מצינו נשים צדקניות שלמדו תורה

והנה נאמרו באחרונים כמה טעמים ליישב את אמותינו הצדקניות שהיו מועטות מהן שלמדו אף תורה שבע"פ, ומהם: ברוריה אשת ר' מאיר בת ר' חנינא בן תרדיון (פסחים סב:, ובתוספתא כלים בב"ק פ"ד ה"ט), ובנותיו של אחר התווכחו עם ר' יהודה הנשיא עד שהודה להן שהלכה כמותן (ירושלמי חגיגה פ"ב ה"אדף ט:), וביתו של רש"י כשחלה היתה עונה חותמת הלכה ושאלות ותשובות בשמו (שיבולי הלקט ח"ב סי' נז), ר' שמואל מפלייזא מביא דינים מחותנו בשם חותנתו (אור זרוע ח"ב סי' נט), רעדל כלתו של מהר"י איסרלין, שקדה על התורה כאחד הגברים (ליקוטי יושר ח"ב סי' לב), הרוקח משבח את אשתו בזה"ל: פיה פתחה בחכמה בכל איסור היתה יודעת וביום השבת היתה יושבת ודורשת (בספרו הרוקח), בשו"ת התשב"ץ הביא תירוץ לקושיית התוספות בשם רבנית אחת וכ' דהיא מלומדת בתורה ומבארת מקומות אחדים בתלמוד (שו"ת התשב"ץ ח"ג סי' עח), ומובא שהיתה בת ראש ישיבה אחד שהיתה מוסרת שעורים לבחורים דרך חלון שאינם רואים אותה (ס' סיבובי ר' פתחיה מרגנשבורג) וי"א שספר הכלבו אשה חיברה אותו (קורא הדורות דף כג), אמו של רע"א השתבחו בה שהיא מלומדת כגברא (שו"ת רע"א סי' כט), בעל החוות יאיר השתבח בזקנתו שהיתה מופלגת בלימוד התוה"ק (בהקדמה לחוות יאיר), ואמו של המהרש"ל תפסה ישיבה כמה שנים (מהרש"ל סי' כט), אשתו של השל"ה הק' (נוסח המצבה, ובהקדמה לס' השל"ה), אחייניתו של הבא"ח שהיא אמו של חכם ר' יהודה צדקה, וגם זקנתו של ר' מרדכי אליהו, היתה לומדת ח"י פרקי משנה בכל יום, והיתה משיבה הלכה לשואלים על בוריה, ונראה שלמד כן מסבתו של הבא"ח (שו"ת רב פעלים). ואולי זה מש"כ הרמב"ם "שרוב נשים אין דעתן מכוונת להתלמד", וזה גם מש"כ השו"ע שאם למדו מקבלים מעט שכר, באופן שלמדו כהוגן מבלי לטעות לדברי הבאי.