סימן רפו

מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים
656 מילים · כ-4 דק׳ קריאה

אאלו המקומות שחייבים במזוזה אחד שערי בתים ושערי חצרות מדינות ועיירות רפת בקר ולולין ואוצרות יין ושמן ובית האשה ובית השותפים כולם חייבים: הגה ודוקא כשבית השותפים ישראלים אבל בית של ישראל ועובד כוכבים פטור ממזוזה (מרדכי ספ"ק דעבודת כוכבים) וכן חצירות או עיירות שמקצת עובדי כוכבים דרים שם פטורין ממזוזה (חידושי אגודה פ"ק דיומא):

בבית התבן בית העצים ובית הבקר חייבים ואם הנשים רוחצות בהם כיון שעומדות שם ערומות אין כבוד שמים להיות שם מזוזה: הגה ודוקא אלו אבל חדר ממש אפי' מקום שאיש ואשה ישנים ומשמשים שם חייב במזוזה (בתשובת מהרי"ל וכ"כ הב"י) ויש מקילין ואומרים דבכל מקום שנשים שוכבות פטור ממזוזה (ב"י בשם סמ"ק וכל בו ומרדכי סוף הל' מזוזה) ונראה לי דבמקום שהדלת מבפנים וכששוכבים שם סוגרים הדלת ונמצא המזוזה מבחוץ חייב לכולי עלמא (ד"ע בד"מ וכ"מ בתשובת מהרי"ל סי' צ"ח):

גבהכ"נ אם יש בו דירה לשום אדם חייב במזוז': הגה ואם בית דירה בעזרה שלפני בית הכנסת העזרה חייבת ובית הכנסת פטור (ב"י בשם רבינו ירוחם):

דבית הכסא ובית המרחץ ובית הבורסקי ובית הטבילה פטורים לפי שאינם עשויים לדירת כבוד:

הבמקום שיש טינוף כגון שתינוקות מצויים שם טוב לכסות המזוזה ובמקום טהרה טוב להיות נראית:

ואכסדרה והוא המקום שיש לו ג' כתלים ותקרה אע"פ שיש לה שני פצימין ברוח רביעית פטורה מפני שהפצימין להעמיד התקרה הם עשויים ולא משום מזוזות (ל' הרמב"ם פ"ו מהס"ת ד"ג) אבל אם יש לה מחיצה גם ברוח הרביעית אע"פ שהיא נמוכה או שעשויה חלונות חלונות חייבת:

זמרפסת שהיא דרך לעלות בה לעליות ובית שער והגנה פטורים ואם בית פתוח לאחד מאלו חייבים ויש אומרים שבית שער חייב אפילו אין בית פתוח לו (טור והפוסקים בשם ר"י):

חבית שער שפתוח לבית ולחצר חייב בשתי מזוזות אחת במקום שפתוח לבית ואחת במקום שפתוח לחצר:

טבית שער העומד בין הגנה לבית חייב בשתי מזוזות אחת במקום שפתוח לבית ואחת במקום שפתוח לגנה:

יבית המדרש פטור מהמזוזה ואם יש בו פתח שרגיל לצאת בו לביתו חייב במזוזה באותו פתח וי"א שבית המדרש חייב במזוזה ונכון לחוש לדבריהם אבל לא יברך עליה:

יאסוכת החג בחג והבית שבספינה והחנויות שבשוקים פטורים:

יבשתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו הפנימית חייבת והחיצונה פטורה:

יגבית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור ואם יש בו כדי לרבע ד' אמות על ד' אמות בשוה אע"פ שארכו יתר על רחבו או שהוא עגול או בעל ה' זויות חייב (רמב"ם שם ד"ב):

ידבית שאין לו תקרה פטור היה מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה אם היה הקירוי כנגד הפתח חייב במזוזה והוא שיהי' במקורה ד' על ד':

טוהבית אע"פ שאין לו דלתות חייב במזוזה ויש מי שפוטר:

טזהרבה חדרים זה לפנים מזה כולם חייבים במזוזה:

יזאם יש בבית הרבה פתחים פתוחים לחצר או לרשות הרבים ונעשו כולם לכניסת ויציאת בני הבית כולם חייבים אפילו נתמעטו הדיורים שאין רגילין עתה לצאת ולבא אלא באחד מהם:

יחבית שיש לו פתחים הרבה אף על פי שאינו רגיל לצאת ולבא אלא באחד מהם חייב לעשות מזוזה בכל פתח ופתח: הגה הואיל ונעשו לכניסה ויציאה (משמעות הטור) מרתף שיש לו פתח מן הרחוב שמכניסין בו יין בחביות גדולות ויש לו פתח קטן מן הבית שנכנסין ויוצאין בו תמיד אם הפתח הקטן ראוי למזוזה היא חייבת והגדולה פטורה ואם אין הקטן ראוי למזוזה הגדולה חייבת והקטן פטור (ב"י בשם תשובה אשכנזית והיא בת' מהרי"ל סי' צ"ט):

יטארובה שבין בית לעליה ועולים לה בסולם ועושים סביב הסולם היקף מחיצות פעמים למטה ברגלי הסולם ופעמים למעלה בראשו ויש בו צורת פתח במקום שעושין אותו חייב ואם עשו למעלה וגם למטה חייב בשתים:

כפתח שאחורי הדלת אם יש לו פצים טפח חייב במזוזה:

כאפתח אחד וחלקו בעמוד בינתיים כל שיש היכר ציר בזה ובזה לצד העמוד הרי הם כשני פתחים וצריך מזוזה לכל פתח אבל כל שאין צירים לצד העמוד אין העמוד מחלקו לשנים שאינו אלא לנוי בעלמא:

כבהשוכר בית בחוצה לארץ והדר בפונדק בארץ ישראל פטור ממזוזה שלשים יום והשוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה מיד משום ישוב ארץ ישראל (והוא הדין לשואל בית דינו כשוכר) (ב"י בשם הר"ר מנוח וכ"מ בש"ס):

כגהשוכר בית מאינו יהודי חייב במזוזה:

עוד בשולחן ערוך — יורה דעה