מַחֲלֹקֶת – מִקְוֶה

828 מילים · כ-6 דק׳ קריאה

מַחֲלֹקֶת

כָּל אָדָם אֵיךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִזָּהֵר עַל כָּל פָּנִים מֵחָכְמוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, כִּי הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם מַזִּיקִין מְאֹד מְאֹד, בִּפְרָט כְּשֶׁבָּא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי מַחֲלֹקֶת, חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלֵק עַל־יְדֵי־זֶה עַל יְרֵאִים וּכְשֵׁרִים מִמֶּנּוּ. וְיֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים בְּפֶה מָלֵא: אֶמֶת, שֶׁהוּא יְרֵא הַשֵּׁם וְטוֹב וְכָשֵׁר מִמֶּנּוּ, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ מִתְנַהֵג כָּרָאוּי לְפִי דַּעְתּוֹ, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא חָכָם בְּעֵינָיו, כַּמָּצוּי זֶה הַרְבֵּה בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, וְזֶה מַזִּיק לְכָל אֶחָד יוֹתֵר מִכָּל הָעֲווֹנוֹת, כִּי מַחֲלֹקֶת וְשִׂנְאַת־חִנָּם קָשֶׁה מֵהַכֹּל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ' וְכָל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִכָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת עַל הָאֱמֶת וּמְבַטֵּל דַּעְתּוֹ נֶגֶד דַּעַת הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים -יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵין חֵקֶר, וְהַכֹּל יוּכַל לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי תְּמִימוּת וֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים. וְעִקַּר הַפְּגָם שֶׁל קֹרַח, שֶׁהָיָה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְנָפַל לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת עַל־יְדֵי שֶׁחָלַק עַל מֹשֶׁה - הַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי שֶׁעָמַד וְסָמַךְ עַל דַּעְתּוֹ וְהָיָה חָכָם בְּעֵינָיו, כִּמְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁחָרָה לוֹ וְאָמַר: לֹא דַּי שֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתִי מִכְּלַל כְּהֻנָּה וּמַתָּנוֹת, אֶלָּא שֶׁגִּלַּח רֹאשִׁי וְעָשָׂה אוֹתִי סָכָל - מִיָּד נִתְקַנֵּא עַל מֹשֶׁה לְעַרְעֵר. מוּבָן, שֶׁעִקַּר הַקִּנְאָה הָיָה עַל־יְדֵי שֶׁהוּא רָצָה לִהְיוֹת חָכָם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו - תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ, וְהַלְוַאי הָיָה סָכָל בְּעֵינֵי עַצְמוֹ לְבַטֵּל דַּעְתּוֹ נֶגֶד מֹשֶׁה, אָז הָיָה יוֹדֵעַ, כִּי כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה עִמּוֹ מֹשֶׁה, הוּא לְטוֹבָתוֹ וְהַצְלָחָתוֹ הַנִּצְחִית, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. הַכְּלָל - כִּי עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה וְהַחָכְמָה הוּא לְבַטֵּל דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי נֶגֶד דַּעַת רַבּוֹ הָאֲמִתִּי, וְאָז טוֹב לוֹ (הִלְכוֹת נְטִילַת־יָדַיִם לִסְעֻדָּה, הֲלָכָה ז', אוֹת ז):

ב.

אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְקַיֵּם מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם, וְלָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, אֲבָל מִי שֶׁהוּא חוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמְבַזֶּה וּמְחָרֵף אוֹתוֹ וְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו בַּחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת גְּדוֹלוֹת, וְרוֹצֶה לִשְׁפֹּךְ דָּמָם מַמָּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם - זֶה הוּא מִסִּטְרָא דְּהָמָן־עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: וַיִּבֶז בְּעֵינָיו וְגוֹ', וְאָסוּר לְזַכּוֹתוֹ וּלְרַחֵם עָלָיו, וְאַדְּרַבָּא, בָּזֶה שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין לְהַפִּיל אוֹתוֹ וּלְהַכְנִיעוֹ, בָּזֶה מְקַיְּמִין מִצְוַת אַל תְּהִי בָז וְכוּ', כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַצַּדִּיק, שֶׁמְּקַיֵּם זֹאת בִּשְׁלֵמוּת (הִלְכוֹת אַפּוֹתִיקִי, הֲלָכָה ה', אוֹת י"ב):

מְנִיעוֹת

הָאָדָם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֲרִיכַת אַפַּיִם, שֶׁיַּאֲרִיךְ אַפּוֹ עַל כָּל דָּבָר, וְלֹא יִכְעַס וְלֹא יַקְפִּיד עַל שׁוּם דָּבָר, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מְנִיעָה וּבִלְבּוּל בַּעֲבוֹדָתוֹ, הֵן מְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵעַצְמוֹ, מִתַּאֲווֹתָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', הֵן מְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים וְעִכּוּבִים וְיִסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִבְּנֵי הָעוֹלָם: מֵאָבִיו וְחוֹתְנוֹ וְאִשְׁתּוֹ וּקְרוֹבָיו אוֹ שְׁאָר בְּנֵי עוֹלָם, כִּי יָדוּעַ וְנִרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאֵיזֶה אָדָם כָּל שֶׁהוּא רוֹצֶה לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם לְהַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְכוּ' וְכוּ', תֵּכֶף יֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת בְּלִי שִׁעוּר, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר וְגִבּוֹר כַּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְהִתְגַּבֵּר נֶגֶד כָּל וְלַעֲבֹר עֲלֵיהֶם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, וּלְהִתְחַזֵּק מְאֹד לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ, וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּכַוָּנָה וּבַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם, לְבַל תִּקְצַר רוּחוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַפְסִיק עֲבוֹדָתוֹ עַל־יְדֵי הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים, רַק יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְיַאֲרִיךְ אַפּוֹ עַל כָּל דָּבָר, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מְנִיעָה כְּלָל (הִלְכוֹת תְּפִלִּין, הֲלָכָה ה', אוֹת ו):

ב.

לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי תֹּקֶף הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן, כִּי הַמְּנִיעָה לֹא בָּאָה כִּי אִם בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת, כִּי אִם יִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְיִרְאֶה פְּחִיתוּתוֹ וּגְרִיעוּתוֹ וְהֶבֶל הָעוֹלָם, שֶׁהוּא צֵל עוֹבֵר וְכוּ', וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְאַחֲרִיתוֹ עָפָר, רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְאַחַר כָּל אֵלֶּה צָרִיךְ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן - אִם יָשִׂים כָּל לִבּוֹ אֶל זֶה בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי יָבִין הֵיכָן נְקֻדַּת הָאֱמֶת, וְאִם עִם כָּל זֶה יִתְפַּשְּׁטוּ כְּנֶגְדּוֹ הַמְּנִיעוֹת, עַד שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְשַׁבְּרָם, אָז עַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה חִשְׁקוֹ וּרְצוֹנוֹ וְכִסּוּפוֹ חֲזָקִים מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ עַל כָּל פָּנִים הָאֱמֶת, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ מֵרִבּוּי הַמְּנִיעוֹת הָעֲצוּמוֹת הַמִּתְפַּשְּׁטִין כְּנֶגְדּוֹ, עַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן שֶׁלּוֹ דִּקְדֻשָּׁה חָזָק מְאֹד, כִּי מֵהַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין אִי אֶפְשָׁר לְמָנְעוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי רוֹצֶה וְחוֹשֵׁק בַּתַּכְלִית הָאֲמִתִּי, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר גֹּדֶל מַעֲלַת הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, וְשֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בְּעִנְיַן הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה, וְאָז עַל־יְדֵי כָּל זֶה יִזְכֶּה לְהִנָּצֵל מִידֵי עֲבֵרָה וּמִכָּל מִינֵי מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל שֶׁאֵינוֹ דִּקְדֻשָּׁה, וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְצַדִּיק אֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנוֹ (הִלְכוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, הֲלָכָה ב', אוֹת י"ח):

מִקְוֶה

עַל־יְדֵי טְבִילוֹת מִקְוֶה נוֹפְלִים כָּל הַשּׂוֹנְאִים, וְנִתְבַּטְּלִים כָּל הַצָּרוֹת וְהַמְּנִיעוֹת, שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה מְבַטְּלִין עַצְמָן אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּבִטּוּל גָּמוּר בִּבְחִינַת מְסִירוּת־נֶפֶש, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָרָצוֹן חָזָק בִּמְסִירוּת־נֶפֶשׁ - זֶהוּ בְּחִינַת טְבִילוֹת מִקְוֶה. וְעַל כֵּן כְּשֶׁהוּא נִכְנָס וְנִתְעַלֵּם בְּתוֹךְ הַמַּיִם וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּתֹקֶף הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְזֶה עִקַּר כַּוָּנָתוֹ בִּטְבִילָתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו עַל־יְדֵי־זֶה רוּחַ חָדָשׁ דִּקְדֻשָּׁה, וְאָז עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִכְלָל בְּשֹׁרֶשׁ הָרוּחַ הָעֶלְיוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ אֱלֹקִים, הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא זוֹכֶה לְהוֹצִיא רוּחַ חָדָשׁ דִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ"ל וּכְשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל, וּמִמֵּילָא נִתְבַּטְּלִים וְנוֹפְלִים כָּל הַשּׂוֹנְאִים וְהַחוֹלְקִים, שֶׁהֵם עִקַּר הַמּוֹנְעִים מִלְּהוֹצִיא הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְזֶה מְרֻמָּז בַּמִּקְרָא שֶׁכָּתוּב: מִקְוֶה יִשְׂרָאֵל הַשֵּׁם, כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ, כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם־חַיִּים וְכוּ', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הִלְכוֹת הֶכְשֵׁר כֵּלִים, הֲלָכָה ד', אוֹת כ):

ב.

אִיתָא בִּסְפָרִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר הַנְּשָׁמָה כִּי אִם עַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמִקְוֶה (הִלְכוֹת גֵּרִים, הֲלָכָה א'):

עוד בעצות ישרות