חמץ שמעורב בו איסור חדש

מאכל או משקה שיש בו חמץ, ואי אפשר להשהותו בפסח וחייב לבערו [ואינו חייב למוכרו לגוי, ובפרט באדם שאינו סומך על מכירת חמץ] אין לאיסור זה, דין של דבר שיש לו מתירים, שאחר הפסח הוא יאסר מדין חמץ שעבר עליו הפסח, ולכך הרי הוא בטל בשישים, ומותר באכילה, ואם הוא יבש ביבש בטל ברוב דהיינו חד בתרי כגון מאפה (ממאפיה ולא מבעל הבית שהם חשובים ואינם מתבטלים) אחד שאסור באיסור חדש בשתי מאפים מקמח של שנה שעברה [ויאכל רק שתיים מהם]. (שו"ת תורת יקותיאל יו"ד סי' קב סק"ד, קדושת הארץ חלה ערלה שביעית עמ' רפג)