ניחום ב-ג' ימים ראשונים

מנחמים את האבלים כל שבעת הימים וגם ב-ג' ימים הראשונים, ובפרט אם יושבים רק יום אחד בערב הרגל, ויש נוהגים ללכת רק לאחר ג' ימים, ואינו מנהג ותיקין (אור זרוע הל' אבלות סי' תמ, רמב"ם פי"ג מהל' אבל ה"ב, מעבר יבק אמרי נועם פל"ה, מהרי"ל מנהגים הל' שמחות אות כא, חזו"ע ח"ג עמ' עא, דעת תורה סי' שעו, חוט שני אבלות עמ' תה, אמת ליעקב קמינצקי סי' שעו, קיצור דבר סופרים עמ' ב בשם הגרח"ק, דינים והנהגות ח"ב פ"ד אות כח). ויש מבני אשכנז החוששים שלא לנחם ב-ג' ימים הראשונים שהם ימי בכי, וממעטים בניחום (שו"ת טוב טעם ודעת תליתאה ח"ב סי' רלט, גשר החיים ח"א פ"כ אות ה) ולכו"ע אם יש צורך ילך אף תוך ג' ימים (הגריש"א בציוני הלכה עמ' שג)