שער שביעי - שער התשובה · פרק ה
אבל תנאי גדרי התשובה רבים מאד אך אזכור מהם עשרים תנאים ונבאר בכל גדר מגדרי התשובה חמשה תנאים ובהם יהיה כל גדר מגדריה הארבעה שלם.
מהם תנאי החרטה חמשה.
הראשון היראת ממהירות עונש הבורא לחוטא על מה שקדם לו מן העונות ותחזק בעבור זה חרטתו כמו שנאמר (שם יג) תנו לה׳ אלהיכם כבוד בטרם יחשיך וגו'.
והשני שבירת לבו והכנעו לאלהים על מה שהיה ממנו מן החטא כמו שנאמר (ד״ה ב ז) ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם.
והשלישי לשנות מלבושיו ותכשיטיו להראות סימני החרטה בדבריו ובמאכליו ובכל תנועותיו כמו שנאמר (י רמיה ד) על זאת חגרו שקים וגו׳ ואמר (יונה ג׳:ח׳) ויתכסו שקים האדם והבהמה.
והרביעי הבכי והצעקה והאבל מתחרט על מה שקדם לו מן החטא כמו שנאמר (תהלים קיט) פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך ואמר (יואל ב) בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי ה'.
והחמישי שיוכיח נפשו ויכלימנה במצפונו על מה שהיה מקצורו בחובת הבורא יתעלה עליו כמו שנאמר (שם) וקרעו לבבכם ואל בגדיכם.
ותנאי העזיבה גם כן חמשה.
אחד מהם עזיבת כל מה שהזהיר הבורא ממנו כמו שנאמר (עמוס ה) שנאו רע ואהבו טוב ואמר (ישעיהו נ״ו:ב׳) ושומר ידו מעשות כל רע ואמר (שם נה) יעזב רשע דרכו וגו'.
והשני עזיבת המותר המביא לידי איסור בדברים המסופקים אם מותרים הם או אסורים כמו שנאמר על קצת החסידים שהיו פורשים משבעים שערים משערי המותר מיראתם שער אחד משערי האסור וכמו הסייגים שצוו עליהם רבותינו ז״ל ואמרו ועשו סייג לתורה.
והשלישי שתהיה עזיבתו העבירות אחר יכלתו עליהם והזדמנותם לו לא ימנע מעשותם כי אם מיראת עונש הבורא כמו שנאמר (תהלים קיט) סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי.
והרביעי שתהיה עזיבתו העבירות מבשתו מן הבורא לא מיראת בני אדם ולא לתקותו אותם ולא לבשתו מהם ולא יהיה כמו שנאמר בהם (ישעיהו כ״ט:י״ג) ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה ואמר (מלכים ב יב) ויעש יהואש הישר בעיני ה׳ כל ימיו אשר הורהו יהוידע הכהן.
והחמישי שיעזוב עשות הרע עזיבת היאוש ממנו שלא יתן אל לבו לשנות אליו ויאמר בלבו ובלשונו כמו שאמר החסיד (איוב לד) אם עול פעלתי לא אוסיף.
אבל תנאי בקשת המחילה כמו כן חמשה.
אחד מהם התודותו בעונותיו ושירבו בעיניו ובלבו כמו שנאמר (ישעיהו נ״ט:י״ב) כי רבו פשעינו נגדך.
והשני שיזכור אותם תמיד וישימם לנגדו ונוכח פניו כמ״ש (תהלים נא) כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד.
והשלישי שיתענה ביום ויתפלל בלילה עת שלבו פנוי ואין לו טרדה בעסקי העולם כמ״ש (איכה כ) קומי רוני בלילה. ואני עתיד לבאר מעלת תפלת הלילה בעזרת השם.
והרביעי שיתחנן אל האלהים ויעטוף אליו תמיד לכפר עונותיו ולמחול לו ולקבל תשובתו כמ״ש (תהלים לב) חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי וגו׳ ואמר (שם) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא.
והחמישי שיטרח וישתדל להזהיר בני אדם מכמות עבירותיו וליראם מעונשם ולהזכירם בתשובה מהם כמו שכתוב (יונה ג) מי יודע ישוב ונחם האלהים ונאמר (תהליס נא) אלמדה פושעים דרכיך.
ותנאי הקבלה שלא ישנה לעשות מה שהזהיר ממנו הבורא חמשה כמו כן.
אחד מהם שישקול ערבות מהרה וכלה מעורבבת בערבות מתאחרת קיימת מתמדת זכה מבלי קדרות וערבוב ושישקול צער מהר כלה אין לו קיימא בצער מתאחר מתמיד אין לו הפסק
כמו שכתוב על הערבות (ישעיהו ס״ו:כ״ד) וראיתם ושש לבבם ואמר על הצער (שם) ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו׳ ואמר (מלאכי ג) כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה וגו׳ ואמר (שם) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה וגו'. וכאשר יתן החוטא אל לבו הדבר הזה ראוי לו לקבל עליו שלא ישנה אל חטאו.
והשני שיתן אל לבו בוא יום המיתה ובוראו קצוף עליו על מה שקדם לו מן הקצור בחובותיו כמ״ש (שם) ומי מכלכל את יום בואו. וכאשר ישיב זה אל לבו חייב לירא מעונשו ולהסכים עם נפשו שלא ישנה אל מה שיקצוף אדוניו עליו.
והשלישי שיתן אל לבו הימים אשר נטה בהם מאחרי אלהיו ולא השגיח לעבודתו עם התמדת טובותיו עליו בהם כמ״ש (ירמיהו ב׳:כ׳) כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבור ופירוש לא אעבור לא אקבל עבודתך ולא אבוא בבריתך כאלו אמר לא אעבור בבריתך מענין (דברים כט) לעברך בברית ה׳ אלהיך.
והרביעי שישיב הגזלות וימנע מן העבירות וירף מהזקת כל הברואים כמו שכתוב (יחזקאל לג) חבול ישיב רשע גזלה ישלם ואמר (איוב יא) אם און בידך הרחיקהו וגו׳ כי אז תשא פניך ממום.
והחמישי שיתן אל לבו גדולת הבורא יתעלה אשר המרה דברו ויצא מקשר עבודתו ומסורת תורתו ויוכיח את נפשו ויכלימנה על זה כמו שנאמר (דברים לב) הלה׳ תגמלו זאת ואמר (ירמיהו ה׳:כ״ב) האותי לא תיראו נאם ה'.
ובזה ישלמו גדרי התשובה אשר הקדמנו: