תלמוד בבלי · סדר קדשים · מסכת כריתות

מסכת כריתות · דף ג

1,279 מילים · כ-9 דק׳ קריאה

לַאֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא בַּת אָבִיו וּבַת אִמּוֹ, לוֹמַר שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין.

וְרַבִּי יִצְחָק, סָבַר: עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: יָלֵיף עוֹנֶשׁ מֵאַזְהָרָה.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵי לָאוִין וְכָרֵת אֶחָד – חַלֵּק חַטָּאת בֵּינֵיהֶן. וּמַאי הִיא? מְפַטֵּם וְסָךְ, דִּכְתִיב: ״עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ וְגוֹ׳״, כָּרֵת אֶחָד, דִּכְתִיב: ״אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו״.

וְכִי מֵאַחַר דְּלָאוִין מוּחְלָקִים, כָּרֵת דַּאֲחוֹתוֹ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי?

לְרַבִּי יִצְחָק – כִּדְאִית לֵיהּ, לְרַבָּנַן מִיבַּעְיָא לְהוּ: לוֹמַר, שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין! לְרַבִּי יִצְחָק, מַפֵּיק לֵיהּ לְחַיֵּיב עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו וְשֶׁהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ.

וְרַבָּנַן? דְּנָפְקָא לְהוֹן מִן ״אֲחֹתוֹ״ דְרֵישָׁא. וְרַבִּי יִצְחָק? סָבַר ״אֲחוֹתוֹ״ דְרֵישָׁא אוֹרְחֵיהּ דִּקְרָא הִיא, וּמַפֵּיק לְחַלֵּק מֵ״אֲחֹתוֹ״ דְּסֵיפֵיהּ דִּקְרָא, לְחַלֵּק עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו וְשֶׁהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ.

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: הַמְפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן, הַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת, וְהַסָּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה.

לְמָה לִי דְּתַנְיָא הַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת בְּמִיצְעָא? לָאו הָא קָא מַשְׁמַע לַן: מָה קְטֹרֶת לָאו בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְחַיָּיבִים עָלֶיהָ כָּרֵת בִּפְנֵי עַצְמוֹ – אַף מְפַטֵּם שֶׁמֶן וְסָךְ נָמֵי, כֵּיוָן דְּלָאו בִּפְנֵי עַצְמוֹ – חַיָּיבִים עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמָהּ?

וְכִי תֵּימָא דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנָא פִּיטּוּמִין בַּהֲדֵי הֲדָדֵי – נִיתְנִהוּ אֵיפוֹךְ: הַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת, וְהַמְפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן, וְהַסָּךְ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, אַמַּאי פַּלְּגֵיהּ לְשֶׁמֶן? לָאו הָא קָמַשְׁמַע לַן, דְּיֵשׁ חִילּוּק חַטָּאוֹת בֵּינֵיהֶן? שְׁמַע מִינַּהּ.

הַבָּא עַל הַזָּכוּר. תַּנָּא בְּמַאי קָא חָשֵׁיב?

אִי בְּגַבְרֵי – דַּל הָאִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת, וּבָצְרָא לַהּ חֲדָא! אִי בִּנְשֵׁי קָחָשֵׁיב – דַּל מִינְּהוֹן הַבָּא עַל הַזָּכוּר וְעַל הַבְּהֵמָה, וּבָצְרִי לְהוּ תַּרְתֵּי!

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם תַּנָּא גַּבְרֵי קָחָשֵׁיב, וְתָנֵי הָכִי: הַבָּא עַל הַזָּכוּר וְהֵבִיא זָכוּר עָלָיו, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּאָמַר: חַיָּיב שְׁתַּיִם.

וְהָא מִדְּקָתָנֵי מְגַדֵּף בְּסֵיפֵיהּ, וּמוֹקְמִינַן לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא, רֵישָׁא נָמֵי רַבִּי עֲקִיבָא!

וְכִי תֵּימָא: רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, וּבְרֵישָׁא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְהָאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: הַבָּא עַל הַזָּכוּר וְהֵבִיא זָכוּר עָלָיו, לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּמַפֵּיק לֵיהּ מִתַּרְתֵּי קְרָאֵי, מִ״וְּאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב״, וּמִ״וְּלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – חַיָּיב שְׁתַּיִם,

לְרַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, דְּמֵחַד קְרָא נָפֵיק לֵיהּ: ״אֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב״, קְרִי בֵּיהּ: לֹא תִשָּׁכֵיב!

אֶלָּא: רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וּבִמְגַדֵּף סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא. אִי הָכִי, נִיתְנֵי נָמֵי: הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה, וְהֵבִיא בְּהֵמָה עָלָיו!

הָא אָמַר אַבָּיֵי: הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה וְהֵבִיא בְּהֵמָה עָלָיו, אַף לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, דְּכִי כְּתִיב קְרָא – בְּגַבְרֵי כְּתִיב.

רַבִּי אֶלְעָזָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר: תַּנָּא תְּנִי שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת, וּתְנִי שָׁלֹשׁ כָּרֵיתוֹת, לְסַיּוֹמִינְהוּ בְּכָרֵיתוֹת.

דְּקָתָנֵי סֵיפָא: פֶּסַח וּמִילָה בְּמִצְוַת עֲשֵׂה – פֶּסַח וּמִילָה אַמַּאי קָתָנֵי לְהוּ?

וְאִיתֵּימָא לְאֵיתוֹיֵי קׇרְבָּן עֲלֵיהוֹן, מִי מַיְיתֵי? וְהָתַנְיָא: הוּקְּשָׁה כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב: ״תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעוֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה. וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה״ –

מָה עֲבוֹדָה זָרָה שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, אַף כֹּל שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה!

אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: תְּנָא שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת מַאן דְּעָבְדִי בְּשׁוֹגֵג, וַהֲדַר תְּנָא שָׁלֹשׁ כָּרֵיתוֹת לְסַיּוֹמִינְהוּ לְכָרֵיתוֹת, שְׁמַע מִינַּהּ.

הַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. אָמְרִי: שַׁבָּת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת הָוְויָין! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תַּנָּא שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת, דְּלָא מִחַיַּיב אֶלָּא חֲדָא.

דְּתַנְיָא: ״הֵנָּה״ שֶׁהִיא ״אַחַת״ – שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת.

וְנִיתְנֵי זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת, דְּמִחַיַּיב אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת!

דְּתַנְיָא: ״וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה״ – פְּעָמִים שֶׁחַיָּיב אַחַת עַל כּוּלָּן, וּפְעָמִים שֶׁחַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. דְּתַנְיָא: ״אַחַת״ שֶׁהִיא ״הֵנָּה״ – זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת!

תְּנָא שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת עֲדִיפָא לֵיהּ, דְּמֵחַטָּאת מִיהָא לָא מִיפְּטַר.

וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא גַּבֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּקָתָנֵי: שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה וּזְדוֹן עֲבוֹדוֹת.

שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דְּעָמַד בְּבֵית עֲבוֹדָה זָרָה וְסָבַר בֵּית הַכְּנֶסֶת הִיא וְהִשְׁתַּחֲוָה – הֲרֵי לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם!

וְאֶלָּא דַּחֲזָא אִנְדְּרָטָא וּסְגֵיד לֵהּ? אִי דְּקַבְּלֵיהּ עֲלֵיהּ בֶּאֱלוֹהַּ – בַּר סְקִילָה הוּא! וְאִי דְּלָא קַבְּלֵיהּ בֶּאֱלוֹהַּ – לָאו מִידֵּי הוּא!

אֶלָּא, מֵאַהֲבָה וּמִיִּרְאָה.

הָנִיחָא לְאַבַּיֵּי דְּאָמַר חַיָּיב, אֶלָּא לְרָבָא דְּאָמַר פָּטוּר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

עמוד ב

אֶלָּא בְּאוֹמֵר מוּתָּר, דְּעַד כָּאן לָא קָבָעֵי מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן אֶלָּא אִי חֲדָא מִחַיַּיב אִי תַּרְתֵּי מִחַיַּיב, אָבֵל מִיפְּטַר לִגְמָרֵי לָא בְּעָא מִינֵּיהּ.

רַב פָּפָּא אָמַר: מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּתִינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה לְבֵין הַגּוֹיִם, דְּיָדַע דַּאֲסִירָא עֲבוֹדָה זָרָה, וְהָנֵי עֲבוֹדָה זָרָה לָא יָדַע דַּאֲסִירָן.

וְאִי בָּעֵית אֵימָא: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּגָדוֹל – כְּגוֹן דְּקָא טָעֵי בְּהָדֵין קְרָא: ״לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב וְגוֹ׳״ סָבַר: כִּי אֲסִירָא הִשְׁתַּחֲוָאָה לַעֲבוֹדָה זָרָה דְּכֶסֶף וְזָהָב, אֲבָל דְּמִינֵי אַחֲרִינֵי שַׁרְיָא, דְּהַיְינוּ שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה וּזְדוֹן עֲבוֹדוֹת.

רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב בִּיבִי אָמַר: תַּנָּא שֵׁם שַׁבָּת וְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה קָתָנֵי. מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי: הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ וְעַל אֵשֶׁת אִישׁ, וְהָא יֵשׁ בִּתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ, דְּלָא קָתָנֵי לַהּ!

אָמְרִי: דִּכְתִיבָן קָתָנֵי, דְּלָא כְּתִיבָן לָא קָתָנֵי.

וְהָאִיכָּא בַּת אִשְׁתּוֹ וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ, דִּכְתִיבָא, וְלָא קָתָנֵי! אֶלָּא: שֵׁם אִשָּׁה וּבִתָּהּ קָתָנֵי? הָכִי נָמֵי: שֵׁם שַׁבָּת וְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה קָתָנֵי.

רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא רָמֵי דִּילֵיהּ אַדִּילֵיהּ: מִי אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי הָכִי, שֵׁם שַׁבָּת קָתָנֵי וְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה קָתָנֵי? וְהָאִיתְּמַר: הַמַּעֲלֶה אֵבְרֵי פְּנִים בַּחוּץ – חַיָּיב, אֵבְרֵי חוּץ בַּחוּץ – חַיָּיב.

וְקַשְׁיָא לֵיהּ לְרַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: ״אִי הָכִי, הָא דִּתְנַן: שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ כָּרֵיתוֹת בְּתוֹרָה – תְּלָתִין וּשְׁבַע נִינְהוּ, דְּאִיכָּא הַמַּעֲלֶה וְהַמַּעֲלֶה!״ מַאי קַשְׁיָא לֵיהּ? נִישְׁנֵי: שֵׁם הַעֲלָאָה קָתָנֵי!

מִי דָּמֵי? שַׁבָּת וַעֲבוֹדָה זָרָה תְּנָא יָתְהוֹן אַבִּינְכֵיהוֹן, גַּבַּי כָּרֵיתוֹת, דְּאִירְיָא, מְשַׁנֵּי: ״שֵׁם שַׁבָּת קָתָנֵי שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה קָתָנֵי״, גַּבֵּי הַעֲלָאָה, מִי תְּנָא יָתְהוֹן בִּינְכֵיהוֹן דְּשַׁנִּי הָכִי?

בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: שְׁתֵּי כָּרֵיתוֹת וְלָאו אֶחָד, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: שׁוֹחֵט וְהֶעֱלָה קָאָמְרַתְּ? הָנֵי שְׁנֵי לָאוִין נִינְהוּ,

אִי לְמַאן דְּגָמַר מִגְּזֵרָה שָׁוָה – נֶאֱמַר כָּאן הֲבָאָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן הֲבָאָה,

מָה לְהַלָּן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר – אַף כָּאן לֹא עָנַשׁ, אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר.

לְמַאן דְּמַיְיתֵי לַהּ בְּהֶיקֵּשׁ – אָמַר קְרָא: ״שָׁם תַּעֲלֶה... וְשָׁם תַּעֲשֶׂה״, מַקִּישׁ שְׁחִיטָה לְהַעֲלָאָה, מָה הַעֲלָאָה לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר, אַף שְׁחִיטָה לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר.

דִּלְמָא שְׁתֵּי מִיתוֹת וְלָאו אֶחָד קָאָמְרַתְּ? מָה הִיא – אוֹב וְיִדְּעוֹנִי.

אֲמַר לֵיהּ דְּהָא פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ. דְּתָנוּ גַּבֵּי סַנְהֶדְרִין: בַּעַל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי, וְקַשְׁיָא לַן, וּמַאי שְׁנָא גַּבֵּי סְקִילוֹת תָּנֵי יִדְּעוֹנִי, וְגַבֵּי כָּרֵיתוֹת לָא תָּנֵי יִדְּעוֹנִי?

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הוֹאִיל וּשְׁנֵיהֶם בְּלָאו אֶחָד נֶאֶמְרוּ. וְנֵימָא יִדְּעוֹנִי, וְלָא נֵימָא בַּעַל אוֹב! קָסָבַר: הוֹאִיל וּפָתַח הַכָּתוּב בְּבַעַל אוֹב.

וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: הוֹאִיל וְאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה. וְרֵישׁ לָקִישׁ מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי יוֹחָנָן?

אָמַר רַב פָּפָּא: דְּהָא חֲלוּקִין הֵן בְּמִיתוֹת. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְךָ: חֲלוּקָּה דְלָאו – הָוֵי חֲלוּקָּה, חֲלוּקָּה דְמִיתָה – לָא הָוְיָא חֲלוּקָּה.

וְרַבִּי יוֹחָנָן מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרֵישׁ לָקִישׁ? קָסָבַר: מַאן תַּנָּא כָּרֵיתוֹת – רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר לָא בָּעִינַן מַעֲשֶׂה.

וְרֵישׁ לָקִישׁ? נְהִי דְּרַבִּי עֲקִיבָא לָא בָּעֵי מַעֲשֵׂה רַבָּה, מַעֲשֵׂה זוּטָא בָּעֵי.

בַּעַל אוֹב, מַאי מַעֲשֶׂה אִית בֵּיהּ? הֲקָשַׁת זְרוֹעוֹתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה. מְגַדֵּף, מַאי מַעֲשֶׂה אִית בֵּיהּ? עֲקִימַת שְׂפָתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה.

קָא סָלְקָא דַּעְתִּין: הֲקָשַׁת זְרוֹעוֹתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה זוּטָא אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן. מֵיתִיבִי: בַּעֲבוֹדָה זָרָה אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן שֶׁזִּיבַּח, וְקִיטֵּר, וְנִיסֵּךְ, וְהִשְׁתַּחֲוָה. וְקַשְׁיָא לַן, הִשְׁתַּחֲוָאָה לֵית בַּהּ מַעֲשֶׂה!

וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הָא מַנִּי? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר לָא בָּעִינַן מַעֲשֶׂה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, כְּפִיפַת קוֹמָתוֹ הָוֵי מַעֲשֶׂה. מִכְּלָל דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ אַלִּיבָּא דְרַבָּנַן כְּפִיפַת קוֹמָתוֹ לְרַבָּנַן לָא הָוֵי מַעֲשֶׂה. הֲקָשַׁת זְרוֹעוֹתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה?!

וְאֶלָּא כִּי קָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הֲקָשַׁת זְרוֹעוֹתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה זוּטָא, אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא, אֲבָל לְרַבָּנַן לָא הָוֵי מַעֲשֶׂה.

אִי הָכִי, אַמַּאי תָּנֵי: יָצָא מְגַדֵּף שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה? נִיתְנֵי: יָצָא מְגַדֵּף וּבַעַל אוֹב! חֲדָא מִתַּרְתֵּי קָתָנֵי.

וְלִיתְנֵי בַּעַל אוֹב וְלָא לִיתְנֵי מְגַדֵּף! מְגַדֵּף אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב כָּרֵת דִּילֵיהּ בִּמְקוֹם קׇרְבָּן, אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא.

עוּלָּא אָמַר: בַּעַל אוֹב דְּקָתָנֵי בִּמְקַטֵּר לַשֵּׁד. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: אִם כֵּן, הַיְינוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה! אֶלָּא אָמַר רָבָא: מְקַטֵּר לַשֵּׁד עַל מְנָת לְחַבְּרוֹ.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִם כֵּן, הָיִינוּ חוֹבֵר חָבֶר! אֲמַר לֵיהּ: הַתּוֹרָה אָמְרָה חוֹבֵר חָבֶר כְּגוֹן זֶה, בִּסְקִילָה. וְאֶלָּא חוֹבֵר חֶבֶר דִּבְלָאו – הֵדֵין הוּא?

אֲמַר לֵיהּ: כִּדְתַנְיָא: ״וְחוֹבֵר חָבֶר״ – אֶחָד חוֹבֵר גָּדוֹל וְאֶחָד חוֹבֵר קָטָן, וַאֲפִילּוּ חוֹבֵר לִנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים – חַיָּיב. אָמַר אַבָּיֵי: הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמִיצְמַד זִיבּוּרָא וְעַקְרַבָּא – אָסוּר, וְאִי קָאָתוּ בָּתְרֵיהּ – שְׁרֵי.

לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר כְּפִיפַת קוֹמָתוֹ הָוֵי מַעֲשֵׂה, עֲקִימַת

עוד במסכת כריתות