חלק ראשון (קמא) · תורה צה

חלק א

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כְּשֶׁפַּרְנְסֵי הַדּוֹר וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר נִתְגָּאִים, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵקִים עֲלֵיהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁיַּחְלוֹקוּ וִידַבְּרוּ עֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָזוּחוּ דַּעְתָּם עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כב:): אֵין מְמַנִּים פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תָּלוּי מֵאַחֲרָיו.

וְזֶה פֵּרוּשׁ סוֹד, שֶׁמּוּבָא בְּעֵץ־ הַחַיִּים, שַׁעַר אֲרִיךְ אַנְפִּין, פֶּרֶק י"ב: אֲחוֹרַיִם דְּמ"ה, תָּסִיר מ"ה נִשְׁאָר פ"ה.

פֵּרוּשׁ, עַל־יְדֵי קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים שֶׁתָּלוּי מֵאֲחוֹרָיו, עַל־יְדֵי־זֶה מַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת מָה וְאֶפֶס וָאַיִן. וּכְשֶׁמֵּסִיר מִמֶּנּוּ מָה, שֶׁאֵין מַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְמָה, אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגָּאֶה, אֲזַי נִשְׁאָר פֶּה, הַיְנוּ שֶׁבְּנֵי אָדָם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם וְאוֹמְרִים: חֲזֹר לַאֲחוֹרֶיךָ, וּמְבַזִּים אוֹתוֹ: (עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ ז"ל)