יומא · פרק ח · חלק ב

וּכְבָר הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, [וְרַבִּי עֲקִיבָא], וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְלֵוִי הַסַּדָּר, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְהַלְּכִין אַחֲרֵיהֶן. נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ לִפְנֵיהֶם: מִנַּיִן לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת? נַעֲנָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר: (שמות כ״ב:א׳) "אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת", וּמַה זֶּה, שֶׁסָּפֵק עַל מָמוֹן בָּא, סָפֵק עַל נְפָשׁוֹת בָּא, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ, וְגוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, נִתָּן לְהַצִּילוֹ בְּנַפְשׁוֹ, קַל־וָחֹמֶר לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. נַעֲנָה רַבִּי עֲקִיבָא [וְאָמַר]: (שם כא) "וְכִי יָזִיד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וְגוֹ', מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת", "מֵעִם מִזְבְּחִי" וְלֹא מֵעַל מִזְבְּחִי. וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְהָמִית, אֲבָל לְהַחֲיוֹת, אֲפִלּוּ מֵעַל מִזְבְּחִי. וּמַה זֶּה, שֶׁסָּפֵק יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, סָפֵק אֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, וַעֲבוֹדָה חֲמוּרָה דּוֹחֶה שַׁבָּת, קַל־וָחֹמֶר לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. נַעֲנָה רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר: וּמַה מִּילָה, שֶׁהוּא אֶחָד מִמָּאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים שֶׁבָּאָדָם, דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, קַל־וָחֹמֶר לְכָל גּוּפוֹ, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: (שם לא) "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ", יָכוֹל לַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אַךְ', חִלֵּק. רַבִּי (יוחנן) [יוֹנָתָן] בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר: (שם) "כִּי קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם", מְסוּרָה הִיא בְּיֶדְכֶם, וְלֹא אַתֶּם מְסוּרִים בְּיָדָהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: (שם) "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת", אָמְרָה תּוֹרָה חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: אִי הֲוָאִי הָתָם, הֲוָה אַמִינָא: דִּידִי, עֲדִיפָא מִדִּידְהוּ: (ויקרא י״ח:ה׳) "וָחַי בָהֶם", וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם. אָמַר רָבָא: לְכוּלְּהוּ אִית לְהוּ פִּירְכָא, בַּר מִדִּשְׁמוּאֵל, דְּלֵית לֵיהּ פִּירְכָא.

עג תניא רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִי־אֶפְשָׁר לוֹמַר "וְנַקֵּה", שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: (שמות לד) "לֹא יְנַקֶּה", וְאִי־אֶפְשָׁר לוֹמַר "לֹא יְנַקֶּה", שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "וְנַקֵּה". הָא כֵּיצַד? מְנַקֶּה הוּא לַשָּׁבִים, וְאֵינוֹ מְנַקֶּה לְשֶׁאֵינָן שָׁבִים. שָׁאַל רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בְּרוֹמִי: שָׁמַעְתָּ אַרְבָּעָה חִלּוּקֵי כַּפָּרָה, שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ? אָמַר לוֹ: שְׁלֹשָׁה הֵן, וּתְשׁוּבָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד. עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, (מוחלין לו מיד) [אֵינוֹ זָז מִשָּׁם, עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ], שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ג׳:כ״ב) "שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים, אֶרְפָּא מְשׁוּבֹתֵיכֶם", עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה תּוֹלָה, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא ט״ז:ל׳) "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם". עָבַר אָדָם עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית־דִּין, וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין וְיִסּוּרִים מְמָרְקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים פט) "וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם" וְגוֹ', אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם בְּיָדוֹ, אֵין כֹּחַ לֹא בִּתְשׁוּבָה לִתְלוֹת, וְלֹא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר, וְלֹא בְּיִסּוּרִין לְמָרֵק, אֶלָּא כֻּלָּן תּוֹלִין וּמִיתָה מְמָרֶקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו כ״ב:י״ד) "וְנִגְלָה בְאָזְנָי ה' צְבָאוֹת, אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן" וְגוֹ'. הֵיכִי דָּמִי חִלּוּל הַשֵּׁם? אָמַר רַב: כְּגוֹן אֲנָא, דְּשָׁקִילְנָא בִּשְׂרָא מִבֵּי טַבְּחָא, וּלְאַלְתַּר לָא יָהִיבְנָא דְּמֵי. [אָמַר אַבַּיֵּי]: וְהַנֵּי מִילֵי, בְּאַתְרָא דְּלָא תָּבְעֵי, אֲבָל בְּאַתְרָא דְּתָבְעֵי, לֵית לָן בָּהּ. אָמַר רַבִינָא: הָא מָתָא מְחַסְיָא, אַתְרָא דְּתָבְעֵי הוּא. אַבַּיֵּי, כִּי הֲוָה שָׁקִיל בִּשְׂרָא מִבֵּי תְּרֵי שׁוּתְּפֵי, יָהִיב זוּזָא (לחד) [לְהַאי, וְזוּזָא לְהַאי], וְקָרְבִינְהוּ אַהֲדָדֵי, וְעָבִיד לְהוּ חֻשְׁבָּנָא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּגוֹן אֲנָא, דְּאַזְלִינָא אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תְּפִלִּין וּבְלֹא תּוֹרָה. (רב יצחק בר אבדימי) [דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי] אָמַר: כָּל שֶׁחֲבֵרָיו בּוֹשִׁין מִשְּׁמוּעָתוֹ. הֵיכִי דָּמִי? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כְּגוֹן דְּאַמְרֵי אִינְשֵׁי: שָׁרָא לֵיהּ מָרִיהּ לִפְלַנְיָא. אַבַּיֵּי אָמַר: כִּדְתַנְיָא: (דברים ו׳:ה׳) "וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ", שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדֶךָ; שֶׁיְּהֵא אָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְדִבּוּרוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, וּמִקָּחוֹ וּמַתָּנוֹ בַּשּׁוּק נָאֶה, וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה. מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים עָלָיו? אַשְׁרֵי פְּלוֹנִי, שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, אַשְׁרֵי אָבִיו, שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה, אַשְׁרֵי רַבּוֹ, שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה. אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם, שֶׁלֹּא לָמְדוּ תּוֹרָה, רְאִיתֶם פְּלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, כַּמָּה יָפִים דְּרָכָיו, כַּמָּה מְתֻקָּנִים מַעֲשָׂיו. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (ישעיהו מ״ט:ג׳) "וַיֹּאמֶר לִי: עַבְדִּי אָתָּה, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר", וּבִזְמַן שֶׁאָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה [וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים], וְאֵין דִּבּוּרוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין מַתָּנוֹ וּמַקָּחוֹ נָאֶה בַּשּׁוּק, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה, מַה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלָיו? אוֹי לוֹ לִפְלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, אוֹי לוֹ לְאָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה, אוֹי לוֹ לְרַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה, אַשְׁרֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא לָמְדוּ תּוֹרָה, פְּלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, [רְאוּ] כַּמָּה מְכֹעָרִים מַעֲשָׂיו, כַּמָּה מְקֻלְקָלִים דְּרָכָיו. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (יחזקאל ל״ו:כ׳) "בֶּאֱמֹר לָהֶם: עַם ה' אֵלֶּה, וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ".

עד אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמְּבִיאָה רְפוּאָה לָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ג׳:י״ד) "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים" (ארפה) וְגוֹ'. רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא רָמִי, כְּתִיב: (שם) "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים", דְּמֵעִיקָרָא שׁוֹבָבִים אַתֶּם, וּכְתִיב: (שם) "אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם"! לָא קַשְׁיָא, כָּאן מֵאַהֲבָה, כָּאן מִיִּרְאָה. (אמר) רַב יְהוּדָה (רב אמי) רָמִי, כְּתִיב: (ירמיהו ג׳:כ״ב) "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם", וּכְתִיב: (שם) "כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם, [וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה"]. לָא קַשְׁיָא, כָּאן, מֵאַהֲבָה (ומיראה) [אוֹ מִיִּרְאָה], כָּאן, עַל יְדֵי יִסּוּרִין.

עה אָמַר רַבִּי לֵוִי: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע י״ד:ב׳) "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁדּוֹחָה אֶת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ג׳:א׳) "[לֵאמֹר], הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר" וְגוֹ', עַד "וְשׁוֹב אֵלַי, נְאֻם ה'". (לא־קשיא, הא ביחיד, והא בצבור) אָמַר רַבִּי (יוסי הגלילי) [יוֹחָנָן]: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, (שמביאה גאולה) [שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה], שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו נ״ט:כ׳) "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע [בְּיַעֲקֹב]". מַאי טַעְמָא, "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל"? מִשּׁוּם "וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב". (אמר רבי יונתן: גדולה תשובה שמקרבת גאולה לעולם. שנאמר: (שם נו) "שמרו משפט ועשו צדקה, כי קרובה ישועתי לבא, וצדקתי להגלות")

עו אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת (להם) [לוֹ] כִּשְׁגָגוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע י״ד:ב׳) "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ". הָא 'עָוֹן', מֵזִיד הוּא! וְקָרִי לֵיהּ 'מִכְשׁוֹל'. אֵינִי? וְהָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת (להם) [לוֹ] כִּזְכֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל ל״ג:י״ט) "וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְגוֹ', עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה". לָא קַשְׁיָא, כָּאן מֵאַהֲבָה, כָּאן מִיִּרְאָה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמַּאֲרֶכֶת (ימיו ו) שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם. שֶׁנֶּאֱמַר: (שם יח) "[בְּשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ] (חיו) יִחְיֶה". אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אַמְרֵי בְּמַעֲרָבָא מִשְּׁמֵיה (דרבא) [דְּרַבָּה] בַּר מָרִי: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם; מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אָדָם מַקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ [בִּדְבָרִים], סָפֵק מִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ, סָפֵק אֵין מִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר, מִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ, סָפֵק מִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ בִּדְבָרִים, (ספק מתפייס ממנו בממון) [סָפֵק אֵין מִתְפַּיֵּס בִּדְבָרִים]. אֲבָל (מדת) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (אינו כן) אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר, מִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ בִּדְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע י״ד:ג׳) "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'". וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּחֲזִיק לוֹ טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וְקַח טוֹב". וְלֹא עוֹד אֶלָּא, (שדומה כמי שבנה מזבח והקריב) [שֶׁמַּעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב] עָלָיו קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ". וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: פָּרֵי חוֹבוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "אֹהֲבֵם נְדָבָה". (אמר מר זוטרא בר טוביה, אמר רב:) [תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר]: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, (שאפילו) [שֶׁבִּשְׁבִיל] יָחִיד שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, מוֹחֲלִין לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם, אֹהֲבֵם נְדָבָה, כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ". 'מֵהֶם' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'מִמֶּנּוּ'. הֵיכִי דָּמִי בַּעַל תְּשׁוּבָה? [אָמַר רַב יְהוּדָה]: כְּגוֹן, שֶׁבָּא דְּבַר עֲבֵרָה לְיָדוֹ, פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה (ופירש) [וְנִצַּל] הֵימֶנָּה. מַחְוִי רַב יְהוּדָה: בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וּבְאוֹתָהּ אִשָּׁה, וּבְאוֹתוֹ פֶּרֶק. אָמַר רַב יְהוּדָה: רַב רָמִי, כְּתִיב: (משלי כ״ח:י״ג) "מְכַסֶּה פְּשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ, וּמוֹדֶה וְעֹזֵב" וְגוֹ'. וּכְתִיב: (תהילים ל״ב:א׳) "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה"? לָא קַשְׁיָא, כָּאן, בְּחֵטְא מְפֻרְסָם, כָּאן, בְּחֵטְא שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְסָם. רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר [רַב נַחְמָן]: כָּאן, בַּעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, כָּאן, בַּעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.

עז תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה: עָבַר אָדָם עֲבֵרָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה, מוֹחֲלִין לוֹ. שְׁנִיָּה, מוֹחֲלִין לוֹ. שְׁלִישִׁית, מוֹחֲלִין לוֹ. רְבִיעִית, אֵין מוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (עמוס ב׳:ו׳) "כֹּה אָמַר ה': עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ". וְאוֹמֵר: (איוב ל״ג:כ״ט) "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל, פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר". מַאי 'וְאוֹמֵר'? וְכִי תֵּימָא: הַנֵי מִילֵי בְּצִבּוּר, אֲבָל בְּיָחִיד, לֹא. תָּא שְׁמַע: "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל, פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר". תָּנוּ רַבָּנָן: עֲבֵרוֹת שֶׁהִתְוַדָּה עֲלֵיהֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים זֶה, לֹא יִתְוַדֶּה עֲלֵיהֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר. וְאִם שָׁנָה בָּהֶן, צָרִיךְ שֶׁיִּתְוַדֶּה עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר. וְאִם לֹא שָׁנָה בָּהֶן, [וְחָזַר] וְהִתְוַדָּה עֲלֵיהֶן, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (משלי כ״ו:י״א) "כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ, כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי (יהודה) [יַעֲקֹב] אוֹמֵר: כָּל שֶׁכֵּן! הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים נ״א:ה׳) "כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע, וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד", אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם, "כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ"? כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא: נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר.

תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: וְצָרִיךְ (אדם) לְפָרֵט אֶת הַחֵטְא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ל״ב:ל״א) "אָנָּא, חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדוֹלָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב". רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ל״ב:א׳) "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה", אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם, "וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב"? כִּדְרַבִּי יַנַּאי, דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁבָּלוּ שִׂפְתוֹתֵיהֶם מִלּוֹמַר 'דַּי', גָּרַם לָהֶם לַעֲשׂוֹת אֱלֹהֵי זָהָב.

עח שְׁנֵי פַּרְנָסִים טוֹבִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הֵם: מֹשֶׁה וְדָוִד. מֹשֶׁה אָמַר: יִכָּתֵב סוּרְחָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ל״ב:נ״א) ("על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צין, על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל") ["יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי" וְגוֹ']. דָּוִד אָמַר: לֹא יִכָּתֵב סוּרְחָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ל״ב:א׳) "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה". מָשָׁל דְּמֹשֶׁה וְדָוִד, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלּוֹקוֹת בְּבֵית־דִּין. אַחַת קִלְקְלָה, וְאַחַת אָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית. זוֹ שֶׁאָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית, אָמְרָה לָהֶם: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הוֹדִיעוּ עַל מַה הִיא לוֹקָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: עַל מַה שֶּׁזּוֹ לוֹקָה זוֹ לוֹקָה. מִיָּד הֵבִיאוּ פַּגֵּי שְׁבִיעִית, וְתָלוּ לָהּ בְּצַוָּארָהּ, וְהִכְרִיזוּ עָלֶיהָ: עַל כָּךְ הִיא לוֹקָה.

עט מְפַרְסְמִין אֶת הַחֲנֵפִים מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל ג׳:כ׳) "וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקוֹ וְעָשָׂה עָוֶל, וְנָתַתִּי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו, הוּא יָמוּת, כִּי לֹא הִזְהַרְתּוֹ" וְגוֹ'. תְּשׁוּבַת הַמֻּחְלָטִין מְעַכֶּבֶת אֶת הַפֻּרְעָנוּת, וַאֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁנֶּחְתָּם גְּזַר דִּינָם שֶׁל פֻּרְעָנוּת. שַׁלְוַת רְשָׁעִים סוֹפָהּ תַּקָּלָה, וְהָרָשׁוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ, עָרֹם נִכְנָס לָהּ, וְעָרֹם יוֹצֵא מִמֶּנָּה. וּלְוַאי, שֶׁתְּהֵא יְצִיאָה כְּבִיאָה. רַב, כִּי הֲוָה נָפִיק לְמֵידַן דִּינָא, אָמַר הָכִי: בִּצְבוּ נַפְשָׁאִי לִקְטָלָא נַפִיק, וּצְבִי בֵּיתִי לֵית אֲנָא עָבִיד, וְרֵיקָן לְבֵיתִי אֵיעוֹל. (ערום אכנס לה, וערום אצא ממנה) וּלְוַאי, שֶׁתְּהֵא בִּיאָה כִּיצִיאָה. כִּי הֲוָה חָזִי אַמְבּוּהָא דְּאָזִיל בַּתְרֵיהּ, אָמַר הָכִי: (איוב כ׳:ו׳-ז׳) "אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ, וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ, כְּגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד, רֹאָיו יֹאמְרוּ: אַיּוֹ". מַר זוּטְרָא, (חסידא) כִּי הֲווּ מְכַתְּפֵי לֵיהּ בְּשַׁבְּתָא דְּרִיגְלָא, אָמַר: (משלי כ״ז:כ״ד) "כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן" וְגוֹ'.

פ "שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב". (משלי י״ח:ה׳) לֹא טוֹב [לָהֶם] לָרְשָׁעִים, שֶׁנּוֹשְׂאִין לָהֶם פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. לֹא טוֹב לוֹ לְאַחְאָב (בן עמרי), שֶׁנָּשָׂא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹ פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים א כ״א:כ״ט) "הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי, לֹא אָבִיא הָרָעָה בְיָמָיו". (טוב) (משלי י״ח:ה׳) "לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִשְׁפָּט", טוֹב לָהֶם לַצַדִּיקִים, שֶׁלֹּא נָשָׂא לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. אַשְׁרֵיהֶם לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁלֹּא נָשָׂא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר כ׳:י״ב) "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי" וְגוֹ'. הָא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַנְּכֶם לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם.

אַשְׁרֵיהֶם לַצַּדִּיקִים! לֹא דַּיָּן שֶׁזּוֹכִין לְעַצְמָן, אֶלָּא שֶׁמְּזַכִּין לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. (הרבה) [שֶׁכַּמָּה] בָּנִים הָיוּ לוֹ לְאַהֲרֹן, שֶׁרְאוּיִין לִשָּׂרֵף כְּנָדָב וַאֲבִיהוּא? שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא י) "הַנּוֹתָרִים", אֶלָּא שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם עָמְדָה לָהֶם. אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים, לֹא דַיָּן שֶׁמְּחַיְּבִין עַצְמָן, אֶלָּא שֶׁמְּחַיְּבִין לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. הַרְבֵּה בָּנִים הָיוּ לוֹ לִכְנַעַן, שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לִסָּמֵךְ כְּטָבִי עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֶלָּא שֶׁחוֹבַת אֲבִיהֶם גָּרְמָה לָהֶם.

פא כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, מַאי טַעְמָא? שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בְּגֵיהִנֹּם, וְתַלְמִידָיו בְּגַן־עֵדֶן. שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ט״ז:י׳) "כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת". וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בְּגַן־עֵדֶן, וְתַלְמִידָיו בְּגֵיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי כ״ח:י״ז) "אָדָם עָשֻׁק בְּדַם נָפֶשׁ עַד בּוֹר יָנוּס, אַל יִתְמְכוּ בוֹ".

פב מִשְׁנָה. הָאוֹמֵר: "אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב", אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. "אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר", אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. אֶת זוֹ דָרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: (ויקרא ט״ז:ל׳) "מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ". עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל! לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין? וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם? אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל ל״ו:כ״ה) "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם". וְאוֹמֵר: (ירמיה יז) "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'", מָה הַמִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּבָּ"ה מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל.

גמ'. אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, תְּרֵי זִימְנֵי לָמָּה לִי? כִּדְרַב הוּנָא [אָמַר רַב], דְּאָמַר רַב הוּנָא, [אָמַר רַב]: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. ",הֻתְּרָה לוֹ", סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר! אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר! לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי, דְּתַנְיָא [רַבִּי אוֹמֵר]: עַל כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, בֵּין עָשָׂה תְּשׁוּבָה, בֵּין לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. אֲפִלּוּ תֵּימָא רַבִּי, אַגַב שַׁאנִי. רָמִי לֵיהּ רַב יוֹסֵף בַּר חַבּוּ לְרַבִּי אַבָּהוּ, תְּנָן: עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, דִּכְתִיב: (ויקרא ט״ז:ל׳) "מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ", וְהָא כְּתִיב: (שמואל א ב׳:כ״ה) "אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ, וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים". מַאן 'אֱלֹהִים'? דַּיָּנָא! אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: (שם) "וְאִם לַה' יֶחֱטָא אִישׁ, מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ"? אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: "אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ, וּפִלְלוֹ", אֱלֹהִים יִמְחֹל לוֹ. "וְאִם לַה' יֶחֱטָא אִישׁ, מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ"? תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים!

פג אמר רַבִּי יִצְחָק: כָּל הַמַּקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים, צָרִיךְ לְפַיְּסוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ו׳:א׳-ב׳) "בְּנִי, אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ, תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ", וּכְתִיב: (שם) "נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ, נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ. עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְנִי וְהִנָּצֵל, כִּי בָאתָ בְּכַף רֵעֶךָ, לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ". אִם מָמוֹן יֵשׁ לוֹ בְּיָדְךָ, הַתֵּר לוֹ פִּסַּת יָד, וְאִם לָאו, הַרְבֵּה עָלָיו רֵעִים. אָמַר רַב חִסְדָּא: וְצָרִיךְ לְפַיְּסוֹ בְּשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ל״ג:כ״ז) "יָשֹׁר עַל אֲנָשִׁים וַיֹּאמֶר: חָטָאתִי, וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי, וְלֹא שָׁוָה לִי". אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: כָּל הַמְבַקֵּשׁ מָטוּ מֵחֲבֵרוֹ, אַל יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית נ׳:י״ז) "כֹּה תֹּאמְרוּ לְיוֹסֵף: אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם" וְגוֹ'. ["וְעַתָּה שָׂא נָא" וְגוֹ']. וְאִם מֵת, אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר חַבּוּ: מֵבִיא עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם וּמַעֲמִידָן עַל קִבְרוֹ, וְאוֹמֵר: חָטָאתִי לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלִפְלוֹנִי זֶה שֶׁחָבַלְתִּי בּוֹ.

פד רבי יִרְמְיָה, הֲוָה לֵיהּ מִילְתָא לְרַבִּי אַבָּא בַּהֲדֵיהּ, אָזַל וְיָתִיב אַדָּשָׁא דְּרַבִּי אַבָּא, (נפקא אמתיה, ושדיא לה כנישא[בַּהֲדֵי דְּשָׁדְיָא אַמְתָא] מַיָּא, (אקיקלתאמָטָא זַרְזִיפֵי דְּמַיָּא אַרֵישֵׁיהּ.

אָמַר: עֲשָׂאוּנִי אַשְׁפָּה, וְקָרִי אַנַפְשֵׁיהּ: (תהילים קי״ג:ז׳) "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" (שבקיה וקא אזיל) שָׁמַע רַבִּי אַבָּא, נָפַק (אבתריה, אדהכי, הדר רבי יִרְמְיָה אפיה, ואתא בתריה, אמר ליה: לא צריכא, השתא עלי רמי) [לְאַפֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא צְרִיכְנָא לְמֵיפַּק אַדַּעְתָּךְ], דִּכְתִיב: (משלי ו׳:ג׳) "לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ". רַבִּי זֵירָא, כָּל מַאן דַּהֲוָה לֵיהּ מִלְּתָא בַּהֲדֵיהּ, הֲוָה מַמְצִי לֵיהּ נַפְשֵׁיהּ, וְחָלִיף וְתָנִי קַמֵּיהּ, וּמַמְצִי לֵיהּ, כִּי הֵיכִי דְּנֵיתִי וְנֵיפּוֹק לֵיהּ מִדַּעְתֵּיהּ.

פה רַב, הֲוָה לֵיהּ מִלְּתָא בַּהֲדֵי הַהוּא טַבְּחָא, אָזַל תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, לָא אָתָא. כִּי מָטָא מַעֲלֵי יוֹמָא דְּכִפּוּרֵי וְלָא אָתָא, אָמַר: אֵיזִיל אֲנָא לְפַיְּסֵיהּ. פָּגַע בֵּיהּ רַב הוּנָא, אָמַר לֵיהּ: הֵיכָא קָאָזִיל מַר? אָמַר לֵיהּ: לְפִיּוּסֵי לִפְלַנְיָא. אָמַר: אָזִיל אַבָּא לְמִיקְטַל גַּבְרָא! אָזַל קָרָא אַבָּבָא. אָמַר לֵיהּ: [אַבָּא אַתְּ]? זִיל, לֵית לִי מִלְּתָא בַּהֲדָךְ. הֲוָה קָא פָּלִיג רֵישָׁא, אִישְׁתַּמִּיט (נרגא) [גַּרְמָא], מַחְיֵיהּ אַרֵישֵׁיהּ וְקַטְלֵיהּ.

פו רב הֲוָה פָּסִיק סִידְרָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי. [עַיִּל] אָתָא רַבִּי חִיָּא, הָדַר לְרֵישָׁא. עַיִל בַּר קַפָּרָא, הָדַר לְרֵישָׁא. אָתָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי, הָדַר לְרֵישָׁא. אָתָא רַבִּי חֲנִינָא (בר) [בְּרַבִּי] חָמָא, אָמַר לֵיהּ: כָּל דְּאָתֵי, נֵימָא: הָדַר לְרֵישָׁא? נָקַט רַבִּי חֲנִינָא מִלְּתָא בַּהֲדֵיהּ. אָזַל רַב לְגַבֵּיהּ תְּרֵיסַר מַעֲלֵי יוֹמָא דְּכִפּוּרֵי, וְלָא אִיפַיֵּס. וְהֵיכִי עָבִיד הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: כָּל הַמְבַקֵּשׁ מָטוּ מֵחֲבֵרוֹ, אַל יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים. רַב שַׁאנִי. וְרַבִּי חֲנִינָא, הֵיכִי עָבִיד הָכִי? וְהָאָמַר רָבָא: כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו! אֶלָּא, רַבִּי חֲנִינָא, חֶלְמָא חָזָא לֵיהּ לְרַב, דְּזָקְפֵי לֵיהּ בְּדִיקְלָא, וּגְמִירִי: מַאן דְּזָקְפֵי לֵיהּ בְּדִיקְלָא, רֵישָׁא הֲוֵי. אָמַר: *)) אִדַּחְיֵּהּ וְלָא נִדְּחַיָּן.

פז תָּנוּ רַבָּנָן: הָרוֹאֶה קְרִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, יוֹרֵד וְטוֹבֵל, וְלָעֶרֶב יְשַׁפְשֵׁף. תָּנָא (דבי רבי ישמעאל) [תָּנָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן]: הָרוֹאֶה קְרִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, עֲוֹנוֹתָיו מְחוּלִין לוֹ. וְהָא תַּנְיָא: עֲוֹנוֹתָיו סְדוּרִין לוֹ! מַאי 'סְדוּרִין'? סְדוּרִין לִמָּחֵל. תָּנִי (תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק) [דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל]: הָרוֹאֶה קְרִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, יִדְאַג כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. וְאִם עָלְתָה לוֹ שָׁנָה, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תֵּדַע, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ רָעֵב וְהוּא שָׂבֵעַ. כִּי אָתָא רַב דִּימִי אָמַר: (אמרי במערבא) מַפִּישׁ חַיֵּי, סַגֵּי, וּמַסְגֵּי. (במסכת תענית פ' ב' מאמר קצר בענין תשובה יאות לסדרו בסוף מסכת זו) תָּנוּ רַבָּנָן: אָדָם שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲבֵרָה וּמִתְוַדֶּה, וְאֵינוֹ חוֹזֵר בָּהּ, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁתּוֹפֵס בְּיָדוֹ שֶׁרֶץ, שֶׁאֲפִלּוּ טוֹבֵל בְּכָל מֵימוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה. זְרָקוֹ מִיָּדוֹ, מִיָּד עָלְתָה לוֹ טְבִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי כ״ח:י״ג) "וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם", וְאוֹמֵר: (איכה ג׳:מ״א) "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמַיִם".

הַדְרָן עֲלָךְ פֶּרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים וּסְלִיקָא לָהּ מַסֶּכֶת יוֹמָא