מסכת בבא קמא · דף ז
וּבַעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית!
וְכִי תֵּימָא סָבַר רַבִּי עֲקִיבָא: בַּעַל חוֹב נָמֵי בְּעִידִּית; אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְבַעַל חוֹב – שֶׁכֵּן יִפָּה כֹּחוֹ בְּנִזָּקִין, תֹּאמַר בְּהֶקְדֵּשׁ – שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ בְּנִזָּקִין!
לְעוֹלָם דִּנְגַח תּוֹרָא דִידַן לְתוֹרָא דְהֶקְדֵּשׁ. וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ: ״שׁוֹר רֵעֵהוּ״ אָמַר רַחֲמָנָא – וְלֹא שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ; רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא –
דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶדְיוֹט – פָּטוּר; שׁוֹר שֶׁל הֶדְיוֹט שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.
אִי הָכִי, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא – מִמַּאי דִּבְעִידִּית דְּנִיזָּק וְזִיבּוּרִית דְּמַזִּיק פְּלִיגִי? דִּלְמָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן, וְהָכָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא וְרַבָּנַן קָמִפַּלְגִי –
רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר כְּרַבָּנַן!
אִם כֵּן, מַאי ״לֹא בָּא הַכָּתוּב״?
וְעוֹד, מַאי ״קַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ״?
וְעוֹד, הָא אָמַר רַב אָשֵׁי, תַּנְיָא בְּהֶדְיָא: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״ – מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל נִיזָּק, וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל נִיזָּק, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל מַזִּיק, וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל מַזִּיק.
רָמֵי לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא, כְּתִיב: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״ – מֵיטַב אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא;
וְהָתַנְיָא: ״יָשִׁיב״ – לְרַבּוֹת שָׁוֶה כֶּסֶף, וַאֲפִילּוּ סוּבִּין!
לָא קַשְׁיָא; כָּאן מִדַּעְתּוֹ, כָּאן בְּעַל כׇּרְחוֹ.
אָמַר עוּלָּא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילַּאי: דַּיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב: ״יְשַׁלֵּם״ – בְּעַל כׇּרְחוֹ.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי כְּתִיב ״יְשׁוּלַּם״?! ״יְשַׁלֵּם״ כְּתִיב – מִדַּעְתּוֹ מַשְׁמַע!
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: כִּדְמָר – דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיוּ לוֹ בָּתִּים שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְאֵינוֹ מוֹצֵא לְמוֹכְרָן – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מַעְשַׂר עָנִי, עַד מֶחֱצָה.
וְהָוֵי בָּהּ מָר: הֵיכִי דָמֵי? אִי (הוּזַל) [דְּזוּל] אַרְעָתָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא, וְדִידֵיהּ נָמֵי זָל בַּהֲדַיְיהוּ – אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵי לִיסְפֵּי לֵיהּ, דְּהָא זוּל דְּכוּלֵּי עָלְמָא נָמֵי!
אֶלָּא דְּאוֹקִיר אַרְעָתָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא, וְדִידֵיהּ – אַיְּידֵי דְּעָיֵיל וְנָפֵיק אַזּוּזֵי, זָל אַרְעֵיהּ?
עמוד ב
אֲפִילּוּ פּוּרְתָּא נָמֵי לָא לִיסְפּוֹ לֵיהּ!
וְאָמַר מָר עֲלַהּ: לָא צְרִיכָא; דִּבְיוֹמֵי נִיסָן יָקְרָא אַרְעָתָא, וּבְיוֹמֵי תִּשְׁרֵי זָל אַרְעָתָא;
דְּכוּלֵּי עָלְמָא – נָטְרִי עַד נִיסָן, וּמְזַבְּנִי; וְהַאי, הוֹאִיל וְאִצְטְרִיכָא לֵיהּ זוּזֵי – זָבֵין כִּדְהַשְׁתָּא. עַד פַּלְגָא – אוֹרְחֵיהּ לְמֵיזַל, טְפֵי – לָאו אוֹרְחֵיהּ לְמֵיזַל.
וְהָכָא נָמֵי גַּבֵּי נִזָּקִין – דִּינֵיהּ בְּעִידִּית;
וְאִי אֲמַר לֵיהּ אִיהוּ: הַב לִי בֵּינוֹנִית טְפֵי פּוּרְתָּא; אֲמַר לֵיהּ: אִי שָׁקְלַתְּ כְּדִינָךְ – שְׁקוֹל כִּדְהַשְׁתָּא, וְאִי לָא – שְׁקֹיל כִּי יוּקְרָא דִּלְקַמֵּיהּ.
מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אִם כֵּן, הוֹרַעְתָּ כֹּחָן שֶׁל נִזָּקִין אֵצֶל בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית – דְּרַחֲמָנָא אָמַר מִמֵּיטַב, וְאַתְּ אָמְרַתְּ מִבֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית נָמֵי לָא!
אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אִי אִיכָּא לְדַמּוֹיֵי – לְבַעַל חוֹב מְדַמֵּינַן לֵיהּ; בַּעַל חוֹב – דִּינֵיהּ בְּבֵינוֹנִית. וְאִי אָמַר לֵיהּ: הַב לִי זִיבּוּרִית טְפֵי פּוּרְתָּא, אָמַר לֵיהּ: אִי שָׁקְלַתְּ כְּדִינָךְ – שְׁקוֹל כִּדְהַשְׁתָּא, וְאִי לָא – שְׁקֹיל כִּי יוּקְרָא דִּלְקַמֵּיהּ.
מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: אִם כֵּן, נָעַלְתָּ דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין – דְּאָמַר לֵיהּ: אִילּוּ הֲווֹ לִי זוּזֵי, הֲוָה שְׁקַלִי כִּדְהַשְׁתָּא; הַשְׁתָּא דְּזוּזֵי גַּבָּךְ, אֶשְׁקוֹל כְּיוּקְרָא דִּלְקַמֵּיהּ!
אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: אִי אִיכָּא לְדַמּוֹיֵי – לִכְתוּבַּת אִשָּׁה מְדַמֵּינַן; דְּהָא כְּתוּבַּת אִשָּׁה דִּינָה בְּזִיבּוּרִית, וְאִי אָמְרָה לֵיהּ אִיהִי: הַב לִי בֵּינוֹנִית בְּצִיר פּוּרְתָּא; אָמַר לַהּ: אִי שָׁקְלַתְּ כְּדִינִךְ – שְׁקוּלִ[י] כִּדְהַשְׁתָּא, וְאִי לָא – שְׁקֻלִי כְּיוּקְרָא דִּלְקַמֵּיהּ.
מִכׇּל מָקוֹם, קַשְׁיָא!
אָמַר רָבָא: כֹּל דְּיָהֵיב לֵיהּ – מִמֵּיטַב לִיתֵּיב לֵיהּ.
וְהָא ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ״ כְּתִיב!
אֶלָּא כִּי אֲתָא רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מִבֵּי רַב, פָּרְשׁוּהָ: כֹּל מִילֵּי – מֵיטַב הוּא, דְּאִי לָא מִזְדַּבַּן הָכָא – מִזְדַּבַּן בְּמָתָא אַחֲרִיתִי; לְבַר מֵאַרְעָא – דְּלִיתֵּיב לֵיהּ מִמֵּיטַב, כִּי הֵיכִי דְּלִקְפּוֹץ עֲלַהּ זָבוֹנָא.
בְּעָא מִינֵּיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא מֵאַקְרוֹנְיָא – מֵרַבִּי אַבָּא: כְּשֶׁהֵן שָׁמִין – בְּשֶׁלּוֹ הֵן שָׁמִין, אוֹ בְּשֶׁל עוֹלָם הֵן שָׁמִין?
אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל לָא תִּבְּעֵי לָךְ, דְּאָמַר בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן.
כִּי תִּבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא – דְּאָמַר בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן,
מַאי? ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ״ אָמַר רַחֲמָנָא – לְמַעוֹטֵי דְּנִיזָּק; אוֹ דִלְמָא, לְמַעוֹטֵי דְּעָלְמָא נָמֵי?
אֲמַר לֵיהּ, רַחֲמָנָא אָמַר: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ״, וְאַתְּ אָמְרַתְּ בְּשֶׁל עוֹלָם הֵן שָׁמִין?!
אֵיתִיבֵיהּ: אֵין לוֹ אֶלָּא עִידִּית – כּוּלָּם גּוֹבִין מִן הָעִידִּית. בֵּינוֹנִית – כּוּלָּם גּוֹבִין בֵּינוֹנִית. זִיבּוּרִית – כּוּלָּם גּוֹבִין זִיבּוּרִית.
הָיוּ לוֹ עִידִּית וּבֵינוֹנִית וְזִיבּוּרִית; נִזָּקִין – בְּעִידִּית, וּבַעַל חוֹב – בְּבֵינוֹנִית, וּכְתוּבַּת אִשָּׁה – בְּזִיבּוּרִית. עִידִּית וּבֵינוֹנִית; נִזָּקִין – בְּעִידִּית, בַּעַל חוֹב וּכְתוּבַּת אִשָּׁה – בְּבֵינוֹנִית. בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית; נִזָּקִין וּבַעַל חוֹב – בְּבֵינוֹנִית, וּכְתוּבַּת אִשָּׁה – בְּזִיבּוּרִית.