דין שלושים יום – ואמירת תשעים פעם

לאחר שלושים יום אינו חוזר, משום שחז"ל עמדו על תכונתו של האדם שלאחר שלושים יום שהם צ' תפילות כבר הרגיל את לשונו, ומסתמא אמר ברך עלינו, ולכך אם אמר תשעים פעם "רופא חולה עמו ישראל ברך עלינו" הרי הוא כדין המתפלל שלושים יום שהוא בחזקתו שלא טעה ואין צריך לחזור (משנ"ב סי' קיד סק"מ), ומלכתחילה יאמר מאה ואחד פעם כמניין התפילות בשלושים יום אלו (כולל שבתות ור"ח לעניין דין הזכרת טל וגשם), ומ"מ אזלינן בזה לקולא, ומשמע דסגי ב-צ' פעמים בלבד (חזו"ע סוכות עמ' תפו, בשם החת"ס חאו"ח סי' כ).