שמיני · פרק יב

תּוּ פָּתַח וְאָמַר, (שמות כ״ד:י״ב) וַיֹּאמֶר יְיָ' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְגוֹ'. וְהַתּוֹרָה, דָּא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב. וְהַמִּצְוָה, דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. לְהֹרֹתָם כְּתִיב חָסֵר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שיר השירים ג׳:ד׳) וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי. הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, לְהוֹרֹתָם דְּמִי, אִי תֵּימָא הוֹרֹתָם דְּיִשְׂרָאֵל, לָאו הָכֵי, דְּהָא יִשְׂרָאֵל לָא אַדְכָּרוּ בְּהַאי קְרָא. אֶלָּא הוֹרֹתָם דְּתוֹרָה וּמִצְוָה. וּמַאי הִיא. דָּא (אתר) יַיִן דְּמִנְטְרָא. בְּגִין דְּכָל כְּתִיבָה דְּסֵפֶר עִלָּאָה תַּמָּן שַׁרְיָא, וּמִתַּמָּן נָפְקָא תּוֹרָה, וְעַל דָּא קָרֵינָן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב. וְדָא הוּא אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהֹרֹתָם, לְהֹרֹתָם וַדַּאי. (כמה דאת אמר ואל חדר הורתי)

תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, תּוֹרָה אָחֳרָא, (ויקהל ר"א) דְּקַיְּימָא עַל פֶּה. מַאן אִיהוּ פֶּה. דָּא הוּא דַּעַת, דְּאִיהוּ פֶּה דְּסֵפֶר וּכְתִיבָה. וְתוֹרָה דָּא, הִיא תּוֹרָה אָחֳרָא, דְּאִקְרֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, דְּאִיהִי קַיְּימָא עַל הַהוּא פֶּה דְּאִיהִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב, בְּגִין כַּךְ אִסְתָּלִיק מֹשֶׁה בְּכֹלָּא, עַל כָּל שְׁאָר נְבִיאֵי מְהֵימְנֵי, דִּכְתִּיב וְאֶתְּנָה לְךָ, לְךָ דַּיְיקָא.