הלכות תחומין וערובי תחומין · פרק א

חלק א

כְּשֶׁמַּנִּיחִין עֵרוּב דְּהַיְנוּ מָזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת מֻתָּר לֵילֵךְ מִמְּקוֹם הָעֵרוּב אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ:

נִמְצָא שֶׁהִלּוּךְ שֶׁל שַׁבָּת תָּלוּי בִּסְעוּדוֹת שֶׁל שַׁבָּת, וְזֶה מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ נ"י. בַּמַּאֲמַר הַמְדַבֵּר מִמַּחְלֹקֶת עַל פָּסוּק בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי וְכוּ' (סִימָן רעז), מְבֹאָר שָׁם שֶׁעִקַּר הִלּוּךְ שַׁבָּת תָּלוּי בַּאֲכִילָה שֶׁל שַׁבָּת בִּבְחִינַת דּוֹק בְּכַכֵי וְתִשְׁכַּח בְּנַגְרֵי עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב, וְעַל-כֵּן תִּקְנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁמָּקוֹם הַסְּעוּדָה גּוֹרֵם שֶׁמִּשָּׁם מֻתָּר לֵילֵךְ תְּחוּם שַׁבָּת, כִּי עִקַּר הַהִלּוּךְ תָּלוּי בַּסְּעוּדָה כַּנַּ"ל עַיֵּן שָׁם: