ספר הזוהר · ספר הזוהר · חקת

חקת · פרק ז

169 מילים · כ-1 דק׳ קריאה

הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן, הַיְינוּ דִּכְתִּיב, (דברים לג) מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. יְמִינוֹ, זֶה דָּרוֹם. אֵשׁ דָּת, דָּא צָפוֹן. וְדָא כָּלִיל בְּדָא.

סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, הַאי קְרָא קַשְׁיָא, סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הַשֶּׁמֶשׁ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי הוֹלֵךְ הָרוּחַ. מַאן רוּחָא דָּא, דָּא הוּא תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, דְּאִקְרֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְדָא (הוא) רוּחַ הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב לְאִלֵּין תְּרֵין סִטְרִין לְאִתְחַבְּרָא בְּגוּפָא. וְעַל דָּא כְּתִיב הָרוּחַ, הַהוּא דְּאִשְׁתְּמוֹדַע הַשֶּׁמֶשׁ סְתָם, דְּאִשְׁתְּמוֹדַע (ס"א לאתחברא בגופא דאיהו שמשא ההוא דאשתמודע) חוּלָקָא דְּיִשְׂרָאֵל.

וְעַל סְבִיבוֹתָיו שָׁב הָרוּחַ, מַאן סְבִיבוֹתָיו. אִלֵּין אֲבָהָן, דְּאִינּוּן רְתִיכָא קַדִּישָׁא, וְאִינּוּן תְּלַת, וְדָוִד וְד' רוּחֵי דְּאִתְחַבְּרָן בְּהוּ (ס"י ודא רוחא דאתחברא בהו) (ס"א ודוד דא הוא רוחא רביעאה, דאתחבר בהו) הָא אִינּוּן רְתִיכָא קַדִּישָׁא שְׁלֵימָתָא, וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהילים קי״ח:כ״ב) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.

בְּגִין דְּכָל מִלּוֹי דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא סְתִימִין כֻּלְּהוּ בְּחָכְמְתָא, וְכֻלְּהוּ לְגוֹ בְּגוֹ דְּהֵיכָלָא קַדִּישָׁא, וּבְנֵי נָשָׁא לָא מִסְתַּכְּלֵי בְּהוּ, וְחָמָאן מִלּוֹי כְּמִלִּין דְּבַּר נָשׁ אַחֲרָא. אִי הָכִי, מַה שְׁבָחָא הוּא לִשְׁלֹמֹה מַלְכָּא בְּחָכְמָתֵיהּ, מִשְּׁאַר בְּנֵי נָשָׁא. אֶלָּא וַדַּאי כָּל מִלָּה וּמִלָּה דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא סָתִים בְּחָכְמְתָא.

עוד בחקת