מסכת כריתות · דף כח

לְכִבְשָׂתוֹ, וְהֶעֱנִי. הוֹאִיל וְנִדְחָה – יִדָּחֶה.

אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, שְׁמַע מִינָה תְּלָת: שְׁמַע מִינַּהּ בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִים. וּקְדוּשַּׁת דָּמִים (נִדְחָה).

וְדָחוּי מֵעִיקָּרָא הָוֵי דָּחוּי.

מֵתִיב רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא: הַמַּפְרִישׁ נְקֵבָה לְפִסְחוֹ קוֹדֶם הַפֶּסַח – תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב, וְתִמָּכֵר וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ פֶּסַח. יָלְדָה זָכָר – יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, וְיִמָּכֵר וְיָבִיא בְּדָמָיו פֶּסַח.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הוּא עַצְמוֹ יִקְרַב פֶּסַח. שְׁמַע מִינַּהּ, בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָם נִדְחִים!

אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: כִּי אָמְרִינַן לְרַבָּנַן (דְ)רַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָן נִדְחִין,

וְהַגְרָלָה אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת. דְּתַנְיָא: מֵת אֶחָד מֵהֶן – מֵבִיא חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בְּהַגְרָלָה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.

אַלְמָא קָסָבַר בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָן נִידְחִין, וְהַגְרָלָה אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת.

אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַקִּינִּין מִתְפָּרְשׁוֹת, אֶלָּא אִי בִּלְקִיחַת בְּעָלִים, אִי בַּעֲשִׂיַּית כֹּהֵן.

אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: מַאי טַעְמָא דְּרַב חִסְדָּא? דִּכְתִיב: ״וְלָקְחָה שְׁתֵּי תוֹרִים וְגוֹ׳״, ״וְעָשָׂה הַכֹּהֵן וְגוֹ׳״ – אוֹ בִּלְקִיחַת בְּעָלִים, אוֹ בַּעֲשִׂיַּית כֹּהֵן.

מֵיתִיבִי: ״וְעָשָׂהוּ חַטָּאת״ – הַגּוֹרָל עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת, וְאֵין כֹּהֵן עוֹשֶׂה חַטָּאת.

שֶׁיָּכוֹל: וַהֲלֹא דִין הוּא, וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא קִידֵּשׁ הַגּוֹרָל – קִידֵּשׁ הַשֵּׁם, מְקוֹם שֶׁיקִּדֵּשׁ הַגּוֹרָל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּקַדֵּשׁ הַשֵּׁם?

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשָׂהוּ חַטָּאת״, הַגּוֹרָל עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת.

קָתָנֵי שֵׁם דּוּמְיָא דְּגוֹרָל: מָה גּוֹרָל לָאו בִּלְקִיחָה וְלָאו בַּעֲשִׂיָּיה, אַף הַשֵּׁם נָמֵי לָאו בִּלְקִיחָה וְלָאו בַּעֲשִׂיָּיה!

אָמַר רַב, הָכִי קָאָמַר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא קִידֵּשׁ הַגּוֹרָל בִּלְקִיחַת בְּעָלִים וּבַעֲשִׂיַּית הַכֹּהֵן – קִידֵּשׁ הַשֵּׁם, אִי בִּלְקִיחַת בְּעָלִים אִי בַּעֲשִׂיַּית כֹּהֵן. כָּאן שֶׁקִּדֵּשׁ הַגּוֹרָל שֶׁלֹּא בִּלְקִיחָה וְשֶׁלֹּא בַּעֲשִׂיָּיה – אֵינוֹ דִּין שֶׁיקִּדֵּשׁ הַשֵּׁם, אִי בִּלְקִיחָה אִי בַּעֲשִׂיָּיה?

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשָׂהוּ חַטָּאת״, הַגּוֹרָל עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת.

מֵיתִיבִי: מְטַמֵּא מִקְדָּשׁ עָנִי שֶׁהִפְרִישׁ מָעוֹת לְקִינּוֹ, וְהֶעֱשִׁיר.

אָמַר ״אֵלּוּ לְחַטָּאתִי וְאֵלּוּ לְעוֹלָתִי״ – מוֹסִיף וּמֵבִיא חוֹבָתוֹ מִדְּמֵי חַטָּאתוֹ, וְאֵין מוֹסִיף וּמֵבִיא מִדְּמֵי עוֹלָתוֹ.

וְהָא הָכָא דְּלֵיכָּא לָא לְקִיחָה וְלָא עֲשִׂיָּיה, וְקָתָנֵי: מֵבִיא חוֹבָתוֹ מִדְּמֵי חַטָּאתוֹ, וְלָא מִדְּמֵי עוֹלָתוֹ!

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: וְתִסְבְּרַאּ מַתְנִיתָא מְתַקַּנְתָּא הִיא, דְּקָתָנֵי ״וְהֶעֱשִׁיר״? וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מְטַמֵּא מִקְדָּשׁ עָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָנִי – לֹא יָצָא!

אֶלָּא, מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר? שֶׁכְּבָר אָמַר מִשְּׁעַת עֲנִיּוּתוֹ, הָכִי נָמֵי שֶׁכְּבָר אָמַר מִשְּׁעַת הַפְרָשָׁתוֹ.

וּלְרַבִּי חַגָּא אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא דְּאָמַר יָצָא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? תְּנִי: וְאַחַר כָּךְ לָקַח וְאָמַר.

מֵיתִיבִי: מְצוֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָשִׁיר – יָצָא, עָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָנִי – לֹא יָצָא, תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי חַגָּא אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא!

אָמַר לָךְ: שָׁאנֵי גַּבֵּי מְצוֹרָע, דְּמַיעֵט רַחֲמָנָא ״זֹאת״.

אִי הָכִי, אֲפִילּוּ מְצוֹרָע עָנִי נָמֵי שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָשִׁיר – לֹא יָצָא! לָאיֵי, הָא אַהְדְּרֵיהּ קְרָא ״תּוֹרַת״. וְהָתַנְיָא: ״תּוֹרַת״ – לְרַבּוֹת מְצוֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָשִׁיר יָצָא. יָכוֹל אֲפִילּוּ עָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָנִי, שֶׁיָּצָא? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֹאת״.

וְלֵילַף מִינֵּיהּ! אֲמַר קְרָא: ״וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת״. מְצוֹרָע, הוּא דְּעָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָנִי הוּא דְּלֹא יָצָא, אֲבָל מְטַמֵּא מִקְדָּשׁ עָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָנִי – יָצָא.

מַתְנִי׳ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּבָשִׂים קוֹדְמִין אֶת הָעִזִּים בְּכׇל מָקוֹם, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוּבְחָרִים מֵהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קׇרְבָּנוֹ לְחַטָּאת״ – מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין.

תּוֹרִין קוֹדְמִין לִבְנֵי יוֹנָה בְּכׇל מָקוֹם, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוּבְחָרִים מֵהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״(תּוֹר וּבְנֵי) [וּבֵן] יוֹנָה אוֹ תוֹר לְחַטָּאת״ – מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין.

הָאָב קוֹדֵם לָאֵם בְּכׇל מָקוֹם, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁכִּיבּוּד הָאָב קוֹדֵם עַל כִּיבּוּד הָאֵם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ״ – מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִין, אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: הָאָב קוֹדֵם לָאֵם בְּכׇל מָקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאִמּוֹ חַיָּיבִין בִּכְבוֹד אָבִיו.

וְכֵן בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, אִם זָכָה הַבֵּן לִפְנֵי הָרַב – הָרַב קוֹדֵם אֶת הָאָב בְּכׇל מָקוֹם: מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאָבִיו חַיָּיבִין בִּכְבוֹד רַבּוֹ.

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אַרְבַּע צְווֹחוֹת צָוְוחָה עֲזָרָה. צְווֹחָה רִאשׁוֹנָה: הוֹצִיאוּ מִיכָּן בְנֵי עֵלִי, חׇפְנִי וּפִנְחָס שֶׁטִּימְּאוּ אֶת הַהֵיכָל.

צְווֹחָה שְׁנִיָּה: פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיִכָּנֵס יוֹחָנָן בֶּן נִדְבַּאי תַּלְמִידוֹ שֶׁל פִּינְקַאי וִימַלֵּא כְּרֵסוֹ מִקׇּדְשֵׁי שָׁמַיִם. אָמְרוּ עַל בֶּן נִדְבַּאי שֶׁהָיָה אוֹכֵל אַרְבָּעִים סְאָה גּוֹזָלוֹת

עמוד ב

בְּקִינּוּחַ סְעוּדָה. אָמְרוּ, כׇּל יָמָיו לֹא הָיָה נוֹתָר בַּעֲזָרָה.

צְווֹחָה שְׁלִישִׁית: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְיִכָּנֵס אֱלִישָׁמָע בֶּן פִּיכַאי תַּלְמִידוֹ שֶׁל פִּנְחָס וִישַׁמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה גְּדוֹלָה.

צְווֹחָה רְבִיעִית: פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְהוֹצִיאוּ יִשָּׂשכָר אִישׁ כְּפַר בַּרְקַאי, שֶׁמְּכַבֵּד עַצְמוֹ וּמְבַזֶּה קׇדְשֵׁי שָׁמַיִם. מַאי הָוֵי עָבֵיד? הֲוָה כָּרֵיךְ שִׁירָאֵי עַל יְדֵיהּ וְהָוֵה עָבֵיד עֲבוֹדָה.

מַאי סְלִיקָא לֵיהּ? יַנַּאי מַלְכָּא וּמַלְכְּתָא הֲווֹ יָתְבִין. מַלְכָּא אָמַר: גַּדְיָא יָאֵי, וּמַלְכְּתָא אָמְרָה: אִימְּרָא יָאֵי, אֲמַרוּ: נְשַׁיְּילֵיהּ לְיִשָּׂשׂכָר אִישׁ כְּפַר בַּרְקַאי, דְּכֹהֵן גָּדוֹל הוּא וְקִים לֵיהּ קְדֵירָה.

שַׁיְילוּהוּ, אֲמַר לְהוּ: אִי גַּדְיָא יָאֵי יִיסַּק לִתְמִידָא. בַּהֲדֵי דְּאָמַר אַחְוִי בִּידֵיהּ, אֲמַר לְהוֹן מַלְכָּא: הוֹאִיל וְאַחְוִי בִּידֵיהּ, קוּצוּ לִידֵיהּ דְּיַמִּינָא. יְהֵיב שׁוּחְדָּא, קַצְיוּהּ לִידֵיהּ שְׂמָאלָא. שְׁמַע מַלְכָּא, אֲמַר: לִיקְצְ[יוּהּ] נָמֵי לִידֵיהּ דְּיַמִּינָא. אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּשַׁקְלֵיהּ (לְ)יִשָּׂשׂכָר אִישׁ כְּפַר בַּרְקַאי לְמַטְרַפְסֵיהּ.

אָמַר רַב אָשֵׁי וְלָא הֲוָה תְּנֵי לֵיהּ. דִּתְנַן: כְּבָשִׂים קוֹדְמִין לָעִזִּים בְּכׇל מָקוֹם. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁמּוּבְחָרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִם כֶּבֶשׂ״, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין כְּאַחַת.

רָבִינָא אָמַר: אֲפִילּוּ מִקְרָא נָמֵי לָא קְרָא, דִּכְתִיב: ״אִם כֶּבֶשׂ״, ״אִם עֵז״.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכׇל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה׳ וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ״ [אַל תִּקְרֵי בָּנֶיךָ אֶלָּא בּוֹנָיִךְ].

הֲדַרַן עֲלָךְ הַמֵּבִיא אָשָׁם וּסְלִיקָא לָהּ מַסֶּכֶת כְּרִיתוּת