תענית · פרק ג · חלק א

תענית פרק ג - מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם, וְגָזְרוּ תַּעֲנִית עַל שֶׁנִּרְאָה כִּמְלֹא פִּי־תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן. וְעוֹד גָּזְרוּ תַּעֲנִית עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִּינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ, אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאוּ. עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּשַׁבָּת: עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אוֹ נָהָר, וְעַל הַסְּפִינָה הַמְטֹרֶפֶת בַּיָּם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְעֶזְרָה וְלֹא לִצְעָקָה. שִׁמְעוֹן התִּימְנִי אוֹמֵר: אַף עַל הַדֶּבֶר, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

[וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ גְּשָׁמִים, בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת בַּצֹּרֶת. מַאי 'מַכַּת בַּצֹּרֶת'? וְכוּ' אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: סְאָה בְּסֶלַע וּשְׁכִיחָא, בַּצּוֹרְתָּא. אַרְבַּע וְלָא שְׁכִיחָא, כַּפְנָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַמָּעוֹת בְּזוֹל, וּפֵרוֹת בְּיֹקֶר. אֲבָל מָעוֹת בְּיֹקֶר וּפֵרוֹת בְּזוֹל, מַתְרִיעִין עָלֶיהָ מִיָּד, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נָהִירְנָא, כַּד הֲווּ קַיְמֵי אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע, וַהֲווּ נְפִישׁוּ נְפִיחֵי כָּפָן בִּטְבֶרְיָא, מִדְּלֵית אִיסָר. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נַעֲשׂוּ גְּשָׁמִים צִמּוּקִין לָעוֹלָם; יֵשׁ שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ מְרֻבִּין, וְיֵשׁ שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ מוּעָטִין, יֵשׁ שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ יוֹרְדִין בִּזְמַנָּן, וְיֵשׁ שָׁנָה שֶׁאֵין גְּשָׁמֶיהָ יוֹרְדִין בִּזְמַנָּן. שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ יוֹרְדִין בִּזְמַנָּן, לְמָה הוּא דּוֹמ,ֶה? לְעֶבֶד שֶׁנָּתַן לוֹ רַבּוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, נִמְצֵאת עִסָּה נֶאֱפֶת כְּתִקְנָהּ, וְנֶאֱכֶלֶת כְּתִקְנָהּ. שָׁנָה שֶׁאֵין גְּשָׁמֶיהָ יוֹרְדִין בִּזְמַנָּן, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְעֶבֶד, שֶׁנָּתַן לוֹ רַבּוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְנִמְצֵאת עִסָּה נֶאֱפֶת שֶׁלֹּא כְּתִקְנָהּ, וְנֶאֱכֶלֶת שֶׁלֹּא כְּתִקְנָהּ. שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ מְרֻבִּין, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְעֶבֶד, שֶׁנָּתַן לוֹ רַבּוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּבַת־אַחַת, נִמְצְאוּ רֵחַיִם טוֹחֲנוֹת מִן הַכּוּר מַה שֶּׁטּוֹחֶנֶת מִן הַקַּב, וְנִמְצֵאת עִסָּה אוֹכֶלֶת מִן הַכּוּר כְּמוֹ אוֹכֶלֶת מִן הַקַּב. שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ מוּעָטִין, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְעֶבֶד שֶׁנָּתַן לוֹ רַבּוֹ פַּרְנָסָתוֹ מְעַט מְעַט, נִמְצְאוּ רֵחַיִם, מַה שֶּׁטּוֹחֲנוֹת מִן הַכּוּר, טוֹחֲנוֹת מִן הַקַּב, נִמְצֵאת עִסָה כַּמָּה שֶׁנֶּאֱכֶלֶת מִן הַכּוּר אוֹכֶלֶת מִן הַקַּב. דָּבָר אַחֵר: בִּזְמַן שֶׁגְּשָׁמֶיהָ מְרֻבִּין, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁמְּגַבֵּל אֶת הַטִּיט, אִם יֵשׁ לוֹ מַיִם רַבִּים, מַיִם אֵינָן כָּלִין, וְהַטִּיט מְגֻבָּל יָפֶה. אִם יֵשׁ לוֹ מַיִם מוּעָטִין, מַיִם כָּלִין וְהַטִּיט אֵינוֹ מִתְגַּבֵּל יָפֶה].

מב תָּנוּ רַבָּנָן: פַּעַם אַחַת עָלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לָרֶגֶל לִירוּשָׁלַיִם, וְלֹא הָיָה לָהֶם מַיִם לִשְׁתּוֹת. הָלַךְ נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן אֵצֶל הֶגְמוֹן אֶחָד שֶׁהָיָה שָׁם, אָמַר לוֹ: הַלְוֵינִי שְׁנֵים־ עָשָׂר מַעַיְנוֹת מַיִם לְעוֹלֵי רְגָלִים, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ שְׁנֵים־עָשָׂר מַעַיְנוֹת מַיִם. וְאִם לָאו, הֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה כִּכְּרֵי כֶּסֶף, וְקָבַע לוֹ זְמַן. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים, בְּשַׁחֲרִית שָׁלַח לוֹ: שַׁגֵּר לִי אוֹ מַיִם אוֹ מָעוֹת [שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ]! שָׁלַח לוֹ: עֲדַיִּן יֵשׁ לִי שָׁהוּת בַּיּוֹם. וְכֵן בַּצָּהֳרַיִם, וְכֵן בְּמִנְחָה שָׁלַח לוֹ: שַׁגֵּר לִי אוֹ מַיִם אוֹ מָעוֹת! שָׁלַח לוֹ: עֲדַיִּן יֵשׁ לִי שָׁהוּת בַּיּוֹם. לִגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ הֶגְמוֹן, אָמַר: אֶפְשָׁר, כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ לֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים, וְעַכְשָׁיו יֵרְדוּ גְּשָׁמִים? מִיָּד נִכְנַס לְבֵית הַמֶּרְחָץ בְּשִׂמְחָה, (ובעוד שאותו הגמון) [עַד שֶׁאוֹתוֹ הֶגְמוֹן נִכְנַס בְּשִׂמְחָתוֹ] בְּבֵית הַמֶּרְחָץ, נִכְנַס נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ [כְּשֶׁהוּא עָצֵב], וְנִתְעַטֵּף וְעָמַד בִּתְפִלָּה, וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּע לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי, וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית אַבָּא עָשִׂיתִי, אֶלָּא לִכְבוֹדְךָ עָשִׂיתִי, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ מַיִם מְצוּיִין לְעוֹלֵי רְגָלִים. מִיָּד עָלוּ עָבִים וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים, עַד שֶׁהָיוּ מְלֵאוֹת כָּל הַמַּעְיָנוֹת וְהוֹתִירוּ. יָצָא אוֹתוֹ הֶגְמוֹן מִן הַמֶּרְחָץ, וְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן יָצָא מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּשֶׁפָּגְעוּ זֶה בָּזֶה, אָמַר לוֹ: תֵּן לִי דְּמֵי מַיִם יוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ! אָמַר לֵיהּ: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֱלֹהֶיךָ לֹא הִרְעִישׁ אֶת הָעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִילְךָ, אֶלָּא עֲדַיִן יֵשׁ לִי פִּתְחוֹן פֶּה עָלֶיךָ, שֶׁאוֹצִיא מִמְּךָ מָעוֹתַי שֶׁכְּבָר שָׁקְעָה חַמָּה, וּמַיִם בִּרְשׁוּתִי יָרְדוּ. חָזַר וְנִכְנַס נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְנִתְעַטֵּף וְעָמַד בִּתְפִלָּה, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹדַע שֶׁיֵּשׁ לְךָ אֲהוּבִים בְּעוֹלָמְךָ, (וּכְשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ לִי נֵס בָּרִאשׁוֹנָה, כָּךְ עֲשֵׂה לִי נֵס בָּאַחֲרוֹנָה.) מִיָּד, (נשבה הרוח וְ)נִתְפַּזְרוּ הֶעָבִים, וְזָרְחָה הַחַמָּה. אָמַר אוֹתוֹ הֶגְמוֹן: אִלְמָלֵא שֶׁנָּקְדָה חַמָּה, הָיָה לִי פִּתְחוֹן פֶּה עָלֶיךָ שֶׁאוֹצִיא מִמְּךָ אֶת מָעוֹתַי. תָּנָא: לֹא 'נַקְדִּימוֹן' שְׁמוֹ, אֶלָּא 'בּוּנִי' שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ 'נַקְדִּימוֹן'? (שנקדה) [שֶׁנִּקְדְּרָה] חַמָּה בַּעֲבוּרוֹ.

מג תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה, (נקדה) [נִקְדְּמָה] לָהֶם חַמָּה, וְאֵלּוּ הֵן: מֹשֶׁה, וִיהוֹשֻׁעַ, וְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן. נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן הָא דַּאֲמָרָן. (יש גירסא אחרת. בשלמא נקדימון בן גוריון, גמרא. יהושע נמי קרא דכתיב: וכו') יְהוֹשֻׁעַ דִּכְתִיב: (יהושע י׳:י״ג) "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ, וְיָרֵחַ עָמָד". אֶלָּא מֹשֶׁה, מְנָא לָן? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַתְיָא 'אָחֵל', 'אָחֵל', כְּתִיב הָכָא (דברים ב׳:כ״ה) "אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ", וּכְתִיב הָתָם: (יהושע ג׳:ז׳) "אָחֵל גַּדֶּלְךָ". (אמר) רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: (רבי יונתן) אַתְיָא 'תֵּת', 'תֵּת', כְּתִיב הָכָא: 'תֵּת', וּכְתִיב הָתָם: (יהושע י׳:י״ב) "בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי" וְגוֹ'. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַתְיָא מִגּוּפֵיהּ דִּקְרָא: (דברים ב׳:כ״ה) "אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ", אֵימָתַי "וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ"? בְּשָׁעָה שֶׁנִּקְדְּמָה לוֹ חַמָּה לְמֹשֶׁה!

מד "הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם" (איכה א׳:י״ז) אָמַר רַב יְהוּדָה, [אָמַר רַב]: לִבְרָכָה, כְּנִדָּה, מַה נִּדָּה יֵשׁ לָהּ הֶתֵּר, אַף יְרוּשָׁלַיִם יֵשׁ לָהּ תַּקָּנָה. (שם) "הָיְתָה כְּאַלְמָנָה", אָמַר רַב יְהוּדָה: לִבְרָכָה, כְּאַלְמָנָה וְלֹא אַלְמָנָה מַמָּשׁ, אֶלָּא כְּאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וְדַעְתּוֹ לַחֲזֹר אֵלֶיהָ. (מלאכי ב׳:ט׳) "וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים", אָמַר רַב יְהוּדָה: לִבְרָכָה, דְּלָא מוּקְמֵי מִינָן לָא רֵישֵׁי נַהֲרֵי וְלָא גְזֵירִיפַּטֵי. (מלכים א י״ד:ט״ו) "וְהִכָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם", אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: לִבְרָכָה, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב: (משלי כ״ז:ו׳) "נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא", טוֹבָה קְלָלָה שֶׁקִּלֵּל אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי אֶת יִשְׂרָאֵל, יוֹתֵר מִבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָן בִּלְעָם הָרָשָׁע. אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי קִלְּלָן בְּקָנֶה, אָמַר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: "וְהִכָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה [בַּמַּיִם]", מַה קָּנֶה זֶה עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם, וְגִזְעוֹ מַחֲלִיף, וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, וַאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ, אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, אֶלָּא הוֹלֵךְ וּבָא עִמָּהֶן. דָּמְמוּ הָרוּחוֹת, עָמַד הַקָּנֶה בִּמְקוֹמוֹ, (כך ישראל עומדין במים, התורה, אם הם גולין, גזעיהן מחליפין, ועוסקין בתורה ושרשיו מרובין, ואפילו כל גלויות שבארבע רוחות השמים אין מזיזין אותו מכח התורה.) אֲבָל בִּלְעָם הָרָשָׁע בֵּרְכָן בְּאֶרֶז, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר כד) "כַּאֲרָזִים". ("עלי מים".) מָה אֶרֶז זֶה אֵינוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם, וְאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, וְאֵין שָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, וַאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נוֹשְׁבוֹת בּוֹ, אֵינוֹ הוֹלֵךְ וּבָא עִמָּהֶן, כֵּיוָן שֶׁנָּשְׁבָה בּוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית, עוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁזָּכָה קָנֶה לִטֹּל הֵימֶנּוּ קוּלְמוֹס, לִכְתֹּב בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים.

מה תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כְּקָנֶה, וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כְּאֶרֶז. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מִמִּגְדוֹל גְּדוֹר, מִבֵּית רַבּוֹ, וְהָיָה רָכוּב עַל חֲמוֹר, וּמְטַיֵּל עַל שְׂפַת הַנָּהָר, וְשָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְהָיְתָה דַּעְתּוֹ גַּסָּה עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה הַרְבֵּה. נִזְדַּמֵּן לוֹ אָדָם אֶחָד, שֶׁהָיָה מְכֹעָר בְּיוֹתֵר. אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי, וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ. אָמַר לוֹ: רֵיקָה, כַּמָּה מְכֹעָר אוֹתוֹ הָאִישׁ, שֶׁמָּא כָּל בְּנֵי עִירְךָ מְכֹעָרִין כְּמוֹתְךָ? אָמַר לוֹ: אֵינִי יוֹדֵעַ, אֶלָּא לֵךְ וֶאֱמֹר לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִּי, כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ. כֵּיוָן שֶׁיָּדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁחָטָא, יָרַד מִן הַחֲמוֹר, וְנִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו, וְאָמַר לוֹ: נַעֲנֵיתִי לְךָ, מְחֹל לִי. אָמַר לוֹ: אֵינִי מוֹחֵל לְךָ, עַד שֶׁתֵּלֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִּי, וֶאֱמֹר לוֹ, כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ. הָיָה מְטַיֵּל אַחֲרָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ. יָצְאוֹ בְּנֵי עִירוֹ לִקְרָאתוֹ, וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי רַבִּי, מוֹרִי מוֹרִי. אָמַר לָהֶם: לְמִי אַתֶּם קוֹרִין: "רַבִּי רַבִּי"? אָמְרוּ לוֹ: לְזֶה שֶׁמְּטַיֵּל אַחֲרֶיךָ. אָמַר לָהֶם: אִם זֶה רַבִּי? אַל יִרְבּוּ כְּמוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל! אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה? אָמַר לָהֶם: כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה לִי. אָמְרוּ לוֹ: אַף עַל פִּי־כֵן מְחֹל לוֹ, שֶׁאָדָם גָּדוֹל הוּא בַּתּוֹרָה. אָמַר לָהֶם: בִּשְׁבִילְכֶם הֲרֵינִי מוֹחֵל לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא רָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן. מִיָּד נִכְנַס רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְדָרַשׁ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כְּקָנֶה, וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כְּאֶרֶז.

מו הַהִיא אֲשִׁיתָא רְעִיעָתָא דַּהֲוָת בִּנְהַרְדְּעָא, דְּלָא הֲוָה חָלַף רַב וּשְׁמוּאֵל תּוּתָהּ, אַף עַל גַּב דְּקַיְמָה בְּאַתְרָהּ תְּלֵיסַר שְׁנִין וְלָא נָפְלָה. יוֹמָא חַד אִיקְלַע רַב אַדָא בַּר אַהֲבָה לְהָתָם, אָמַר שְׁמוּאֵל לְרַב: נֵיתִי מַר וְנַקִּיף. אָמַר לֵיהּ: לָא צְרִיכְנָא הָאִידְנָא, דְּהָא אִיכָּא רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה בַּהֲדָן, דִּנְפִישָׁא זְכוּתֵיהּ וְלָא מִסְתְּפִינָא. רַב הוּנָא, הֲוָה לֵיהּ חַמְרָא בְּהַהוּא בֵּיתָא דַּהֲוָה רְעִיעָא. בָּעָא לִפְנוּיֵי, (ליה) עַיְלֵיהּ לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְהָתָם, מַשְׁכֵיהּ (לרב אדא בר אהבה) בִּשְׁמַעְתָּא הָתָם, עַד דְּפַנְיֵיהּ. בָּתַר דְּנָפְקוּ, נָפַל בֵּיתָא. אַרְגִּישׁ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה וְאִיקְפַּד. סָבַר לָהּ כִּי הָא דְּרַבִּי יַנַּאי, דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: לְעוֹלָם אַל יַעֲמִיד אָדָם (עצמו) בִּמְקוֹם הַסַּכָּנָה, וְיֹאמַר, שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס, שֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס, וְאִם [תִּמְצָא לוֹמַר]: עוֹשִׂין לוֹ נֵס, מְנַכִּין לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו. אָמַר רַב חָנָן: מַאי קְרָא? דִּכְתִיב: (בראשית ל״ב:י״א) "קָטֹנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים" וְגוֹ'. (אמר יעקב לפני הקדוש ברוך הוא: מתיירא אני שמא על הנס שאתה עושה לי, אתה מנכה מזכיותי, ונמצאתי קטן מכל החסדים ומכל האמת.) מַאי הֲוָה עוּבְדֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה? כִּי הָא דְּאִיתְּמַר: שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם: מִיָּמַי לֹא הִקְפַּדְתִּי בְּתוֹךְ בֵּיתִי, וְלֹא צָעַדְתִּי בִּפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנִי בְּחָכְמָה, וְלֹא הִרְהַרְתִּי בַּמְּבוֹאוֹת הַמְּטֻנָּפוֹת, וְלֹא הָלַכְתִּי אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תּוֹרָה וּבְלֹא תְּפִלִּין וְלֹא יָשַׁנְתִּי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, לֹא שְׁנַת קֶבַע וְלֹא שְׁנַת עֲרַאי, וְלֹא שַׂשְׂתִּי בְּתַקָּלַת חֲבֵרִי, וְלֹא קָרָאתִי לַחֲבֵרִי בַּחֲכִינָתוֹ, וְאַמְרֵי לָהּ: בַּחֲנִיכָתוֹ.

מז אָמַר לֵיהּ רָבָא לְרַפְרָם בַּר פָּפָּא: לֵימָא לָן מַר מֵהַנֵי מִילֵי מַעַלְיוּתָא, דַּהֲוָה עָבִיד רַב הוּנָא. אָמַר לֵיהּ: בְּיַנְקוּתֵיהּ לָא דָּכִירְנָא, בְּסִיבוּתֵיהּ דָּכִירְנָא, דְּכָל יוֹמָא דְּעִיבָא, הֲווּ מַפְקִין לֵיהּ בְּגוּהַרְקָא דְּדַהֲבָא, וְסַיִּר לָהּ לְכוּלָהּ מָתָא, וְכָל אֲשִׁיתָא דַּהֲוָת רְעִיעָתָא, הֲוָה סָתַר לָהּ; אִם אֶפְשָׁר לְמָרָה, בָּאנִי לָהּ, וְאִם לָא, בָּאנִי לָהּ אִיהוּ מִדְּנַפְשֵׁיהּ. וְכָל פַּנְיָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, הֲוָה מְשַׁדֵּר שְׁלוּחָא לְשׁוּקָא, וְכָל יַרְקָא דַּהֲוָה יָתִיר לְגִינָאֵי, זַבִּין לְהוּ וְשָׁדִי לְהוּ בְּנַהֲרָא. וְנֵיתְבוּהָ לַעֲנִיִּים! אָמַר: זִימְנִין דְּסַמְכָא דַּעְתַּיְהוּ, וְלָא אֲתוּ לְמִיזְבַּן. וְלִשַׁדְיֵיהּ לִבְהֵמָה! סָבַר: מַאֲכַל אָדָם אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ לִבְהֵמָה. וְלָא לִיזַבְּנֵיהּ כְּלָל? נִמְצֵאתָ אַתָּה מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבוֹא. כַּד הֲוָה לֵיהּ מִלְּתָא דַּאֲסוּתָא, הֲוָה מָלִי כּוּזָא דְּמַיָּא, וְתָלִי לֵיהּ בְּסִיפָא דְּבֵיתָא, וְאָמַר: כָּל (דצריך) [דְּבָעִי], לֵיתִי וְלִישְׁקוֹל. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: מִלְּתָא דְּשִׁיבְתָּא הֲוָה גָּמִיר, וַהֲוָה מָנַח לֵיהּ כּוּזָא דְּמַיָּא, (ותלי ליה אעיברא דדשא) [וְדָלִי לֵיהּ], וְאָמַר: כָּל מַאן דִּצְרִיךְ, לֵיעוּל וְלֵיתוּ, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיסְתַּכֵּן. כִּי הֲוָה כָּרִיךְ רִיפְתָּא, הֲוָה פָּתַח לְדָשָׁא וְאָמַר: כָּל מַאן דִּצְרִיךְ, לֵיתִי וְלֵיכוּל. אָמַר רָבָא: כּוּלְּהוּ, מָצִינָא מְקַיִּמְנָא, לְבַר מֵהָא, [דְּלָא מָצִינָא לְמֶעֱבַד], מִשּׁוּם דִּנְפִישִׁי בְּנֵי חֵילָא דִּמְחוֹזָא.

מח אִילְפָא וְרַבִּי יוֹחָנָן הֲווּ גַּרְסֵי בְּאוֹרַיְתָא, דְּחִיקָא לְהוּ מִלְּתָא טוּבָא, אָמְרוּ: נֵיקוּם וְנֵיזוּל, וְנֵיעָבִיד עִיסְקָא, וּנְקַיֵּים בְּנַפְשִׁין (דברים טו) "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן". אָזְלוּ אִיתִיבוּ תּוּתֵי גּוּדָא רְעִיעָא. הֲווּ קָא כָּרְכֵי רִיפְתָּא. אֲתוּ [תְּרֵי] מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, שַׁמְעֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן דְּקָאָמַר חַד לְחַבְרֵיהּ: נִישְׁדֵי עָלַיְהוּ הַאי גּוּדָא וְנִקְטְלִינְהוּ, שֶׁמַּנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם [הַבָּא] וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה. אָמַר לֵיהּ אִידָךְ: שַׁבְקִינְהוּ, דְּאִיכָּא בְּהוּ חַד, דְּקַיְמָא לֵיהּ שַׁעְתָּא. רַבִּי יוֹחָנָן שָׁמַע, אִילְפָא לָא שָׁמַע. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְאִילְפָא: שָׁמַע מַר מִידִי? אָמַר לֵיהּ: לָא. אָמַר: מִדְּשַׁמְעִי אֲנָא וְאִילְפָא לָא שָׁמַע, שְׁמַע מִינָהּ לְדִידִי קַיְמָא לִי שַׁעְתָּא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: אִיהֲדָר וְאִקַיֵּים בְּנַפְשָׁאִי (דברים טו) "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ". רַבִּי יוֹחָנָן הָדַר, אִילְפָא לָא הָדַר. עַד דְּאָתָא אִילְפָא, מָלַךְ רַבִּי יוֹחָנָן. אָמְרוּ לוֹ: אִי יָתִיב מַר וְגָרִיס, לָא הֲוָה מָלִיךְ מַר? אָזַל תָּלָא נַפְשֵׁיהּ בְּאִסְקַרְיָא דִּסְפִינְתָּא, אָמַר: אִי אִיכָּא דְּשָׁאִיל לִי בְּמַתְנִיתָא דְּרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, וְלָא פַּשְׁטִינָא לֵיהּ מִמַּתְנִיתִין, נַפִילְנָא מֵאִסְקַרְיָא דִּסְפִינְתָּא וְטָבַעְנָא. אָתָא הַהוּא סָבָא, תָּנָא לֵיהּ: הָאוֹמֵר: תְּנוּ שֶׁקֶל לִבְנֵי וְכוּ'.

מט אָמְרוּ עָלָיו עַל נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ, שֶׁהָיָה סוּמָא מִשְׁתֵּי עֵינָיו, וְגִדֵּם מִשְּׁתֵּי יָדָיו, וְקִטֵּעַ מִשְׁתֵּי רַגְלָיו, וְכָל גּוּפוֹ מָלֵא שְׁחִין, וְהָיָה מֻטָּל בְּבַיִת רָעוּעַ, וְרַגְלֵי מִטָּתוֹ מֻנָּחִין בִּסְפָלִין שֶׁל מַיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ עָלָיו נְמָלִים. פַּעַם אַחַת, [הָיְתָה מִטָּתוֹ מֻנַּחַת בְּבַיִת רָעוּעַ], בִּקְּשׁוּ תַּלְמִידָיו לְפַנּוֹת מִטָּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ לְפַנּוֹת אֶת הַכֵּלִים. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, פַּנּוּ אֶת הַכֵּלִים, וְאַחַר כָּךְ פַּנּוּ אֶת מִטָּתִי, שֶׁמֻּבְטָח לָכֶם כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי בַּבַּיִת, אֵין הַבַּיִת נוֹפֵל. פִּנּוּ אֶת הַכֵּלִים, וְאַחַר כָּךְ פִּנּוּ אֶת מִטָּתוֹ, וְנָפַל הַבַּיִת. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, וְכִי מֵאַחַר שֶׁצַּדִּיק גָּמוּר אַתָּה, לָמָּה עָלְתָה לְךָ כָּךְ? אָמַר לָהֶם: בָּנַי, אֲנִי גָּרַמְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁפַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ לְבֵית חָמִי, וְהָיָה עִמִּי מַשּׂוֹי שְׁלֹשָׁה חֲמוֹרִים, אֶחָד שֶׁל מַאֲכָל וְאֶחָד שֶׁל מִשְׁתֶּה וְאֶחָד שֶׁל מִינֵי מְגָדִים. בָּא עָנִי אֶחָד וְעָמַד לִי בַּדֶּרֶךְ וְאָמַר לִי: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַרְתִּי לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶפְרֹק מִן הַחֲמוֹר. לֹא הִסְפַּקְתִּי לִפְרֹק מִן הַחֲמוֹר עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ. הָלַכְתִּי, וְנָפַלְתִּי עַל פָּנָיו, וְאָמַרְתִּי: עֵינַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל עֵינֶיךָ, יִסּוֹמוּ. יָדַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל יָדֶיךָ, יִתְגַּדְּמוּ. רַגְלַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל רַגְלֶיךָ, יִתְקַטְּעוּ. וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתִּי, עַד שֶׁאָמַרְתִּי: כָּל גּוּפִי יְהֵא מָלֵא שְׁחִין. אָמְרוּ לוֹ: אוֹי לָנוּ שֶׁרְאִינוּךָ בְּכָךְ, אָמַר לָהֶם: אוֹי לִי אִם לֹא רְאִיתוּנִי בְּכָךְ. וְאַמַאי קָרוּ לֵיהּ: "נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ"? דְּכָל מִלְּתָא דַּהֲוָה סַלְקָא לֵיהּ, אָמַר: "גַּם זוֹ לְטוֹבָה". זִימְנָא חֲדָא בָּעִי לִשְׁדוּרֵי יִשְׂרָאֵל, דּוֹרוֹן לְבֵי קֵיסָר, אָמְרוּ: מַאן יֵזִיל? יֵזִיל נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ, דִּמְלֻמָּד בְּנִסִּין הוּא. שָׁדְרוּ בְּיָדֵיהּ מְלֹא סִיפְטָא דַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אָזַל וּבַת בְּהַהוּא דִּירָה. בְּלֵילְיָא קָמוּ הֲנָךְ דְּיוּרָאֵי, וְשַׁקְלִינְהוּ לְסִיפְטֵיהּ וּמַלוּנְהוּ עַפְרָא. (למחר, כי חזינהו, אמר: גם זו לטובה.) כִּי מָטָא הָתָם, [שַׁרִינְהוּ לְסִיפְטָא, חֲזִינְהוּ דְּמָלֵא עַפְרָא], בָּעָא מַלְכָּא לִקְטַלִּינְהוּ לְכוּלְּהוּ, וְאָמַר: קָא מְחַיְכוּ בִּי יְהוּדָאֵי. [אָמַר: "גַּם זוֹ לְטוֹבָה"]. אָתָא אֵלִיָּהוּ, אִדְמִי לֵיהּ כַּחֲדָא מִינַיְהוּ, אָמַר לְהוּ: דִּילְמָא הָא עַפְרָא מֵעַפְרָא דְּאַבְרָהָם אֲבוּהוֹן הוּא, דְּכִי הֲוָה שָׁדִי עַפְרָא, הֲווּ סַיְפֵי, גִּילֵי, הֲווּ גִּירֵי, דִּכְתִיב: (ישעיה מא) "יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ, כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ". הַוְיָא חֲדָא מְדִינְתָּא דְּלָא מָצִי לְמִיכְבְּשָׁהּ, בָּדְקוּ מִינֵיהּ וְכַבְשׁוּהָ. עַיְּלוּהָ לְבֵי גִּנְזֵיהּ, וּמָלוּהוּ לְסִיפְטֵיהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְשַׁדְרוּהוּ בְּיִקְרָא רָבָא. כִּי אָתָא, בַּתּוּ בְּהַהוּא דִּיוּרָא. אָמְרוּ לֵיהּ: מַאי אַיְתִּית בַּהֲדָךְ, דַּעֲבְדֵי לָךְ יִקְרָא כּוּלֵי הַאי? אָמַר לְהוּ: מַאי דְּשַׁקְלִי מֵהָכָא [אַמְטִי לְהָתָם]. סָתְרוּ לְדִירַיְהוּ, וְאַמְטִינְהוּ לְבֵי מַלְכָּא. אָמְרוּ לֵיהּ: הַאי עַפְרָא דְּאַיְתֵּי הָכָא, מִדִּידָן הֲוָה, בָּדְקוּהָ וְלָא אַשְׁכְּחוּהָ, וְקַטְלִינְהוּ לַהֲנָךְ דְּיוּרָאֵי.

נ אָמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֵיקוּם מַר לֵיתִיב לְגַבָּן. אָמַר לֵיהּ: תְּנִינָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם מְכַבְּדוֹ, אֶלָּא הוּא מְכַבֵּד אֶת מְקוֹמוֹ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּסִינַי, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה עָלָיו, אָמְרָה תּוֹרָה: (שמות לד) "גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ [אֶל מוּל הָהָר הַהוּא]", נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִמֶּנּוּ, אָמְרָה תּוֹרָה: (שם) "בִּמְשֹׁךְ הַיּוֹבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר". וְכֵן מָצִינוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֹהֶל נָטוּי, אָמְרָה תּוֹרָה: (במדבר ה) "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב" וְגוֹ'. הֻגְלְלוּ הַפָּרוֹכוֹת, מִיָּד הֻתְּרוּ זָבִין וּמְצֹרָעִין לִכָּנֵס שָׁם. אָמַר לֵיהּ: אִי הָכִי, אֵיקוּם אֲנָא וְאֵיזִיל לְגַבֵּי דְּמַר. אָמַר לֵיהּ: מוּטָב שֶׁיָּבוֹא מָנֶה בֶּן פְּרָס, אֵצֶל מָנֶה בֶּן מָנֶה, וְאַל יָבוֹא מָנֶה בֶּן מָנֶה, אֵצֶל מָנֶה בֶּן פְּרָס.

נא בְּסוּרָא הֲוָת דְּבַרְתָּא, בְּשִׁיבְבוּתֵיהּ דְּרַב לָא הֲוָת דְּבַרְתָּא. (סבור מינה) [סָבְרוּ מִינֵיהּ]: מִשּׁוּם זְכוּתֵיהּ דְּרַב, דְּנָפִישׁ. אִיתְחַזִי לְהוּ בְּחֶלְמָא: רַב נְפִישָׁא זְכוּתֵיהּ טוּבָא, וְהָא מִלְּתָא זוּטְרָא הִיא לְרַב. אֶלָּא מִשּׁוּם הַהוּא גַּבְרָא, דְּקָא מְשַׁיִּיל מָרָא וּזְבִילָא לְבֵי קְבוּרָה. בִּדְרוּקֶרֶת הֲוָת דְּלֵיקְתָּא וּבְשִׁבְבוּתֵיהּ דְּרַב הוּנָא לָא הֲוָת דְּלֵיקְתָּא, סָבוּר מִינָהּ: מִשּׁוּם זְכוּתֵיהּ דְּרַב הוּנָא [דְּנָפִישׁ] הוּא. אִיתְחַזִי לְהוּ בְּחֶלְמָא: רַב הוּנָא נְפִישָׁא זְכוּתֵיהּ טוּבָא, וְהַאי זוּטְרָא הוּא לְרַב הוּנָא, אֶלָּא מִשּׁוּם הַהִיא אִתְּתָא, דִּמְחַמְּמָא תַּנּוּרָא (מערב שבת לערב שבת,) וּמְשַׁיְּלָא לְשֵׁיבְבוּתֵיהּ. [אָמְרוּ לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה: אַתּוּ קַמְצֵי, גָּזַר תַּעֲנִיתָא. אָמְרוּ לֵיהּ: לָא קָא מַפְסְדָן. אָמַר לְהוּ: זַוְדָא אַיְתּוּ בַּהֲדַיְהוּ? אָמְרוּ לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל: אִיכָּא מוֹתָנָא בֵּי חוֹזָאֵי, גָּזַר תַּעֲנִיתָא. אָמְרוּ לֵיהּ: וְהָא מְרָחַק? אָמַר: לֵיכָּא מַעְבְּרָא הָכָא, דְּפָסִיק לֵיה! אָמְרוּ לֵיהּ לְרַב נַחְמָן: אִיכָּא מוֹתָנָא בְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, גָּזַר תַּעֲנִיתָא, אָמַר: אִם גְּבִירָה לוֹקָה, שִׁפְחָה, לֹא כָּל שֶׁכֵּן!

נב אַבָּא אוּמְנָא, הֲוָה אָתֵי לֵיהּ שְׁלָמָא כָּל יוֹמָא מִמְּתִיבְתָּא דִּרְקִיעָא. וּלְאַבַּיֵי, מִמַּעֲלֵי שַׁבְּתָא לְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא. וּלְרָבָא, מִמַּעֲלֵי יוֹמָא דְּכִפּוּרֵי לְמַעֲלֵי יוֹמָא דְּכִפּוּרֵי. הֲוָה קָא חָלְשָׁא דַּעְתֵּיהּ דְּאַבַּיֵי, עַל דְּאַבָּא אוּמְנָא. אָמְרוּ לֵיהּ: לָא מָצִית לְמֵיעֳבַד כְּעוּבְדֵיהּ דְּאַבָּא אוּמְנָא. מַאי עוּבְדֵיהּ דְּאַבָּא אוּמְנָא? דְּכִי הֲוָה עָבִיד (רפואה) [מִלְּתָא], הֲוָה עָבִיד לֵיהּ דּוּכְתָּא דְּגַבְרֵי לְחוּדַיְהוּ וּדְנָשֵׁי לְחוּדַיְהוּ. וַהֲוָה לֵיהּ לְבוּשָׁא דְּאִית בֵּיהּ קַרְנָא, דַּהֲוָת בַּזְעֵי כִּי כּוּסִילְתָּא, דְּכִי הֲוָת אַתְיָא אִיתְּתָא, מַלְבִּישׁ לָהּ, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיסְתַּכִּיל בָּהּ. וַהֲוָה לֵיהּ דּוּכְתָּא (מאבראי) [דִּצְנִיעָא], לְמִירְמֵי בֵּיהּ פְּרִיטֵי; דְּאִית לֵיהּ, רָמִי בֵּיהּ, דְּלֵית לֵיהּ, הֲוָה אַתִּי וְיָתִיב וְלָא מִיכְסִיף. וְכִי הֲוָה מִתְרַמִי לֵיהּ צוּרְבָא מֵרַבָּנָן, אַגְרָא מִינֵיהּ לָא שָׁקִיל (וכד הוה חזי איניש דלא אפשר ליה הוה) [וּבָתַר דְּקָאִי], יָהִיב לֵיהּ פְּרִיטֵי, וְאָמַר לֵיהּ: זִיל, אִיבְרִי נַפְשָׁךְ. זִימְנָא חֲדָא, שָׁדַר אַבַּיֵי זוּגָא דְּרַבָּנָן לְמִבְדְקֵיהּ, (אזל לביתיה) אוֹתְבִינְהוּ וְאוֹכְלִינְהוּ וְאַשְׁקִינְהוּ וּמָךְ לְהוּ בִּיסְתַּרְקֵי בְּלֵילְיָא. לְצַפְרָא, כַּרְכִינְהוּ וְאַיְתִּינְהוּ לְשׁוּקָא. לְמָחָר, סָלִיק לֵיהּ לְשׁוּקָא וְאַשְׁכְּחִינְהוּ. אָמְרוּ לֵיהּ: לִישַׁיְּמִינְהוּ מַר הֵיכִי שָׁווּ, אָמַר לְהוּ: הָכִי וְהָכִי שָׁווּ. אָמְרוּ לֵיהּ: דִּילְמָא שָׁווּ טְפֵי? אָמַר לְהוּ: בְּהָכִי שַׁקְלִי לְהוּ. אָמְרוּ לֵיהּ: דִּידָךְ נִינְהוּ, וְשַׁקְלִינְהוּ מִינָךְ. אָמְרוּ לֵיהּ: בְּמָטוּתָא מִינָךְ, בְּמַאי חָשַׁדְתִּינָן? אָמַר לְהוּ: אֲמִינָא: דִּילְמָא פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים אִיקְלַע לְהוּ לְרַבָּנָן, וּכְסִיפָא לְהוּ מִלְּתָא לְמֵימַר. אָמְרוּ לֵיהּ: הַשְׁתָּא נִשְׁקְלֵיה מַר. אָמַר לְהוּ: מֵהַהִיא שַׁעְתָּא אֲסַחְתֵּיה לְדַעְתָּאִי לִצְדָקָה. חָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ דְּרָבָא עַל דְּאַבַּיֵי. אִיתְחַזִי לֵיהּ בְּחֶלְמָא וְאָמְרוּ לֵיהּ: מִסְתַּיִךְ דְּקָא מַגְנִי זְכוּתָךְ, אַכּוּלָא כְּרָכָא.

נג רַב בְּרוֹקָא חוֹזָאָה הֲוָה קָאִי בְּשׁוּקָא דְּבֵי לֶפֶט, (אתה אליהו זכרונו לברכה, איתחזי ליה) [הֲוָה שְׁכִיחַ אֵלִיָּהוּ גַּבֵּיהּ], אָמַר לֵיהּ: מִי אִיכָּא בְּהַאי שׁוּקָא בַּר עָלְמָא דְּאָתֵי? אָמַר לֵיהּ: לֵיכָּא! אַדְהָכִי וְהָכִי אָתָא הַהוּא גַּבְרָא, דַּהֲוָה מְסַיֵּם מְסָאנֵי אוּכְמֵי, וְלָא רָמִי חוּטֵי דִּתְכֶלְתָּא בִּגְלִימֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: הַאי, בַּר עָלְמָא דְּאָתֵי הוּא! קָרָא לֵיהּ וְלָא אָתָא לְגַבֵּיהּ. אָזַל אִיהוּ אַבַּתְרֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: מַאי עוּבְדָךְ? אָמַר לֵיהּ: זִיל הָאִידְנָא וְתָא לְמָחָר. (כִּי אָתָא לְמָחָר) אָמַר לֵיהּ: מַאי עוּבְדָךְ? אָמַר לֵיהּ: זַנְדוּקָא אֲנָא, וְאָסַרְנָא גַּבְרֵי לְחוּד וְנָשֵׁי לְחוּד, וּבְלֵילָא. רָמִינָא פּוּרְיָא בֵּין גַּבְרֵי לְנָשֵׁי, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיעַבְדוּ אִיסוּרָא. וְכִי חָזִינָא בַּת־יִשְׂרָאֵל, דִּיהָבוּ גּוֹיִים [עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים] עֵינַיְהוּ עֲלָהּ, מָסַרְנָא נַפְשָׁאִי וּמַצִילְנָא לָהּ. זִימְנָא חֲדָא, אִיתְרַמִי נַעֲרָה מְאֹרָסָה גַּבָּן, וִיהָבוּ בָּהּ גּוֹיִים [עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים] עֵינַיְהוּ, וּבָעוּ לְמִינְסָהּ. אֲתָאִי דּוּרְדַיָּא דְּחַמְרָא וְשַׁדָאִי לָהּ בְּשִׁיפּוּלָא, וַאֲמִינָא לְהוּ: דִּיסְתְּנָא הִיא. מַאי טַעְמָא סַיַּמְתְּ מְסָאנֵי אוּכְמֵי? (אמר: מתאבל אנא על ירושלים. מאי טעמא לא) [וְלָא] רָמִית חוּטֵי? דְּאָזִילְנָא בֵּינִי גּוֹיִים [עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים], כִּי הֵיכִי דְּלָא לִידְעוּ, דִּיהוּדָאִי אֲנָא, דְּכִי הֲוָה מִלְּתָא דְּצִינְעָא וּבָעוּ לְמִיגְזַר גְּזֵירְתָּא, מְגַלּוּ לִי, וַאֲמִינָא לְהוּ לְרַבָּנָן, וּבָעוּ רַחֲמֵי וּמְבַטְלֵי לָהּ. מַאי טַעְמָא, כִּי אֲמִינָא לָךְ אֲנָא: מַאי עוּבְדָךְ? אָמַרְתָּ לִי: זִיל הָאִידְנָא וְתָא לְמָחָר! אָמַר לֵיהּ: דִּבְהַהִיא שַׁעְתָּא הֲווּ גַּזְרֵי גְּזֵירְתָּא, וַאֲמִינָא, אֵיזִיל בְּרֵישָׁא וְאַשְׁמְעֵיהּ (ואשלח) לְהוּ לְרַבָּנָן, כִּי הֵיכִי דְּלִיבָּעוּ רַחֲמֵי עֲלָהּ דְּמִלְּתָא וִיבַטְלוּנָהּ. אַדְהָכִי וְהָכִי אַתּוּ תְּרֵי אַחֲרִינֵי, אָמַר לֵיהּ: הַנֵי נַמִּי, בְּנֵי עָלְמָא דְּאָתֵי נִינְהוּ! אָזַל לְגַבַּיְּהוּ, אָמַר לְהוּ: מַאי עוֹבָדַיְכוּ? אָמְרוּ לֵיהּ: אִינְשֵׁי בְּדִיחֵי אַנָן, כִּי חָזִינָן אִינִישׁ דַּעֲצִיבָא דַּעְתֵּיהּ, מְבַדְּחִינָן לֵיהּ. אִי נַמִּי, כִּי חָזִינָן בֵּי תְּרֵי, דְּאִית לְהוּ תִּיגְרָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, טַרְחִינָן וְעַבְדִינָן לְהוּ שְׁלָמָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי.

נד שָׁנִינוּ: מַתְרִיעִין עַל הַחֶרֶב, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת. גְּמָרָא. תָּנוּ רַבָּנָן: חֶרֶב שֶׁאָמְרוּ, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר, חֶרֶב שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שָׁלוֹם, אֶלָּא, אֲפִלּוּ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם, שֶׁאֵין לְךְ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם יוֹתֵר מִפַּרְעֹה נְכֹה, וְאַף עַל פִּי כֵן נִכְשַׁל בָּהּ יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דה"ב לה) "וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר: מַה לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה? לֹא עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם, כִּי אֶל בֵּית מִלְחַמְתִּי, וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי, חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי, וְאַל יַשְׁחִיתֶךָ". מַאן 'אֱלֹהִים'? אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה. אָמַר: הוֹאִיל וְקָא בָּטַח בַּעֲבוֹדָה זָרָה, יָכִילְנָא לֵיהּ. (וכתיב:) (שם) "וַיֹּרוּ הַיֹּרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו: הַעֲבִירוּנִי [כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד". מַאי, "כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד"?] אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מְלַמֵּד, שֶׁעֲשָׂאוּהוּ כָּל גּוּפוֹ כִּכְבָרָה. אָמַר (רב יהודה אמר רב) [רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן]: מִפְּנֵי מַה נֶּעֱנַשׁ יֹאשִׁיָּהוּ? שֶׁהָיָה לוֹ לִמָּלֵךְ בְּיִרְמְיָהוּ וְלֹא נִמְלַךְ. מַאי דָּרַשׁ? (ויקרא כו) "וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם", מַאי 'חֶרֶב'? אִי נֵימָא חֶרֶב שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שָׁלוֹם, וְהָכְּתִיב: (שם) "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ" וְגוֹ'. אֶלָּא אֲפִלּוּ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם. וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין דּוֹרוֹ דּוֹמֶה יָפֶה. כִּי הֲוָה קָא נַיְחָא נַפְשֵׁיהּ, אָתָא יִרְמְיָהוּ לְשִׁיּוּלֵי בֵּיהּ, חַזְיֵּהּ דַּהֲוָה קָא מְרַחְשָׁן שִׂפְוָתֵיהּ, אָמַר: דִּילְמָא חַס־וְחָלִילָה אַגַּב צַעֲרֵיהּ, קָאָמַר מִלְּתָא כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא? גָּחִין עֲלֵיהּ, שַׁמְעֵיהּ דַּהֲוָה קָא מַצְדִּיק דִּינָא עַל נַפְשֵׁיהּ, וְקָאָמַר: (איכה א) "צַדִּיק הוּא ה' כִּי פִיהוּ מָרִיתִי". פָּתַח עֲלֵיהּ יִרְמְיָהוּ וְאָמַר: (שם ד) "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'" וְגוֹ'.

רבי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין הַיָּחִיד רַשַּׁאי לְסַגֵּף עַצְמוֹ בְּתַעֲנִית, שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, וְאֵין הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמוֹת עָלָיו. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי? דִּכְתִיב: (בראשית ב) "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה", נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתִּי בְּךָ, הַחֲיֵה!

נה תָּנוּ רַבָּנָן: "וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם", לֹא שִׁכּוֹרָה, וְלֹא צְמֵאָה, אֶלָּא בֵּינוֹנִית, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַגְּשָׁמִים מְרֻבִּין, מְטַשְׁטְשִׁין אֶת הָאָרֶץ, וְאֵינָהּ עוֹשָׂה פֵּרוֹת. דָּבָר אַחֵר: 'בְּעִתָּם', בְּלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת וּבְלֵילֵי שַׁבָּתוֹת, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח, שֶׁיָּרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים בְּלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת וּבְלֵילֵי שַׁבָּתוֹת, עַד (שהיו) [שֶׁנַּעֲשׂוּ] חִטִּים כִּכְלָיוֹת, וּשְׂעוֹרִים, כְּגַרְעִינֵי זֵיתִים, וַעֲדָשִׁים, כְּדִינְרֵי זָהָב, וְצָרְרוּ מֵהֶם (חכמים) דֻּגְמָא לְדוֹרוֹת, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חֵטְא גּוֹרֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיה ה) "עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה, וַחַטֹּאתֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם". וְכֵן מָצִינוּ בִּימֵי הוֹרְדוּס, בִּזְמַן שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בְּבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיָּרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים בַּלֵּילוֹת, לְמָחָר נָשְׁבָה הָרוּחַ וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים וְזָרְחָה הַחַמָּה, וְכָל אֶחָד מַשְׁכִּים לִמְלַאכְתּוֹ, לְהוֹדִיעַ, שֶׁמְּלֶאכֶת שָׁמַיִם בִּידֵיהֶם.

נו מִשְׁנָה. מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל: הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵרְדוּ גְּשָׁמִים וְכוּ'. (מעשה זה כתוב יותר באורך בברייתא זאת.) תָּנוּ רַבָּנָן: פַּעַם אַחַת יָצָא רֹב אֲדָר, וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים. אָמְרוּ לוֹ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל: הִתְפַּלֵּל וְיֵרְדוּ גְּשָׁמִים, הִתְפַּלֵּל וְלֹא יָרְדוּ. עָג עֻגָּה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: (חבקוק ב) "עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה" וְגוֹ', אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם עָלַי, שֶׁאֲנִי כְּבֶן־בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבָּע אֲנִי בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ. הִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, רְאִינוּךָ וְלֹא נָמוּת. כִּמְדֻמִּין אָנוּ, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין אֶלָּא לְהַתִּיר שְׁבוּעָתְךָ. אָמַר: (להם: "לא תמותו". אמר לפניו:) לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. יָרְדוּ בְּזַעַף עַד שֶׁכָּל טִפָּה וְטִפָּה כִּמְלֹא פִּי חָבִית, וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים, שֶׁאֵין כָּל טִפָּה פְּחוּתָה מִלֹּג. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, רְאִינוּךָ וְלֹא נָמוּת, כִּמְדֻמִּין אָנוּ, שֶׁאֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין, אֶלָּא לְשַׁחֵת הָעוֹלָם. (אמר להם: "לא תמותו") אָמַר לְפָנָיו: לֹא כָּךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. יָרְדוּ כְּתִקְנָן, עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, כְּשֵׁם שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ, כָּךְ הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְיֵלְכוּ לָהֶם. (עוד כתוב במשנה: אמר להם: "צאו וראו אם נמחית אבן הטועים". ובברייתא לא נזכר זה אלא:) אָמַר לָהֶם: כָּךְ מְקֻבְּלַנִּי, שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין עַל רֹב הַטּוֹבָה. אַף עַל פִּי־כֵן, הָבִיאוּ לִי פַּר הוֹדָאָה, הֵבִיאוּ לוֹ פַּר [הוֹדָאָה], וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם, אֵינָן יְכוֹלִין לְקַבֵּל לֹא רֹב טוֹבָה וְלֹא רֹב פֻּרְעָנוּת; כָּעַסְתָּ עֲלֵיהֶם, אֵינָן יְכוֹלִין לְקַבֵּל, הִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם רֹב טוֹבָתְךָ, אֵינָם יְכוֹלִין לְקַבֵּל. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, (שיהא) [שֶׁיִּפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים וִיהֵא] רֶוַח בָּעוֹלָם, מִיָּד נָשְׁבָה הָרוּחַ וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים, וְזָרְחָה חַמָּה, יָצְאוּ (וראו הר הבית שמלא) [הָעָם לַשָּׂדֶה וְהֵבִיאוּ לָהֶם] כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת. שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח: אִלְמָלֵא חוֹנִי אַתָּה, גּוֹזְרַנִּי עָלֶיךָ נִדּוּי, שֶׁאִלּוּ הָיוּ שָׁנִים כִּשְׁנֵי אֵלִיָּהוּ, שֶׁמַּפְתְּחוֹת שֶׁל גְּשָׁמִים בִּידֵי אֵלִיָּהוּ, לֹא נִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל עַל יָדֶיךָ? אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם [וְעוֹשֶׂה לְךָ רְצוֹנְךָ], כְּבֵן שֶׁמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ, אוֹמֵר לוֹ: הוֹלִיכֵנִי לְרָחְצֵנִי בְּחַמִּין מוֹלִיכוֹ, שָׁטְפֵנִי בְּצוֹנֵן, מוֹלִיכוֹ. תֵּן לִי אֱגוֹזִים שְׁקֵדִים אֲפַרְסְקִים וְרִמּוֹנִים, וְנוֹתֵן לוֹ. עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר: (משלי כג) "יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶךָ", תָּנוּ רַבָּנָן: כָּךְ שָׁלְחוּ לֵיהּ בְּנֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל: (איוב כב) "וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ". אַתָּה גָּזַרְתָּ מִלְּמַטָּה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם אֲמָרֶיךָ מִלְּמַעְלָה. "וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר", דּוֹר שֶׁהָיָה אָפֵל, הֵאַרְתּוֹ בִּתְפִלָּתְךָ. (שם) "כִּי הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה", דּוֹר שֶׁהָיָה שָׁפֵל, הִגְבַּהְתּוֹ בִּתְפִלָּתְךָ. "וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ", דּוֹר שֶׁהָיָה שַׁח בַּעֲוֹנוֹ, הוֹשַׁעְתּוֹ בִּתְפִלָּתְךָ. (איוב כב) "יְמַלֵּט אִי נָקִי", דּוֹר שֶׁלֹּא הָיָה נָקִי, מִלַּטְתּוֹ בִּתְפִלָּתְךָ. "וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ", בְּמַה נִּמְלַט? בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ הַבְּרוּרִים.

נז אָמַר יוֹחָנָן: כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, הָיָה מִצְטַעֵר עַל הַמִּקְרָא הַזֶּה: (תהלים קכו) "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים", אָמַר: אֶפְשָׁר שִׁבְעִין שְׁנִין כְּחֶלְמָא דָּמִי! מִי אִיכָּא דְּנַיִם שִׁבְעִים שְׁנִין? יוֹמָא חַד, הֲוָה קָאָזִיל בְּאוֹרְחָא, חַזְיָא לְהַהוּא גַּבְרָא דְּקָא נָטַע חֲרוּבָא, אָמַר לֵיהּ: מִכְּדִי, חֲרוּבָא עַד שִׁבְעִין שְׁנִין לָא טָעִין, פְּשִׁיטָא לָךְ דְּחָיִת שִׁבְעִין שְׁנִין וְאָכַלְתְּ מִינֵיהּ? אָמַר לֵיהּ: אֲנָא, עָלְמָא בַּחֲרוּבָא אַשְׁכַּחְתֵּיהּ, כִּי הֵיכִי דְּשָׁתְלוּ לִי אַבְהָתִי, אֲנָא נַמִי אֶשְׁתּוֹל לִבְנָאִי. יָתִיב וְקָא כָּרִיךְ רִיפְתָּא, אַתְיָא לֵיהּ שֵׁינְתָא, וְנַיִים. הַדְרָא עֲלֵיהּ מְשׁוּנִיתָא וְאִכְסִי מֵעֵינָא וְנַיִים שִׁבְעִים שְׁנִין. כִּי קָם (איתער), חַזְיֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דְּאָכִיל מֵהַהוּא חֲרוּבָא. אָמַר לֵיהּ: יָדַעְתְּ מַאן שַׁתְלֵיהּ לְהַאי חֲרוּבָא? אָמַר לֵיהּ: אֲבוּהָ דְּאַבָּא. אָמַר: וַדַּאי נַיְמִי לִי שִׁבְעִין שְׁנִין. חֲזָא לְחַמְרֵיהּ, דְּקָא יָלְדָה לֵיהּ רַמְכֵי רַמְכֵי. אָזַל לְבֵיתֵיהּ. אָמַר לְהוּ: "בְּרֵיהּ דְּחוֹנִי הַמְעַגֵּל, הֵיכָא"? אָמְרוּ לֵיה: בְּרֵיהּ לֵיתֵיהּ. בַּר בְּרֵיהּ אִיתֵיהּ. אָמַר לְהוּ: 'אֲנָא הוּא'. לָא הֵימְנוּהוּ. אָזַל לְבֵי מִדְרָשָׁא, שַׁמְעִינְהוּ לְרַבָּנָן דְּאַמְרִין: נְהִירָא לָן הָא שְׁמַעְתָּא הָאִידְנָא, כְּבִשְׁנֵי דְּחוֹנִי הַמְעַגֵּל, דְּכַד הֲוָה עַיִיל לְבֵי מִדְרָשָׁא, כָּל קוּשְׁיָא דַּהֲווּ לְהוּ לְרַבָּנָן, הֲוָה מְפָרֵק לְהוּ. אָמַר לְהוּ: 'אֲנָא הוּא'. לָא הֵימְנוּהוּ, וְלָא נָהֲגוּ בֵּיהּ יִקְרָא כִּדְמִיבָּעִי לֵיהּ. חָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ, בָּעָא רַחֲמֵי דְּלֵימוּת, וְנָח נַפְשֵׁיהּ. אָמַר רָבָא: הַיְנוּ דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי: אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא.