תענית · פרק ג · חלק ב
נח אַבָּא חִלְקִיָּה, בַּר בְּרֵיהּ דְּחוֹנִי הַמְעַגֵּל הֲוָה. וַהֲווּ קָא אַזְלֵי רַבָּנָן גַּבֵּיהּ כַּד הֲווּ צְרִיכֵי עָלְמָא לְמִיטְרָא. זִימְנָא חֲדָא אִיצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִיטְרָא, שָׁדְרוּ רַבָּנָן זוּגָא דְּרַבָּנָן לְקַמֵּיהּ לְמִיבָּעִי רַחֲמֵי וְתֵיתִי מִיטְרָא. אָזְלוּ לְבֵיתֵיהּ וְלָא אַשְׁכְּחוּהוּ, אָזְלוּ לְגַבֵּיהּ לְדַבְּרָא, אַשְׁכְּחוּהוּ דַּהֲוָה קָא רָפִיק. יְהָבוּ לֵיהּ שְׁלָמָא וְלָא אַסְבַּר לְהוּ אַפֵּיהּ. בְּפַנְיָא הֲוָה מַנְקַט צִיבֵי, כִּי אָתָא, דָּרָא צִיבֵי [וּמָרָא] אֲחַד כַּתְפָא, וּגְלִימֵיהּ אֲחַד כַּתְפָא. כָּל אוֹרְחָא לָא סַיִּם מְסָאנֵיהּ, כִּי מָטָא מַיָּא, סַיִּם מְסָאנֵיהּ. כִּי מָטָא בֵּינֵי הִיזְמֵי וְהִיגֵי, דָּלִינְהוּ לְמָאנֵיהּ. (כי איסתלק מהתם, אחתינהו למאניה). כִּי מָטָא לְמָתָא, נַפְקָא דְּבִיתְהוּ לְאַפֵּיהּ כִּי מִקַּשְׁטָא. כִּי מָטָא לְבֵיתָא, עַיְלָא דְּבִיתְהוּ בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר עַיִל אִיהוּ אַבַּתְרָהּ, וַהֲדַר עַיְלֵי רַבָּנָן. יָתִיב, כָּרִיךְ רִיפְתָּא, וְלָא אָמַר לְהוּ לְרַבָּנָן: 'אִיתּוּ, כְּרִיכוּ'! פָּלִיג רִיפְתָּא לִינוּקֵי; יָהִיב לֵיהּ לִקְשִׁישָׁא חֲדָא וּלְזוּטְרָא תַּרְתֵּי. אָמַר לִדְבִיתְהוּ: יָדַעְנָא דְּרַבָּנָן אַמְטוּל מִיטְרָא אַתּוּ, נֵיקוּם נֵיסַק לְאִיגְרָא לְמִיבָּעִי רַחֲמֵי, אֶפְשָׁר דְּמִירְצִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָתֵי מִיטְרָא, [וְלָא נַחְזִיק טִיבוּתָא לְנַפְשִׁין]. סַקוּ לְאִיגָרָא, קָם אִיהוּ בְּחַד זָוִיתָא, וּדְבִיתְהוּ בְּחַד זָוִיתָא, וּבָעוּ רַחֲמֵי. קָדִים סָלִיק עֲנָנָא מִזָּוִיתָא דִּדְבִיתְהוּ. כִּי נָחִית, אָמַר לְהוּ: אַמַּאי אָתוּ רַבָּנָן? אָמְרוּ לֵיהּ: שָׁדְרוּ רַבָּנָן לְגַבֵּי דְּמַר; לְמִיבָּעָא רַחֲמֵי וּמַיְּתִּי מִיטְרָא. אָמַר לְהוּ: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא הִצְרִיךְ אֶתְכֶם לְאַבָּא חִלְקִיָּה. אַמְרֵי לֵיהּ: יָדַעְנָא, דְּמִיטְרָא מֵחֲמַת מַר הוּא דְּאָתָא, אֶלָּא לֵימָא לָן מַר הַנֵי מִילֵי דִּתְמִיהָ לָן; מַאי טַעְמָא, כִּי יְהַבִינָן לֵיהּ שְׁלָמָא לְמַר, לָא אַסְבַּר לָן אַפֵּיהּ? אָמַר לְהוּ: אֲגִיר יוֹמָא הֲוָאִי, וַאֲמִינָא: לָא אִיפַגֵּר. מַאי טַעְמָא, דָּרָא מַר צִיבֵי אַחַד כַּתְפֵיהּ וּגְלִימָא אַחַד כַּתְפֵיהּ? אָמַר לְהוּ: טַלִּית שְׁאוּלָה הֲוָה, לְהָכִי שְׁאִילָה לִי, וּלְהָכִי לָא שְׁאִילָה לִי. מַאי טַעְמָא, כָּל אוֹרְחָא לָא סַיִּם מַר מְסָאנֵיהּ, וְכִי מָטָא לְמַיָּא סַיִּם מְסָאנֵיהּ? כּוּלֵי אוֹרְחָא קָא חֲזִינָא, בְּמַיָּא לָא קָא חֲזִינָא. מַאי טַעְמָא, כִּי מָטָא מַר בְּהִיזְמֵי וְהִיגֵי דַּלְיֵהּ לִלְבוּשֵׁיהּ? אָמַר: זֶה מַעֲלֶה אֲרוּכָה, וְזֶה אֵין מַעֲלֶה אֲרוּכָה. מַאי טַעְמָא, נַפְקָא דְּבִיתְהוּ דְּמַר לְאַפֵּיהּ כִּי מִקַּשְּׁטָא? אָמַר לְהוּ: כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתֵּן עֵינַי בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת. מַאי טַעְמָא, עַיְלָא הִיא בְּרֵישָׁא וּמַר עַיִּל אַבַּתְרָהּ, וַהֲדַר עַיְלִינָן אַנָן? אָמַר לְהוּ: מִשּׁוּם דְּלָא בְּדִיקִיתוּ לִי. כִּי כָּרַךְ רִיפְתָּא, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר לָן מַר: 'כְּרוּכוּ רִיפְתָּא'? דְּלָא הֲוָה נְפִישָׁא רִיפְתָּא, וְאַחְזוּקֵי לְרַבָּנָן טוֹבַת חִנָּם לָא בָּעִינָא. מַאי טַעְמָא, יָהַב מַר לִינוּקָא קְשִׁישָׁא חֲדָא, וּלְזוּטְרָא תַּרְתֵּי? הַאי קָאִי בְּבֵיתָא וְהַאי קָאִי בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא. מַאי טַעְמָא, קָדִים סַלִּיק עַנְנֵי מֵהַאי זָוִיתָא דַּהֲוָה קַיְמָא דְּבִיתְהוּ דְּמַר לַעֲנָנָא דִּידֵיהּ? מִשּׁוּם דְּאִתְּתָא שְׁכִיחָא בְּבֵיתָא, וּמִקָּרְבָא הֲנָיָתָהּ לֶעָנִי יוֹתֵר מִדְּגַבְרֵי. אִי נַמִי: בִּרְיוֹנֵי שְׁכִיחֵי בִּשְׁבֵיבוּתָן; אֲנָא קָבָּעִינָא רַחֲמֵי עֲלַיְהוּ דְּנֵימוּתוּ, וְאִיהִי הֲוָת קָא בַּעְיָא רַחֲמֵי עֲלַיְהוּ דְּלִהַדְּרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְאַהַדְרוּ.
נט חָנִין הַנֶחְבָּא, בַּר בְּרַתֵּיהּ דְּחוֹנִי הַמְעַגֵּל הֲוָה, כִּי הֲוָה מִצְטָרִיךְ עָלְמָא לְמִיטְרָא, מְשַׁדְּרֵי רַבָּנָן יְנוּקֵי דְּבֵי־רַב לְגַבֵּיהּ וְנַקְטֵי לֵיהּ בְּשִׁפּוּלֵי גְּלִימֵיהּ וְאַמְרֵי לֵיהּ: "אַבָּא אַבָּא, הַב לָן מִיטְרָא". אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל אֵלּוּ, שֶׁאֵין מַכִּירִין בֵּין אַבָּא דְּיָהִיב מִיטְרָא לְאַבָּא דְּלָא יָהִיב מִיטְרָא. וְאַמַאי קָרִי לֵיהּ: 'חָנִין הַנֶּחְבָּא'? שֶׁהָיָה מְחַבֵּא אֶת עַצְמוֹ בְּבֵית הַכִּסֵּא.
ס אָמַר לֵיהּ רַבִּי זְרִיקָא לְרַב סַפְרָא: תָּא חָזִי, מַה בֵּין תַּקִּיפֵי אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, לְחֲסִידֵי דְּבָבֶל; חַסִידֵי דְּבָבֶל, רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא, כִּי הֲוָה מִיצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִיטְרָא, הֲוָה אָמַר לֵיהּ חַד לְחַבְרֵיהּ: לִיכְנוּף לְגַבֵּי הֲדָדֵי וְלִיבָּעִי רַחֲמֵי, אֶפְשָׁר דְּמִתְרַצִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָתָא מִיטְרָא. תַּקִּיפֵי דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן רַבִּי יוֹנָה אֲבוּהָ דְּרַבִּי מָנִי, כִּי הֲוָה מִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִיטְרָא, שָׁקִיל גּוּלְקָא וְאָמַר לְאִינְשֵׁי בֵּיתֵיהּ: אֵיזִיל וְאַיְתִּי בְּזוּזָא עִיבּוּרָא. אָזִיל וְקָאִי בְּדוּכְתָּא עַמִּיקְתָּא, דִּכְתִיב: (תהילים ק״ל:א׳) "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'", וְקָאִי בְּדוּכְתָּא צְנִיעָא, וַהֲוָה מִיכְסֵי שָׂקָא, וּבָעִי רַחֲמֵי וְאַתֵי מִיטְרָא. כִּי הֲוָה אָתָא לְבֵיתֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: אַיְתִּי מַר עִיבּוּרָא? אָמַר לְהוּ: אַמִינָא: הוֹאִיל וְאָתָא מִיטְרָא, רָוַח עָלְמָא. וְתוּ, רַבִּי מָנִי בְּרֵיהּ, הֲווּ קָא מְצַעֲרוּ לֵיהּ דְּבֵי נְשִׂיאָהּ, אָזִיל אִשְׁתַּטַח אַמְעַרְתָּא דַּאֲבוּהָ. אָמַר לֵיהּ: אַבָּא אַבָּא, הַנֵי מְצַעֲרוּ לִי. יוֹמָא חַד, הֲוָה קָא חַלְפֵי הָתָם, אִנְקוּט כַּרְעַיְהוּ דְּסוּסְוָתָיְהוּ, עַד דְּקַבִּלוּ עֲלַיְהוּ דְּלָא קָא מְצַעֲרֵי לֵיהּ. וְתוּ, רַבִּי מָנִי (יומא חד) הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְיָשִׁיב, אָמַר לֵיהּ: עַתִּירֵי דְּבֵי חָמִי קָא מְצַעֲרֵי לִי. אָמַר: 'לִיעֲנוּ'! וְאִיעֲנוּ. אָמַר: קָא דָּחְקוּ לִי. 'לִיעַתְּרוּ'! וְאִיעַתְּרוּ. אָמַר: לָא מְקַבְּלָא דְּבִיתָאִי עֲלָאִי. אָמַר לֵיהּ: מַה שְּׁמָהּ? 'חַנָּה', 'תִּתְיַפֶּה חַנָּה'! נִתְיַפְּתָה. אָמַר: קָא מָרְדָה עָלַי. אָמַר: 'תַּחֲזֹר חַנָּה לְשַׁחֲרִירוּתָהּ'! וְחָזְרָה חַנָּה לְשַׁחֲרִירוּתָהּ.
סא הַנְהוּ תְּרֵי תַּלְמִידֵי, דַּהֲווּ (שכיחי) קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְיָשִׁיב, אָמְרוּ לֵיהּ: נִיבָּעִי מַר רַחֲמֵי עֲלָן, דְּנַחְכִּים טְפֵי. אָמַר לְהוּ: עִמִּי הָיְתָה וְשִׁלַּחְתִּיהָ. רַבִּי יוֹסֵי בַּר אַבִּין, הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי דְּמִן יוֹקְרַת, שַׁבְקֵיהּ וְאָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אַשִׁי. יוֹמָא חַד, שַׁמְעֵיהּ דְּקָא גָּרִיס אָמַר שְׁמוּאֵל: הַשּׁוֹלֶה דָּג מִן הַיָּם בְּשַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁיָּבַשׁ בּוֹ כְּסֶלַע, חַיָּב. אָמַר לֵיהּ אִיהוּ: 'וּבֵין סְנַפִּירָיו'. אָמַר לֵיהּ: לָא סָבַר מַר דְּהַאי, רַבִּי יוֹסֵי בַּר אַבִּין אֲמָרָה? אָמַר לֵיהּ: אֲנָא הוּא יוֹסֵי בַּר אַבִּין. אָמַר לֵיהּ: וְלָאו קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי דְּמִן יוֹקְרַת הֲוָה שְׁכִיחַ מַר? אָמַר לֵיהּ: 'אִין'. וּמַה טַּעַם שַׁבְקֵיהּ מַר וְאָתָא הָכָא? אָמַר לֵיהּ: גַּבְרָא, דְּעַל בְּרֵיהּ וְעַל בְּרַתֵּיהּ לָא חַיִּס, עָלַי דִּידִי חַיִּס? בְּרֵיהּ, מַאי הִיא? יוֹמָא חַד, הֲווּ אַגְרֵי לֵיהּ אֲגִירֵי בְּדַבְּרָא, נָגַהּ לְמֵיתוּ לְהוּ רִיפְתָּא, אָמְרוּ לֵיהּ לִבְרֵיהּ: כַּפְנִינָן. הֲוָה הָתָם תְּאֵנָה, אָמַר: "תְּאֵנָה תְּאֵנָה, הוֹצִיאִי פֵּרוֹתַיִךְ, וְיֹאכְלוּ פּוֹעֲלֵי אַבָּא"! אַפִּיקָא וְאָכְלוּ. אַדְּהָכִי וְהָכִי אָתָא אֲבוּהָ. אָמַר לְהוּ: לָא תִּנְקְטוּ לִי בְּדַעְתַּיְכוּ, דְּהַאי דְּנָגַהְנָא, דִּבְמִלְּתָא דְּמִצְוָה הֲוָאִי, וְעַד הַשְׁתָּא הוּא דְּסַגְיָא. אָמְרוּ לֵיהּ: רַחֲמָנָא לִשְׂבְּעָךְ, כִּי הֵיכֵי דְּשַׂבְעִינָן בְּרָךְ. אָמַר לְהוּ: מַאי הֲוָאִי? הָכִי וְהָכִי הֲוָה. אָמַר לֵיהּ: בְּנִי, אַתָּה הִטְרַחְתָּ אֶת קוֹנְךָ לְהוֹצִיא תְּאֵנָה פֵּרוֹתֶיהָ שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּן, יֵאָסֵף שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ. בְּרַתֵּיהּ, מַאי הִיא? הַוְיָא לֵיהּ הַהִיא בְּרַתָּה בַּעֲלַת יֹפִי, חַזְיֵהּ לְהַהוּא גַּבְרָא, דַּהֲוָה קָא (בדיק) [כַּרְיָא] בְּהוּצֵי וְקָא מְהַדָר אַבַּתְרָהּ לְמִיחְזֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: מַאי הַאי? אָמַר לֵיהּ: רַבִּי, אִם לְלוֹקְחָהּ לֹא זָכִיתִי, לִרְאוֹתָהּ לֹא אֶזְכֶּה? אָמַר לָהּ: בִּתִּי, קָא מְצַעַרְתָּא לִבְרִיָּתָא? שׁוּבִי לַעֲפָרֵךְ, וְאַל יִכָּשְׁלוּ בָּךְ בְּנֵי אָדָם! (וכן הות לה) הַוְיָא לֵיהּ הַהוּא חַמְרָא, כַּד הֲוָה אַגְרֵי לָהּ, הֲווּ מוֹתִיבֵי אַגְרָא עִילָוֵיהּ, וְאַתְיָא לְבֵי מָרָהּ, וְאִי טָפִי לָהּ אוֹ בַּצְרִי לָהּ, לָא אַתְיָא. יוֹמָא חַד, אַנְשׁוּ זוּגָא דְּסַנְדְּלֵי עֲלָהּ וְלָא אַזְלָה, עַד דְּשָׁקְלוּ הֵימֶנָּה וְהָדַר אַזְלָה.
סב אֱלִיעֶזֶר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא, כַּד חֲזוּ לֵיהּ גַּבָּאֵי צְדָקָה, טָשׁוּ מִינֵיהּ, דְּכָל דַּהֲוָה נָקִיט, הֲוָה יָהִיב לְהוּ. יוֹמָא חַד, סָלִיק לְשׁוּקָא לְמִזְבַּן לָהּ נְדוּנְיָא לִבְרַתֵּיהּ. חַזְיוּהָ גַּבָּאֵי צְדָקָה, טָשׁוּ מִינֵיהּ, אָזַל וְרָהַט בַּתְרַיְהוּ. אָמַר לְהוּ: [אַשְׁבַּעְתִּיכוּ], בְּמַאי עַסְקִיתּוּ? אָמְרוּ לֵיהּ: בִּנְדוּנְיָא דְּיָתוֹם וִיתוֹמָה. אָמַר לְהוּ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁהֵן קוֹדְמִין לְבִתִּי, שָׁקַל כָּל מַה דַּהֲוָה לֵיהּ, יְהָבֵיהּ נִיהֲלַיְהוּ.
פָּשׁ גַּבֵּיהּ חַד זוּזָא, אָזַל זָבַן בֵּיהּ חִטֵּי וְאַסִּיק. שַׁדְיֵהּ בְּאַכְלַבָּא. אַתְיָא דְּבִיתְהוּ, אָמְרָה לָהּ לִבְרַתָּהּ: מַאי אַיְתִּי לָךְ אֲבוּךְ? אָמְרָה לָהּ: כָּל מַה דְּאַיְתֵּי לְאַכְלַבָּא אַסְקֵיהּ. סְלִיקָא, אַתְּיָא לְמִפְתַּח בָּבָא דְּאַכְלַבָּא, חַזְיָא אַכְלַבָּא דְּמַלְיָא חִטֵּי, וְקָא נַפְקָא בְּצִנוֹרָא דְּדָשָׁא, וְלָא מִיפְתַּח בָּבָא מֵחִטֵּי. כִּי אָתָא מִבֵּי מִדְרָשָׁא, אָמְרָה לֵיהּ: רְאֵה מֶה עָשָׂה לְךָ (בוראך) [אוֹהַבְךָ]. אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה, הֲרֵי הֵם הֶקְדֵּשׁ עָלַיִךְ, וְאֵין לָךְ בָּהֶם, אֶלָּא כְּאֶחָד מֵעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל.
סג רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה גָּזַר תַּעֲנִיתָא, בָּעָא רַחֲמֵי וְלָא אָתָא מִטְרָא. אָמַר: כַּמָּה אִיכָּא בֵּין שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי לִיהוּדָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. אוֹי לַדּוֹר שֶׁנִּתְקַע בְּכָךְ, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁעָלְתָה בְּיָמָיו כָּךְ, חָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ וְאָתָא מִטְרָא. (רבי יהודה) [דְּבֵי] נְשִׂיאָה גָּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אוֹדְעִינְהוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן וּלְרֵישׁ לָקִישׁ. לְצַפְרָא אוֹדְעִינְהוּ. אָמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: הָא, לָא קַבְּלִינָן עֲלָן מֵאוֹרְתָּא? אָמַר לֵיהּ: אַנָן, בַּתְרַיְהוּ גְּרִירִינָן. דְּבֵי נְשִׂיאָה גָּזַר תַּעֲנִיתָא (בעו רחמי) וְלָא אָתָא מִטְרָא. תַּנִי לְהוּ הוֹשַׁעְיָא זְעִירָא דְּמִן חַבְרַיָּא: (במדבר ט״ו:כ״ד) "וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה", מָשָׁל לְכַלָּה, בִּזְמַן שֶׁעֵינֶיהָ יָפוֹת, אֵין כָּל גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה, וּבִזְמַן שֶׁאֵין עֵינֶיהָ יָפוֹת, כָּל גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה. אָתוּ עַבְדֵי, וְרָמוּ לֵיהּ אַצַוְּארֵיהּ סוּדְרָא, וְקָא מְצַעֲרֵי לֵיהּ. אַמְרֵי לְהוּ (להנך בריוני) [בְּנֵי מָתָא]: שַׁבְקוּהָ, (דאנן נמי הוה קא מצערין ליה) [דְּהָא נַמִּי מְצַעֵר לָן], וְכַד חֲזִינָן, דְּכָל מִילֵיהּ לְשׁוּם שָׁמַיִם עָבִיד, לָא אַמְרִינָן לֵיהּ וְלָא מִידִי, [וְשַׁבְקִינָן לֵיהּ], אַתּוּן נַמִּי שַׁבְקוּהָ. רַבִּי גָּזַר תַּעֲנִיתָא, (בעי רחמי) וְלָא אָתָא מִטְרָא. נָחִית קַמֵּיהּ אִילְפָא, וְאַמְרֵי לָהּ רַבִּי אִילְפִי, אָמַר: 'מַשִּׁיב הָרוּחַ' וְנָשַׁב זִיקָא. אָמַר: 'מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם' וְאָתָא מִטְרָא. אָמַר לֵיהּ: מַאי עוּבְדָךְ? אָמַר לֵיהּ: דַּיָּרְנָא בְּרִיסָא דְּחִיקָא, דְּלֵית בֵּיהּ חַמְרָא לְקִדּוּשָׁא וְאַבְדַלְתָּא, טָרַחְנָא וּמַיְתִּינָא חַמְרָא לְקִדּוּשָׁא וְאַבְדַלְתָּא, וּמַפִּיקְנָא לְהוּ יְדֵי חוֹבְתַיְהוּ. רַב אִיקְלַע לְהַהוּא אַתְרָא, גָּזַר תַּעֲנִיתָא (בעי רחמי) וְלָא אָתָא מִטְרָא. נָחִית קַמֵּיהּ שְׁלִיחָא דְּצִבּוּרָא, אָמַר: 'מַשִּׁיב הָרוּחַ' וְנָשַׁב זִיקָא, אָמַר: 'מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם' וְאָתָא מִיטְרָא. אָמַר לֵיהּ: מַאי עוּבְדָךְ? אָמַר לֵיהּ: מִיקְרֵי דַּרְדְּקֵי אֲנָא, וּמַקְּרִינָא לִבְנֵי עֲנִיֵּי כִּבְנֵי עַתִּירֵי, וְכָל דְּלָא אֶפְשָׁר לֵיהּ, לָא שָׁקִילְנָא מִינֵיהּ מִידִי, וְאִית לִי פֵּירָא דְּכַוְּרֵי, כָּל מַאן דְּפָשַׁע (בינוקא), מְשַׁחִידְנָא לֵיהּ בְּכַוְּרֵי, וּמְשַׁדַּלְנָא לֵיהּ, עַד דְּאָתֵי וְקָרִי. רַב נַחְמָן גָּזַר תַּעֲנִיתָא, בָּעִי רַחֲמֵי וְלָא אָתָא מִיטְרָא. (כי אזל לביתיה) אָמַר: שַׁקְלוּהָ לְנַחְמָן וְשַׁדְיוּהָ מִגּוּדָא לְאַרְעָא, חָלַשׁ דַּעֲתֵיהּ וָאָתָא מִטְרָא.
סד (רבא) [רַבָּה] גָּזַר תַּעֲנִיתָא, בָּעָא רַחֲמֵי וְלָא אָתָא מִטְרָא. אָמְרוּ לֵיהּ: וְהָא רַב יְהוּדָה בָּעָא רַחֲמֵי וָאָתָא מִטְרָא! אָמַר לְהוּ: וּמָה אִעָבִיד? אִי מִשּׁוּם תְּנוּיֵי, אַנָן עֲדִיפִינָן מִינַיְהוּ, דְּבִשְׁנֵי דְּרַב יְהוּדָה, כּוּלְּהוּ תְּנּוּיֵי בִּנְזִיקִין הֲוָה, וַאַנָן קָא מַתְנִינָן (טובא) [בְּשִׁשָׁה סְדָרִים], וְכַד הֲוָה מָטִי רַב יְהוּדָה בְּעוּקְצִין, הָאִשָּׁה שֶׁכּוֹבֶשֶׁת יָרָק בִּקְדֵרָה, וְאַמְרֵי לָהּ זֵיתִים שֶׁכְּבָשָׁן בְּטַרְפֵיהֶן, טְהוֹרִין, אָמַר: הֲוָיוֹת דְּרַב וּשְׁמוּאֵל קָא חֲזִינָא הָכָא, וַאַנָן, מַתְנִינָן בְּעוּקְצִין תְּלֵיסַר מְתִיבְתָּא, וְאִלּוּ רַב יְהוּדָה, כִּי הֲוָה שָׁלִיף חַד מְסָאנָא אָתָא מִטְרָא, וְאַנָן קָא צַוְחִינָן כּוּלֵי יוֹמָא, וְלֵיכָּא דְּאַשְׁגָח בָּן. אִי מִשּׁוּם עוּבְדָא, אִי אִיכָּא דְּחָזָא מִידִי, לֵימָא! אֲבָל מַה יַּעֲשׂוּ פַּרְנָסֵי הַדּוֹר, שֶׁאֵין דּוֹרָן דּוֹמֶה יָפֶה. רַב יְהוּדָה חֲזַנְּהוּ לְבֵי תְּרֵי, דְּקָא פָּרְצֵי בְּרִיפְתָּא, אָמַר: שְׁמַע מִינָהּ אִיכָּא שָׂבְעָא בְּעָלְמָא, יָהַב עֵינֵיהּ וַהֲוָה כַּפְנָא. אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן לְרַב כַּהֲנָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי נְחוּנְיָא: שַׁמְעֵיהּ דְּמַר, דִּשְׁכִיחַ קַמֵּיהּ, (בשמעתא) נִיעַשְׂיֵהּ דְּלִיפּוּק לְשׁוּקָא, וְנֵיחְזֵי מַאי הַאי דְּאִיכָּא בְּעָלְמָא. מַשְׁכוּהָ וְעַשְׂיוּהָ וְאַפְּקוּהָ לְשׁוּקָא, חָזָא כְּנוּפְיָא, אָמַר: מַאי הַאי? אַמְרֵי לֵיהּ: אַכְּסִיפָּא דְּתַמְרֵי קַיְמֵי, דְּקָא מִזְדַּבָּן. אָמַר: שְׁמַע מִינָהּ אִיכָּא כַּפְנָא בְּעָלְמָא, אָמַר לְשַׁמְּעֵיהּ: שְׁלוֹף לִי מְסָאנִי. שָׁלַף לֵיהּ חַד מְסָאנָא וָאָתָא מִטְרָא. כִּי מָטָא לְמִשְׁלַף אַחֲרִינָא, אָתָא אֵלִיָּהוּ (זכרונו לברכה) וְאָמַר לוֹ, [אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא]: אִי שָׁלַפְתָּ אַחֲרִינָא, מַחֲרִיבְנָא לֵיהּ לְעָלְמָא. אָמַר רַב מָרִי בְּרַהּ דְּבַת שְׁמוּאֵל: קָאִימְנָא אַגּוּדָא דִּנְהַר פָּפָּא, וַחֲזִינָא לְהוּ לְהַנְהוּ מַלְאֲכֵי דְּדָמוּ לְמַלְּחֵי, דְּקָא מַיְתּוּ חָלָא וּמַלְיוּנְהוּ לְאַרְבֵּי, וַהֲוָה קִימְחָא דִּסְמִידָא, וְאָתוּ כּוּלֵי עָלְמָא לְמִזְבַּן מִינֵיהּ, וְאַמִינָא לְהוּ: מֵהַאי לָא תִּזְבְּנוּ, דְּמַעֲשֵׂה נִסִּים הוּא.
(השתא אתו חיטי מפרזניא) [לְמָחָר אַתְּיָין אַרְבָּא דְּחִטֵּי דִּפְרָזְנְיָא] וְזָבוּן כֻּלֵי עָלְמָא. רָבָא אִיקְלַע לְהַגְרוֹנְיָא, גָּזַר תַּעֲנִיתָא, בָּעוּ רַחֲמֵי וְלָא אָתֵי מִטְרָא, אָמַר לְהוּ: בִּיתוּ כֻּלֵי עָלְמָא בְּתַעֲנִיתַיְכוּ, בַּיתוּ. לְמָחָר אָמַר לְהוּ: מִי אִיכָּא דְּחָזִי מִידִי בְּחֶלְמֵיהּ, לֵימָא. אָמַר לְהוּ רַבִּי אֶלְעָזָר מֵהַגְרוֹנְיָא: לְדִידִי אַקְרִיוּן בְּחֶלְמָא: "שְׁלָם טָב, לְרַב טָב, מֵרִבּוֹן טָב, דְּמִטּוּבֵיהּ אוֹטִיב לְעַמֵּיהּ". אָמַר: שְׁמַע מִינָהּ, עֵת רָצוֹן הִיא. בָּעָא רַחֲמֵי, וָאָתָא מִטְרָא.
סה הַהוּא גַּבְרָא, דְּאִיחַיֵּב נַגְדָא בְּבֵי דִּינָא דְּרָבָא, מִשּׁוּם דְּבָעַל גּוֹיָה [עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים]. נַגְדֵיהּ רָבָא וּמִית. אִישְׁתְּמַע מִלְּתָא בֵּי שְׁבוּר מַלְכָּא, בָּעִי לְצִעוּרֵי לְרָבָא. אָמְרָה לֵיהּ אִפְרָא הוּרְמִיז אִימֵיהּ דִּשְׁבוּר מַלְכָּא לִבְרָהּ: לָא לִיהֲוֵי לָךְ עֵסֶק [דְּבָרִים] בַּהֲדֵי יְהוּדָאֵי, דְּכָל מַאן דְּבַעְיָן מִמָּרַיְהוּ, עָבִיד לְהוּ. אָמַר לָהּ: מַאי הִיא? אָמְרָה לֵיהּ: דְּבָעוּ רַחֲמֵי וְאָתֵי מִטְרָא. אָמַר לָהּ: הַהוּא, מִשּׁוּם זִימְנָא דְּמִטְרָא הוּא, לִיבָּעוּ הָאִידְנָא בִּתְקוּפַת תַּמּוּז וְלֵיתִי מִטְרָא! שָׁלְחָה לֵיהּ לְרָבָא: כַּוֵּן דַּעְתִּיךְ וּבָעִי רַחֲמֵי וְיֵיתִי מִטְרָא. בָּעָא רַחֲמֵי וְלָא אָתָא מִטְרָא. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם: (תהילים מ״ד:ב׳) "אֱלֹהִים, בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ, אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, פֹּעַל פָּעַלְתָּ" וְגוֹ', וּבְעֵינֵינוּ לֹא רָאִינוּ", אָתָא מִטְרָא עַד דְּשָׁפוּךְ מַרְזְבֵי דִּמְחוֹזָא לְדִגְלָת. אִתְחָזִי לֵיהּ אֲבוּהָ בְּחֶלְמָא, אָמַר: מִי אִיכָּא דְּמַטְרַח קַמֵּי שְׁמַיָּא כּוּלֵּי הַאי? קוּם וְאַשְׁנִי מִדּוּכְתִּיךְ, דְּרַתְחֵי עֲלָךְ מִן שְׁמַיָּא. שָׁנִי דּוּכְתֵּיהּ, לְמָחָר אַשְׁכְּחֵיהּ לְפוּרְיֵהּ דְּמִירְשַׁם בְּסַכִּינֵי. רַב פָּפָּא גָּזַר תַּעֲנִיתָא [וְלָא אָתָא מִטְרָא]. חָלַשׁ לִבֵּיהּ (וטעים מידי), שָׂרַף פִּינְכָא דְּדַיְסָא, בָּעִי רַחֲמֵי וְלָא אָתָא מִטְרָא. אָמַר לֵיהּ רַב נָתָן בַּר (אושעיא) אֶשְׁפַּזְתִּי: אִי שָׂרִיף מַר פִּינְכָא אַחֲרִיתִי דְּדַיְסָא, הֲוָה אָתֵי מִטְרָא. אִכְסִיף וְחָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ, (בעא רחמי) וְאָתָא מִטְרָא.
סו רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, הֲוָה קָא אָזִיל בְּאוֹרְחָא, (והוה דארי צנא דמילחא ארישיה) אָתָא מִטְרָא, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּנַחַת וַחֲנִינָא בְּצַעַר, פָּסַק מִטְרָא. כִּי מָטָא לְבֵיתֵיהּ, אָמַר: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּצַעַר וַחֲנִינָא בְּנַחַת, אָתָא מִטְרָא. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי אַהַנְיָא לֵיהּ צְלוֹתֵיהּ דְּכֹהֵן גָּדוֹל לְגַבֵּי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא? דִּתְנָן: כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, שֶׁלֹּא לְהַבְעִית אֶת יִשְׂרָאֵל, מַאי מַצְלִי? רַבִּין בַּר (רב) אַדָּא וְרָבָא בַּר (רב) אַדָּא, תַּרְוַיְהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אַמְרֵי: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתְּהֵא שָׁנָה זוֹ, שְׁחוּנָה וּגְשׁוּמָה". 'שְׁחוּנָה', לְמֵימְרָא דָּמַעַלְּיוּתָא הִיא? אַדְרַבָּה, הָא גְּרִיעוּתָא הִיא?! אֶלָּא, אִם שְׁחוּנָה, תְּהֵא גְּשׁוּמָה [וּטְלוּלָה]. "וְאַל תִּכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְּרָכִים". וְרַב (אדא בר אהבה) [אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא] מְסַיֵּם בָּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: "וְלָא יַעְדֵי עָבִיד שׁוּלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה, וְאַל יִהְיוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהִתְפַּרְנֵס זֶה מִזֶּה, [וְלֹא לְעַם אַחֵר"]. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בַּת־קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ נִזּוֹן אֶלָּא בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי, וַחֲנִינָא בְּנִי, דַּיּוֹ בְּקַב חֲרוּבִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. כָּל מַעֲלֵי שַׁבְּתָא הֲוָת רְגִילָה דְּבִיתְהוּ דִּמְחַמְּמָא תַּנּוּרָא, וְשַׁדְיָא קוּטְרָא בְּתַנּוּרָא, מִשּׁוּם כִּסּוּפָא. הַוְיָא לָהּ הַהִיא שִׁבְבַתָּא בִּישָׁתָא. אָמְרָה: מִכְּדִי, יְדַעְנָא דְּמִידִי לֵית לָהּ, אֵיזִיל וְאֶחְזִי מַאי הִיא. אָזְלָה וְטָרְפָה אַבָּבָא, אִיכְסִיפָא וְעַיְלָא לְאִינְדְרוֹנָא. אִיתְעָבִיד לָהּ נִיסָא, דְּאַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְתַנּוּרָא דְּמָלִי רִיפְתָּא, וְאַגְנָא דְּמַלְיָא לִישָׁא. אָמְרָה לָהּ: פְּלָנִיתָא פְּלָנִיתָא, אַיְתִּי (מרדיך) [מַסָּא], דְּחָרִיךְ לִיךְ רִיפְתִּיךְ. אָמְרָה לָהּ: אַף אֲנָא לְהָכִי עַיְלִי. תָּנָא: אַף הִיא לְהָבִיא מַרְדֶּה נִכְנְסָה, מִפְּנֵי שֶׁמְּלֻמֶּדֶת בְּנִסִּים הָיְתָה. אָמְרָה לֵיהּ דְּבִיתְהוּ: עַד אֵימַת נֵיזִיל וְנִצְטַעֵר כּוּלֵּי הַאי? אָמַר לָהּ: מַאי נַעָבִיד? אָמְרָה לֵיהּ: בָּעִי רַחֲמֵי, דְּלִיתְבוּ לָךְ מִידִי. (מטיבותא דגניזא לצדיקי לעלמא דאתי.) בָּעָא רַחֲמֵי, יָצְתָה כְּמִין פִּסַּת יָד, וִיְהָבוּ לֵיהּ חַד כַּרְעָא דִּפְתוֹרָא דְּדַהֲבָא. חָזִי בְּחֶלְמֵיהּ, דְּכוּלְּהוּ צַדִּיקֵי אָכְלֵי אַפְּתוֹרָא [דְּדַהֲבָא] דִּתְלַת כַּרְעֵי, וְאִיהוּ, דְּתַרְתֵּין כַּרְעֵי. אָמַר לָהּ: נִיחָא לָךְ דְּכוּלְּהוּ צַדִּיקֵי אַכְלֵי אַפְּתוֹרָא דִּתְלַת כַּרְעֵי, וְאַנָן אַכְלִינָן אַפְּתוֹרָא דְּשָׁקִיל חַד מִינַיְהוּ? אָמְרָה לֵיהּ: [וּמַאי נַעָבִיד]? בָּעִי רַחֲמֵי נִשְׁקְלוּהָ. בָּעָא רַחֲמֵי וְשַׁקְלוּהָ. תָּנָא: גָּדוֹל נֵס הָאַחֲרוֹן יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן, דִּגְמִירִי: מִן שְׁמַיָּא מֵיהַב יְהַבֵי, מִשְׁקַל לָא שַׁקְלֵי. יוֹמָא חַד, בֵּי שִׁמְשֵׁי חַזְיֵהּ לִבְרַתֵּיהּ דַּהֲוִית עֲצִיבָא, אָמַר לָהּ: בִּתִּי אַמַּאי עֲצִיבַתְּ? אָמְרָה לֵיהּ: דְּאִיחְלַף לִי מָנָא דְּמִשְׁחָא בְּמָנָא דְּחָלָא, וְרַמָאִי בִּשְׁרַגָּא. אָמַר לָהּ: מִי שֶׁאָמַר לַשֶּׁמֶן וְיַדְלִיק יֹאמַר לַחֹמֶץ וְיַדְלִיק. תָּנָא: הָיָה דּוֹלֵק וְהוֹלֵךְ [כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ], עַד שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ אוּר לְהַבְדָּלָה. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הֲווּ לֵיהּ הַנָךְ עִיזֵי, אָמְרוּ לֵיהּ: קָא מַפְסְדָן עִיזָךְ, אָמַר לְהוּ: אִי קָא מַפְסְדָן, לֵיכְלִינְהוּ דֻּבֵּי, וְאִי לָא, כָּל חֲדָא וַחֲדָא לַיְתָּן דֻּבָּא [לְאוֹרְתָּא] בְּקַרְנַיְהוּ. לְאוֹרְתָּא כָּל חֲדָא וַחֲדָא אַיְתִּי דֻּבָּא בְּקַרְנָהָא. הֲוָאִי לֵיהּ הַהִיא שִׁיבְבַתָּא דְּבָנְתָא בֵּיתָא, וְלָא קָא מַטְיָן כְּשׁוּרֵי. אָמְרָה לֵיהּ: בַּנָאִי בֵּיתָא וְלָא קָא מַטְיָן כְּשׁוּרָאֵי, אָמַר לָהּ: מַה שְּׁמֵךְ? אָמְרָה לֵיהּ: 'אִיכּוּ', אָמַר לָהּ: אִיכּוּ (איכו) לִימְטוּ כְּשׁוּרִיךְ. מָטוּ כְּשׁוּרְתָּא, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: סְנִיפִין עֲשָׂאָן. תָּנָא, פְּלֵימוֹ אוֹמֵר: אֲנִי רָאִיתִי אֶת הַבַּיִת, (שקירה רבי חנינא בן דוסא בתפלתו) וְהָיוּ לְכָאן אַמָּה וּלְכָאן אַמָּה, וְהָיוּ אוֹמְרִים: זֶה הַבַּיִת שֶׁקִּירָה רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא בִּתְפִלָּתוֹ.
סז רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת הֲוָה דְּחִיקָא לֵיהּ מִלְּתָא טוּבָא, עָבַד מִלְּתָא, וְלָא הֲוָה לֵיהּ מִידִי לְמִטְעַם, אַשְׁכַּח בַּדָא דְּתוּמָא, שָׁדָא לְפוּמֵיהּ, חָלַשׁ לִיבֵּיהּ וְנַיִם. עַיְלוּ רַבָּנָן לְשִׁיּוּלֵי בֵּיהּ, חַזְיוּהָ דְּבָכִי וְחַיִךְ, וְנָפִיק צוּצִיתָא דְּנוּרָא מֵאַפּוּתֵיהּ. כִּי אִתְעַר, אַמְרֵי לֵיהּ: מַאי טַעְמָא בָּכָה מַר וְחַיִךְ וְנָפַק צוּצִיתָא דְּנוּרָא מֵאַפּוּתֵיהּ? אָמַר לְהוּ: (דחזאי שכינה) [דַּהֲוָה יָתִיב עִמִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא], וְאַמְרֵי קַמֵּיהּ: עַד אֵימָתַי אִדְבַר וְאֵיזִיל בְּהַאי דּוּחְקָא? וְאָמַר לִי: [אֶלְעָזָר בְּנִי], נִיחָא לָךְ (דאיחריבית) [דְּאַפְכֵיהּ] לְעָלְמָא וְהָדַר אִבְרֵיהּ, וְאֶפְשָׁר דְּמִבְּרִית בְּשַׁעְתָּא דִּמְזוֹנֵי? אַמְרִי קַמֵּיהּ: (רבוניה דעלמא) כּוּלֵּי הַאי וְאֶפְשָׁר? אַמְרֵי לֵיהּ: שְׁנֵי דְּחַיֵּי נְפִישִׁי אוֹ דְּחַיִּינָא? אָמַר לִי: 'דְּחָיִית'. אַמְרִי לְקַמֵּיהּ: אִי הָכִי, לָא בָּעִינָא! וְאָמַר לִי: בְּהַאי אַגְרָא דְּאָמַרְתְּ: 'לָא בָּעִינָא', יָהִיבְנָא לָךְ לְעָלְמָא דְּאָתֵי, תְּלֵיסַר נַהֲרֵי (דמשכי) [דְּמַשְׁחֵי] אַפַרְסְמָא דָּכְיָן, [כִּפְרָת וְדִגְלַת], דִּמְעַנַגְתְּ בְּהוּ. אַמְרִי קַמֵּיה: רִבּוֹנֵיהּ דְּעָלְמָא, כּוּלֵּי, הַאי וְתוּ לָא? אָמַר לִי: וּלְחַבְרָךְ מַאי נָתִיב לְהוּ? אַמְרִי (קמיה רבוניה דעלמא) [לֵיהּ]: וּמִגַּבְרָא דְּלֵית לֵיהּ קָא בָּעִינָא, וּמַחְיָן בְּאַסְקוּטְלָא אַפּוּתָאִי, וְאָמַר לִי: אֶלְעָזָר בְּרִי, אַגְרִי בָּךְ גִּירֵי.
סח רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא גָּזַר תַּעֲנִיתָא, (בעא רחמי) וְלָא אָתָא מִטְרָא, אָמְרוּ לֵיהּ: וְהָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי גָּזַר תַּעֲנִיתָא וָאָתָא מִטְרָא! אָמַר לְהוּ: הָא אֲנָא וְהָא בַּר לִיוָאִי. אָמְרוּ לֵיהּ: נֵיתִי וּנְכַוֵּן דַּעְתִּין, אֶפְשָׁר דְּתַבְרֵי צִבּוּרָא לִבַּיְהוּ וּבָעוּ רַחֲמֵי וְאָתֵי מִטְרָא. בָּעוּן רַחֲמֵי וְלָא אָתֵי מִטְרָא. אָמַר לֵיהּ: רְצוֹנְכֶם שֶׁיָּבוֹא מָטָר בִּשְׁבִילֵנוּ? אָמְרוּ לֵיהּ: הֵן. אָמַר: רָקִיעַ [רָקִיעַ] כַּסִּי פָּנַיִךְ! לָא כַּסִּי, אָמַר: כַּמָּה (חציפן) [עַזִּין] פְּנֵי רָקִיעַ. כַּסְּיָא בְּעִיבָא וָאָתָא מִטְרָא. לֵוִי גָּזַר תַּעֲנִיתָא, בָּעִי רַחֲמֵי וְלָא אָתָא מִטְרָא. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָלִיתָ וְיָשַׁבְתָּ בַּמָּרוֹם, וְאֵין אַתָּה מְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ. אָתָא מִטְרָא וְאִיטְלַע. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם אַל יַטִּיחַ אָדָם דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, שֶׁהֲרֵי אָדָם גָּדוֹל הִטִּיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאִיטְלַא, וּמָנוּ? לֵוִי. וְהָא, גָּרְמָא לֵיהּ? וְהָא לֵוִי אַחְוִי קִדָּה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי וְאִיטְלַע! הָא וְהָא גָרְמָא לֵיהּ.
רַבִּי חִיָּא בַּר לוּלְיָאנִי (אמר אנא) שַׁמְעִינְהוּ לְהַנָךְ עֲנָנֵי דְּקָא אַמְרָן: נֵיזִיל וְנִשְׁדִי מִטְרָא בְּעַמּוֹן וּמוֹאָב. אָמַר לְהוּ: כְּשֶׁהֶחֱזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה עַל כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן וְלֹא קִבְּלוּהָ, עַד שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל וְקִבְּלוּהָ, וְאַתּוּן שַׁבְקִיתוּ יִשְׂרָאֵל וְתִשְׁדּוּ מִטְרָא בְּעַמּוֹן וּמוֹאָב? שְׁדוּ אַדוּכְתַּיְהוּ! שַׁדְיָן אַדוּכְתַּיְהוּ.
סט דָּרַשׁ רַבִּי חִיָּא בַּר לוּלְיָאנִי: מַאי דִּכְתִיב: (תהילים צ״ב:י״ג) "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה"? אִם נֶאֱמַר 'תָּמָר', לָמָּה נֶאֱמַר 'אֶרֶז'? וְאִם נֶאֱמַר 'אֶרֶז', לָמָּה נֶאֱמַר 'תָּמָר'? אִלּוּ נֶאֱמַר 'תָּמָר' וְלֹא נֶאֱמַר 'אֶרֶז', הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה תָּמָר אֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, אַף צַדִּיק, [חַס־וְשָׁלוֹם], אֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, וְאִלּוּ נֶאֱמַר אֶרֶז וְלֹא נֶאֱמַר תָּמָר, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה אֶרֶז אֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, אַף צַדִּיק, [חַס־וְשָׁלוֹם], אֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר תָּמָר וְאֶרֶז.
ע תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁגָּזַר שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר, וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים. בָּאַחֲרוֹנָה הִתְחִילוּ הַצִּבּוּר לָצֵאת. אָמַר לָהֶם: תִּקַּנְתֶּם קְבָרִים לְעַצְמְכֶם? גָּעוּ [כָּל הָעָם] בִּבְכִיָּה וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים. שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁיָּרַד לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְאָמַר עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת, וְלֹא נַעֲנָה. יָרַד רַבִּי עֲקִיבָא אַחֲרָיו וְאָמַר: (אבינו מלכנו אבינו אתה) אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אַתָּה, (אבינו מלכנו חטאנו לפניך) [אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, לְמַעַנְךָ] רַחֵם עָלֵינוּ. (אבינו מלכנו עשה עמנו למען שמך) וּמִיָּד נַעֲנָה, כִּסְבוּרִין הָעָם שֶׁזֶּה גָּדוֹל מִזֶּה, יָצָאתָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה: לֹא מִפְּנֵי שֶׁזֶּה גָּדוֹל מִזֶּה, אֶלָּא שֶׁזֶּה מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו וְזֶה אֵינוֹ מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו.
עא אָמַר רַבִּי (אלעזר) [אֱלִיעֶזֶר]: כְּשֶׁמְּנַסְּכִין אֶת הַמַּיִם בֶּחָג, תְּהוֹם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: אַבַּע מֵימֶיךָ! קוֹל שְׁנֵי רֵעִים אֲנִי שׁוֹמֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים מ״ב:ח׳) "תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ" וְגוֹ'. אָמַר רַבָּה: לְדִידִי חָזִי לִי הַאי רִידְיָא, דַּמְיָא לְעִיגְלָא תִּלְתָּא, וּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵיהּ. וְקַיְמָא בֵּין תְּהוֹמָא תַּתָּאָה לִתְהוֹמָה עִלָּאָה. לִתְהוֹמָא עִלָּאָה אָמַר לֵיהּ: "חֲשֹׁר מֵימֶיךָ"! לִתְהוֹמָא תַּתָּאָה אָמַר לֵיהּ: "אַבַּע מֵימֶיךָ"! שֶׁנֶּאֱמַר: (שיר השירים ב׳:י״ב) "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ".
עב שְׁמוּאֵל הַקָּטָן גָּזַר תַּעֲנִיתָא וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה, כִּסְבוּרִין הָעָם לוֹמַר: שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הוּא. אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁמְּבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ, אָמַר לָהֶם, תְּנוּ לוֹ וְאַל אֶשְׁמַע קוֹלוֹ. שׁוּב שְׁמוּאֵל הַקָּטָן גָּזַר תַּעֲנִיתָא, וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה. כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר: שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הוּא, אָמַר לְהוּ שְׁמוּאֵל: לֹא שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הוּא, אֶלָּא אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁמְּבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ, וְאָמַר לָהֶם: הַמְתִּינוּ לוֹ עַד שֶׁיִּתְמַקְמֵק וְיִצְטַעֵר, וְאַחַר כָּךְ תְּנוּ לוֹ. לִשְׁמוּאֵל הַקָּטָן, שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הֵיכִי דָּמִי? אָמַר: 'מַשִּׁיב הָרוּחַ' וְנָשַׁב זִיקָא, אָמַר: 'מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם', וָאָתָא מִטְרָא.
מִשְׁנָה. מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ תַּעֲנִית בְּלֹד, וְיָרַד לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם חֲצוֹת. אָמַר לָהֶם רַבִּי טַרְפוֹן: צְאוּ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ אוֹתוֹ יוֹם־טוֹב, יָצְאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עֲשָׂאוּהוּ יוֹם־טוֹב, וּבָאוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם וְאָמְרוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל, (איזהו הלל הגדול? (תהילים קל״ו:א׳-ב׳) "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, הודו לאדוני האדונים כי לעולם חסדו".) גְּמָרָא. וְלֵימְרוּ הַלֵּל מֵעִיקָרָא! אַבַּיֵי וְרָבָא דְּאַמְרֵי תַּרְוַיְהוּ: לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים הַלֵּל הַגָּדוֹל אֶלָּא בְּנֶפֶשׁ שְׂבֵעָה, וְכֶרֶס מְלֵאָה. אֵינִי! וְהָא רַב פָּפָּא אִיקְלַע לְבֵי כְּנִישְׁתָּא דְּאַבֵּי גּוֹבֵר, [וְגָזַר תַּעֲנִית], וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם חֲצוֹת, וְאָמַר לָהֶם: אִמְרוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל וַהֲדַר אִכְלוּ וּשְׁתוּ. שַׁאנִי בְּנֵי מָחוֹזָא, דִּשְׁכִיחָא בְּהוּ שִׁכְרוּת.