כי תצא · פרק כז

רַעִִיָא מְהֵימָנָא, מָאנֵי דְּפִסְחָא, בְּזִמְנָא דְּשָׁלִיט עָלַיְיהוּ לֵיל שִׁמּוּרִים, כֻּלְּהוּ צְרִיכִים לְמֶהֱוֵי שְׁמוּרִים, וּנְטוּרִים מֵחָמֵץ וּשְׂאוֹר בְּכָל שֶׁהוּא, וְכָל מַאֲכָלִים וּמַשְׁקִים (ס"א מאני דפסחא) כֻּלְּהוּ נְטוּרִין. וּמַאן דְּנָטִיר לוֹן מֵחָמֵץ וּשְׂאוֹר. גּוּפֵיהּ, אִיהוּ נָטִיר מִיֵצֶר הָרָע לְתַתָּא, וְנִשְׁמְתַא (ונשמתיה) לְעֵילָּא. וְאִתְּמַר בֵּיהּ, (תהילים ה׳:ה׳) לֹא יְגוּרְךָ רָע. בְּגִין דְּהָא אִתְעָבִיד גּוּפֵיהּ קֹדֶשׁ, וְנִשְׁמָתֵיהּ קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים. וְאִתְּמַר בְּיֵצֶר הָרָע (ויקרא כ״ב:י׳) וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ, (במדבר א׳:נ״א) וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.

פֶּסַח, דְּרוֹעָא יְמִינָא דְּאַבְרָהָם, כֶּסֶף מְזוּקָּק. מַאן דְּעָרַב בֵּיהּ עוֹפֶרֶת, מְשַׁקֵּר לֵיהּ. הָכִי מַאן דְּעָרַב חָמֵץ אוֹ שְׂאוֹר כָּל שֶׁהוּא בְּמַּצָּה, כְּאִלּוּ מְשַׁקֵּר חוֹתָמָא (במוניטה) דְּמַלְכָּא. וְהָכִי מַאן דְּעָרַב בְּטִפָּה דִּילֵיהּ שׁוּם תַּעֲרוֹבֶת, כְּאִילּוּ מְשַׁקֵּר חוֹתָמָא דְּמַלְכָּא, דָּא בְּדָא תַּלְיָיא.