תלמוד בבלי · סדר מועד · מסכת שבת

מסכת שבת · דף קנו

1,041 מילים · כ-7 דק׳ קריאה · עם רש״י

רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא. וְהָנֵי מִילֵּי הוּא דִּמְשַׁנֵּי. הֵיכִי מְשַׁנֵּי? אָמַר רַב חִסְדָּא: עַל יָד עַל יָד.

וְשָׁוִין שֶׁבּוֹחֲשִׁין אֶת הַשַּׁתִּית בַּשַּׁבָּת וְשׁוֹתִים זֵיתוֹם הַמִּצְרִי. וְהָאָמְרַתְּ ״אֵין גּוֹבְלִין״! לָא קַשְׁיָא: הָא בְּעָבָה, הָא בְּרַכָּה. וְהָנֵי מִילֵּי הוּא דִּמְשַׁנֵּי.

הֵיכִי מְשַׁנֵּי? אָמַר רַב יוֹסֵף: בַּחוֹל נוֹתֵן אֶת הַחוֹמֶץ וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן אֶת הַשַּׁתִּית, בַּשַּׁבָּת נוֹתֵן אֶת הַשַּׁתִּית וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן אֶת הַחוֹמֶץ. לֵוִי בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אַשְׁכְּחֵיהּ לְגַבָּלָא דְּבֵי נְשֵׁיהּ דְּקָא גָבֵיל וְסָפֵי לֵיהּ לְתוֹרֵיהּ. בְּטַשׁ בֵּיהּ. אֲתָא אֲבוּהּ אַשְׁכְּחֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר אֲבוּהּ דְּאִמָּךְ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב, וּמַנּוּ — רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: גּוֹבְלִין וְלֹא מַסְפִּין, וּדְלָא לָקֵיט בְּלִישָּׁנֵיהּ — מַלְקִיטִין לֵיהּ. וְהָנֵי מִילֵּי הוּא דִּמְשַׁנֵּי.

הֵיכִי מְשַׁנֵּי? אָמַר רַב יֵימַר בַּר שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי: שְׁתִי וָעֵרֶב. וְהָא לָא מִעָרַב שַׁפִּיר? אָמַר רַב יְהוּדָה: מְנַעֲרוֹ לִכְלִי.

כְּתִיב אַפִּינְקָסֵיהּ דִּזְעֵירִי: אֲמַרִית קֳדָם רַבִּי, וּמַנּוּ — רַבִּי חִיָּיא: מַהוּ לְגַבֵּל? אָמַר: אָסוּר. מַהוּ לְפָרֵק? אָמַר: מוּתָּר. אָמַר רַב [מְנַשְּׁיָא]: חַד קַמֵּי חַד, תְּרֵי קַמֵּי תְּרֵי — שַׁפִּיר דָּמֵי. תְּלָתָא קַמֵּי תְּרֵי — אֲסִיר. רַב יוֹסֵף אָמַר: קַב וַאֲפִילּוּ קַבַּיִים. עוּלָּא אָמַר: כּוֹר וַאֲפִילּוּ כּוֹרַיִים.

כְּתִיב אַפִּינְקָסֵיהּ דְּלֵוִי: אֲמַרִית קֳדָם רַבִּי, וּמַנּוּ — רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ, עַל דַּהֲווֹ גָּבְלִין שְׁתִיתָא בְּבָבֶל, וַהֲוָה צָוַח רַבִּי (וּמַנּוּ? — רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ, עַל דַּהֲווֹ גָּבְלִין שַׁתִּיתָא), וְלֵית דְּשָׁמַע לֵיהּ, וְלֵית חֵילָא בִּידֵיהּ לְמֵיסַר מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה.

כְּתִיב אַפִּינְקָסֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הַאי מַאן דִּבְחַד בְּשַׁבָּא, יְהֵי גְּבַר וְלָא חֲדָא בֵּיהּ.

מַאי [״וְלָא חֲדָא בֵּיהּ״]? אִילֵּימָא: וְלָא חַד לְטֵיבוּ, וְהָאָמַר רַב אָשֵׁי: אֲנָא בְּחַד בְּשַׁבָּא הֲוַאי! אֶלָּא לָאו חֲדָא לְבִישׁוּ, וְהָאָמַר רַב אָשֵׁי: אֲנָא וְדִימִי בַּר קָקוֹזְתָּא הֲוֵינַן בְּחַד בְּשַׁבָּא, אֲנָא מֶלֶךְ, וְהוּא הֲוָה רֵישׁ גַּנָּבֵי! אֶלָּא: אִי כּוּלֵּיהּ לְטֵיבוּ, אִי כּוּלֵּיהּ לְבִישׁוּ. מַאי טַעְמָא? דְּאִיבְּרוֹ בֵּיהּ אוֹר וָחוֹשֶׁךְ.

הַאי מַאן דְּבִתְרֵי בְּשַׁבָּא יְהֵי גְּבַר רַגְזָן. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּאִיפְּלִיגוּ בֵּיהּ מַיָּא. הַאי מַאן דְּבִתְלָתָא בְּשַׁבָּא — יְהֵי גְּבַר עַתִּיר וְזַנַּאי יְהֵא. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּאִיבְּרוֹ בֵּיהּ עֲשָׂבִים. הַאי מַאן דִּבְאַרְבְּעָה בְּשַׁבָּא — יְהֵי גְּבַר חַכִּים וְנָהִיר. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּאִיתְּלוֹ בֵּיהּ מְאוֹרוֹת.

הַאי מַאן דִּבְחַמְשָׁה בְּשַׁבָּא — יְהֵי גְּבַר גּוֹמֵל חֲסָדִים. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּאִיבְּרוֹ בֵּיהּ דָּגִים וְעוֹפוֹת. הַאי מַאן דִּבְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא — יְהֵי גְּבַר חַזְרָן. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: חַזְרָן בְּמִצְוֹת. הַאי מַאן דִּבְשַׁבְּתָא יְהֵי — בְּשַׁבְּתָא יְמוּת, עַל דְּאַחִילוּ עֲלוֹהִי יוֹמָא רַבָּא דְּשַׁבְּתָא. אָמַר רָבָא בַּר רַב שֵׁילָא: וְקַדִּישָׁא רַבָּא יִתְקְרֵי.

אֲמַר לְהוּ רַבִּי חֲנִינָא, פּוּקוּ אֱמַרוּ לֵיהּ לְבַר לֵיוַאי: לֹא מַזַּל יוֹם גּוֹרֵם אֶלָּא מַזַּל שָׁעָה גּוֹרֵם. הַאי מַאן דִּבְחַמָּה — יְהֵי גְּבַר זִיוְתָן, יְהֵי אָכֵיל מִדִּילֵיהּ וְשָׁתֵי מִדִּילֵיהּ, וְרָזוֹהִי גַּלְיִין, אִם גָּנֵיב — לָא מַצְלַח. הַאי מַאן דִּבְכוֹכָב נוֹגַהּ — יְהֵי גְּבַר עַתִּיר וְזַנַּאי יְהֵי. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּאִיתְיְלִיד בֵּיהּ נוּרָא. הַאי מַאן דִּבְכוֹכָב — יְהֵי גְּבַר נָהִיר וְחַכִּים, מִשּׁוּם דְּסָפְרָא דְחַמָּה הוּא. הַאי מַאן דְּבִלְבָנָה — יְהֵי גְּבַר סָבֵיל מַרְעִין, בָּנֵי וְסָתַר, סָתַר וּבָנֵי, אָכֵיל דְּלָא דִּילֵיהּ וְשָׁתֵי דְּלָא דִּילֵיהּ וְרָזוֹהִי כַּסְיִין אִם גָּנֵב — מַצְלַח. הַאי מַאן דִּבְשַׁבְּתַאי — יְהֵי גְּבַר מַחְשְׁבָתֵיהּ בָּטְלִין. וְאִית דְּאָמְרִי: כׇּל דִּמְחַשְּׁבִין עֲלֵיהּ בָּטְלִין. הַאי מַאן דִּבְצֶדֶק — יְהֵי גְּבַר צִדְקָן. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וְצַדְקָן בְּמִצְוֹת. הַאי מַאן דִּבְמַאְדִּים — יְהֵי גְּבַר אָשֵׁיד דְּמָא. אָמַר רַב אָשֵׁי: אִי אוּמָּנָא, אִי גַּנָּבָא, אִי טַבָּחָא, אִי מָהוֹלָא. אָמַר רַבָּה: אֲנָא בְּמַאְדִּים הֲוַאי. אָמַר אַבָּיֵי: מָר נָמֵי עָנֵישׁ וְקָטֵיל.

אִיתְּמַר, רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: מַזָּל מַחְכִּים, מַזָּל מַעֲשִׁיר, וְיֵשׁ מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִין שֶׁאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל? שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר ה׳ אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה״ — הֵם יֵחַתּוּ, וְלֹא יִשְׂרָאֵל.

וְאַף רַב סָבַר אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מִנַּיִין שֶׁאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל? — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיּוֹצֵא אוֹתוֹ הַחוּצָה״, אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, ״בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אוֹתִי״, אָמַר לוֹ: לָאו — ״כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ״.

אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נִסְתַּכַּלְתִּי בְּאִיצְטַגְנִינוּת שֶׁלִּי, וְאֵינִי רָאוּי לְהוֹלִיד בֵּן. אָמַר לוֹ: צֵא מֵאִיצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ, שֶׁאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. מַאי דַּעְתָּיךְ?

עמוד ב

דְּקָאֵי צֶדֶק בְּמַעֲרָב — מְהַדַּרְנָא וּמוֹקֵימְנָא לֵיהּ בְּמִזְרָח. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״.

וּמִדִּשְׁמוּאֵל נָמֵי אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. דִּשְׁמוּאֵל וְאַבְלֵט הֲווֹ יָתְבִי, וַהֲווֹ קָאָזְלִי הָנָךְ אִינָשֵׁי לְאַגְמָא. אֲמַר לֵיהּ אַבְלֵט לִשְׁמוּאֵל: הַאי גַּבְרָא אָזֵיל וְלָא אָתֵי, טָרֵיק לֵיהּ חִיוְיָא וּמָיֵית. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: אִי בַּר יִשְׂרָאֵל הוּא, אָזֵיל וְאָתֵי. אַדְּיָתְבִי אֲזַל וַאֲתָא.

קָם אַבְלֵט שַׁדְיֵהּ לְטוּנֵיהּ, אַשְׁכַּח בֵּיהּ חִיוְיָא דִּפְסִיק וּשְׁדֵי בְּתַרְתֵּי גוּבֵּי. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: מַאי עֲבַדְתְּ? אֲמַר לֵיהּ: כׇּל יוֹמָא הֲוָה מַרְמִינַן רִיפְתָּא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְאָכְלִינַן. הָאִידָּנָא הֲוָה אִיכָּא חַד מִינַּן דְּלָא הֲוָה לֵיהּ רִיפְתָּא, הֲוָה קָא מִיכְּסַף. אָמֵינָא לְהוּ: אֲנָא קָאֵימְנָא וּמַרְמֵינָא. כִּי מְטַאי לְגַבֵּיהּ, שַׁוַּאי נַפְשַׁאי כְּמַאן דִּשְׁקִילִי מִינֵּיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיכְּסִיף. אֲמַר לֵיהּ: מִצְוָה עֲבַדְתְּ. נְפַק שְׁמוּאֵל וּדְרַשׁ: ״וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת״, וְלֹא מִמִּיתָה מְשׁוּנָּה, אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ.

וּמִדְּרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. דְּרַבִּי עֲקִיבָא הַוְיָא לֵיהּ בְּרַתָּא, אָמְרִי לֵיהּ כַּלְדָּאֵי: הָהוּא יוֹמָא דְּעָיְילָה לְבֵי גְנָנָא, טָרֵיק לַהּ חִיוְיָא, וּמִיתָא. הֲוָה דָּאֵיג אַמִּילְּתָא טוּבָא. הָהוּא יוֹמָא שְׁקַלְתַּהּ לְמַכְבַּנְתָּא, דַּצְתַּהּ בְּגוּדָא, אִיתְרְמִי אִיתִּיב בְּעֵינֵיהּ דְּחִיוְיָא. לְצַפְרָא כִּי קָא שָׁקְלָה לַהּ, הֲוָה קָא סָרֵיךְ וְאָתֵי חִיוְיָא בָּתְרַהּ.

אֲמַר לַהּ אֲבוּהּ: מַאי עֲבַדְתְּ? אֲמַרָה לֵיהּ בְּפַנְיָא אֲתָא עַנְיָא, קְרָא אַבָּבָא וַהֲווֹ טְרִידִי כּוּלֵּי עָלְמָא בִּסְעוּדְתָּא, וְלֵיכָּא דְּשָׁמְעֵיהּ. קָאֵימְנָא, שְׁקַלְתֵּיהּ לְרִיסְתָּנַאי דִּיהַבְתְּ לִי, יַהְבִתֵּיהּ נִיהֲלֵיהּ. אֲמַר לַהּ: מִצְוָה עֲבַדְתְּ. נְפַק רַבִּי עֲקִיבָא וּדְרַשׁ: ״וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת״, וְלֹא מִמִּיתָה מְשׁוּנָּה, אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ.

וּמִדְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק נָמֵי אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. דְּאִימֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמְרִי לַהּ כַּלְדָּאֵי: בְּרִיךְ גַּנָּבָא הָוֵה. לָא שְׁבַקְתֵּיהּ גַּלּוֹיֵי רֵישֵׁיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: כַּסִּי רֵישָׁיךָ, כִּי הֵיכִי דְּתִיהְוֵי עֲלָךְ אֵימְתָא דִשְׁמַיָּא, וּבְעִי רַחֲמֵי. לָא הֲוָה יָדַע אַמַּאי קָאָמְרָה לֵיהּ. יוֹמָא חַד יָתֵיב קָא גָרֵיס תּוּתֵי דִיקְלָא, נְפַל גְּלִימָא מֵעִילָּוֵי רֵישֵׁיהּ, דְּלִי עֵינֵיהּ חֲזָא לְדִיקְלָא, אַלְּמֵיהּ יִצְרֵיהּ, סְלֵיק, פַּסְקֵיהּ לְקִיבּוּרָא בְּשִׁינֵּיהּ.

מַתְנִי׳ מְחַתְּכִין אֶת הַדִּלּוּעִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה, וְאֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם לֹא הָיְתָה נְבֵלָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֲסוּרָה — לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִן הַמּוּכָן.

גְּמָ׳ אִיתְּמַר: (עָרֵל שַׁחַז סִימָן.) אָמַר עוּלָּא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה (וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן).

וְאַף רַב סָבַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. מִדִּכְרָכֵי דְזוּזֵי, דְּרַב אָסַר וּשְׁמוּאֵל שָׁרֵי. וְאַף לֵוִי סָבַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. כִּי הָא דְּלֵוִי כִּי הֲווֹ מַיְיתִי טְרֵיפְתָּא לְקַמֵּיהּ בְּיוֹמָא טָבָא, לָא הֲוָה חָזֵי לַהּ אֶלָּא כִּי יָתֵיב אַקִּיקְלִיתָא. דַּאֲמַר: דִּילְמָא לָא מִתַּכְשְׁרָא, וַאֲפִילּוּ לִכְלָבִים לָא חַזְיָא.

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאַף זְעֵירִי סָבַר הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. דִּתְנַן: בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה — לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ, וְתַרְגְּמַהּ זְעֵירִי: בְּבֶהֱמַת קׇדָשִׁים. אֲבָל בְּחוּלִּין — שַׁפִּיר דָּמֵי. וְאַף רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה, וּתְנַן:

עוד במסכת שבת