מסכת תמורה · דף ה
מיתיבי אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה ואי אמרת כיון דעבר אמימרא דרחמנא לקי הא נמי לילקי תיובתא דרבא
אמר לך שאני התם דאמר קרא (דברים כב, יט) כל ימיו כל ימיו בעמוד והחזיר
ולאביי אי לאו דאמר רחמנא כל ימיו הוה אמינא איסורא הוא דעבד ליה אי בעי ליהדר ואי בעי לא ליהדר קמ"ל
לישנא אחרינא מיתיבי אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה ואם כהן הוא לוקה ואינו מחזיר קתני אם ישראל הוא מחזיר תיובתא דאביי
שאני התם דרחמנא אמר כל ימיו כל ימיו בעמוד והחזיר
ורבא אמר לך אי לא כתב רחמנא כל ימיו הוה אמינא לילקי וליהדר דהוה ליה לאו גרידא דכתיב לא יוכל לשלחה אהכי כתב קרא כל ימיו לשווייה לאונס ללא תעשה שניתק לעשה דאין לוקין עליו
והרי תורם מן הרעה על היפה דרחמנא אמר (במדבר יח, כט) מכל חלבו
חלבו אין גירועין לא ותנן אין תורמין מן הרעה על היפה ואם תרם תרומתו תרומה אלמא מהני תיובתא דרבא
אמר לך רבא שאני התם כרבי אילעא דא"ר אילעא מנין לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה שנאמר (במדבר יח, לב) ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו אם אינו קדוש נשיאות חטא למה מיכן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה
ולאביי אי לאו דאמר רחמנא ולא תשאו עליו חטא ה"א הכי אמר רחמנא עביד מצוה מן המובחר ואי לא עביד חוטא לא מיקרי קמ"ל
והרי ממין על שאינו מינו דאמר רחמנא (במדבר יח, יב) כל חלב יצהר ליתן חלב לזה וחלב לזה ותנן אין תורמין ממין על שאינו מינו ואם תרם אין תרומתו תרומה אלמא לא מהני תיובתא דאביי
אמר לך אביי שאני התם דאמר קרא (במדבר יח, יב) ראשיתם ראשית לזה וראשית לזה וכן אמר ר' אילעא ראשית
ולרבא אי לאו דאמר רחמנא ראשית הוה אמינא (במדבר יח, יב) תירוש ויצהר דכתיב בהו חלב חלב דאין תורמין מזה על זה
אבל תירוש ודגן דגן ודגן דחד חלב כתיב בהו כי תרים מהאי אהאי לא לקי כתב רחמנא ראשית ליתן חלב לזה וחלב לזה
ל"א הא תירוש ודגן דחד חלב כתיב בהו תרים מהאי אהאי כתב רחמנא ראשית
והרי חרמים דאמר רחמנא (ויקרא כז, כח) לא ימכר ולא יגאל ותנן חרמי כהנים אין (פודין אותם) אלא נותנין לכהן אלמא לא מהני תיובתא דאביי
אמר לך שאני התם דאמ' רחמנא (ויקרא כז, כח) קודש קדשי' הוא בהווייתו יהא
עמוד ב
ולרבא האי הוא למעוטי בכור דתניא בבכור נאמר (במדבר יח, יז) לא תפדה ונמכר הוא במעשר נאמר (ויקרא כז, כ) לא יגאל ואינו נמכר לא חי ולא שחוט ולא תם ולא בעל מום
והרי תמורה דאמר רחמנא (ויקרא כז, י) לא יחליפנו ולא ימיר אותו ותנא לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים אלמא מהני תיובתא דרבא
אמר לך שאני התם דאמר קרא (ויקרא כז, י) והיה הוא ותמורתו יהיה קודש
ולאביי אי לאו דאמר רחמנא והיה הוא ותמורתו הוה אמינא תצא זו ותכנס זו קמשמע לן
והרי בכור דאמר רחמנא (במדבר יח, יז) לא תפדה ותנן יש להן פדיון ולתמורותיהן פדיון חוץ מן הבכור ומן המעשר אלמא לא מהני תיובתא דאביי
אמר לך שאני התם דאמר קרא הם בהווייתן יהו
ולרבא האי הם למה ליה הן קריבין ואין תמורתן קריבין
ולאביי האי סברא מנא ליה (ויקרא כז, כו) אם שור אם שה לה' הוא לה' קריב ואין תמורתו קריבה
ורבא אין הכי נמי דמההוא קרא אלא הם למה לי לימד על בכור ומעשר שנתערב דמן בכל העולין שקריבין לגבי מזבח
ואביי האי סברא מנא ליה (ויקרא טז, יח) מולקח מדם הפר ומדם השעיר והלא דם הפר מרובה משל שעיר מיכן לעולין שאין מבטלין זה את זה דתניא ולקח מדם הפר ומדם השעיר שיהו מעורבין דברי רבי יאשיה
ורבא התם מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו וסבר לה כרבי יונתן
והרי מעשר דאמר רחמנא לא יגאל ותנן יש להן פדיון ולתמורותיהן חוץ מן הבכור ומן המעשר אלמא לא מהני תיובתא דאביי
אמר לך שאני התם דיליף עברה עברה מבכור
הרי הקדימה תרומה לביכורים דאמר רחמנא (שמות כב, כח) מלאתך ודמעך לא תאחר ותנן המקדים אף על פי שהוא בלא תעשה מה שעשה עשוי
אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא (במדבר יח, כח) מכל מעשרותיכם תרימו (תרומה)
ולאביי מיבעיא ליה כדאמר ליה רב פפא לאביי אלא מעתה אפילו הקדימו בכרי נמי ניפטר
א"ל עליך אמר קרא מכל מעשרותיכם תרימו
מה ראית לרבות את הכרי ולהוציא את השיבלין מרבה אני את הכרי שישנו בכלל דיגון ומוציא אני את השיבלין שאין בכלל דיגון
והרי אלמנה לכהן גדול דרחמנא אמר (ויקרא כא, יד) אלמנה וגרושה לא יקח ותנן כל מקום שיש קדושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום
שאני הכא דאמר קרא (ויקרא כא, טו) לא יחלל זרעו
ולאביי נימא קרא לא יחל מאי לא יחלל אחד לו ואחד לה
והרי הקדיש בעלי מומין למזבח דרחמנא אמר (ויקרא כב, כ) כל אשר בו מום לא תקריבו ותנן המקדיש בעלי מומין לגבי מזבח אף על פי שהוא בלא תעשה מה שעשה עשוי תיובתא דרבא
אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא (ויקרא כב, כג) ולנדר לא ירצה רצוי הוא דלא מרצה הא מיקדש קדשי
ולאביי אי דלא אמר רחמנא ולנדר לא ירצה הוה אמינא כעובר מצוה וכשר קמשמע לן
והרי מקדיש תמימין לבדק הבית דאמר רחמנא