הובא בירושלמי (שקלים פ"ה ה"ד): שרב חיננא בר פפא היה מעניק צד

הובא בירושלמי (שקלים פ"ה ה"ד): שרב חיננא בר פפא היה מעניק צדקה בלילה. פעם אחת פגע בו שר הרוחות המושל על השדים ושאלו וכי לא לימדך רבך את הפסוק "לא תסיג גבול רעך", וכיון שהלילה ניתן בו רשות למזיקין והוא זמן שליטת מידת הדין אין לתת צדקה בלילה. אך רב חיננא ענה לו שמהפסוק "ומתן בסתר יכפה אף" למדים שבכוח הצדקה לכופף את ה'אף' שהם המזיקים. וראש השדים שמע ופחד וברח מרב חיננא.

ולכן כתב מהר"י צמח בספר 'נגיד ומצוה' (דף יט, ב): "כבר נודע כי בערבית הוא זמן הדין הגמור, ולכן אינו זמן ליתן צדקה" . וכן הוא ב'שער הכוונות' (ריש דרוש א' מדרושי הלילה) "ובענין הצדקה "אין צורך" לתת צדקה קודם תפלת ערבית כמו בשחרית, יען שעתה הוא זמן דינים קשים". והביאם החיד"א ב'ברכי יוסף' (יורה דעה רמז, ב), אמנם מתן בסתר מותר (עיין שו"ת מהרש"ם ח"ב סימן מ"ג).

אמנם קשה, דאם אסור ליתן צדקה בלילה, הוי מצות עשה שהזמן גרמא, ונשים יהיו פטורות מצדקה? וראה בספר קנין תורה בהלכה (ח"ה סי' ק"א) ובשו"ת בצל החכמה (ח"ה סי' קמ"ג) שתמהו דא"א לומר כן, אלא שי"ל דכל הענין שלא ליתן צדקה בלילה הוא ענין של לכתחילה וכדברי האר"י וכנ"ל, והעידו שכך נהג החת"ס ליתן צדקה לעני לפני ערבית, והאליה רבה (סימן צ"ב סקי"ב) כתב, שלא ראה מי שחש לזה, וגם החיד"א עצמו בפתח עיניים (ב"ק פ"א) כתב, שאין בזה איסור.

והגה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש בספר 'דברי תורה' (א, קיז) כתב: "אמנם נראה שזהו רק במצוה שאינה עוברת, כגון שנותן לכיס (קופה) של צדקה, שיכול ליתנה בבוקר, אבל אם נזדמן לו עני אינו פטור מלתת לו צדקה, שאיך יהיה ס"ד לומר שבלילה יעבור על לאו דלא תקפוץ את ידך וכו', ועוד כמה לאוין, והרי אמרו כל המעלים עינו מן הצדקה כאילו שופך דמים, וכמעשה דנחום איש גם זו וכו'. והכי דייק לשון "שער הכוונות" שכתב "שאין צורך" לתת צדקה בערבית כמו בשחרית, ולכן אם יבוא לפניו עני בלילה, בודאי שצריך לתת לו מיד, רק שטוב לעשות כמו שנהג רבינו בעל דברי חיים מצאנז, שכשהיה מצטרך לתת צדקה בלילה, היה נותן לו במתנה להכנסת כלה או לדורון דרשה וכיו"ב, כדי שלא יהיה כסתם צדקה, אלא בדרך מתנה, ואל ישוב דך נכלם".

ועיין בשו"ת יביע אומר (ח"ט יו"ד סימן ט"ו) שכתב "ולכן פעמים רבות שנזדמן לנו להתרים את הקהל בסוף שיעור תורה שמתקיים בלילה, לא היינו דוחים הדבר כלל, כי הקהל מתאסף בלילה לשמוע השיעור, ומצוה גוררת מצוה, ואם לא עכשיו אימתי. ולכן היינו מתרימים את הקהל בלילה לצורך עניים ואביונים או יתומים ואלמנות וכיו"ב. וכל שכן שיש להתיר להתרים את הקהל בלילה לצורך מוסד של תורה, כגון ישיבות או תלמודי תורה", ע"ש. (כ"פ בשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' ב'), ובדרך אמונה (פ"ז סק"א), וכ"כ מוהרא"ש זי"ע בשו"ת ברסלב (חלק כב, מכתב ב' תתי"ג).

לסיכום: מעיקר הדין אין איסור לתת צדקה בלילה, ובפרט כשעני מבקש ממנו צדקה שחובה לתת לו, וכן אם זה מצוה עוברת, ונכון להחמיר לכתחילה לתת לקופת צדקה ביום.