הדרוש השלישי · יום שביעי
האשה כשמדלקת את הנר בע"ש תזהר בנפשה שתתפלל באותה שעה על בניה שיהיו מצליחים בתורה ומצות ותאמר י"ר שיהיו בני מאירי' העולם בתורה ובמצות וביראת שמים. מפני שתפלה זו נאה להתפלל בשעה שהאירה נר של שבת כענין שנאמר כי נר מצוה ותורה אור אחד מן החכמי' היה רגיל לעבור על פתח אחד והיה רואה שהיו נזהרים מאד להדליק נר של שבת ונר חנוכה בעתו אמר החכם תדעו כי מן הבית הזה יצאו ב' אנשים גדולים ויהי כן.
כל הימים שהאשה הרה תתפלל תמיד שיהא הולד ירא שמים וחכם לב ומצליח בתורה ובמצות ותפתח ידה תמיד לעניים. דהע"ה היו לו נשים רבות ובימי ההריון שלהם היו נודרות נדרים ומתפללות שיהיו בניהם גבורי החיל וכליל יופי והגונים לכל מעלות ויצליחו למלוכה. אמרה בת שבע אשת המלך דוד כי לא כנשים אשר לאישי אדוני המלך אנכי כי כל נדרי היו בהיותי הרה למען אזכה להיות בני חכם בתורה ויראת חטא ויצלח לנבואה. ושמע הש"י את קולי ויחכם שלמה בני מכל האדם. וגם אשר לא שאלתי נתן לי י"י כי שלמה בני ימלוך אחר אביו ובני נשי אדוני אשר התפללו אמם עליהם שיזכו למלכות לא היה להם מלוכה תחת אשר שמו המלכות עיקר בתפלתם. ואני שמתי עבודת הש"י עיקר בתפלתי וזהו שאמרה בת שבע מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי:
עזרא ע"ה תקן שאשה משכמת ואופה כדי שתהא לעניים הנאה בפת החמה בבאם לבית בבוקר ולא תתן להם מן היבש כי כאשר תפרוס האשה לרעב לחמה בסבר פנים יפות ודרך כבוד כן יכפול לה הטובה מן השמים. ואחז"ל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות:
ראוי לסגולות הנשים הנכבדות והצנועות להעמיד עליהן מצוה ולזכות בנות העיר שיצא דבר צדק מלפניהן ויבחרו להן אשה טובה ונאמנה לגבות פרוטות למלבושי עניים ולהחיות עם רב ולהשביע נפש שוקקה ותתן פרוטה בכל שבוע כל אשה העושה מלאכה אשר לה כח לעמוד בתקנה הזאת ולא תדור נדר לעשות תמיד רק נתון תתן בכל עת אשר ידבנה לבה. ותהא טורחת שתהא פרוטה הזו ממלאכתה ומיגיע כפה וידמה כאלו ידיה נוטפות מור כעין שנאמר וידי נטפות מור וגו':
דרך ישרה שיבור לו האדם ליראת שמים לקנות לו חבר א' או רבי לדבר עמהם תמיד ביראת שמים. ואם יחטא א' מן החברים או יתרשל במצוה יוכיחנו חבירו ויזכירו על דרך מצוה ויזהירו זה את זה על התפילין ושלא לדבר דברים בטלים בב"ה ובפרט בעוד שש"צ חוזר התפלה. וכן יזכירו זה לזה לקרא בכל שבוע אגרת התשובה וישאלו איש לרעהו מה הם הדברים מאגרת התשובה ההיא ואם יש דברים שאינו מקיים אותם יחזיקו חביריו את ידיו לקיים כל דבר מדברי האגרת הנ"ל וזה הוא דבר הצלחה לתשובה ומע"ט וחביב לשמים שנאמר אז נדברו יראי י"י איש אל רעהו ויקשב י"י וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי י"י ולחושבי שמו וכן יזהירו איש את רעהו שלא להשבע לבטלה בין בשם בין בכינוי בין שיזכירו את הכינוי בלשון הקודש או בלשון אחר וכן לא ישביע את חבירו או את עצמו בשם או בכינוי וטוב ויפה לקנוס את עצמו בסך ידוע אם מעט ואם הרבה אם עובר על אלה.
ילמד כל אחד אגרת התשובה בחבורה בביתו או בב"ה וילוו אליו אחוזת מרעהו. אחד הקורא כולה ואחד שקורא מקצתה לעתים הידועים ובלבד שיכוין את לבו לקיים מה שיקרא ומה שיבטא בשפתיו לא ימיש מלב האדם הבטחון בשם י"ת ותוחלתו אליו כמו שנאמ' בטחו בו בכל עת ונאמר נפשי לי"י משומרים לבוקר. ולפי רוב היראה יחזק הבטחון שנא' יראי י"י בטחו בי"י:
העולם כלו נברא לכבוד הש"י שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו. הרוצה לכבד את הש"י יכבד את אביו ואת אמו. וארז"ל בזמן שיכבד אדם את אביו ואת אמו אומר הקב"ה מעלה אני עליהם כאלו דרתי ביניהם וכבדוני ועיקר כבוד אב ואם לעשות להם נחת רוח בין בדברים ובין במעשה. והמצער אותם בדברים גדול עונו מנשא. אחז"ל יש מאכיל את אביו פטומים וטורדו מן העולם המכבד אב ואם נוחל את העוה"ז והעולם הבא שנאמר למען יאריכון ימיך:
תם ונשלם אגרת התשובה