רחיצה עם רבו, כשנכנס לפניו

וְאִם הָיָה הַתַּלְמִיד בַּמֶּרְחָץ קֹדֶם לְרַבּוֹ, וּבָא רַבּוֹ לְשָׁם, אֵין צָרִיךְ לָצֵאת. (רמ"א יו"ד סי' רמב סי"ז)