תלמוד בבלי · סדר מועד · מסכת פסחים

מסכת פסחים · דף עה

825 מילים · כ-6 דק׳ קריאה · עם רש״י

לְקִיּוּהָא דְפֵירָא בְּעֵינֵיהּ. הָכָא — לֵיתָא לְקִיּוּהָא דְפֵירָא בְּעֵינֵיהּ.

אֵין צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח וְכוּ׳. מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר?! חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: וְאִם אַסְכָּלָא מְנוּקֶּבֶת — מוּתָּר. וְאָמַר רַבִּי צָדוֹק, מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמַר לְטָבִי עַבְדּוֹ: צֵא וּצְלֵה לָנוּ אֶת הַפֶּסַח עַל הָאַסְכָּלָא מְנוּקֶּבֶת.

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב חִינָּנָא בַּר אִידִי מֵרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בִּקְלִיפֵּי עׇרְלָה וּגְרָפוֹ וְאָפָה בּוֹ אֶת הַפַּת, לְדִבְרֵי הָאוֹסֵר, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: הַפַּת מוּתֶּרֶת.

אֲמַר לֵיהּ: וְהָאָמַר רַב חִינָּנָא סָבָא אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ וּגְרָפוֹ וְצָלָה בּוֹ אֶת הַפֶּסַח — אֵין זֶה צְלִי אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר ״צְלִי אֵשׁ ... צְלִי אֵשׁ״, שְׁתֵּי פְעָמִים.

טַעְמָא דְּגַלִּי רַחֲמָנָא ״צְלִי אֵשׁ״ ״צְלִי אֵשׁ״ שְׁתֵּי פְעָמִים. הָא לָא גַּלִּי רַחֲמָנָא, הֲוֵי אָמֵינָא צְלִי אֵשׁ הוּא.

אֲמַר לֵיהּ: גַּלִּי רַחֲמָנָא הָתָם, וְיָלְפִינַן מִינַּהּ.

וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָתָם טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״צְלִי אֵשׁ״ שְׁתֵּי פְעָמִים, הָא לָא כְּתַב רַחֲמָנָא ״צְלִי אֵשׁ״ שְׁתֵּי פְעָמִים, הֲוָה אָמֵינָא: אַאֵשׁ קָפֵיד רַחֲמָנָא, וַאֲפִילּוּ גְּרָפוֹ נָמֵי — צְלִי אֵשׁ הוּא. אֲבָל הָכָא, אַעֵצִים דְּאִיסּוּרָא קָא קָפֵיד רַחֲמָנָא, וְהָא לֵיתַנְהוּ.

תָּנוּ רַבָּנַן: חֲתָכוֹ, וּנְתָנוֹ עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים. רַבִּי אוֹמֵר: אוֹמֵר אֲנִי שֶׁזֶּה צְלִי אֵשׁ. רָמֵי לֵיהּ רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי לְרַב חִסְדָּא: מִי אָמַר רַבִּי גֶּחָלִים אֵשׁ נִינְהוּ?

וּרְמִינְהוּ ״מִכְוַת אֵשׁ״, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּכְוָה בְּאֵשׁ, נִכְוָה בְּגַחֶלֶת, בְּרֶמֶץ, בְּסִיד רוֹתֵחַ, בְּגִפְסִיס רוֹתֵחַ, וְכׇל דָּבָר הַבָּא מִן הָאוּר, לְאֵיתוֹיֵי חַמֵּי הָאוּר, מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִכְוָה״ ״מִכְוָה״ רִיבָּה.

טַעְמָא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא ״מִכְוָה״ ״מִכְוָה״, הָא לָא רַבִּי רַחֲמָנָא ״מִכְוָה״ ״מִכְוָה״, גֶּחָלִים לָאו אֵשׁ נִינְהוּ!

אֲמַר לֵיהּ: גַּחֶלֶת שֶׁל עֵץ לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְרַבּוֹיֵי. כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְגַחֶלֶת שֶׁל מַתֶּכֶת.

וְגֶחָלִים שֶׁל מַתֶּכֶת לָאו אֵשׁ הוּא? וְהָא גַּבֵּי בַּת כֹּהֵן, דִּכְתִיב: ״בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף״. וְאָמַר רַב מַתְנָה: פְּתִילָה שֶׁל אֲבָר הָיוּ עוֹשִׂין לָהּ!

שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף״, ״תִּשָּׂרֵף״ — לְרַבּוֹת כׇּל שְׂרֵיפוֹת הַבָּאוֹת מִן הָאֵשׁ.

וְכׇל שֶׁכֵּן אֵשׁ עַצְמָהּ. וְנַקֵּיף לַהּ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וְנִקְלַהּ! אָתְיָא ״שְׂרֵיפָה״ ״שְׂרֵיפָה״ מִבְּנֵי אַהֲרֹן. מָה לְהַלָּן — שְׂרֵיפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּים, אַף כָּאן — שְׂרֵיפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּים.

וְנַעְבֵּיד לַהּ חַמֵּי הָאוּר? מִשּׁוּם דְּרַב נַחְמָן, דְּאָמַר רַב נַחְמָן: אָמַר קְרָא: ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״, בְּרוֹר לוֹ מִיתָה יָפָה.

וְכִי מֵאַחַר דְּאִיכָּא רַב נַחְמָן, גְּזֵירָה שָׁוָה לְמָה לִי? אָמְרִי: אִי לָאו גְּזֵירָה שָׁוָה, הֲוָה אָמֵינָא: שְׂרֵיפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּים — לָאו שְׂרֵיפָה הִיא. וְאִי מִשּׁוּם דְּרַב נַחְמָן — נַיפֵּושׁ לַהּ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת טוּבָא, כִּי הֵיכִי דִּתְמוּת בַּעֲגָלָא, קָא מַשְׁמַע לַן.

וְאֶלָּא ״בָּאֵשׁ״ לְמָה לִי? לְאַפּוֹקֵי אֲבָר מֵעִיקָּרוֹ.

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: וְכֹל הֵיכָא דִּכְתִיב ״בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף״, לְרַבּוֹת כׇּל שְׂרֵיפוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת אֵשׁ הוּא? וְהָא גַּבֵּי פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים, דִּכְתִיב בְּהוּ: ״וְשָׂרַף אֹתוֹ עַל עֵצִים בָּאֵשׁ״, וְתַנְיָא: ״בָּאֵשׁ״ וְלֹא בְּסִיד רוֹתֵחַ, וְלֹא בְּגִפְסִיס רוֹתֵחַ?

אֲמַר לֵיהּ: הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם כְּתִיב ״בָּאֵשׁ״ וַהֲדַר ״תִּשָּׂרֵף״ — לְרַבּוֹת כׇּל שְׂרֵיפוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת הָאֵשׁ. הָכָא כְּתִיב ״וְשָׂרַף אֹתוֹ עַל עֵצִים בָּאֵשׁ״ לְבַסּוֹף ״אֵשׁ״, לְמֵימְרָא דְּאֵשׁ — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא.

הָתָם נָמֵי כְּתִיבָא שְׂרֵיפָה לְבַסּוֹף, דִּכְתִיב:

עמוד ב

״עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף״! אָמְרִי: הָהוּא ״יִשָּׂרֵף״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״יִשָּׂרֵף״ — אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם דֶּשֶׁן. ״יִשָּׂרֵף״ — אַף עַל פִּי שֶׁהִצִּית הָאוּר בְּרוּבּוֹ.

רָבִינָא אָמַר, כְּרוֹךְ וּתְנִי: ״מִכְוַת אֵשׁ״ — אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּכְוָה בְּאֵשׁ וּבְגַחֶלֶת. נִכְוָה בְּרֶמֶץ, בְּסִיד רוֹתֵחַ, וּבְגִפְסִיס רוֹתֵחַ, וּבְכׇל דָּבָר הַבָּא מֵחֲמַת הָאוּר, לְאֵיתוֹיֵי חַמֵּי הָאוּר, מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִכְוָה״ ״מִכְוָה״ רִיבָּה.

רָבָא רָמֵי. מִי אָמַר רַבִּי גֶּחָלִים אִיקְּרוּ אֵשׁ? וּרְמִינְהִי: ״גַּחֲלֵי״ — יָכוֹל עוֹמְמוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֵשׁ״. אִי אֵשׁ — יָכוֹל שַׁלְהֶבֶת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״גַּחֲלֵי״. הָא כֵּיצַד? מֵבִיא מִן הַלּוֹחֲשׁוֹת. (אַלְמָא גֶּחָלִים לָא אִיקְּרִי אֵשׁ!

אָמְרִי:) וְהָא גּוּפָא קַשְׁיָא, אָמְרַתְּ: ״גַּחֲלֵי״ — יָכוֹל עוֹמְמוֹת, אַלְמָא לוֹחֲשׁוֹת אֵשׁ נִינְהוּ, אֵימָא סֵיפָא: אִי אֵשׁ — יָכוֹל שַׁלְהֶבֶת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״גַּחֲלֵי״, אַלְמָא אֲפִילּוּ לוֹחֲשׁוֹת לָאו אֵשׁ נִינְהוּ.

וְאָמַר רַב שֵׁשֶׁת, הָכִי קָתָנֵי: ״גַּחֲלֵי״ — יָכוֹל בֵּין עוֹמְמוֹת בֵּין לוֹחֲשׁוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֵשׁ״. אִי אֵשׁ — יָכוֹל שַׁלְהֶבֶת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״גַּחֲלֵי״, הָא כֵּיצַד? מֵבִיא מִן הַלּוֹחֲשׁוֹת. מִכׇּל מָקוֹם גֶּחָלִים לָא אִיקְּרִי אֵשׁ, קַשְׁיָא לְרַבִּי!

אָמַר אַבָּיֵי, תָּרֵיץ הָכִי: ״גַּחֲלֵי״ — יָכוֹל עוֹמְמוֹת וְלֹא לוֹחֲשׁוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֵשׁ״. אִי אֵשׁ, יָכוֹל רָצָה שַׁלְהֶבֶת — יָבִיא, רָצָה גַּחֶלֶת — יָבִיא, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״גַּחֲלֵי״. הָא כֵּיצַד? מֵבִיא מִן הַלּוֹחֲשׁוֹת.

אָמַר רַבָּה: רָצָה גַּחֶלֶת — יָבִיא, רָצָה שַׁלְהֶבֶת — יָבִיא. שַׁלְהֶבֶת בְּלֹא גַּחֶלֶת הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? כְּגוֹן דְּשַׁפְיֵיהּ לְמָנָא מִשְׁחָא וְאַתְלִי בֵּיהּ נוּרָא. הָהוּא לְמָה לִי קְרָא לְמַעוֹטֵי, הַשְׁתָּא לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וְדָם אֵין עוֹשִׂין כֵּן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כׇּל שֶׁכֵּן!

אֶלָּא אָמַר רָבָא, תָּרֵיץ הָכִי: ״גַּחֲלֵי״ — יָכוֹל עוֹמְמוֹת וְלֹא לוֹחֲשׁוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֵשׁ״. אִי אֵשׁ — יָכוֹל יָבִיא מֶחֱצָה גַּחֶלֶת וּמֶחֱצָה שַׁלְהֶבֶת, אַדְּעָיֵיל לְגַוַּאי הָוֵי כּוּלֵּיהּ גַּחֶלֶת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ״, מִשְּׁעַת לְקִיחָה נִיהְוֵי גֶּחָלִים.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: אוֹמְמוֹת אוֹ עוֹמְמוֹת? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: ״אֲרָזִים לֹא עֲמָמֻהוּ בְּגַן אֱלֹהִים״.

מַתְנִי׳ נָגַע בְּחַרְסוֹ שֶׁל תַּנּוּר — יִקְלוֹף אֶת מְקוֹמוֹ. נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס וְחָזַר אֵלָיו — יִטּוֹל אֶת מְקוֹמוֹ. נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַסּוֹלֶת — יִקְמוֹץ אֶת מְקוֹמוֹ.

סָכוֹ בְּשֶׁמֶן תְּרוּמָה, אִם חֲבוּרַת כֹּהֲנִים — יֹאכֵלוּ. אִם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אִם חַי הוּא — יְדִיחֶנּוּ. וְאִם צָלִי הוּא — יִקְלוֹף אֶת הַחִיצוֹן. סָכוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי — לֹא יַעֲשֶׂנּוּ דָּמִים עַל בְּנֵי חֲבוּרָה, שֶׁאֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם.

גְּמָ׳ אִיתְּמַר: חַם לְתוֹךְ חַם — דִּבְרֵי הַכֹּל

עוד במסכת פסחים