משפטים · פרק ל

(שמות כ״ד:א׳) וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דָּא נָדָב וַאֲבִיהוּא. לא שָׁלַח יָדוֹ, דְּסָלִיק לוֹן לְבָתַר זִמְנָא, וְלָא אִתְעֲנָשׁוּ הָכָא. רַבִּי יוֹסִי אָמַר, מִלָּה דָּא, לִשְׁבָחָא דִּלְהוֹן, דִּכְתִּיב וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ דְּזָנוּ עֵינֵיהוֹן, מִנְּהִירוּ דָּא. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, אֲכִילָה וַדָּאִית אָכְלוּ, וְזָנוּ גַּרְמַיְיהוּ, וְהָכָא אִתְקְשָׁרוּ לְעֵילָּא, אִי לָא דְּסָטוּ אוֹרְחַיְיהוּ לְבָתַר, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְכְּשָׁרוּ, וְאִתְקַשָּׁרַת בְּהוּ שְׁכִינְתָּא. וְדָא קַיָּימָא, וְאוֹרַיְיתָא כֹּלָּא, בְּחַד זִמְנָא הֲוָה. וְיִשְׂרָאֵל כְּהַהִיא שַׁעֲתָא לָא חָמוּ לְעָלְמִין. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי, זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְגַּלָּאָה עַל בְּנוֹי, וּלְמֵחמֵי כֹּלָּא יְקָרָא דִּילֵיהּ עֵינָא בְּעֵינָא, דִּכְתִּיב (ישעיהו נ״ב:ח׳) כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְיָ' צִיּוֹן. וּכְתִיב, (ישעיהו מ׳:ה׳) ונִגְלָה כְּבוֹד יְיָ' ורָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו וגוֹ'.