חלק ראשון (קמא) · אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח – לב
א.
עַל־יְדֵי הָרִקּוּדִין שֶׁל חֲתֻנָּה מַמְתִּיקִין הַדִּינִים. כִּי הַלֵּב בְּחִינַת בִּינָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּינָה לִבָּא" (תִּקּוּן זֹהַר־הַקָּדוֹשׁ בְּפָתַח אֵלִיָּהוּ) וְעַל־יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב מְרַקְּדִין בִּבְחִינַת: "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב אֶת רַגְלָיו" (בְּרֵאשִׁית כ"ט א) וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י 'לִבּוֹ נָשָׂא אֶת רַגְלָיו'. וְהָרַגְלַיִם הֵם בִּבְחִינַת נֶצַח וָהוֹד. וּכְשֶׁמְּרַקֵּד בְּרַגְלָיו בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ צָרִיךְ לְכַוֵּן לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַלֵּב דְּהַיְנוּ ה' אַלְפִין שֶׁל אקי"ק שֶׁבַּבִּינָה לְהַכַּלָּה שֶׁהִיא נִקְרֵאת קֹדֶם הַזִּוּוּג נַעַר בְּלֹא ה"א (זֹהַר־הַקָּדוֹשׁ חֵלֶק ב ל"ח) בִּבְחִינַת ש"ך דִּינִים מִסְפַּר נַעַ"ר וְהִיא גִּימַטְרִיָּא חָמֵשׁ פְּעָמִים דִּין. וְעַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת אוֹר הַלֵּב נַעֲשֵׂית נַעֲרָ"ה בְּהֵ"א וְנַעֲשֵׂית חָמֵשׁ פְּעָמִים אֲדֹנָי. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תְּהִלִּים נ"א יז) שֶׁעַל־יְדֵי שְׂפָתַיִם שֶׁהֵם נֶצַח וָהוֹד בְּחִינַת הָרַגְלִין הַנַּ"ל נִפְתָּח וְנִמְתָּק הַכַּלָּה שֶׁתִּהְיֶה נִקְרֵאת נַעֲרָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְזִוּוּג שֶׁנַּעֲשֵׂית בְּחִינַת אֲדֹנָי כַּנַּ"ל: