קדיש לאחר לימוד כשהוריו בחיים

הקדיש שלאחר הלימוד, אינו דוקא ליתומים, אלא שלגודל מעלתו הניחוהו ליתומים לאומרו, כי יש בו עילוי נשמה גדול. על כן, אם אין יתום שיאמר, יאמרנו אחד מהציבור, ובלבד שלא ידוע לו שהוריו מקפידים, אבל אם אמרו לו שהם מקפידים, לא יאמר (חזו"ע אבלות ח"א עמ' שדמ. פס"ת ח"א עמ' תעז). והנמנע מאמירת הקדיש מאיזה טעם שהוא, אין כל עבירה בזה, שהרי מעשים בכל יום גם בישיבות הגדולות שאין מדקדקים תמיד לומר קדיש דרבנן כשמפסיקים מלימודם. אבל בסתם שאינו יודע אם הם מקפידים, אין לחשוש אלא בקדיש יתום.