מסכת פסחים · דף פא
בַּשֵּׁנִי שֶׁלָּהּ, וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה — אֵינָהּ אוֹכֶלֶת, וּפְטוּרָה מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דִּמְרַצֶּה צִיץ? אָמְרִי: לָא, מִשּׁוּם דְּקָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי: מִכָּאן וּלְהַבָּא הִיא מְטַמְּאָה.
וְהָתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: זָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת שֶׁשָּׁחֲטוּ וְזָרְקוּ עָלָיו בַּשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ, וְאַחַר כָּךְ רָאָה, וְכֵן שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם שֶׁשָּׁחֲטוּ וְזָרְקוּ עָלֶיהָ בַּשֵּׁנִי שֶׁלָּהּ, וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה — הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְמַפְרֵעַ,
וּפְטוּרִים מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
אָמְרִי: מַאי, לְמַפְרֵעַ — מִדְּרַבָּנַן.
וְאַף רַבִּי אוֹשַׁעְיָא סָבַר מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ מִדְּרַבָּנַן. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אוֹמֵר: אֲבָל זָב שֶׁרָאָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ — סוֹתֵר אֶת שֶׁלְּפָנָיו. וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא יִסְתּוֹר אֶלָּא יוֹמוֹ!
מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִי קָסָבַר לְמַפְרֵעַ הוּא מְטַמֵּא — אֲפִילּוּ כּוּלְּהוּ נִסְתּוֹר. אִי קָסָבַר מִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא מְטַמֵּא — יוֹמוֹ נָמֵי לָא נִסְתּוֹר! אֶלָּא אֵימָא: לֹא יִסְתּוֹר וְלֹא יוֹמוֹ.
וַאֲמַר לֵיהּ: רַבִּי יוֹסֵי קָאֵי כְּווֹתָךְ. וְהָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְמַפְרֵעַ! אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ: מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ מִדְּרַבָּנַן. שְׁמַע מִינַּהּ.
וּלְרַבִּי יוֹסֵי, הַשְׁתָּא דְּאָמַר מִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא מְטַמֵּא [לְמֵת] בִּלְבַד, לְמַעוֹטֵי מַאי?
נִפְשׁוֹט מִינַּהּ, דִּבְכֹהֵן וְהוּתְרָה לוֹ טוּמְאַת הַתְּהוֹם.
אָמְרִי: לְעוֹלָם בִּבְעָלִים וּבְפֶסַח, וְקָסָבַר: אֵין שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵאֵי שֶׁרֶץ, וְאִיצְטְרִיךְ לְמַעוֹטֵי.
אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי, זָבָה גְּמוּרָה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?
בְּשׁוֹפַעַת. אִי בָּעֵית אֵימָא: כְּגוֹן שֶׁרָאֲתָה כׇּל שְׁנֵי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.
בָּעֵי רַב יוֹסֵף: כֹּהֵן הַמְרַצֶּה בְּתָמִיד, הוּתְּרָה לוֹ טוּמְאַת הַתְּהוֹם אוֹ לָא? אִם תִּמְצָא לוֹמַר כֹּהֵן הַמְרַצֶּה בְּקׇרְבְּנוֹתֵיהֶן (שֶׁל נָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח) הוּתְּרָה לוֹ טוּמְאַת הַתְּהוֹם, כֹּהֵן הַמְרַצֶּה בְּתָמִיד מַאי? מִי אָמְרִינַן כִּי גְּמִירִי טוּמְאַת הַתְּהוֹם — בְּפֶסַח, בְּתָמִיד לָא גְּמִירִי. אוֹ דִילְמָא יָלֵיף תָּמִיד מִפֶּסַח.
אָמַר רַבָּה, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הוּתְּרָה לוֹ טוּמְאָה יְדוּעָה — הוּתְּרָה לוֹ טוּמְאַת הַתְּהוֹם, מָקוֹם שֶׁהוּתְּרָה לוֹ טוּמְאָה יְדוּעָה —
עמוד ב
אֵינוֹ דִּין שֶׁהוּתְּרָה לוֹ טוּמְאַת הַתְּהוֹם!
אָמְרִי: וּמִי דָּיְינִינַן קַל וָחוֹמֶר מֵהֲלָכָה? וְהָתַנְיָא, אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עֲקִיבָא, עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה הֲלָכָה, רְבִיעִית דָּם קַל וְחוֹמֶר, וְאֵין דָּנִין קַל וָחוֹמֶר מֵהֲלָכָה!
אֶלָּא אָמַר רָבָא: יָלֵיף ״מוֹעֲדוֹ״ ״מוֹעֲדוֹ״ מִפֶּסַח.
וְטוּמְאַת הַתְּהוֹם גּוּפָא הֵיכָא כְּתִיבָא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר קְרָא: ״וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו״ — בִּמְחֻוֶּורֶת עָלָיו.
אַשְׁכְּחַן נָזִיר. עוֹשֵׂה פֶסַח מְנָלַן? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר קְרָא: ״בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה לָכֶם״ — בִּמְחֻוֶּורֶת לָכֶם.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: כְּדֶרֶךְ. מָה דֶּרֶךְ — בְּגָלוּי, אַף טוּמְאָה נָמֵי — בְּגָלוּי.
מֵיתִיבִי: אֵי זֶהוּ טוּמְאַת הַתְּהוֹם? כׇּל שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם. הִכִּיר בָּהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם — אֵין זֶה טוּמְאַת הַתְּהוֹם. לְרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר: בִּמְחֻוֶּורֶת עָלָיו — עַד דְּיָדַע הוּא.
לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: ״לָכֶם״, בִּמְחֻוֶּורֶת לָכֶם — עַד דְּיָדְעִי בַּהּ תְּרֵין.
לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דְּאָמַר: כְּדֶרֶךְ — עַד דְּיָדְעִי כּוּלֵּי עָלְמָא.
אֶלָּא, טוּמְאַת הַתְּהוֹם הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ, וּקְרָא — אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא.
אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנּוֹדַע לוֹ לְאַחַר זְרִיקָה, דְּכִי אִזְדְּרִיק דָּם — שַׁפִּיר אִיזְדְּרִיק, אֲבָל נוֹדַע לוֹ לִפְנֵי זְרִיקָה — לֹא מְרַצֶּה.
מֵיתִיבִי: הַמּוֹצֵא מֵת מוּשְׁכָּב לְרׇחְבּוֹ שֶׁל דֶּרֶךְ, לִתְרוּמָה — טָמֵא. לְנָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח — טָהוֹר. וְכׇל טָמֵא וְטָהוֹר — לְהַבָּא הוּא.
אֶלָּא אִי אִיתְּמַר, הָכִי אִיתְּמַר: אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: לָא תֵּימָא נוֹדַע לוֹ לְאַחַר זְרִיקָה הוּא דִּמְרַצֶּה, אֲבָל נוֹדַע לוֹ לִפְנֵי זְרִיקָה — לֹא מְרַצֶּה, אֶלָּא אֲפִילּוּ נוֹדַע לוֹ לִפְנֵי זְרִיקָה — מְרַצֶּה.
גּוּפָא. הַמּוֹצֵא מֵת מוּשְׁכָּב לְרׇחְבּוֹ שֶׁל דֶּרֶךְ, לִתְרוּמָה — טָמֵא, לְנָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח — טָהוֹר.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם לַעֲבוֹר. אֲבָל יֵשׁ מָקוֹם לַעֲבוֹר — אַף לִתְרוּמָה טָהוֹר.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁמְּצָאוֹ שָׁלֵם. אֲבָל מְשׁוּבָּר וּמְפוֹרָק טָהוֹר, שֶׁמָּא בֵּין הַפְּרָקִים עָבַר. וּבַקֶּבֶר, אֲפִילּוּ מְשׁוּבָּר וּמְפוֹרָק טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהַקֶּבֶר מְצָרְפוֹ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּמְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו, אֲבָל טָעוּן אוֹ רָכוּב — טָמֵא, לְפִי שֶׁמְּהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע וְלֹא יַאֲהִיל, אֲבָל טָעוּן אוֹ רָכוּב אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע וְלֹא יַאֲהִיל.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּטוּמְאַת הַתְּהוֹם, אֲבָל בְּטוּמְאָה יְדוּעָה — טָמֵא:
וְאֵי זֶה הִיא טוּמְאַת הַתְּהוֹם — כׇּל שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם. אֲבָל הִכִּיר בָּהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם — אֵין זֶה טוּמְאַת הַתְּהוֹם.
מְצָאוֹ טָמוּן בְּתֶבֶן, בְּעָפָר, וּבִצְרוֹרוֹת — הֲרֵי זֶה טוּמְאַת הַתְּהוֹם. בְּמַיִם, בַּאֲפֵילָה, בִּנְקִיקֵי הַסְּלָעִים — אֵין זֶה טוּמְאַת הַתְּהוֹם. וְלֹא אָמְרוּ טוּמְאַת הַתְּהוֹם אֶלָּא לְמֵת בִּלְבַד.
מַתְנִי׳ נִטְמָא שָׁלֵם אוֹ רוּבּוֹ — שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. נִטְמָא מִיעוּטוֹ וְהַנּוֹתָר — שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ בְּחַצְרוֹתֵיהֶן אוֹ עַל גַּגּוֹתֵיהֶן מֵעֲצֵי עַצְמָן. הַצִּיקָנִין שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה בִּשְׁבִיל לֵיהָנוֹת מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה.
גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: כְּדֵי לְבַיְּישָׁן.
נִטְמָא מִיעוּטוֹ וְכוּ׳. וּרְמִינְהוּ וְכֵן מִי שֶׁיָּצָא מִירוּשָׁלַיִם וְנִזְכַּר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ בְּשַׂר קֹדֶשׁ, אִם עָבַר צוֹפִים — שׂוֹרְפוֹ בִּמְקוֹמוֹ, וְאִם לָאו —