ברכות · פרק א · חלק ב

יז תַּנְיָא, אַבָּא בִּנְיָמִין אוֹמֵר: אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת, אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים א ח׳:כ״ח) "לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה". ("אשר עבדך מתפלל לפניך בבית הזה") בִּמְקוֹם רִנָּה שָׁם תְּהֵא תְּפִלָּה. אָמַר רַבִּין בַּר [רַב] אַדָא, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת? שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים פב) "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל". וּמִנַּיִן לַעֲשָׂרָה שֶׁמִּתְפַּלְּלִין, שֶׁשְּׁכִינָה עִמָּהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל". וּמִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה שֶׁיּוֹשְׁבִין בַּדִּין, שֶׁשְּׁכִינָה עִמָּהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט". וּמִנַּיִן לִשְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שֶׁשְּׁכִינָה עִמָּהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: (מלאכי ג׳:ט״ז) "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו, לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ". (קדושין פ"א וע"ש מהרשא) מַאי "וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ"? אָמַר רַב אַשִׁי: אֲפִלּוּ חָשַׁב אָדָם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ. וּמִנַּיִן לְאֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁשְּׁכִינָה עִמּוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כ׳:כ״א) "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ". וְכִי מֵאַחַר דַּאֲפִלּוּ (אחד) [חַד], תְּרֵי מִיבָּעְיָא?! תְּרֵי, מִיכְתְּבָן מִלַּיְהוּ בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת, חַד, לָא מִיכְתְּבָן מִילֵיהּ [בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת]. וְכִי מֵאַחַר דַּאֲפִלּוּ תְּרֵי, תְּלָתָא מִבָּעְיָא?! מַהוּ דְּתֵימָא: דִּינָא, שְׁלָמָא בְּעָלְמָא הוּא, וְלָא אַתְיָא שְׁכִינָה, קָא מַשְׁמַע לָן, דְּדִין נַמִּי הַיְנוּ תּוֹרָה. וְכִי מֵאַחַר דַּאֲפִלּוּ תְּלָתָא, עֲשָׂרָה מִיבָּעְיָא? עֲשָׂרָה, קָדְמָה שְׁכִינָה וְאַתְיָא, תְּלָתָא, עַד דְּיָתְבֵי.

יח אָמַר (רבין) [רַבִּי אַבִּין] בַּר רַב אַדָּא, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנִּיחַ תְּפִלִּין? שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ס״ב:ח׳) "נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ", וְאֵין 'יְמִינוֹ' אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים לג) "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ". וְאֵין 'עֻזּוֹ' אֶלָּא תְּפִלִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים כ״ט:י״א) "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן". וּמִנַּיִן שֶׁהַתְּפִלִּין עֹז הֵם לְיִשְׂרָאֵל? דִּכְתִיב: (דברים כ״ח:י׳) "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ [וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ"]. וְתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ. אָמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרַב חִיָּא בַּר אַבִּין: [הַנֵי] תְּפִלִּין דְּמָארֵי עָלְמָא, מַה כְּתִיב בְּהוּ? אָמַר לֵיהּ: (דברי הימים א י״ז:כ״א) "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד". וּמִי מִשְׁתַּבַּח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּשִׁבְחַיְהוּ דְּיִשְׂרָאֵל? אִין! דִּכְתִיב: (דברים כ״ו:י״ח) "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם, וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם". אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה [פירש ציור אחד בעולם כלומר דבר הנכר שאין כמותו. ערוך ערך אמר] אַחַת בָּעוֹלָם, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם. אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, דִּכְתִיב: (שם ו) "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד". (אף אני) [וַאֲנִי] אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, דִּכְתִיב: "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ". אָמַר לוֹ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אַשִׁי: תֵּינַח בְּחַד בֵּיתָא, בִּשְׁאָר בָּתֵּי מַאי? אָמַר לֵיהּ: (דברים ד׳:ח׳) "כִּי מִי גּוֹי גָּדוֹל", "וּמִי גּוֹי גָּדוֹל", (שם לג) "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל", (שם ד) "אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים", (שם כו) "וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן", אִי הָכִי, נְפִישֵׁי לְהוּ טוּבָא [בָּתֵּי]?! אֶלָּא: "כִּי מִי גּוֹי גָּדוֹל", וּ"מִי גוֹי גָּדוֹל", דְּדַמְיָן לַהֲדָדֵי, בְּחַד בֵּיתָא. "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל", וּמִי כְּעַמְךָ, בְּחַד בֵּיתָא. "אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים", בְּחַד בֵּיתָא. "וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן", בְּחַד בֵּיתָא. (שם ע"ב) וְכוּלְּהוּ, כְּתִיבֵי בְּאֶדְרְעֵיהּ.

יט אָמַר רַבִּין בַּר רַב אַדָא, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל הָרָגִיל לָבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא בָּא יוֹם אֶחָד, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁאִיל בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו נ׳:י׳) "מִי בָכֶם יְרֵא ה' שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ". אִם לִדְבַר מִצְוָה הָלַךְ, נֹגַהּ לוֹ. וְאִם לִדְבַר הָרְשׁוּת הָלַךְ, אֵין נֹגַהּ לוֹ. "יִבְטַח בְּשֵׁם ה'". מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דַּהֲוָה לוֹ לִבְטֹחַ בְּשֵׁם ה' וְלֹא בָּטַח. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא (לבית) [בְּבֵית] הַכְּנֶסֶת, וְלֹא מָצָא בָּהּ עֲשָׂרָה, מִיָּד הוּא כּוֹעֵס, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו נ׳:ב׳) "מַדּוּעַ בָּאתִי וְאֵין אִישׁ? קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה"?

כ אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, אָמַר רַב הוּנָא: כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִהְיֶה בְּעֶזְרוֹ. וּכְשֶׁמֵּת אוֹמְרִין (עליו) [לוֹ]: (אי חסיד אי עניו) [אֵי עָנָו, אֵי חָסִיד], מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְאַבְרָהָם אָבִינוּ, מְנָא לָן דְּקָבַע מָקוֹם? דִּכְתִיב: (בראשית י״ט:כ״ז) "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה'". וְאֵין 'עֲמִידָה' אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ק״ו:ל׳) "וַיַעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ, אוֹיְבָיו נוֹפְלִים תַּחְתָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל ב ז׳:י׳) "וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו, וְשָׁכַן תַּחְתָּיו, [וְלֹא יִרְגַּז עוֹד], וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה". רַב הוּנָא רָמִי: כְּתִיב: "לְעַנּוֹתוֹ", וּכְתִיב: "לְכַלּוֹתוֹ". בִּתְחִלָּה 'לְעַנּוֹתוֹ', וְלִבְסוֹף 'לְכַלּוֹתוֹ'.

כא אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, אָמַר רַב הוּנָא: הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, אַל יַפְסִיעַ פְּסִיעָה גַּסָּה. אָמַר אַבַּיֵי: לָא אֲמָרָן אֶלָּא לְמֵיפַּק, אֲבָל לְמֵיעַל, (כל־שכן דרהיטנא) [מִצְוָה לְמִרְהַט], שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע ו׳:ג׳) "וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה'". אָמַר (רב זביד) [רַבִּי זֵירָא]: מֵרֵישׁ, כִּי הֲוָה חֲזִינָא לְהוּ לְרַבָּנָן דְּקָא רַהֲטֵי לְפִרְקָא בְּשַׁבְּתָא, אֲמִינָא: קָא מְחַלְלֵי רַבָּנָן שַׁבְּתָא. כֵּיוָן (דשמעתיה) [דְּשָׁמַעְנָא] לְהָא (דאמר) [דְּ]רַבִּי (טרפון) [תַּנְחוּם], אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לְעוֹלָם יָרוּץ אָדָם לִדְבַר (מצוה) [הֲלָכָה], וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם יא) "אַחֲרֵי ה' יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג", אֲנָא נַמִּי (הוה) רָהִיטְנָא. אָמַר רַבִּי זֵירָא: אַגְרָא דְּפִרְקָא, רִיהֲטָא. אָמַר אַבַּיֵי: אַגְרָא דְּכַלָּה, דּוּחְקָא. אָמַר רָבָא: אַגְרָא דִּשְׁמַעְתָּא, סְבָרָא. אָמַר רַב פָּפָּא: אַגְרָא דְּבֵי טַמְיָא, שְׁתִיקוּתָא. אָמַר רַב (ששת) [מַר זוּטְרָא]: אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא, צִדְקָתָא. [אָמַר רַב שֵׁשֶׁת]: אַגְרָא דְּהֶסְפֵּדָא, דְּלוּיֵי. [אָמַר רַב אַשִׁי]: אַגְרָא דְּבֵי הִלּוּלָא, מִילֵי.

כב (אמר רבי חלבו) אָמַר רַב הוּנָא: [כָּל] הַמִּתְפַּלֵּל אֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, נִקְרָא: 'רָשָׁע', שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים י״ב:ט׳) "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן, כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם". אָמַר אַבַּיֵי: לָא אֲמָרָן אֶלָּא דְּלָא מִיהֲדָר אַפֵּיהּ לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, אֲבָל מִיהֲדָר אַפֵּיהּ לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, לֵית לָן בָּהּ. הַהוּא גַּבְרָא דְּקָא מַצְלִי אֲחוֹרֵי (בית הכנסת) [בֵּי כְּנִישְׁתָּא], וְלָא מִיהֲדָר אַפֵּיהּ לְבֵי כְּנִישְׁתָּא. חָלַף אֵלִיָּהוּ, אִידְמִי לֵיהּ כְּטַיְעָא. אָמַר לֵיהּ: כְּדוּ בַּר קַיְמַת קָמֵי מָרָךְ? שָׁלַף סַפְסִירָא וְקַטְלֵיהּ. אָמְרוּ לֵיהּ [הַהוּא מִ]רַבָּנָן לְרַב בֵּיבָי [בַּר אַבַּיֵי], וְאַמְרֵי לָהּ רַב בֵּיבָי לְרַב נַחְמָן [בַּר יִצְחָק]: מַאי "כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם"? אָמַר לֵיהּ: אֵלּוּ דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּבְנֵי אָדָם מְזַלְּזְלִים בָּהֶם. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאַמְרֵי תַּרְוַיְהוּ: כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ אָדָם לַבְּרִיּוֹת, פָּנָיו מִשְׁתַּנּוֹת כִּכְרוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים י״ב:ט׳) "כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם". מַאי 'כְּרֻם'? כִּי אָתָא רַב דִּימִי, אָמַר: עוֹף אֶחָד יֵשׁ בִּכְרַכֵּי הַיָּם וּשְׁמוֹ 'כְּרוּם', וְכֵיוָן שֶׁחַמָּה זוֹרַחַת עָלָיו, מִתְהַפֵּךְ לְכַמָּה גְּוָנִין. רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי דְּאַמְרֵי תַּרְוַיְהוּ: כְּאִלּוּ נִדּוֹן בִּשְׁנֵי דִּינִין, אֵשׁ וּמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם סו) "הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ, בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם".

כג וְאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, [אָמַר רַב הוּנָא]: לְעוֹלָם יִזָּהֵר אָדָם בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁהֲרֵי אֵלִיָּהוּ לֹא נַעֲנָה אֶלָּא בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים א י״ח:ל״ו) "וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר [וְגוֹ'], עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי". 'עֲנֵנִי', שֶׁתֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם. וַ'עֲנֵנִי', שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים הֵם. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף בִּתְפִלַּת עַרְבִית, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קמ״א:ב׳) "תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב". רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַף בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ה') "ה בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי" [וְגוֹ'].

כד וְאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, אָמַר רַב הוּנָא: כָּל הַנֶּהֱנֶה מִסְּעוּדַת חָתָן וְאֵינוֹ מְשַׂמְּחוֹ, עוֹבֵר בְּחָמֵשׁ קוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ל״ג:י״א) "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ". וְאִם מְשַׂמְּחוֹ, מַה שְּׂכָרוֹ? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: זוֹכֶה לְתוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בְּחָמֵשׁ קוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות י״ט:ט״ז) "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְגוֹ' וַיְהִי קֹלֹת וְגוֹ', וְקֹל שֹׁפָר וְגוֹ', וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר וְגוֹ', וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" וְגוֹ'. אֵינִי?! וְהָכְּתִיב: (שם) "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת"! אוֹתָן קוֹלוֹת, דְּקֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הֲווּ. רַבִּי אַבָּהוּ אוֹמֵר: כְּאִלּוּ הִקְרִיב תּוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ל״ג:י״א) "מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה'". רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: כְּאִלּוּ בָּנָה אַחַת מֵחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם לג) "כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה, אָמַר ה'".

כה וְאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, אָמַר רַב הוּנָא: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת י״ב:י״ג) "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֵת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם". מַאי "כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל זֶה. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר: שָׁקוּל זֶה כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי [אוֹמֵר, וְאַמְרֵי לָהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא] אוֹמֵר: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצֶוֶת לָזֶה.

כו וְאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, אָמַר רַב הוּנָא: כָּל שֶׁיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא רָגִיל לִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם, יַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ל״ד:ט״ו) "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ", וְאִם נָתַן לוֹ וְלֹא הֶחֱזִיר, נִקְרָא 'גַּזְלָן', שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ג׳:י״ד) "וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם".

כז אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: (בן זמרא) מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל? שֶׁנֶּאֱמַר: (שם נו) "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי", 'תְּפִלָּתָם' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא (בבית) 'תְּפִלָּתִי', (מלמד) [מִכָּאן] שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (מצלי) [מִתְפַּלֵּל]. מַאי מַצְלִי? אָמַר (רבא) [רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה, אָמַר רַב]: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַי, שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמַי אֶת כַּעֲסִי, וְיָגוֹלוּ רַחֲמַי עַל מִדּוֹתַי, וְאֶתְנַהֵג עִם בָּנַי בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וְאֶכָּנֵס לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע: פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנַי וְלִפְנִים, וְרָאִיתִי אַכַּתְרִיאֵל, יָהּ ה' צְבָאוֹת, יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא, וְאָמַר לִי: יִשְׁמָעֵאל בְּנִי, בָּרְכֵנִי. אָמַרְתִּי (לפניו) [לוֹ]: (רבונו של עולם) יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ, וְיָגוֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וְתִכָּנֵס לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וְנִעְנַע לִי בְּרֹאשׁוֹ. מַאי קָא מַשְׁמַע לָן? בִּרְכַּת הֶדְיוֹט, אַל תְּהִי קַלָּה בְּעֵינֶיךָ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְעוֹלָם אַל תְּהִי בִּרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, בֵּרְכוּם שְׁנֵי הֶדְיוֹטִים, וְנִתְקַיְּמָה בָּהֶם בִּרְכָתָם, אֵלּוּ הֵן: דָּוִד וְדָנִיֵּאל, דָּוִד, דְּבָרְכֵיהּ אֲרַוְנָה, (היבוסי) דִּכְתִיב: (שמואל ב כ״ד:כ״ג) "וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל הַמֶּלֶךְ: ה' אֱלֹהֶיךָ יִרְצֶךָ". דָּנִיֵּאל, דְּבָרְכֵיה דָּרְיָוֵשׁ מַלְכָּא, דִּכְתִיב: (דניאל ו׳:י״ז) "אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא, הוּא יְשֵׁיזְבִנָּךְ".

כח אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: מִנַּיִן שֶׁאֵין מְרַצִּין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ? דִּכְתִיב: (שמות ל״ג:י״ד) "פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִיחֹתִי לָךְ". אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁיַּעַבְרוּ פָּנִים שֶׁל זַעַם וְאַנִּיחַ לְךָ. וּמִי אִיכָּא רִיתְחָא קַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא? אִין, דְּתַנְיָא: (תהילים ז׳:י״ב) "וְאֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם". וְכַמָּה זַעְמוֹ? רֶגַע, וְכַמָּה 'רֶגַע'? אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת רִבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנֶה בְּשָׁעָה, וְזוֹ הִיא 'רֶגַע', וְאֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לְכַוֵּן אוֹתָהּ הַשָּׁעָה, חוּץ מִבִּלְעָם הָרָשָׁע, דִּכְתִיב בֵּיה: (במדבר כ״ד:ט״ז) "וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן". הַשְׁתָּא, דַּעַת בְּהֶמְתּוֹ לָא הֲוָה יָדַע, דַּעַת עֶלְיוֹן הֲוָה יָדַע? (מַאי דַּעַת בְּהֶמְתּוֹ? דְּאַמְרֵי לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא רָכַבְתְּ אַסּוּסְיָא? אָמַר לְהוּ: בִּרְטִיבָא שַׁדָּאִי לָהּ. מִיָּד אָמְרָה לֵיהּ: "הֲלֹא אָנֹכִי אֲתוֹנְךָ", בִּטְעִינָא בְּעָלְמָא. "אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלָי", אַקְרַאי בְּעָלְמָא. "מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה", וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיִיתָ עוֹשֶׂה עִמִּי מַעֲשֶׂה אִישׁוּת בַּלַּיְלָה. כְּתִיב הָכָא: (שם כב) "הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי", וּכְתִיב הָתָם: (מלכים א א׳:ב׳) "וַתְּהִי לוֹ סוֹכֶנֶת".) אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ לְכַוֵּן אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס בָּהּ. וְהַיְנוּ דְּאָמַר לְהוּ נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל: (מיכה ו׳:ה׳) "עַמִּי, זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, (וּמֶה עָנָה אוֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל,) לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'". מַאי "לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'"? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: (ראו) [דְּעוּ] כַּמָּה צְדָקוֹת עָשִׂיתִי עִמָּכֶם שֶׁלֹּא כָּעַסְתִּי בִּימֵי בִּלְעָם הָרָשָׁע, שֶׁאִלְמָלֵי כָּעַסְתִּי, לֹא נִשְׁתַּיֵּר מִשּׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט. וְהַיְנוּ דְּקָאָמַר לֵיהּ בִּלְעָם לְבָלָק: (במדבר כ״ג:ח׳) "מָה אֶקֹּב? לֹא קַבֹּה אֵל, וּמָה אֶזְעֹם? לֹא זָעַם ה'", מְלַמֵּד [שֶׁכָּל] (ש)אוֹתָם הַיָּמִים לֹא זָעַם. וְכַמָּה זַעְמוֹ? רֶגַע. וְכַמָּה 'רֶגַע'? אָמַר רַבִּי אַבִּין, וְאִי תֵּימָא רַבִּי אֲבִינָא: רֶגַע, כְּמֵימְרֵיהּ. וּמְנָא לָן דְּרֶגַע רָתַח? שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ל׳:ו׳) "כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ". וְאִי בָּעִית אֵימָא מֵהָכָא: (ישעיהו כ״ו:כ׳) "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע, עַד יַעֲבָר זָעַם". וְאֵימַת רָתַח? אָמַר אַבַּיֵי: בְּהַנָךְ תְּלָת שָׁעֵי קָמַיְתָא, כִּי חִוְרָא כַּרְבַּלְתָּא דְּתַרְנְגוֹלָא, וְקָאִי אֲחַד כַּרְעָא. כָּל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא, נַמִּי קָאִי הָכִי! כָּל שַׁעְתָּא אִית בֵּיהּ שׁוּרַיְקֵי סוּמְקִי, בְּהַהִיא שַׁעְתָּא לֵיהּ בֵּיהּ שׁוּרַיְקֵי סוּמְקִי. הַהוּא מִינָאָה דַּהֲוָה בְּשִׁיבְבוּתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, הֲוָה קָא מְצַעֵר לֵיהּ טוּבָא בִּקְרָאֵי. יוֹמָא חַד שָׁקַל תַּרְנְגוֹלָא וְאוּקְמֵיהּ בֵּין כַּרְעֵיהּ דְּעַרְסָא וְעַיֵין בֵּיהּ, סָבַר, כִּי מָטָא הַהִיא שַׁעְתָּא, אֲלַטְיֵיהּ. כִּי מָטָא הַהִיא שַׁעְתָּא, נַיִים. אָמַר: שְׁמַע מִינָהּ לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְמֶעֱבַד הָכִי, (תהילים קמ״ה:ט׳) "וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" כְּתִיב, וּכְתִיב: (משלי י״ז:כ״ו) "גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִיק לֹא טוֹב". תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר: בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת, וְכָל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב מַנִּיחִין (עטרותיהם) [כִּתְרֵיהֶם] בְּרָאשֵׁיהֶם וּמִשְׁתַּחֲוִים לַחַמָּה, מִיָּד כּוֹעֵס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

כט וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: טוֹבָה מַרְדּוּת אַחַת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִכַּמָּה מַלְקֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע ב׳:ט׳) "וְרִדְּפָה אֶת מְאַהֲבֶיהָ וְגוֹ', וְאָמְרָה: אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן, כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה". וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: יוֹתֵר מִמֵּאָה מַלְקֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי י״ז:י׳) "תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה".

ל וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: (עיקרים מ"ג פ"כ) שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנָתַן לוֹ. בִּקֵּשׁ שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל יִשְׂרָאֵל, וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ל״ג:ט״ז) "הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ". בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ". בִּקֵּשׁ לְהוֹדִיעוֹ דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ". אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, (עיקרים מ"ג פ"ד) מִפְּנֵי מַה יֵּשׁ צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, וְיֵשׁ צַדִּיק וְרַע לוֹ? יֵשׁ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, וְיֵשׁ רָשָׁע וְרַע לוֹ? אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, "צַדִּיק וְטוֹב לוֹ", צַדִּיק בֶּן צַדִּיק. "צַדִּיק וְרַע לוֹ", צַדִּיק בֶּן רָשָׁע. "רָשָׁע וְטוֹב לוֹ", רָשָׁע בֶּן צַדִּיק. "רָשָׁע וְרַע לוֹ", רָשָׁע בֶּן רָשָׁע. אָמַר מַר: "צַדִּיק וְטוֹב לוֹ", צַדִּיק בֶּן צַדִּיק. "צַדִּיק וְרַע לוֹ", צַדִּיק בֶּן רָשָׁע. אֵינִי? וְהָא כְּתִיב: (שמות כ׳:ה׳) "פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים", וּכְתִיב: (דברים כ״ד:ט״ז) "וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת". (סנהדרין פ"ג ע"ש מהרש"א) וּרְמִינָן קְרָאֵי אַהֲדָדֵי, וּמְשַׁנִינָן: לָא קַשְׁיָא, הָא כְּשֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם, הָא כְּשֶׁאֵין אוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם. אֶלָּא הָכִי קָאָמַר לֵיהּ. "צַדִּיק וְטוֹב לוֹ", צַדִּיק גָּמוּר. "צַדִּיק וְרַע לוֹ", צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר. "רָשָׁע וְטוֹב לוֹ", רָשָׁע שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר. "רָשָׁע וְרַע לוֹ", רָשָׁע גָּמוּר. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר רַבִּי מֵאִיר: שְׁתַּיִם נָתְנוּ לוֹ, וְאַחַת לֹא נָתְנוּ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ל״ג:י״ט) "וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן" אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן. "וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם" אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן.

לא "וַיֹּאמֶר: לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי" (שמות ל״ג:כ׳.) תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: [כָּךְ] אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: כְּשֶׁרָצִיתִי לֹא רָצִיתָ, עַכְשָׁיו שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, אֵינִי רוֹצֶה. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: בִּשְׂכַר שָׁלֹשׁ זָכָה לְשָׁלֹשׁ. בִּשְׂכַר: (עיקרים מ"ב פכ"ב) (שמות ג׳:ו׳) "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו", זָכָה לִקְלַסְתֵּר פָּנִים. בִּשְׂכַר: "כִּי יָרֵא", זָכָה לְ"וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו". בִּשְׂכַר "מֵהַבִּיט", זָכָה לְ"וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט". (עד כאן בגמרא. באלה שמות רבה פרשה ג' כתוב מאמר זה יותר באורך וזה לשונו:) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה וְרַבִּי הוֹשַׁעְיָא, אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר: לֹא יָפֶה עָשָׂה מֹשֶׁה כְּשֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו, שֶׁאִלוּלֵי לֹא הִסְתִּיר פָּנָיו, גִּלָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה וּמַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת. וּבַסּוֹף בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם לג) "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֲנִי בָּאתִי לְהַרְאוֹת לְךָ פָּנִים וְהִסְתַּרְתָּ פָּנֶיךָ, עַכְשָׁיו אֲנִי אוֹמֵר לְךָ: "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי". כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי, לֹא בִּקַּשְׁתָּ. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסַכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי: אַף עַל פִּי כֵן, הֶרְאָה לוֹ. בִּשְׁכַר: (שם ג) "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו", (שם לג) "וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים". וּבִשְׂכַר: "כִּי יָרֵא", "וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו". וּבִשְׂכַר "מֵהַבִּיט", (במדבר י״ב:ח׳) "וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט". וְרַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אָמַר: יָפֶה עָשָׂה מֹשֶׁה שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי בָּאתִי לְהַרְאוֹת לְךָ פָּנִים, וְחָלַקְתָּ לִי כָּבוֹד וְהִסְתַּרְתָּ פָּנֶיךָ, חַיֶּיךָ שֶׁאַתָּה עָתִיד לִהְיוֹת אֶצְלִי בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת, וְאַתָּה עָתִיד לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ל״ד:כ״ט) "וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו". אֲבָל נָדָב וַאֲבִיהוּא פָּרְעוּ רָאשֵׁיהֶם וְזָנוּ עֵינֵיהֶם מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כד) "וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ". וְהֵם לֹא קִבְּלוּ עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ. (עכ"ל ואלה שמות רבה.) (שם לג) "וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי", אָמַר רַב חָמָא בַּר בִּיזְנָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין.

לב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, לֹא הָיָה אָדָם שֶׁקְּרָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'אָדוֹן', עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וּקְרָאוֹ 'אָדוֹן', שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ט״ו:ח׳) "וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי אֱלֹהִים, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה?". אָמַר רַב: אַף דָּנִיֵּאל לֹא נַעֲנָה, אֶלָּא בִּשְׁבִיל אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (דניאל ט׳:י״ז) "וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ (וְגוֹ') [וְאֶל תַּחֲנוּנָיו, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם], לְמַעַן אֲדֹנָי". "לְמַעַנְךָ", מִיבָּעִי לֵיהּ! אֶלָּא, לְמַעַן אַבְרָהָם שֶׁקְּרָאֲךָ 'אָדוֹן'.

לג וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, לֹא הָיָה אָדָם שֶׁהוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁבָּאתָ לֵאָה וְהוֹדַתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית כ״ט:ל״ה) "הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'". "רְאוּבֵן", אָמַר רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) [אֶלְעָזָר]: אָמְרָה לֵאָה: רְאוּ מַה בֵּין בְּנִי לְבֶן חָמִי. דְּאִלּוּ בֶּן חָמִי, אַף עַל גַּב דְּמִדַּעְתֵּיהּ זַבְּנָהּ לִבְכִירוּתֵיהּ, דִּכְתִיב: (בראשית כ״ה:ל״ג) "וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכוֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב", חָזִי מַה כְּתִיב בֵּיה: (שם כז) "וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב", וּכְתִיב: (שם) "וַיֹּאמֶר: הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם" [וְגוֹ']. וְאִלּוּ בְּנִי, אַף עַל גַּב דְּעַל כָּרְחֵיהּ שַׁקְלֵיהּ יוֹסֵף לִבְכִירוּתֵיהּ מִינֵיהּ, דִּכְתִיב: (דברי הימים א ה׳:א׳) "וּבְחַלְלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו, נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף", אֲפִלּוּ הָכִי, לָא אִיקְנָא בֵּיהּ, דִּכְתִיב: (בראשית ל״ז:כ״א) "וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם". 'רוּת' (ב"ב י"ד וע"ש מהרש"א) מַאי 'רוּת'? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁזָּכְתָה וְיָצָא מִמֶּנָּה דָּוִד, שֶׁרִוָּהוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. וּמְנָא לָן דִּשְׁמָא גָּרִים? אָמַר רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) [אֶלְעָזָר]: דְּאָמַר קְרָא: (תהילים מ״ו:ט׳) "לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ". אַל תִּקְרִי 'שַׁמּוֹת' אֶלָּא 'שֵׁמוֹת'.

לד וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: כָּל דִּבּוּר וְדִּבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטוֹבָה, אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי, לֹא חָזַר בּוֹ. מְנָא לָן? מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ט׳:י״ד) "הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם וְאֶמְחֶה אֶת שְׁמָם וְגוֹ', וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי עָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ". וְאַף עַל גַּב דְּבָעֵי מֹשֶׁה רַחֲמֵי עֲלֵיהּ דְּמִלְּתָא וּבִטְלָהּ, אֲפִלּוּ הָכִי אוּקְמֵיהּ בְּזַרְעֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברי הימים א כ״ג:י״ז) "בְּנֵי מֹשֶׁה, גֵּרְשׁוֹם וֶאֱלִיעֶזֶר, וַיִּהְיוּ בְנֵי אֱלִיעֶזֶר רְחַבְיָה הָראֹשׁ וְגוֹ', וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמָעְלָה" וְגוֹ', וְתָנִי רַב יוֹסֵף: לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא. אַתְיָא 'רְבִיָּה' 'רְבִיָּה'. כְּתִיב הָכָא: "רָבוּ לְמַעְלָה", וּכְתִיב הָתָם: (שמות א׳:ז׳) "פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ".

לה ואמר ר' יוחנן משום רשב"י קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג שנאמר מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו וכתיב בתריה ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי ואלו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק ואלו מה רבו צרי לא כתיב מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו מזמור לדוד קינה לדוד מבעי ליה אמר ר"ש בר יוחאי למה הדבר דומה לאדם שיצא עליו שטר חוב קודם שפרעו היה עצב לאחר שפרעו שמח אף כאן דוד כיון שאמר לו הקב"ה הנני מקים עליך רעה מביתך היה עצב אמר שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי כיון דחזא דאבשלום הוא שמח משום הכי אמר מזמור אמר סתם ברא דרחים על אבא.

לו ואמר רבי יוחנן משום רשב"י מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה שנאמר עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם תניא נמי הכי רבי דוסתאי בר מתון אומר מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה שנאמר עוזבי תורה יהללו רשע ואם לחשך אדם לומר והכתיב לדוד אל תתחר במרעים גו' אמור לו מי שלבו נוקפו אומר כן אלא אל תתחר במרעים להיות במרעים ואל תקנא בעושי עולה להיות כעושי עולה ואומר אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה' כל היות איני והא אמר רבי יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו שנאמר יחילו דרכיו בכל עת ולא עוד אלא שזוכה בדין שנאמר מרום משפטיך מנגדו ולא עוד אלא שרואה בצריו שנאמר כל צורריו יפיח בהם לא קשיא הא במילי דידיה הא במילי דשמיא ואי בעית אימא הא והא במילי דשמיא ולא קשיא הא ברשע שהשעה משחקת לו הא ברשע שאין השעה משחקת לו ואי בעית אימא הא והא ברשע שהשעה משחקת לו ולא קשיא הא בצדיק גמור הא בצדיק שאינו גמור דאמר רב הונא מאי דכתיב למה תביט בוגדים תחריש כבלע רשע צדיק ממנו וכי רשע בולע צדיק והכתיב ה' לא יעזבנו בידו וכתיב לא יאונה לצדיק כל און אלא צדיק ממנו בולע צדיק גמור אינו בולע ואב"א שעה משחקת לו שאני.

לז ואמר ר' יוחנן משום רשב"י גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה שנאמר היש פה אלישע בן שפט אשר יצק מים ע"י אליהו למד לא נאמר אלא יצק מלמד שגדולה שמושה יותר מלמודה.

לח אמר ליה רבי יצחק לרב נחמן מאי טעמא לא אתי מר לבי כנשתא לצלויי אמר ליה לא יכילנא אמר ליה לכנפי למר עשרה ולצילי אמר ליה טריחא לי מלתא ולימא ליה מר לשליחא דצבורא דלודע ליה למר בעדנא דמצלי צבורא אמר ליה מאי כולי האי אמר ליה דאמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי מ"ד ואני תפלתי לך ה' עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללים ר' יוסי בר חנינא אמר מהכא כה אמר ה' בעת רצון עניתיך רבי אחא בר חנינא אמר מהכא הן אל כביר לא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי תניא נמי הכי רבי נתן אומר מנין שאין הקב"ה מואס תפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר לא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאלו פדה בני.

לט אמר רבי לוי כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע שנא' כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה וגו' ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו שנאמר הנני נותשם בעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם אמרו ליה לרבי יוחנן איכא סבי בבבל תמה ואמר למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה כתיב אבל בחוצה לארץ לא כיון דאמרי ליה מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו כדאמר רבי יהושע בן לוי לבניו קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנשתא כי היכי דתוריכו חיי אמר רבי אחא ברבי חנינא מאי קרא אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי וכתיב בתריה כי מוצאי מצא חיים אמר רב חסדא לעולם יכנס אדם ב' פתחים בב"הכ ב' פתחים ס"ד אלא אימא שעור ב' פתחים ואחר כך יתפלל.

מ על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא אמר ר' חנינא לעת מצוא זו אשה שנאמר מצא אשה מצא טוב במערבא כי נסיב איניש אתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא מצא דכתיב מצא אשה מצא טוב מוצא דכתיב ומוצא אני מר ממות את האשה רבי נתן אומר לעת מצוא זו תורה דכתיב כי מוצאי מצא חיים רב נחמן בר יצחק אמר לעת מצוא זו מיתה שנאמר למות תוצאות תניא נמי הכי תתק"ג מיני מיתה בנראו בעולם שנאמר למות תוצאות תוצאות בגימטריא הכי הוה קשה שבכולם אסכרה ניחא שבכולם נשיקה אסכרה דני כחיזרא אגבבא דעמרא דלאחורי נשרא א"ד כפיטורי בפי ושט נשיקה דמיא כמשחל ביניתא מחלבא ר' יוחנן אמר לעת מצו' זו קבורה אמר ר' ינינא מ"ק השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר אמר רבא בר רב שילא היינו דאמרי אינשי ליבעי איניש רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא מר זוטרא אמר לעת מצוא זו בית הכסא אמרי במערבא הא דמר זוטרא עדיפא מכולהו

מא אמר ליה רבא לרפרם בר פפא לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת משמיה דרב חסדא מבילי דבי כנישתא אמר ליה הכי אמר רב חסדא מ"ד אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות והיינו דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולה מיום שחרב ה"ה אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד ואמר אביי מריש הוה גריסנא בגו ביתי ומצלינא בבי כנישתא כיון דשמענא להא דא"ר חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה בלבד לא הוה מצילנא אלא היכא דגריסנא רב אמי ורב אסי אף ע"ג דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא מצלו אלא ביני עמודי היכ' דהוו גרסי אמר רבי חייא [בר אמי] משמיה דעולא לעולם ידור אדם במקום רבו שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה והתניא אל ידור לא קשיא הא דכייף לאה הא דלא כייף ליה ואמר רבי חייא [בר אמי] משמיה דעולא גדול הנהנה ביגיעו יותר מירא שמים דאלו גבי ירא שמים דכתיב אשרי איש ירא את ה' ואלו גבי נהנה מיגעיו כתיב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא ולגבי ירא שמים לא כתיב ביה טוב לך

מב רב ביבי בר אביי סבר לאשלמינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי יומא דכיפורא תנא ליה חייא בר רב מדפתי כתיב ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב וכי בתשעה מתענין וכו' אמר ליה רבי יהושע בן לוי לבניה הזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו דאמרינן לוחות ושברי לוחות מונחים בארון

מג אמר להו רבא לבניה כשאתם חותכים בשר אל תחתכו על גב היד א"ד משום סכנה וא"ד משום קלקול סעודה ואל תשבו על מטת ארמית ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין אל תשבו על מטת ארמית איכא דאמרי אל תגנו כלא ק"ש וא"ד דלא תנסבו גיורתא וא"ד ארמית ממש ומשום מעשה דרב פפא דרב פפא אזל לגבי ארמית (הוציאו) [הוציאה] לו מטה (אמרו) אמרה לו שב אמר (להן) [לה] איני יושב עד שתגביהו את המטה הגביהו את המטה ומצאו שם תינוק מת מכאן אמרו חכמים אסור לישב על מטת ארמית ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין וכו'