מסכת נדה · דף יח
ופליגא דרב קטינא
לרב הונא לא פליגי כאן מן הלול ולפנים כאן מן הלול ולחוץ
אלא לרמי בר שמואל ולרב יצחק בריה דרב יהודה דאמרי מן הלול ולחוץ ספקו טהור מן הלול ולפנים ספקו טמא הני במאי מתוקמא מן הלול ולפנים
לימא פליגא דרבי חייא
לא קשיא כאן כשנמצא בקרקע פרוזדור וכאן שנמצא בגג פרוזדור
אמר רבי יוחנן בשלשה מקומות הלכו בו חכמים אחר הרוב ועשאום כודאי מקור שליא חתיכה מקור הא דאמרן
שליא דתנן שליא בבית הבית טמא ולא שהשליא ולד אלא שאין שליא בלא ולד ר"ש אומר נמוק הולד עד שלא יצא
חתיכה דתנן המפלת יד חתוכה ורגל חתוכה אמו טמאה לידה ואין חוששין שמא מגוף אטום באת
ותו ליכא והאיכא תשע חנויות
דתניא תשע חנויות כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח ספקו אסור
ובנמצא הלך אחר הרוב
טומאה קאמרינן איסור לא קאמרינן
והאיכא תשע צפרדעין ושרץ אחד ביניהם ונגע באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן נגע ברה"י ספקו טמא ברה"ר ספקו טהור
ובנמצא הלך אחר הרוב
טומאה דאשה קאמרינן טומאה בעלמא לא קאמרינן
והאיכא הא דאמר רבי יהושע בן לוי עברה בנהר
עמוד ב
והפילה מביאה קרבן ונאכל
הלך אחר רוב נשים ורוב נשים ולד מעליא ילדן
מתניתין קאמרינן שמעתתא לא קאמרינן
והא כי אתא רבין אמר מתיב רבי יוסי בר רבי חנינא טועה ולא ידענא מאי תיובתיה
מאי לאו לא תיובתא אלא סייעתא
לא דלמא לא תיובתא ולא סייעתא
למעוטי מאי
אילימא למעוטי רובא דאיכא חזקה בהדיה דלא שרפינן עליה את התרומה והא אמרה ר' יוחנן חדא זימנא
דתנן תינוק הנמצא בצד העיסה ובצק בידו רבי מאיר מטהר וחכמים מטמאין שדרכו של תינוק לטפח
ואמרינן מאי טעמא דר"מ קסבר רוב תינוקות מטפחין ומיעוט אין מטפחין ועיסה זו בחזקת טהורה עומדת סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע ליה רובא
ורבנן מיעוטא כמאן דליתיה דמי ורובא וחזקה רובא עדיף
ואמר ריש לקיש משום רבי אושעיא זו היא חזקה ששורפין עליה את התרומה ורבי יוחנן אמר אין זו חזקה ששורפין עליה את התרומה
אלא למעוטי רובא דרבי יהודה דתנן המפלת חתיכה אם יש עמה דם טמאה ואם לאו טהורה רבי יהודה אומר בין כך ובין כך טמאה
ואמר רב יהודה אמר שמואל לא טימא רבי יהודה אלא בחתיכה של ארבע מיני דמים אבל שאר מיני דמים טהורה ורבי יוחנן אמר של ארבע מיני דמים דברי הכל טמאה ושל שאר דמים דברי הכל טהורה לא נחלקו אלא כשהפילה