סימן שנו
גבו לצורך המת והותירו. ובו סעיף אחד
אמת שלא היה לו צרכי קבורה וגבו לו והותירו אם כשגבו יחדו לצרכי זה המת ינתנו ליורשיו ואם לאו יעשו מהם צרכי מתים אחרים:
עוד בשולחן ערוך — יורה דעה
- סימן א
- סימן ב
- סימן ג
- סימן ד
- סימן ה
- סימן ו
- סימן ז
- סימן ח
- סימן ט
- סימן י
- סימן יא
- סימן יב
- סימן יג
- סימן יד
- סימן טו
- סימן טז
- סימן יז
- סימן יח
- סימן יט
- סימן כ
- סימן כא
- סימן כב
- סימן כג
- סימן כד
- סימן כה
- סימן כו
- סימן כז
- סימן כח
- סימן כט
- סימן ל
- סימן לא
- סימן לב
- סימן לג
- סימן לד
- סימן לה
- סימן לו
- סימן לז
- סימן לח
- סימן לט
- סימן מ
- סימן מא
- סימן מב
- סימן מג
- סימן מד
- סימן מה
- סימן מו
- סימן מז
- סימן מח
- סימן מט
- סימן נ
- סימן נא
- סימן נב
- סימן נג
- סימן נד
- סימן נה
- סימן נו
- סימן נז
- סימן נח
- סימן נט
- סימן ס
- סימן סא
- סימן סב
- סימן סג
- סימן סד
- סימן סה
- סימן סו
- סימן סז
- סימן סח
- סימן סט
- סימן ע
- סימן עא
- סימן עב
- סימן עג
- סימן עד
- סימן עה
- סימן עו
- סימן עז
- סימן עח
- סימן עט
- סימן פ