קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק ראשון (קמא)

חלק ראשון (קמא) · תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ – ט

477 מילים · כ-3 דק׳ קריאה

א.

עִקַּר הַחִיּוּת מְקַבְּלִין מֵהַתְּפִלָּה וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ כְּדֵי לְהַכְנִיס כֹּחוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה. וַאֲזַי נִתְחַדֵּשׁ כֹּחוֹ שָׁם וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִים לֶאֱמוּנָה:

ב.

לְפִי מַעֲלַת תְּפִלָּתוֹ כֵּן זוֹכֶה לְזִוּוּגוֹ וְכֵן נוֹתְנִים לוֹ פַּרְנָסָתוֹ עַל כֵּן עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בְּכֹחַ זוֹכֶה לְזִוּוּגוֹ וּלְפַרְנָסָה:

ג.

עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת מַשְׁפִּיעַ חִיּוּת לְכָל שְׁלשָׁה חֶלְקֵי עוֹלָם שֶׁהֵם עוֹלָם הַשָּׁפָל וְעוֹלַם הַכּוֹכָבִים וְעוֹלַם הַמַּלְאָכִים:

ד.

כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל אֲזַי בָּאִים מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּקְלִפּוֹת וּמְסַבְּבִין אוֹתוֹ וְנִשְׁאָר בַּחֹשֶךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל. וְתַכְלִית הַתַּקָּנָה לָזֶה שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיֵּצְאוּ הַדִּבּוּרִים מִפִּיךָ בֶּאֱמֶת וְעַל־יְדֵי הַתֵּבָה הַיּוֹצֵאת מִפִּיךָ בֶּאֱמֶת הִיא תָּשִׂים לְךָ פֶּתַח בַּחֹשֶׁךְ שֶׁאַתָּה נִצּוֹד בּוֹ וְתִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל הֵיטֵב. וְהָבֵן זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב כִּי זֶה כְּלַל וִיסוֹד גָּדוֹל בְּכָל דַּרְכֵי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ. שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא מְשֻׁקָּע חַס וְשָׁלוֹם בְּתַכְלִית הִתְגַּבְּרוּת הַחֹשֶׁךְ וְהַקְּלִפָּה וְהוּא כָּלוּא וּמְסֻגָּר שָׁם בְּכַמָּה סִבּוּבִים הַמְסַבְּבִים אוֹתוֹ מִצִּדֵּי צְדָדִים וְאֵין מַנִּיחִים אוֹתוֹ לְהִתְקָרֵב לַקְּדֻשָּׁה. עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת וְיַבִּיט עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וִיבַקֵּשׁ רַק הָאֱמֶת. וְכֵן יִרְאֶה בִּתְפִלָּתוֹ אַף שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל מֵחֲמַת הַחֹשֶׁךְ הָרַב כַּנַּ"ל, עִם כָּל זֶה יִרְאֶה רַק לְדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה שֶׁהִוא. כְּגוֹן לְמָשָׁל שֶׁיֹּאמַר ה' הוֹשִׁיעָה בֶּאֱמֶת, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת וְהִתְעוֹרְרוּת כָּרָאוּי אַף־עַל־פִּי־כֵן יַכְרִיחַ עַצְמוֹ לְדַבֵּר עַל כָּל פָּנִים הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת כְּפִי מַה שֶּׁהוּא וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּתָחִים שֶׁבְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ. כִּי אִם יִרְצֶה הָאֱמֶת בֶּאֱמֶת כְּנֶגֶד זֶה אֵין שׁוּם חֹשֶׁךְ שֶׁיַּחֲשִׁיךְ לוֹ כִּי אֱמֶת הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁקֶר הוּא מְסַלֵּק אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל כִּי דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָיו יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי אֱמֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹכֵן עִמּוֹ. וְעִקַּר הִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ אֶלָּא אֶל הָאֱמֶת וּלְפִי גֹּדֶל הָאֱמֶת כֵּן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹכֵן עִמּוֹ וְאָז מֵאִיר לוֹ אֵיךְ לֵיצֵא מֵהַחֹשֶׁךְ וְהַקְּלִפָּה הַמּוֹנַעַת אוֹתוֹ מִתְּפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה יָאִיר לוֹ הָאֱמֶת שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְתַקֵּן וּמְקַיֵּם כָּל הָעוֹלָמוֹת:

ה.

יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁזּוֹכִין לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה בֶּאֱמֶת כָּזֶה עַד שֶׁהַדִּבּוּרִים מְאִירִים כְּאֶבֶן טוֹב שֶׁהוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ. וְיֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁדִּבּוּרָם הוּא רַק כְּמוֹ חַלּוֹן שֶׁאֵין לוֹ אוֹר בְּעַצְמוֹ רַק שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָס הָאוֹר וְיָכוֹל אַחֵר לְהָאִיר בּוֹ. וְדַע שֶׁהַכֹּל לְפִי גֹּדֶל הָאֱמֶת:

ו.

גַּם עַל־יְדֵי שֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לִבְקֹעַ הַמָּסַכִּים וְהַמְּחִצּוֹת הַמַּבְדִּילִים וְלִמְצֹא הַפְּתָחִים לָצֵאת מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְעוֹרֵר גַּם אֲחֵרִים עִמּוֹ. לְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה אֲנָשִׁים אֲחֵרִים לְהוֹצִיאָם מֵהַחֹשֶׁךְ וּלְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה:

ז.

צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ דֶּרֶךְ שַׁעַר הַשַּׁיָּךְ לְשִׁבְטוֹ וְצָרִיךְ זְכוּת גָּדוֹל שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה, עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַשֵּׁר אֶת תְּפִלָּתוֹ לְצַדִּיק הַדּוֹר כִּי הַצַּדִּיק יוֹדֵעַ לְכַוֵּן הַשְּׁעָרִים וּלְהַעֲלוֹת כָּל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה לַשַּׁעַר הַשַּׁיָּךְ לָהּ:

ח.

צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה לְהִתְפַּלֵּל כָּל־כָּךְ בְּכַוָּנָה עַד שֶׁיִּשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם לִפְנֵי ה' וְעַל־יְדֵי־זֶה יָבוֹא מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן:

ט.

אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַמַּכְחִישִׁים כָּל הַנִּסִּים וְאוֹמְרִים שֶׁהַכֹּל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע וְאִם רוֹאִים אֵיזֶה נֵס הֵם מְכַסִּים הַנֵּס עִם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁאוֹמְרִים שֶׁזֶּה דֶּרֶךְ הַטְּבָעִים, פּוֹגְמִים בַּתְּפִלָּה כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת נִסִּים שֶׁמְּשַׁנֶּה אֶת הַטֶּבַע. וּפוֹגְמִים בֶּאֱמוּנָה מְאֹד שֶׁאֵין מַאֲמִינִים בְּהַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וּפוֹגְמִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא מְקוֹם הַנִּסִּים. וְעַל־יְדֵי־זֶה צְרִיכִין לִפֹּל בְּגָלוּת מִצְרַיִם וּשְׁאָרֵי גָּלֻיּוֹת וְהֵם מַאֲרִיכִים אֶת הַגָּלוּת רַחֲמָנָא לִצְלָן:

עוד בחלק ראשון (קמא)