השליך נפץ ואשה הפילה

כתב בשו"ת אגרות משה (ח"ב סימן סט) שאיסור הריגת עובר, היא איסור רציחה ממש, וכן משמע ברמב"ם (פ"א מהלכות רוצח ה"ט), וחייב לשלם את החיוב הממוני, וכמו שכתב השו"ע (חו"מ סימן תכג ס"א) הנוגף את האשה ויצאו ילדיה, אף על פי שלא נתכוון, חייב לשלם דמי ולדות לבעלה, ונזק וצער לאשה. אלא שדברים אלו נאמרו בנוגף ממש בידיים, אבל המשליך דינמיט אינו נחשב לשופך דמים ממש, ופטור בדיני אדם, כמבואר בשו"ע חו"מ (סימן תכ סעיף לב) המבעית את חבירו, אף על פי שחלה מהפחד, פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. (חשוקי חמד מגילה דף טז עמוד א, עלינו לשבח שמות עמ' שסט)