השומע ברקים ורעמים בחדר השירותים

היה יושב בבית הכסא (ובשאר מקומות המטונפים) ושמע קול רעם או ראה ברק, אם יכול לצאת לברך תוך כדי דיבור יצא ומשמע שאע"פ שאין שהות ליטול ידיו. וכתב על זה המגן אברהם (סימן רכז סק"ב) דמיירי כגון שלא עשה צרכיו עדיין, ובחידושי רבי עקיבא איגר העיר ממ"ש השלחן ערוך (סימן תריג) דאפילו עשה צרכיו אם לא קינח בידיו אין צריך נטילה אלא לתפלה, ולא לשאר ברכות. (שו"ע סי' רכז ס"ג, ילקוט יוסף סימן ד' בהע')