ספר הזוהר · ספר הזוהר · אמור

אמור · פרק ט

77 מילים · כ-1 דק׳ קריאה

(ויקרא כ״א:י״ג) וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח. רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (דברים כ״ב:י״ז) וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וְגוֹ'. וּכְתִיב וְעָנְשׁוּ אוֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְגוֹ', כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, וְכִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל הִיא, בְּתוּלַת אָבִיהָ, אוֹ בְּתוּלַת בַּעְלָהּ הִיא, מַהוּ בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל הָכָא. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, (דברים ל״ב:ז׳) שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. אוּף הָכָא כַּהֲנָא דְּקָאִים כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, כְּתִיב וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח, הָכִי נָמֵי בִבְתוּלֶיהָ, דְּלָא תִּפוּק מִבָּבָא דְּחַצֵרָהּ מִזִּמְנָא לְבַר, וְהָא אִתְּמַר.

עוד באמור