חלק ראשון (קמא) · תורה רמד
חלק א
מִי שֶׁהוּא מְעֹרָב בֵּין הָעַכּוּ"ם, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲסָקִים וּמַשָּׂא וּמַתָּן עִמָּהֶם, צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ, כִּי בְּקַל יוּכַל לְהִתָּפֵס בְּרִשְׁתָּם, חַס וְשָׁלוֹם, לַחֲלֹק עַצְמוֹ מִמַּדְרֵגַת יַהֲדוּתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כִּי לֹא דַּי לְהָאָדָם שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל, אֲשֶׁר מַלְאָכִים אֵין לָהֶם כֹּחַ לַעֲמֹד בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁפַּעַם אַחַת בָּאוּ מַלְאָכִים בְּזֶה הָעוֹלָם וְנִלְכְּדוּ מְאֹד (זוהר בראשית דף נח).
אֲבָל בֶּאֱמֶת יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ יוֹתֵר מִמַּלְאָכִים, וְהֵם יְכוֹלִין לַעֲמֹד בְּזֶה הָעוֹלָם וּלְהִתְגַּבֵּר עַל הָעוֹלָם הַזֶּה, וּלְהִדָּבֵק בְּהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲבָל לִהְיוֹת גַּם־כֵּן מְעֹרָב עִם הָעַכּוּ"ם, זֶה קָשֶׁה מְאֹד, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד, לִהְיוֹת כְּיָתֵד חָזָק בַּל יִמֹּט מִמַּדְרֵגַת כַּשְׁרוּתוֹ וְיַהֲדוּתוֹ: