ספר הזוהר · תיקוני הזוהר

תיקוני הזוהר · דף סב

1,018 מילים · כ-7 דק׳ קריאה

עֲלָהּ אִתְּמַר בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם מַאי בּ' הַהוּא חוּט דְּאַסְחַר עֲלָהּ, וְהַאי נְקוּדָה אִית לָהּ רֵישָׁא וְאֶמְצָעִיתָא וְסוֹפָא, וְאִתְעֲבִידַת תְּלַת יוּדִי"ן י י י', דְסָלְקִין לִתְלָתִין, וְהַהוּא חוּט ב' תְּלָתִין וּתְרֵין, תַּגָּא דְעַל חוּט י', וְהָא אַרְבְּעִין וּתְרֵין, לָקֳבֵל ל"ב אלהי"ם, וַעֲשַׂר אֲמִירָן דְּאִתְבְּרִי בְּהוֹן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְכָל חֵילֵיהוֹן, (וירא אלהי"ם את כל אשר עשה, דאיהו רזא וירא מלאך יהו"ה אליו בלבת אש, בלבת דאורייתא ודא איהו כי יום נקם בלב"י, ובהון פועלים ארבעין ותרין אתוון דיהו"ה, ורזא דמלה פתחו לי שערי צדק אב"א ב"ם אודה י"ה, וכלהון אתכלילן בבאר שבע, דא אב"ג ית"ץ וחברוי).

אָמְרוּ לֵיהּ מָארֵי מַתְנִיתִין, רַבִּי רַבִּי כַּמָּה תַּקִּיפִין אַבְנִין דִּזְרִיקַת, דְּאִזְדַּעִִזְעוּ בְּהוֹן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְחֵיוָון וּבְעִירָן וְעוֹפִין כֻּלְּהוּ בָּרְחוּ, וּמִנְּהוֹן נָפְלוּ לְאַרְעָא, וְכָרְסַיָּיא יַקִּירָא וּמַלְאָכִין וְאוֹפַנִּים כֻּלְּהוּ אִזְדַּעִִזַעוּ מֵאַבְנִין דִּילָךְ, וְאִלֵּין אִינוּן אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן, דְּכֻלְּהוּ חָד.

זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּאַפִּיק אַבְנִין אִלֵּין שְׁלֵמִין בִּצְלוֹתֵיהּ, בְּאַרְבַּע צְלוֹתִין עִם צְלוֹתָא דְמוּסָף, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (דברים כו ו) אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, וְאִית אֶבֶן דְּאוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ (בראשית כח כב) וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אלהי"ם, דְּאִיהִי מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (דברים ד מד) וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה, דְאִיהוּ דִיּוֹקְנָא דִילֵיהּ.

וְאִלֵּין אַבְנִין כֻּלְּהוּ חָד, מַלְכוּת קַדִּישָׁא אִיהִי מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, אִתְּמַר בָּהּ (שם כה א) אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ, וְהַאי אִיהִי (דניאל ב לה) אַבְנָא דִי מְחָת לְצַלְמָא דַהֲוַת לְטוּר רַב וּמְלָאת כָּל אַרְעָא, מַאי וּמְלָאת כָּל אַרְעָא, אֶלָּא בְּגִינָהּ אִתְּמַר (ישעיה ו ג) מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (זכריה ג ט) עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עִינָיִם, דְּאִינוּן שִׁבְעָה רוֹעִין קַדִּישִׁין, וְאִינוּן שֶׁבַע דְּכוּרִין וְשֶׁבַע נוּקְבִין, כֻּלְּהוּ כְּלִילָן בָּהּ וְרָזָא דְמִלָּה שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת.

וְהַאי אֶבֶן אִיהִי חֲמִשָּׁה אַבְנִין דְּשַׁוִּי דָוִד בְּקִירְטָא וְאִתְעֲבִידוּ כֻּלְּהוּ חָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א ו יז) וַיִּקַּח דָּוִד חֲמִשָּׁה חֲלוּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל, וְאִינוּן גְּדוּלָה גְבוּרָה תִּפְאֶרֶת נֶצַח הוֹד, דִּבְהוֹן שַׁבַּח דָּוִד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאָמַר (דה"י א כט) לְךָ יהו"ה הַגְּדוּלָה וְהַגְּבוּרָה וְגוֹמֵר, וְאִלֵּין חֲמִשָּׁה חֲלוּקֵי אֲבָנִים נָטִיל לוֹן מִן הַנַּחַל דְּאִיהוּ יְסוֹד חַ"י עָלְמִין, וְכַד שַׁוִּי לוֹן בְּקִירְטָא דְאִיהִי מַלְכוּת קַדִּישָׁא, אִתְעֲבִידוּ בָּהּ חַד, וְטָבַע בְּמִצְחָא דִפְּלִשְׁתָּאָה וְקָטִיל לֵיהּ.

וְאִינוּן חָמֵשׁ אַבְנִין דְּאִינוּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו"ה אלהינ"ו יהו"ה, וְכַד שַׁוִּי לוֹן בְּקִירְטָא דְאִיהִי שָׂפָה דְפִימָא צָרִיךְ לְמֶעֱבַד לוֹן בָּהּ כֻּלְּהוּ אֶחָד, דִּבְזִמְנָא דְיִנְצַח בָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא יִתְקַיַּים בְּהוֹן כִּי אָז אֶהְפּוֹךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יהו"ה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד (צפניה ג ט), וְהָא שָׂפָ"ה וַדַּאי דָּא שְׁכִינָ"ה, דְּהָכִי סְלִיקַת בְּחוּשְׁבַּן שָׂפָ"ה, בְּגִין הָכִי כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא עֲתִידִין לְאִשְׁתַּעִִבְּדָא תְּחוֹת יְדָהָא, וּלְאַמְלָכָא לָהּ עֲלַיְיהוּ בְּיוֹמִין דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא, לְקַיֵּים מַה דְּאִתְּמַר בָּהּ (תהלים קג יט) וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה.

זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּנָטִיר הַאי אֱמוּנָה בְּלִבֵּיהּ וּבְפוּמֵיהּ דְּוַדַּאי אִיהִי אֱמוּנָה דְיִשְׂרָאֵל, וְאִיהִי יִחוּדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבָהּ מְיַחֲדִין יִשְׂרָאֵל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תְּרֵין זִמְנִין בְּכָל יוֹמָא, וְזַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּאִיהִי בְּאָמְנָה אִתּוֹ בְגָלוּתָא, דְּלָא דָחִיל מֵעִלָּאִין וְתַתָּאִין, דִּבְגִינָהּ אִתְּמַר לְאָדָם (בראשית ב טו) וַיַּנִּיחֵהוּ בְגַן עִדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ, לְעָבְדָהּ בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, וּלְשָׁמְרָהּ בְּפִקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה, בְּגִין דְּאִיהִי גַ"ן סְדָרִים דְּאוֹרַיְיתָא, וְאִיהִי עִדּוּנָא דְאוֹרַיְיתָא, מַאי אוֹרַיְיתָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אִיהִי גַן דִּילֵיהּ, וְעִדֶן דִּילֵיהּ.

רַבִּי רַבִּי קוּם אַסְחַר לְהַאי קִירְטָא, וְאַקַּף וְאַסְחַר לָהּ בְּשָׂפָה דִילָךְ, בְּהַאי אַבְנָא דְאִיהִי כְּלִילָא (נ"א מוכלל ומעוטר) מִכָּל אַבְנִין דְּבִנְיָינָא דְאוֹרַיְיתָא, (וצלותא) אִיהִי אֶבֶן יְקָרָה

עמוד ב

מוּכְלֶלֶת וּמְעוּטֶרֶת בְּאוֹת בְּרִית, וּבְאוֹת דְּשַׁבָּת, וּבְאוֹת דְּיֹמִין טָבִין, וּבְאוֹת תְּפִלִּין, וְחוּט דִּילָהּ כְּרוּכָה בְּאֶצְבְּעָא, וְדָא כְּרִיכוּ דִרְצוּעָה דִתְּפִלָּה דְיָד, דְּבָהּ הֲווֹ קַדְמָאִין כּוֹרְכִין אֶת שְׁמַע עִם וְאָהַבְתָּ בִּרְחִימוּ דְאַהֲבָה, דְהַיְינוּ וְאָהַבְתָּ אֵת יהו"ה אלהי"ך, בְּגִין דִּתְהֵא רְחִימָא לְגַבֵּי בַּעִִלָהּ, וְלָא מַפְסִיקִין, וּלְבָתַר דְּאָתָא יַעֲקֹב דְּאִיהוּ כְּלִיל תְּלַת אֲבָהָן, הִתִּיר הַהוּא כְּרִיכוּ דִילָהּ, וְאָמַר בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעִִד.

בְּגִין דְּאִיהִי בָּעִי לְמֶהֱוִי אִיהִי סְגוּלַת מְלָכִים, בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ סֶגוֹלְתָּ"א, וְאַזְלָ"א לְשַׁרְיָא כִּתְרָא עַל יִשְׂרָאֵל דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ סֵפֶר תּוֹרָה כְּלִיל חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, וְאִתְעֲבִידַת תַּגָּא עַל רֵישֵׁיהּ, בְּכָל אָת וְאָת דִּילֵיהּ, מֵאִלֵּין אַתְוָון יְדִיעָאן דְּסֵפֶר תּוֹרָה, כְּגַוְונָא דָא ש ע ט נ ז ג ץ, כֻּלְּהוּ זַיְינִין אִינוּן חַד וְעִִשְׂרִין, לָקֳבֵל חַד וְעִִשְׂרִין אַזְכָּרוֹת דִּתְּפִלִּין דְּרֵישָׁא, וּלְקִבְלַיְיהוּ חַד וְעִִשְׂרִין אַזְכָּרוֹת דִּתְּפִלִּין דְּיָד, דְּסָלְקִין כֻּלְּהוּ אַרְבְּעִין וּתְרֵין, לָקֳבֵל שְׁמָא דְמ"ב, תַּגָּא אִיהִי י' עַל רֵישָׁא דְז', גּוּפָא דִילֵיהּ ו', וְסֵפֶר תּוֹרָה עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא כְּלִיל שִׁית סְפִירָן מֵחֶסֶד עַד יְסוֹד, מַלְכוּת י' זְעִירָא, בָּהּ אִתְעֲבִידַת שְׁבִיעִי יוֹם שַׁבָּת, וְאִיהִי אוֹת תְּפִלִּין, אוֹת שַׁבָּת, אוֹת בְּרִית, וְאִיהוּ כֶּתֶר כְּהוּנָה וְכֶתֶר מַלְכוּת, מִסִּטְרָא דִימִינָא דְאִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא אִתְקְרִיאַת כֶּתֶר תּוֹרָה וִימִינָא אִיהוּ כַּהֲנָא, מִסִּטְרֵיהּ אִיהוּ כֶּתֶר כְּהוּנָה, וְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ מֶלֶךְ, וּמִסִּטְרָא דִגְבוּרָה בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, נָפִיק מִתַּמָּן אֶשָּׁא וְאוֹקִיד לֵיהּ, וְכַד כַּהֲנָא נָפִיק בִּשְׁלָם מֵהֵיכָלָא, בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְעָרוּן לְוִיִּים בְּנִגּוּנָא (כאן חסר והוא בתקוני זהר חדש).

וְעוֹד אִית תִּקּוּנָא חֲמִשָּׁאָה בִּצְלוֹתָא, צְלוֹתָא אִיהִי כְּקָרְבָּנָא, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְנוּם, תָּא חֲזִי קָרְבָּנִין אִינוּן מֵאַרְבַּע מִינִין, דְּאִינוּן לָקֳבֵל אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר אָדָם, דְּאִינוּן מְצוּיָירִים בְּכָרְסַיָּיא, אִית קָרְבָּנָא דַהֲווֹ מְקָרְבִין יִשְׂרָאֵל, וְכַהֲנָא הֲוָה קָרִיב קָרְבָּנָא דִלְהוֹן.

קָרְבָּנָא קַדְמָאָה, קָרְבָּנָא דַהֲוָה קָרִיב לִימִינָא, דָּא צְלוֹתָא דְשַׁחֲרִית, וְאִם הֲווֹ זַכְיָין הֲוָה נָחִית דִּיּוֹקְנָא דְאַרְיֵ"ה וַהֲוָה מְקַבֵּל קָרְבָּנָא, וְדָא מִיכָאֵ"ל דְּדַרְגֵּיהּ חֶסֶ"ד, אִיהוּ הֲוָה מְקַבֵּל צְלוֹתָא דְשַׁחֲרִית, וְאִם לָא זָכוּ מַה כְּתִיב בְּקָרְבָּנָא (שמות כב ל) לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אוֹתוֹ, דְחָשִׁיב לֵיהּ כִּטְרֵיפָה, וּבְגִין דָּא הֲוָה נָחִית דִּיּוֹקְנָא דְכֶלֶב לְקַבֵּל הַהוּא דוֹרוֹנָא, וְקָרְבָּנָא, וְדָא אִיהוּ כֶּלֶב דְּאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים כב כב), הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי, וְכָל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה דְאִינוּן כְּלָבִים צוֹעֲקִים בְּמִשְׁמָרָה תִּנְיָינָא דְלֵילְיָא, אִינוּן צָוְוחִין וְנָבְחִין וְאָמְרִין הַב הַב, בְּגִין דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דְגֵיהִנָּם סַם הַמָּוְת, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (משלי ל טו) לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב.

קָרְבָּנָא תִנְיָינָא לָקֳבֵל שׁוֹ"ר, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (ויקרא כב כז) שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עִז וְגוֹמֵר, וּלְקִבְלֵיהּ צְלוֹתָא דְמִנְחָה, דְאָמַר דָּוִד עֲלָהּ (תהלים קד יד) מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעִשֶׂב לַעֲבוֹדַת הָאָדָם, מַאי עִשֶׂב, ע"ב ש', וְאִנּוּן ע"ב שְׁמָהָן, דְּאִינוּן לְבוּשִׁין לְע"ב שְׁמָהָן עִלָּאִין, כְּגַוְונָא דְעִשֶׂב דְּאִיהוּ לְבוּשָׁא דְחִטָּה, וּבְגִין דָּא לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, וְהַיְינוּ לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ (שם עח כ), וְדָא נַהֲמָא דְאוֹרַיְיתָא.

וּלְעוֹלָם כָּל קָרְבָּנִין שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, בְּגִין דְּמִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה (ירמיה א יד), (ס"א ודא יצר הרע, ובגין דלא יהא צריך מנשמתא דילך) (ס"א דלא יסריך נשמתא דילך האכילהו קרבנא, לקיימא ביה (משלי כה כא) אם רעב שונאך האכילהו לחם, ואם צמא השקהו מים, ולבתר דאיהו נטיל דמא דקרבנא, לא יטול מדילך) דְמִתַּמָן הַהוּא דְאוֹשִׁיד דָמָא, מְלַחֲךְ הַהוּא דָמָא דְבְעִירָן וּבְגִין דָא לֹא צָרִיךְ לְכַסָאָה לָהּ מִנֵיה, לְקַיְימָא בֵיה אִם רָעִב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם וּלְבָתָר דְאִיהוּ

עוד בתיקוני הזוהר