חלק ראשון (קמא) · תורה קלא

חלק א

צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא וְלִפְחֹד מִן הַכָּבוֹד, כִּי כָּבוֹד הוּא סַכָּנָה גְּדוֹלָה, סַכָּנוֹת נְפָשׁוֹת, כִּי הוּא דָּן אֶת כָּל הַדִּינִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ד:ז׳): מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, כִּי כָּבוֹד הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הַדָּן אֶת הַכֹּל. וַאֲזַי הַכֹּל חוֹקְרִים וְשׁוֹאֲלִין: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, אִם הוּא רָאוּי לָזֶה.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ט:מ״ג): וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי – אַל תִּקְרֵי בִּכְבוֹדִי, אֶלָּא בִּמְכֻבָּדִי (זבחים קטו:), כִּי עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד יוּכַל לִגְרֹם לוֹ מִיתָה, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא נִשְׁקָל בְּמֹאזְנַיִם, אִם, חַס וְשָׁלוֹם, יִפְגֹּם בְּהַכָּבוֹד כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, שֶׁלֹּא יְקַבְּלוֹ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, אֲזַי, חַס וְשָׁלוֹם, כַּף חוֹבָה מַכְרַעַת.

וְזֶה נִקְרָא: מֹאזְנֵי צֶדֶק (ויקרא י״ט:ל״ו), כִּי צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל. וְהַיְנוּ מֹאזְנֵי צֶדֶק, כִּי אָז נִשְׁקָל בְּמֹאזְנַיִם: