכמה, וליסר את חבריך בסתר ובדרך כבוד.
קכזאל תדבר בלא עתו ובדבר שאין בו תועלת, ושמור פתחי פיך.
קכחאל תדבר עם סכל ומשוגע, שלא יקבל דבריך ויבזה אותם.
קכטאל תהי כופי טובה, וכבד למי שפתח לך פתח לבקש די ספוקך.
קלאל תוציא מפיך דבר שקר וכזב, ותהי נאמן לכל אדם.
קלאשלא תתעצל להקדים שלום לכל אדם.
קלבאל תרגיל עצמך לעמוד כי אם אצל חכם, ושמע והאזן את דבריו.
עד־כאן.
הא לך כ"ג הנהגות של רבינו אשר ז"ל, וקל"ב אחרות שאם ירגיל בהן האדם, מובטח שאין חטא בא על ידו, ובא ליטהר מסייעין אותו מן השמים, עוד הוסיף לכתוב כ"ו הנהגות אחרות שחיברתי בימי בחרותי וסמכתיו על הפסוקים, וכאן אכתבם בקיצור נמרץ, כי אין כוונתי אלא על המוסר, ולפי שבאים על אופן אחר אייחד להן פרק בפני עצמו.