ראשיתפילותחודש אדר

חודש אדר

🕒 באדרמועדים וזמניםנוסח עדות המזרח
גודל

שבת שקלים

בשבת שלפני ראש חדש אדר הסמוך לניסן מוציאים שני ספרים. בראשון קוראים ז' גברי בפרשת שבוע והמשלים אומר חצי קדיש. לאחריו עולה מפטיר, וקורא מתחילת פרשת 'כי תשא' עד 'לכפר על נפשותיכם' ואומר חצי קדיש, ומפטיר 'ויכרות יהוידע'. ואם חל ר"ח אדר בשבת, מוציאים שלשה שספרים, בראשון קוראים ששה גברי בפרשת השבוע ואין אומרים קדיש (גם אם עלו יותר מששה) והמשלים קורא בספר שני פרשת ר"ח, ואומר חצי קדיש. ולאחריו עולה המפטיר וקורא מתחילת פרשת 'כי תשא' עד 'לכפר על נפשותיכם', ואומר חצי קדיש. ומפטיר 'ויכרות יהוידע', ומוסיף פסוק ראשון ואחרון של הפטרת שבת ור"ח 'השמים כסאי'.

שבת זכור

בשבת שלפני פורים מוציאים שני ספרים. בראשון קוראים ז' גברי בפרשת שבוע והמשלים אומר חצי קדיש. לאחריו עולה מפטיר, וקורא פרשת 'זכור את אשר עשה לך עמלק' ואומר חצי קדיש, ומפטיר 'פקדתי'. יש אומרים שקריאת פרשת זכור מדאורייתא, ולכן יזהר בעל הקורא לקרוא בדקדוק ובקול רם שישמעו כל הציבור. וגםהנשים נהגו לבוא ולשמוע פרשת זכור, ובשעת הדחק יקראו הפרשה מתוך חומש בביתם.

זָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם: אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כָּל־הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים: וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ׀ לְ֠ךָ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהֹוָֽה־אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח:

שבת פרה

בשבת שלפני השבת האחרונה של חודש אדר (ואם ר"ח ניסן חל בשבת אז בשבת שלפניה) מוציאים שני ספרים, בראשון קוראים ז' גברי בפרשת שבוע והמשלים אומר חצי קדיש. לאחריו עולה המפטיר וקורא מתחילת פרשת 'חקת' עד 'והנפש הנוגעת תטמא עד הערב', ואומר חצי קדיש, ומפטיר 'ויהי דבר ה' אלי'.

שבת החדש

בשבת שלפני ר"ח ניסן מוציאים שני ספרים, בראשון קוראים ז' גברי בפרשת שבוע והמשלים אומר חצי קדיש, לאחריו עולה מפטיר וקורא בפרשת 'בא' מ'החדש הזה לכם' עד 'בכל מושבותיכם תאכלו מצות', ומפטיר 'בראשון באחד לחודש'. ואם חל ר"ח ניסן בשבת מוציאים שלשה שספרים, בראשון קוראים ששה גברי בפרשת השבוע ואין אומרים קדיש (גם אם עלו יותר מששה) והמשלים קורא בספר שני פרשת ר"ח ואומר חצי קדיש. לאחריו עולה המפטיר וקורא בפרשת 'בא' מ'החדש הזה לכם' עד 'בכל מושבותיכם תאכלו מצות', ומפטיר 'כה אמר ה' אלקים', ומוסיף פסוק ראשון ואחרון של הפטרת שבת ור"ח 'השמים כסאי'.

פורים

מתחילים במזמור 'למנצח על איילת השחר' ומתפללים ערבית כבכל יום כשבעמידה מוסיפים 'על הניסים' אחרי 'מודים'. אחר העמידה אומרים 'יהי שם' וכו', חצי קדיש וקוראים המגילה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל מִקְרָא מְגִלָּה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:

בליל פורים, כשקורא בפעם הראשונה, מברך ברכת 'שהחיינו', ויכוין בברכה זו לפטור גם סעודת פורים ומשלוח מנות. בבוקר אינו מברך 'שהחיינו'.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָֽנוּ וְקִיְּמָֽנוּ וְהִגִּיעָֽנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

אחר קריאת המגילה כורכה כולה ואחר כך מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הָרָב אֶת רִיבֵֽנוּ, וְהַדָּן אֶת דִּינֵֽנוּ, וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵֽנוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל־אוֹיְבֵי נַפְשֵֽׁנוּ, וְהַנִּפְרָע לָֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַנִּפְרָע לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִכָּל־צָרֵיהֶם הָאֵל הַמוֹשִֽׁיעַ:

אָרוּר הָמָן, בָּרוּךְ מָרְדְּכַי. אֲרוּרָה זֶרֶשׁ, בְּרוּכָה אֶסְתֵּר. אֲרוּרִים כָּל־הָֽרְשָׁעִים, בְּרוּכִים כָּל־יִשְׂרָאֵל, וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לְטוֹב:

ואומרים מ'ואתה קדוש' עד 'המיחלים לה' ומסיימים את התפילה כבכל יום.
וביום הפורים:
מתפללים שחרית כבכל יום, ומוסיפים 'על הניסים' אחרי 'מודים'. אחרי העמידה אומר הש"ץ חצי קדיש ולאחריו יש אומרים הפיוט 'מי כמוך' של שבת זכור ומוציאין ספר תורה וקוראים ג' גברי בפרשת בשלח.

וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃ וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ בְּחַר־לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּֽעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָֽנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָֽאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי׃ וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּֽאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּֽעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַֽהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה׃ לוי וְהָיָ֗ה כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַֽאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק׃ וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַֽהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ׃ וַיַּֽחֲלֹ֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־עֲמָלֵ֥ק וְאֶת־עַמּ֖וֹ לְפִי־חָֽרֶב׃ ישראל וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃ וַיִּ֥בֶן מֹשֶׁ֖ה מִזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְהֹוָ֥ה ׀ נִסִּֽי׃ וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַֽיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃

וכופלים פסוק אחרון ע"מ להשלים לעשרה פסוקים.