חומרתו כלפי שאר צומות

הנה בשונה משאר תעניות דרבנן על עשרה בטבת נאמר: "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר: בֶּן אָדָם כְּתָב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה (יחזקאל כד, א-ב). וכן מצינו ביום הכיפורים שכתוב בו גם כן: "וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם", לכן "עשרה בטבת הוא משונה משאר תעניות שאם היה חל בשבת לא היו יכולים לדחותו ליום אחר "כמו יום הכיפורים (בית יוסף או"ח סימן תקנ בשם רבי דוד אבודרהם). הבית יוסף חולק עליו וכותב "ולא ידעתי מנין לו זה" אבל מסכימים שניהם שלא מקדימים אותו אלא צמים גם כשהוא חל ביום שישי.