מי מזמן

הגדול בחכמה יזמן, אפילו בא בסוף. (שו"ע או"ח סי' רא ס"א). ואם רצה לתן רשות לקטן לברך, רשאי. (שו"ע או"ח סי' רא ס"א) עדיפות האורח על הגדול (כשאחד מברך לכולם) והני מילי כשאין שם אורח, אבל אם יש שם אורח, הוא מברך אפילו אם בעל הבית גדול ממנו, כדי שיברך לבעל הבית. (שו"ע או"ח סי' רא ס"א), ולומדים זאת מהפס' "וברכת את ה'" לרבות את ברכת בע''ה. (בה"ט סק"ג). ואם בעל הבית רוצה לוותר על ברכתו, וה"ה בימינו שכולם מברכים ולא המזמן מוציא את כולם בברכתו כמו שהיה נהוג בזמנם (וגם אם האורח לא יזמן, הוא יברך ברכת האורח) ואף בלאו הכי רשאי בעל הבית לכבד בזימון למי שירצה.