מסכת חולין · דף קלה
מתני׳ ראשית הגז נוהג בארץ ובחו"ל בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשים
חומר בזרוע ולחיים ובקבה מראשית הגז שהזרוע והלחיים והקבה נוהגין בבקר ובצאן במרובה ובמועט וראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלות ואינו נוהג אלא במרובה
וכמה הוא מרובה ב"ש אומרים שתי רחלות שנאמר (ישעיהו ז, כא) יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן וב"ה אומרים [חמש שנאמר (שמואל א כה, יח) חמש צאן עשויות
רבי דוסא בן הרכינס אומר חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז וחכ"א חמש רחלות גוזזות כל שהן
וכמה נותנין לו משקל חמש סלעים ביהודה שהן עשר סלעים בגליל מלובן ולא צואי כדי לעשות ממנו בגד קטן שנאמר (דברים יח, ד) תתן לו שיהא בו כדי מתנה
לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו פטור לבנו ולא צבעו חייב
הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים פטור מראשית הגז הלוקח גז צאנו של חבירו אם שייר המוכר חייב לא שייר הלוקח חייב היו לו שני מינים שחופות ולבנות מכר לו שחופות אבל לא לבנות זכרים אבל לא נקבות זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו:
גמ׳ במוקדשין מאי טעמא לא אמר קרא (דברים יח, ד) צאנך ולא צאן הקדש
טעמא דכתב רחמנא צאנך הא לאו הכי הוה אמינא קדשים חייבים בראשית הגז הא לאו בני גיזה נינהו דכתיב (דברים טו, יט) ולא תגוז בכור צאנך
אי בקדשי מזבח הכי נמי הכא במאי עסקינן בקדשי בדק הבית
והאמר ר"א קדשי בדק הבית אסורים בגיזה ועבודה מדרבנן סלקא דעתך אמינא הואיל ומדאורייתא בני גיזה נינהו היכא דגזז ליה ליתיב ליה
והא קדיש לה סד"א לפרוק וליתיב ליה
והא בעי העמדה והערכה הניחא למאן דאמר קדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והערכה אלא למ"ד היו מאי איכא למימר
אמר ר' מני בר פטיש משום ר' ינאי הכא במקדיש בהמתו לבדק הבית חוץ מגיזותיה סד"א ליגזוז וליתיב ליה אמר קרא צאנך ולא צאן של הקדש
אי הכי קדשי מזבח נמי כחשי
קדשי בדק הבית נמי כחשי דאמר חוץ מגיזה וכחישה
קדשי מזבח נמי דאמר חוץ מגיזה וכחישה אפ"ה פשטה קדושה בכולה
ומנא תימרא דאמר ר' יוסי והלא במוקדשין האומר רגלה של זו עולה כולה עולה ואפי' לר"מ דאמר אין כולה עולה הני מילי דאקדיש דבר שאין הנשמה תלויה בו אבל הקדיש דבר שהנשמה תלויה בו קדשה
רבא אמר במקדיש גיזה עצמה סד"א ליגזוז וליפרוק וליתיב ליה
אמר קרא (דברים יח, ד) גז צאנך תתן לו מי שאין מחוסר אלא גזיזה ונתינה יצא זה שמחוסר גזיזה פדייה ונתינה
אלא צאנך למאי אתא לכדתניא בהמת השותפים חייב בראשית הגז ור' אלעאי פוטר מ"ט דר' אלעאי אמר קרא צאנך ולא של שותפות
ורבנן למעוטי שותפות עובד כוכבים ור' אלעאי שותפות עובד כוכבים מנא ליה
נפקא ליה מרישא דקרא (דברים יח, ד) ראשית דגנך ולא שותפות עובד כוכבים
ורבנן ראשית (הגז) הפסיק הענין
ור' אלעאי וי"ו הדר ערביה
עמוד ב
ורבנן לא נכתוב רחמנא לא וי"ו ולא ראשית
ורבי אלעאי איידי דהאי קדושת דמים והאי קדושת הגוף פסיק להו והדר ערבי להו
ואיבעית אימא שותפות עובד כוכבים בתרומה רבנן חיובי מחייבי דתניא ישראל ועובד כוכבים שלקחו שדה בשותפות טבל וחולין מעורבים זה בזה דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר של ישראל חייב ושל עובד כוכבים פטור
עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר יש ברירה ומר סבר אין ברירה אבל שותפות דעובד כוכבים דברי הכל חייבת
ואי בעית אימא תרוייהו לר' אלעאי מצאנך נפקא
שותפות דעובד כוכבים מאי טעמא דלא מייחדא ליה לישראל נמי לא מייחדא ליה ורבנן עובד כוכבים לאו בר חיובא הוא ישראל בר חיובא הוא
אמר רבא מודה רבי אלעאי בתרומה אע"ג דכתיב (דברים יח, ד) דגנך דידך אין דשותפות לא
כתב רחמנא תרומותיכם אלא דגנך למה לי למעוטי שותפות עובד כוכבים
חלה אע"ג דכתיב ראשית ואיכא למימר נילף ראשית ראשית מראשית הגז מה להלן דשותפות לא אף כאן דשותפות לא כתב רחמנא (במדבר טו, כא) עריסותיכם
אלא טעמא דכתיב עריסותיכם הא לאו הכי הוה אמינא נילף ראשית ראשית מראשית הגז אדרבה נילף מתרומה
ה"נ אלא עריסותיכם למה לי כדי עריסותיכם
פאה אע"ג דכתיב שדך דידך אין שותפות לא כתב רחמנא (ויקרא יט, ט) ובקצרכם את קציר ארצכם אלא שדך ל"ל למעוטי שותפות עובד כוכבים
בכורה אע"ג דכתיב (דברים טו, יט) כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך דידך אין דשותפות לא
כתב רחמנא (דברים יב, ו) ובכורות בקרכם וצאנכם אלא וצאנך למה לי למעוטי שותפות עובד כוכבים
מזוזה אף על גב דכתיב (דברים ו, ט) ביתך דידך אין שותפות לא כתב רחמנא (דברים יא, כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם ואלא ביתך למאי אתא לכדרבה דאמר רבה