בבא בתרא · פרק א · חלק א

בבא בתרא פרק א - א "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת [הַזֶּה] הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן". (חגי ב׳:ט׳) רַב וּשְׁמוּאֵל, וְאַמְרִי לָהּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹחָנָן, חַד אָמַר: בְּבִנְיָן. וְחַד אָמַר: בְּשָׁנִים. וְאִיתָא לְהָא וְאִיתָא לְהָא.

ב הוֹרְדוּס, עַבְדָּא דְּבֵית חַשְׁמוֹנָאִי הֲוָה, נָתַן עֵינָיו בְּאוֹתָהּ תִּינוֹקֶת. יוֹמָא חַד שָׁמַע [הַהוּא גַּבְרָא] בַּת־קָלָא דַּהֲוָה קָאָמְרָה: כָּל עַבְדָּא דְּמָרִיד הַשְׁתָּא, מַצְלַח. קָם, קַטְלִינְהוּ לְכוּלְהוּ מָרְוָתֵיהּ, וְשַׁיְרָהּ לְאוֹתָהּ תִּינוֹקֶת. כַּד חֲזַת הַהִיא [יְנוּקְתָא] דְּקָא בָּעִי לְמִינְסְבָהּ, סְלִיקָא (לה) לְאִיגְרָא, [וְרָמָא קָלָא] וְאָמְרָה: כָּל מַאן דְּיֵתִי וְיֵמַר: מִדְּבֵית חַשְׁמוֹנָאִי קָאַתִּינָא, עַבְדָּא הוּא! דְּלָא אִשְׁתַּיֵּיר מִינַיְהוּ אֶלָּא הַהִיא יְנוּקְתָּא, וְהַהִיא יְנוּקְתָּא (תיפול ותימות השתא. וְ)נָפְלָה (לה מתה) [מֵאִיגְרָא לְאַרְעָא]. טָמְנָהּ בְּדוּבְשָׁא שֶׁבַע שָׁנִים. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: בָּא עָלֶיהָ, וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי: לֹא בָּא עָלֶיהָ. מַאן דְּאָמַר: בָּא עָלֶיהָ, [הָא דְּטַמְנָהּ], לִיתוּבֵי לְיִצְרֵיהּ. לְמַאן דְּאָמַר: לֹא בָּא עָלֶיהָ, (למה ליה למעבד הכי?) [הַאי דְּטַמְנָהּ], כִּי הֵיכִי (דניפוק ליה שם דנסיב בת מלכא) [דְּנֹאמְרוּ, בַּת־מֶלֶךְ נָסַב]. אָמַר: מַאן דָּרִישׁ: (דברים י״ז:ט״ו) "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ"? רַבָּנָן! קָם קַטְלִינְהוּ לְכוּלְהוּ רַבָּנָן, (שייריה) [שַׁבְקֵיהּ] לְבָבָא בֶּן בּוּטָא (למיסב) [לְמִשְׁקַל] עֵצָה מִינֵיהּ. אַהֲדַר לֵיהּ כְּלִילָא דְּיַאלֵי, וְנַקְרִינְהוּ לְעֵינֵיהּ. יוֹמָא חַד אָתָא וְיָתִיב קַמֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ: חָזִי מַר, הַאי עַבְדָּא בִּישָׁא מַאי [קָא] עָבַד, (קם קטלינוה לכולהו רבנן, וקטלינוה לכולהו מרוותיה.) אָמַר לֵיהּ: מַאי אִיעָבִיד לֵיהּ? אָמַר לֵיהּ: נִילְטֵייהּ מַר. אָמַר לֵיהּ: כְּתִיב: (קהלת י׳:כ׳) "גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל". אָמַר לֵיהּ: הַאי לָאו מֶלֶךְ הוּא. אָמַר לֵיהּ: וְלָא יְהֵא (אלא) עָשִׁיר [בְּעָלְמָא], דִּכְתִיב: (שם) "וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר". אָמַר לֵיהּ: וְלָא יְהֵא אֶלָּא נָשִׂיא, וּכְתִיב: (שמות כ״ב:כ״ז-כ״ח) "וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר". אָמַר לֵיהּ: בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה עַמְּךָ, וְהַאי לָאו עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה עַמְּךָ. אָמַר לֵיהּ: מִסְתַּפִינָא [מִינֵיהּ. אָמַר לֵיהּ] (איכא איניש דשמע מילתא ואזיל ומודע ליה אמר ליה השתא מיהא) לֵיכָּא אִינִישׁ גַּבָּן, [דַּאֲנָא וְאַתְּ יָתִיבְנָא], אָמַר לֵיהּ: [כְּתִיב]: (קהלת י׳:כ׳) "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל" וְגוֹ'. אָמַר לֵיהּ: אֲנָא הוּא, אִי הֲוָה יָדַעְנָא (דצניעיתון) [דְּזַהְרֵי רַבָּנָן] כּוּלֵי הַאי, לָא הֲוָה קַטְלִינָא לְכוּ, הַשְׁתָּא, מַאי תַּקַנְתֵּיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא? אָמַר לֵיהּ: (הוא כבה אורו של עולם, ילך ויעסוק באורו של עולם) הוּא כִּבָּה אוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם (רבנן,) דִּכְתִיב: (משלי ו׳:כ״ג) "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר", יֵלֵךְ וְיַעֲסֹק בְּאוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם, (בית המקדש) דִּכְתִיב: (ישעיהו ב׳:ב׳) "וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם". אִיכָּא דְּאַמְרֵי: הָכִי אָמַר לֵיהּ: הוּא סִמֵּא עֵינוֹ שֶׁל עוֹלָם (רבנן,) דִּכְתִיב: (במדבר ט״ו:כ״ד) "וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה". יֵלֵךְ וְיַעֲסֹק בְּעֵינוֹ שֶׁל עוֹלָם (בית המקדש) דִּכְתִיב: (יחזקאל כ״ד:כ״א) "הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם". אָמַר לֵיהּ: מִסְתַּפִינָא מִמַּלְכוּתָא. אָמַר לֵיהּ: שְׁדַר שְׁלִיחָא, לֵיזִיל שַׁתָּא, (באורחא) וְלִיעַכֵּב שַׁתָּא, וְלִיהֲדֵר שַׁתָּא. אַדְּהָכִי וְהָכִי סָתַרְתְּ לֵיהּ, וּבָנִית לֵיהּ. עָבַד הָכִי, (כי אתא) שָׁלְחוּ לֵיהּ: אִם לֹא סָתַרְתָּ אַל תִּסְתֹּר. אִם סָתַרְתָּ אַל תִּבְנֶה. אִם סָתַרְתָּ וּבָנִיתָ, עַבְדָּא בִּישָׁא! בָּתַר דְּעַבְדִּין מִתְמַלְּכִין. אִם זַיְנָךָ עֲלָךְ, סִפְרָךְ כָּאן, לָא רַכָּא וְלָא בַּר רַכָּא. הוֹרְדוּס עַבְדָּא, קְלַנְיָא מִתְעָבִיד. וּמְנָא לָן דְּהַאי 'רַכָּא' לִישְׁנָא דְּמַלְכוּתָא הוּא? דִּכְתִיב: (שמואל ב ג׳:ל״ט) "וְאָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ". וְאִי בָּעִית אֵימָא, מֵהָכָא: (בראשית מ״א:מ״ג) "וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ". אָמְרוּ: מִי שֶׁלֹּא רָאָה בִּנְיַן הוֹרְדוּס, לֹא רָאָה בִּנְיָן נָאֶה [מִיָּמָיו]. בְּמַאי בַּנְיָיהּ? אָמַר רַבָּה: בְּאַבְנֵי שִׁישָׁא וּמַרְמְרָא. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: בְּאַבְנֵי כּוּחְלָא, שִׁישָׁא וּמַרְמְרָא. אַפִּיק שָׂפָה, וּמְעַיֵּיל שָׂפָה, כִּי הֵיכִי דְּלִקַבִּיל סִידָא. סָבַר לְמִישְׁעֵיהּ בְּדַהֲבָא. אַמְרֵי לֵיהּ רַבָּנָן: שַׁבְקֵיהּ, דְּהָכִי שַׁפִּיר טְפֵי, דְּמֶחֱזִי כִּי אָדְוְתָא דְּיַמָּא.

ג וּבָבָא בֶּן בּוּטָא, הֵיכִי (משיא[עָבַד הָכִי]? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִפְּנֵי מַה נֶּעֱנַשׁ דָּנִיֵּאל? מִפְּנֵי שֶׁהִשִּׂיא עֵצָה לִנְבוּכַדְנֶאצַּר, דִּכְתִיב: (דניאל ד׳:כ״ד) "לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ, וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק, [וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן, הֵן תֶּהֱוֵה אַרְכָה לִשְׁלֵוְתָךְ" וְגוֹ'. וּכְתִיב: (שם ד) "כֹּלָא מְטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא]. וּכְתִיב: (שם) "וְלִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי־עֲשַׂר" וְגוֹ'. אִי בָּעִית אֵימָא: שַׁאנִי עַבְדָּא, דְּאִיחַיֵיב בְּמִצְווֹת. וְאִי בָּעִית אֵימָא: שַׁאנִי בֵּית הַמִּקְדָשׁ, (דלא סגיא ליה בלא מלכא,) [דְּאִי לָא מַלְכוּת, לָא מִתְבְּנִי. וְדָנִיֵּאל], מְנָא לָן דְּאִיעֲנַשׁ? אִילֵימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: (אסתר ד׳:ה׳) "וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ". וְאָמַר רַב: 'הֲתָךְ' זֶה דָּנִיֵּאל, הָא נִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: שֶׁחֲתָכוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: שֶׁכָּל דִּבְרֵי מַלְכוּת נֶחְתָּכִין עַל פִּיו, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ לְגֹב אֲרָיוֹת. וּבָבָא בֶּן בּוּטָא, הֵיכִי אַסְבֵיהּ [לֵיהּ] עֵצָה לְהוֹרְדוּס לְמִסְתְּרֵיהּ לְבֵית הַמִּקְדָשׁ, וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: לָא לִסְתּוֹר אִינִישׁ בֵּי כְּנִישְׁתָּא עַד דְּבָנִי בֵּי כְּנִישְׁתָּא אַחֲרִיתִי? אִי בָּעִית אֵימָא: שַׁאנִי מַלְכוּתָא דְּלָא הַדְרָה בֵּיהּ. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אִי אָמְרָה מַלְכוּתָא: עֲקַרְנָא טוּרָא, עַקְרוּהָ וְלָא הַדְרָה בֵּיהּ. אִי בָּעִית אֵימָא: תִּיוּהָא חֲזָא בֵּיהּ.

ד הַהוּא חֲסִידָא דַּהֲוָה רָגִיל דְּקָא מִשְׁתָּעִי אֵלִיָּהוּ בַּהֲדֵיהּ, בָּנָה בֵּית שַׁעַר וְלָא אִשְׁתָּעִי בַּהֲדֵיהּ.

ה רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה רָמָא דְּשׁוּרָא אַרַבָּנָן. אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לֵוִי: רַבָּנָן לָא צְרִיכֵי נְטִירוּתָא, דִּכְתִיב: (תהילים קל״ט:י״ח) "אֶסְפְּרֵם, מֵחוֹל יִרְבּוּן". ['אֶסְפְּרֵם' לְמַאן? אִילֵימָא לַצַּדִּיקִים דִּנְפִישִׁין מֵחָלָא], (מאי "אספרם מחול ירבון"? אי נימא צדיקים) הַשְׁתָּא כּוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל כְּתִיב בְּהוּ: (בראשית כ״ב:י״ז) "כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם". צַדִּיקִים, (דאית בהו נפישי מחלא?) [צַדִּיקִים עַצְמָם מֵחוֹל יִרְבּוּן]? אֶלָּא [הָכִי קָאָמַר: 'אֶסְפְּרֵם'], אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁאֶסְפְּרֵם, מֵחוֹל יִרְבּוּן. וְקַל־וָחֹמֶר, וּמָה חוֹל שֶׁמּוּעָט, מֵגֵן עַל הַיָּם, מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁהֵם מְרֻבִּים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כִּי אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר לֵיהּ: אַמַאי לָא תֵּימָא לֵיהּ מֵהַאי קְרָא: (שיר השירים ח׳:י׳) "אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת". "אֲנִי חוֹמָה", זוֹ תּוֹרָה. "וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת", אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. (והוא) [וְרֵישׁ לָקִישׁ סָבַר לָה כִּדְדָרַשׁ רָבָא: "אֲנִי חוֹמָה", זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. "וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת", אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת, וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. (רב הונא) [רַב נַחְמָן] בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא שָׁדָא כַּרְגָּא אַרַבָּנָן, אָמַר לֵיהּ רַבִּי נָתָן בַּר יִצְחָק: עָבַרְתְּ אַדְּאוֹרַיְתָא, אַדִּנְבִיאֵי, אַדִּכְתוּבֵי. אַדְּאוֹרַיְתָא, דִּכְתִיב: (דברים ל״ג:ג׳) "אַף חֹבֵב עַמִּים כָּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ". אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מְחַבֵּב אֻמּוֹת הָעוֹלָם, יִהְיוּ "כָּל קְדוֹשָׁיו בְּיָדֶךָ". "וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ", תָּנִי רַב יוֹסֵף: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּכַתְּתִיןרַגְלֵיהֶם מֵעִיר לְעִיר, וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה לִלְמֹד תּוֹרָה. "יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ"; לִשָּׂא וְלִתֵּן בִּדְבָרָיו שֶׁל מָקוֹם. אַדִּנְבִיאֵי, דִּכְתִיב: (הושע ח׳:י׳-י״א) "גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם, עַתָּה אֲקַבְּצֵם וַיָּחֵלּוּ מְּעָט מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים". אָמַר (רבא) [עוּלָא]: פָּסוּק זֶה בִּלְשׁוֹן אֲרָמִית נֶאֱמַר, "אִם (כלם יתנו בגוים) [תָּנוּ כּוּלְּהוּ], "עַתָּה אֲקַבְּצֵם". וְאִם מְעַט מֵהֶם, "וַיָּחֵלּוּ מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים".

ו רַבִּי פָּתַח אוֹצָרוֹת בִּשְׁנֵי בַּצֹּרֶת, וְאָמַר: יִכָּנְסוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא, בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, בַּעֲלֵי תַּלְמוּד, [בַּעֲלֵי הֲלָכָה], בַּעֲלֵי הַגָּדוֹת. אֲבָל עַמֵּי־הָאָרֶץ אַל יִכָּנְסוּ! דָּחַק יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם וְנִכְנַס. אָמַר לוֹ: רַבִּי פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לוֹ: [בְּנִי], קָרִיתָ? אָמַר לוֹ: לָאו. אָמַר לוֹ: שָׁנִיתָ? אָמַר לוֹ: לָאו. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן בַּמָּה אֲפַרְנֶסְךָ? אָמַר לוֹ: פַּרְנְסֵנִי כַּכֶּלֶב, פַּרְנְסֵנִי כָּעוֹרֵב. פִּרְנְסוֹ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא, יָתִיב רַבִּי וְקָא מִצְטַעֵר. אָמַר: אוֹי לִי שֶׁנָּתַתִּי פִּתִּי לְעַם־הָאָרֶץ. אָמַר לְפָנָיו רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי: שֶׁמָּא יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם תַּלְמִידְךָ הוּא? שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֵהָנוֹת בִּכְבוֹד תּוֹרָה [מִיָּמָיו]. בָּדְקוּ אַחֲרָיו (ומצאו). אָמַר רַבִּי: יִכָּנְסוּ הַכֹּל. רַבִּי לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי: אֵין פּוּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל עַמֵּי־הָאָרֶץ. כִּי הַהוּא דְּמֵי כְּלִילָא דְּשָׁדוּ אַטְבֶרְיָא, אַתּוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי וְאָמְרוּ לֵיהּ: לֵיתְבוּ רַבָּנָן בַּהֲדָן. אָמַר לְהוּ: לָא. אָמְרוּ לֵיהּ: עַרוֹקִינָן, אָמַר לְהוּ: עֲרוֹקוּ. עָרַק פַּלְגָא, דַּלְיוּהָ לְפַלְגָא. אַתּוּ הַנְהוּ פַּלְגָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי, אָמְרוּ לֵיהּ: לֵיתְבוּ רַבָּנָן בַּהֲדָן, אָמַר לְהוּ: לָא. אָמְרוּ לֵיהּ: עַרוּקִינָן. אָמַר לְהוּ: עֲרוֹקוּ. עָרוּק כֻּלְהוֹן, פָּשׁ [הַהוּא] כּוֹבֵס, שַׁדְיוּהָ אַכּוֹבֵס, עָרַק כּוֹבֵס, פָּקַע כְּלִילָא. אָמַר רַבִּי: רְאִיתֶם, שֶׁאֵין פּוּרְעָנוּת בָּא לָעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל עַמֵּי־הָאָרֶץ.

ז אִיפְרָא הוֹרְמִיז אִימֵיהּ דִּשְׁבוּר מַלְכָּא, שַׁדְּרָהּ אַרְנְקָא דְּדִינְרֵי קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אָמְרָה לֵיהּ: תֶּהֱוֵי דָּא לְמִצְוָה רַבָּה. יָתִיב רַב יוֹסֵף וְקָא מְעַיֵּין בָּהּ, 'מִצְוָה־רַבָּה' מַאי הֲוֵי? אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: מִדְּתָנִי רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה: אֵין פּוֹסְקִין צְדָקָה עַל הַיְּתוֹמִים, אֲפִלּוּ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, שְׁמַע מִינָהּ: 'מִצְוָה רַבָּה', פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים הוּא. אָמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי: מְנָא הָא מִלְּתָא דְּאָמוּר רַבָּנָן: 'מִצְוָה רַבָּה', פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים הוּא? [אָמַר לֵיהּ]: דִּכְתִיב: (ירמיהו ט״ו:ב׳) "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ: אָנָה נֵצֵא? וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: כֹּה אָמַר ה': אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת, וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב, וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב, וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשְּׁבִי". וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמְּאֻחָר בְּפָסוּק זֶה קָשֶׁה מֵחֲבֵרוֹ, חֶרֶב קָשָׁה מִמָּוֶת. אִי בָּעִית אֵימָא: סְבָרָא, וְאִי בָּעִית אֵימָא: קְרָא. אִי בָּעִית אֵימָא סְבָרָא, הַאִי [קָא] מִנַּוֵּל, וְהַאי לָא קָא מִנַּוֵּל. אִי בָּעִית אֵימָא: קְרָא: (תהילים קט״ז:ט״ו) "יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו". רָעָב קָשֶׁה מֵחֶרֶב (אי בעית אימא: סברא, אי בעית אימא: קרא) אִי בָּעִית אֵימָא סְבָרָא, הַאי קָא מִצְטַעֵר, הַאי לָא קָא מִצְטַעֵר. אִי בָּעִית אֵימָא קְרָא: (איכה ד׳:ט׳) "טוֹבִים הָיוּ חַלְלֵי חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב". שְׁבִי קָשֶׁה מִכֻּלָּם, דְּכוּלְהוּ אִיתְנְּהוּ בֵּיהּ.

אָמַר מַר: אֵין עוֹשִׂין שְׂרָרוֹת עַל הַצִּבּוּר פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. מְנָא הַנֵּי מִילֵי? אָמַר רַב נַחְמָן: אָמַר קְרָא: (שמות כ״ח:ה׳) "וְהֵם יִקְחוּ אֶת הַזָּהָב" וְגוֹ'. שְׂרָרוֹת הוּא דְּלָא עַבְדֵּי, הָא הֵימוּנֵי, מְהֵימָן, מְסַיְעָא לֵיהּ לְרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מַעֲשֶׂה וּמִנָּה רַבִּי שְׁנֵי אַחִין עַל הַקֻּפָּה. מַאי שְׂרָרוּתָא? דְּאָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהָ: לְפִי שֶׁמְּמַשְׁכְּנִים עַל הַצְּדָקָה, וַאֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת.

ח (אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה ממשכנין על הצדקה אפילו בערב שבת.) אֵינִי, וְהָכְּתִיב: (ירמיהו ל׳:כ׳) "וּפָקַדְתִּי עַל כָּל לֹחֲצָיו", וְאָמַר רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מַרְתָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: אֲפִלּוּ עַל גַּבָּאֵי צְדָקָה. לָא קַשְׁיָא, הָא דְּאָמִיד, הָא דְּלָא אָמִיד. כִּי הָא דְּרָבָא אַכְּפֵיהּ לְרַב נָתָן בַּר אַמִי, וְשָׁקִיל מִינֵיהּ אַרְבָּעָה מֵאָה זוּזֵי לִצְדָקָה. (דניאל י״ב:ג׳) "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ", זֶה דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. (שם) ["וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד", אֵלּוּ גַּבָּאֵי צְדָקָה. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ", זֶה דַּיָן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ], וְגַבָּאֵי צְדָקָה. "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד", אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת, כְּגוֹן מַאן? [אָמַר רַב]: כְּגוֹן רַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת, דְּרַב אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת דַּהֲוָה קָאִי בְּגִינְתֵּיהּ , אָמַר לֵיהּ: שְׁבַקְתֵּיהּ לְהֵימָנוּתָךְ? אָמַר לֵיהּ: הָא תְּלֵיסַר שְׁנִין דְּלָא חֲזָאִי [לִי], וְהַשְׁתָּא נַמִּי דַּעְתָּאִי (להתם) [עִילָוּיַהוּ]. וְ'רַבָּנָן' מַאי? אָמַר רַבִינָא: (שופטים ה׳:ל״א) "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ".

תָּנוּ רַבָּנָן: גַּבָּאֵי צְדָקָה אֵינָן רַשָּׁאִין לִפְרֹשׁ זֶה מִזֶּה, אֲבָל פּוֹרֵשׁ זֶה לַשַּׁעַר וְזֶה לַחֲנוּת. מָצָא מָעוֹת בַּשּׁוּק, לֹא יִתְּנֵם בְּתוֹךְ כִּיסוֹ, אֶלָּא נוֹתְנָם לְתוֹךְ אַרְנְקִי שֶׁל צְדָקָה, וְלִכְשֶׁיָּבוֹא לְבֵיתוֹ, יִטְּלֵם. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, הָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ מָנֶה וּפְרָעוֹ בַּשּׁוּק, לֹא יִתְּנֵם בְּתוֹךְ כִּיסוֹ, אֶלָּא נוֹתְנָן לְתוֹךְ אַרְנְקִי שֶׁל צְדָקָה, וּכְשֶׁיָּבוֹא לְבֵיתוֹ יִטְּלֵם. תָּנוּ רַבָּנָן: גַּבָּאֵי צְדָקָה שֶׁאֵין לָהֶם עֲנִיִּים לְחַלֵּק, פּוֹרְטִיןלַאֲחֵרִים, וְאֵין פּוֹרְטִין לְעַצְמָן. גַּבָּאֵי תַּמְחוּישֶׁאֵין לָהֶם עֲנִיִּים לְחַלֵּק, מוֹכְרִין לַאֲחֵרִים וְאֵין מוֹכְרִין לְעַצְמָן. מָעוֹת שֶׁל צְדָקָה אֵין מוֹנִין אוֹתָם שְׁתַּיִם (שתים) אֶלָּא אַחַת אַחַת.

תָּנוּ רַבָּנָן: אֵין מְחַשְּׁבִין בִּצְדָקָה עִם גַּבָּאֵי צְדָקָה, וְלֹא בְּהֶקְדֵּשׁ עִם הַגִּזְבָּרִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים ב י״ב:ט״ז) "וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים". אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם גִּזְבָּר נֶאֱמָן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יָצוּר וְיִמְנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ".

אָמַר רַב הוּנָא: בּוֹדְקִין לִמְזוֹנוֹת וְאֵין בּוֹדְקִין לִכְסוּת. אִי בָּעִית אֵימָא קְרָא, וְאִי בָּעִית אֵימָא סְבָרָא. אִי בָּעִית אֵימָא סְבָרָא; הַאי קָא מִבַזִּי וְהַאי לָא קָא מִבַזִּי. אִי בָּעִית אֵימָא קְרָא: (ישעיהו נ״ח:ז׳) "הֲלוֹ פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ", בְּשִׁי"ן כְּתִיב,*) 'פְּרוֹשׂ' וְהָדַר הַב לֵיהּ. וְהָתָם כְּתִיב: (שם) "כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ". ['כִּי תִרְאֶה'], לְאַלְתַּר. וְרַב יְהוּדָה אָמַר: בּוֹדְקִין לִכְסוּת וְאֵין בּוֹדְקִין לִמְזוֹנוֹת, אִי בָּעִית אֵימָא קְרָא, וְאִי בָּעִית אֵימָא סְבָרָא. אִי בָּעִית אֵימָא סְבָרָא, הַאי קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ וְהַאי לָא קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ. אִי בָּעִית אֵימָא קְרָא; הָכָא כְּתִיב: "הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ", 'פְּרֹס' לְאַלְתַּר, וְכִדְקָרִינָן. וְהָתָם כְּתִיב: "כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ"; כְּשֶׁיֵּרָאֶה לְךָ. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: אָמַר 'כַּסּוּנִי', בּוֹדְקִין אַחֲרָיו. 'פַּרְנְסוּנִי', אֵין בּוֹדְקִין.

תַּנְיָא: אִם הָיָה מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, אֵין נִזְקָקִין לוֹ. הַהוּא עַנְיָא דַּהֲוָה מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, דְּאָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא, לָא מִזְדַּקִיק לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ רַב סַמָא בְּרֵיהּ דְּרַב יֵיבָא לְרַב פָּפָּא: אִי מַר לָא מִזְדַּקִיק לֵיהּ, אִינִישׁ אַחֲרִינָא לָא מִזְדַּקִיק לֵיהּ, לִימוּת לֵיהּ? וְהָא תַּנְיָא: אִם הָיָה עָנִי הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, אֵין נִזְקָקִין לוֹ. אָמַר לֵיהּ: אֵין נִזְקָקִין לוֹ לְמַתָּנָה מְרֻבָּה, אֲבָל נִזְקָקִין לוֹ לְמַתָּנָה מוּעֶטֶת.

ט אָמַר רַב אַסִי: לְעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם (את) עַצְמוֹ מִלָּתֵת שְׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (נחמיה י׳:ל״ג) "וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְוֹת לָתֵת עָלֵינוּ שְׁלִשִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה לַעֲבֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ". וְאָמַר רַב אַסִי: שְׁקוּלָה צְדָקָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְוֹת" וְגוֹ'. 'מִצְוָה' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא 'מִצְוֹת'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גָּדוֹל הַמְעַשֶּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ל״ב:י״ז) *)"וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם, וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם", [זָכָה, "הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ". לֹא זָכָה, "וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת"]. אָמַר לְהוּ רָבָא לִבְנֵי מְחוֹזָא: [בְּמַטּוּתָא מִינַיְכוּ], עוּשׂוּ אַהֲדָדֵי, כִּי הֵיכִי דְּתִיהֲוֵי [לְכוּ] שַׁלְמָא בְּמַלְכוּתָא. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם נוֹתֵן שִׁקְלוֹ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵין בֵּית מִקְדָּשׁ קַיָּם, (זכה (שם נח) "הלא פרוס לרעב לחמך". לא זכה) [אִם עוֹשִׂין צְדָקָה, מוּטָב, וְאִם לָאו], בָּאִין גּוֹיִים וְנוֹטְלִין (אותה) בִּזְרוֹעַ. (שנאמר: "ועניים מרודים תביא בית". אמר מר עוקבא:) וְאַף עַל פִּי כֵן נֶחֱשָׁב לָנוּ כִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ס׳:י״ז) "וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה". אָמַר (רב) [רָבָא: הַאי מִלְּתָא אִישְׁתַּעְיָא לִי עוּלָא מְשַׁגֵּשׁ אָרְחָתֵיהּ דְּאִימֵּיהּ], מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב: (שם נט) "וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן". לוֹמַר לְךָ: מַה שִּׁרְיוֹן זֶה, כָּל קְלִפָּה וּקְלִפָּה מִצְטָרֶפֶת לְשִׁרְיוֹן גָּדוֹל, אַף צְדָקָה, כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: מֵהָכָא: (שם סד) "וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל צִדְקֹתֵינוּ", מַה בֶּגֶד זֶה, כָּל נִימָא וְנִימָא מִצְטָרֶפֶת לְבֶגֶד גָּדוֹל, אַף צְדָקָה, כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל.

(אמר רבא האי מלתא אישתעי לי עולא משגש ארחתיה דאימיה.) אַמַּאי קָרוּ לֵיהּ, עוּלָא מְשַׁגֵּשׁ אָרְחָתֵיהּ דְּאִימֵּיהּ? דְּבָעָא מִינֵיהּ רַב אַחַדְבוֹי בַּר אַמִי מֵרַב שֵׁשֶׁת: מִנַּיִן לִמְצֹרָע בִּימֵי סִפּוּרוֹ שֶׁמְּטַמֵּא אָדָם? אָמַר לֵיהּ: [הוֹאִיל וּמְטַמֵּא בְּגָדִים מְטַמֵּא אָדָם. אָמַר לֵיהּ: דִּלְמָא טֻמְאָה בְּחִבּוּרִים שַׁאנִי? דְּהָא הֵסִיט נְבֵלָה דִּמְטַמֵּא בְּגָדִים, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם? אָמַר לֵיהּ: וְאֶלָּא שֶׁרֶץ, דִּמְטַמֵּא אָדָם מְנָלָן? לָאו מִשּׁוּם דִּמְטַמֵּא בְּגָדִים. אָמַר לֵיהּ: שֶׁרֶץ, בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ: (ויקרא כ״ב:ה׳) "אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל שֶׁרֶץ". אֶלָּא שִׁכְבַת־זֶרַע דִּמְטַמֵּא אָדָם, מְנָלָן? לָאו מִשּׁוּם דְּהוֹאִיל וּמְטַמֵּא בְּגָדִים, מְטַמֵּא אָדָם. אָמַר לֵיהּ: שִׁכְבַת זֶרַע נַמִּי בְּהֶדְיָא כְּתִיב בּוֹ: (שם) "אוֹ אִישׁ", לְרַבּוֹת אֶת הַנּוֹגֵעַ]. אַהֲדַר לֵיהּ בִּבְדִיחוּתָא, חָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת, אִישְׁתִּיק רַב אַחַדְבוֹי בַּר אַמִי, וְאִיתְיַקַּר תַּלְמוּדֵיהּ. אַתְיָא אִימֵּיהּ וְקָא בַּכְיָא קַמֵּיהּ, צַוְחָא צַוְחָא וְלָא אַשְׁגַּח בָּהּ. אָמְרָה לֵיהּ: חָזִי לְהַנֵי חֲדָיֵי דְּמָצִית מִינַיְהוּ, בָּעָא רַחֲמֵי עֲלֵיהּ וְאִתְּסִי.

י אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה בַּסֵּתֶר יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, דְּאִלּוּ בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ כְּתִיב: (דברים ט׳:י״ט) "כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה". וְאִלּוּ בְּעוֹשֶׂה צְדָקָה כְּתִיב: (משלי כ״א:י״ד) "מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף".*) וּפְלִיגָא דְּרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: 'אַף', כּוֹפֶה, 'חֵמָה', אֵינוֹ כּוֹפֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה", אַף עַל פִּי שֶׁ"שֹּׁחַד־בַּחֵק", חֵמָה עַזָּה! וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי: אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל דַּיָּן הַנּוֹטֵל שֹׁחַד, מֵבִיא חֵמָה עַזָּה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשֹׁחַד בְּחֵק חֵמָה עַזָּה". וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי, מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת, וְהַמְפַיְּסוֹ בִּדְבָרִים, מִתְבָּרֵךְ בְּאַחַת עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת. הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת, דִּכְתִיב: (ישעיהו נ״ח:ז׳) "הֲלֹא פָרֹס (לרעב לחמך) וְגוֹ', [וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת וְגוֹ'. כִּי תִרְאֶה עָרֹם" וְגוֹ']. (שם) (אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח, והלך לפניך צדקך, כבוד ה' יאספך, אז תקרא וה' יענה, תשוע ויאמר הנני וגו') וְהַמְפַיְּסוֹ בִּדְבָרִים מִתְבָּרֵךְ בְּאַחַת עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, דִּכְתִיב: (שם) "וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ, וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ, וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךְ, וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרַיִם, וְנָחֲךְ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְגוֹ'*), וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם, מוֹסְדֵי דּוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם" [וְגוֹ']. (וקורא לך גודר פרץ משובב נתיבות לשבת".) וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב: (משלי כ״א:כ״א) "רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד", מִשּׁוּם דְּרוֹדֵף צְדָקָה, יִמְצָא צְדָקָה? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: כָּל הָרוֹדֵף צְדָקָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְצִיא לוֹ מָעוֹת, (לעשות מהן) [וְעוֹשֶׂה בָּהֶן] צְדָקָה. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַמְצִיא לוֹ בְּנֵי אָדָם הַמְהֻגָּנִים, לַעֲשׂוֹת לָהֶן צְדָקָה, כְּדֵי לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם שְׂכָרוֹ, לַאֲפוּקֵי מִדְּדָרַשׁ (רבא) [רַבָּה], דְּדָרַשׁ (רבא) [רַבָּה]: מַאי דִּכְתִיב: (ירמיהו י״ח:כ״ג) "וְיִהְיוּ מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ, בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָהֶם", אָמַר יִרְמְיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹבְשִׁים אֶת יִצְרָם, וּמְבַקְּשִׁים לַעֲשׂוֹת צְדָקָה [לְפָנֶיךָ], הַכְשִׁילֵם בִּבְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ שָׂכָר עֲלֵיהֶם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ [בֶּן לֵוִי] אוֹמֵר: [כָּל הָרָגִיל לַעֲשׂוֹת צְדָקָה], (זוכה לבנים) [הַוְיָין לוֹ] בַּעֲלֵי חָכְמָה, בַּעֲלֵי עֹשֶׁר, בַּעֲלֵי הַגָּדָה. בַּעֲלֵי חָכְמָה, דִּכְתִיב: "יִמְצָא חַיִּים". בַּעֲלֵי עֹשֶׁר, דִּכְתִיב: "צְדָקָה". בַּעֲלֵי הַגָּדָה, דִּכְתִיב: "וְכָבוֹד", כְּתִיב הָכָא: "וְכָבוֹד", וּכְתִיב הָתָם: (משלי ג׳:ל״ה) "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ".

יא תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יֵשׁ (פתחון פה) [לוֹ] לְבַעַל הַדִּין לַהֲשִׁיבְךָ וְלוֹמַר לְךָ: אִם אֱלֹהֵיכֶם אוֹהֵב עֲנִיִּים [הוּא], מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְפַרְנְסָן? אֱמֹר לוֹ: כְּדֵי (להנצל) [שֶׁנִּצֹּל] אָנוּ בָּהֶם מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. וְזוֹ שְׁאֵלָה שָׁאַל טוּרְנוּסְרוּפוּס (הרשע) אֶת רַבִּי עֲקִיבָא: אִם אֱלֹהֵיכֶם אוֹהֵב עֲנִיִּים [הוּא], מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְפַרְנְסָן? אָמַר לוֹ: כְּדֵי (להנצל) [שֶׁנִּצֹּל] אָנוּ בָּהֶם מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. אָמַר לוֹ: אַדְרַבָּה, זוֹ שֶׁמְּחַיְּבָתָן לַגֵּיהִנֹּם! אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁכָּעַס עַל עַבְדּוֹ, וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, (וגזר) [וְצִוָּה] עָלָיו שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתוֹ. וְהָלַךְ אָדָם אֶחָד וְהֶאֱכִילָהוּ וְהִשְׁקָהוּ. לִכְשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ, (הלא) [לֹא] כּוֹעֵס עָלָיו? וְאַתֶּם קְרוּיִים 'עֲבָדִים', דִּכְתִיב: (ויקרא כ״ה:נ״ה) "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים". אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְצִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא לְהַאֲכִילוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתוֹ, וְהָלַךְ אָדָם אֶחָד וְהֶאֱכִילָהוּ וְהִשְׁקָהוּ. לִכְשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ, מְשַׁגֵּר לוֹ דּוֹרוֹן, וְאָנוּ קְרוּיִם 'בָּנִים', שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים י״ד:א׳) "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם". אָמַר לוֹ: אַתֶּם קְרוּיִם 'בָּנִים', (ואתם) [וּ]קְרוּיִם 'עֲבָדִים'. בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, [אַתֶּם] קְרוּיִם 'בָּנִים', וּבִזְמַן שֶׁאֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם [אַתֶּם] קְרוּיִים 'עֲבָדִים'. וְעַכְשָׁיו אֵין אַתֶּם עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (ישעיהו נ״ח:ז׳) "הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת". אֵימָתַי "וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת"? (בזמן הזה) [הָאִידְנָא]! וְקָאָמַר: "הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ".

יב דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם: כְּשֵׁם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כָּךְ חֶסְרוֹנוֹתָיו [שֶׁל אָדָם] קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה. זָכָה, "הֲלֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ". לֹא זָכָה, "וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת". כִּי הָא דִּבְנֵי אַחְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, חָזָא לְהוּ בְּחַלְמָא דְּבָעוּ לְמִיחְסַר שִׁבְעָה מֵאָה דִּינָרִין, עֲשִׂינְהוּ וְשָׁקַל מִינַיְהוּ לִצְדָקָה, פּוּשׁ גַּבַּיְהו שִׁיבְסַר דִּינְרֵי, כִּי מָטָא מַעֲלֵי יוֹמָא דְּכִפּוּרֵי, שָׁדְרוּ דְּבֵי קֵיסָר (שקלינהו,) [נַקְטִינְהוּ]. אָמַר לְהוּ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: לָא תִּדְחֲלוּ, שִׁיבְסַר דִּינְרֵי גַּבַּיְכוּ שַׁקְלִינְהוּ מִינַיְכוּ. אַמְרֵי לֵיהּ: מְנָא יָדַעְתְּ? אָמַר לְהוּ: (הכי) חֲזָאִי לְכוּ בְּחַלְמָא. אָמְרוּ לֵיהּ: אַמַּאי לָא אָמַרְתְּ לָן? דְּנִיתְבִינְהוּ. אָמַר לְהוּ: אֲמִינָא, כִּי הֵיכִי דְּתַעַבְדוּ מִצְוָה לִשְׁמָהּ. רַב פָּפָּא הֲוָה קָא סָלִיק בְּדַרְגָא, אִישְׁתַּמִיט כַּרְעֵיהּ, בָּעִי לְמֵיפַּל, (חלש דעתיה) אָמַר: הַשְׁתָּא כֵּן אִיחַיֵּיב מַאן דְּסַנִי לָן כִּמְחַלְּלֵי שַׁבָּתוֹת וּכְעוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. אָמַר לֵיהּ חִיָּא בַּר רַב מִדִּפְתִּי לְרַב פָּפָּא: שֶׁמָּא עָנִי בָּא לְיָדְךָ וְלֹא פִּרְנַסְתּוֹ? דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: כָּל הַמַּעֲלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. כְּתִיב הָכָא: (דברים ט״ו:ט׳) "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל". וּכְתִיב הָתָם: (שם יג) "יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל". מַה לְּהַלָּן עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אַף כָּאן עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.

יג תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי: כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שָׁלוֹם גָּדוֹל וּפְרַקְלִיטִין גְּדוֹלִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ט״ז:ה׳) "כֹּה אָמַר ה': אַל תָּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ, וְאַל תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד, וְאַל תָּנֹד לָהֶם, כִּי אָסַפְתִּי אֶת שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה, נְאֻם ה', אֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים". "חֶסֶד", זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים. "רַחֲמִים", זוֹ צְדָקָה. תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה צְדָקָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו נ״ו:א׳) "כֹּה אָמַר ה': שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה, כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא, וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת". הוּא הָיָה אוֹמֵר: עֲשָׂרָה דְּבָרִים קָשִׁים נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם; הַר קָשֶׁה, בַּרְזֶל מְחַתְּכוֹ. בַּרְזֶל קָשֶׁה, (אש) [אוּר] מְפַעְפְּעוֹ. (אש) [אוּר] קָשֶׁה, מַיִם מְכַבִּין אוֹתוֹ. מַיִם קָשִׁים, עָבִים סוֹבְלִים אוֹתָן. עָבִין קָשִׁים, רוּחַ מְפַזַּרְתָּן. רוּחַ קָשָׁה, גּוּף סוֹבְלוֹ. גּוּף קָשֶׁה, פַּחַד שׁוֹבְרוֹ. פַּחַד קָשֶׁה, יַיִן מְפִיגוֹ. יַיִן קָשֶׁה, שֵׁנָה מְפַכַּחְתּוֹ, וּמִיתָה, קָשָׁה מִכֻּלָּם. וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מִן הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי י׳:ב׳) "וּצְדָקָה תַּצִיל מִמָּוֶת".

יד דָּרַשׁ רַבִּי דּוֹסְתָּאִי בְּרַבִּי יַנַּאי: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אָדָם מֵבִיא דּוֹרוֹן [גָּדוֹל] לַמֶּלֶךְ, סָפֵק מְקַבְּלִים אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ, [סָפֵק אֵין מְקַבְּלִים אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ], וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר: מְקַבְּלִים אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ, סָפֵק רוֹאֶה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, סָפֵק אֵינוֹ רוֹאֶה [פְּנֵי הַמֶּלֶךְ]. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, אָדָם נוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי, זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים י״ז:ט״ו) "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ". רַבִּי אֶלְעָזָר יָהִיב פְּרוּטָה לֶעָנִי, וְהָדַר מַצְלִי, אָמַר: (כתיב) [דִּכְתִיב]: "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ". מַאי "אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ"? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּנַדְּדִין שֵׁנָה מֵעֵינֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׂבִּיעָן מִזִּיו הַשְּׁכִינָה לָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: (משלי י״ט:י״ז) "מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל"? אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי־אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ, כִּבְיָכוֹל, "עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה".

טו אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: (אמר) רַבִּי יוֹחָנָן [רָמִי], כְּתִיב: (משלי י״א:ד׳) "לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". וּכְתִיב: (שם י) "לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". שְׁתֵּי צְדָקוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? אַחַת שֶׁמַּצֶּלֶת מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, וְאַחַת שֶׁמַּצֶּלֶת מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה. וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁמַּצֶּלֶת מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם? הַהוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ 'עֶבְרָה', דִּכְתִיב: (צפניה א׳:ט״ו) "יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא". וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁמַּצֶּלֶת מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה? נוֹתְנָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי נוֹתְנָהּ. נוֹטְלָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי נוֹטְלָהּ. נוֹתְנָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי נוֹתְנָהּ, לְאַפּוּקִי מִדְּמַר עוּקְבָא. נוֹטְלָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי נוֹטְלָהּ, לְאַפּוּקִי מִדְּרַבִּי אַבָּא. וְאֶלָּא הֵיכִי לִיעָבִיד? לֵיתְבָהּ לְאַרְנְקִי שֶׁל צְדָקָה. מֵיתִיבִי: מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִהְיוּ לוֹ בָּנִים [זְכָרִים]? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יְפַזֵּר מָעוֹתָיו לָעֲנִיִּים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ (בן קרחה) אוֹמֵר: יְשַׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ בִּדְבַר מִצְוָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: לֹא יִתֵּן אָדָם פְּרוּטָה לְתוֹךְ אַרְנְקִי שֶׁל צְדָקָה, אֶלָּא אִם כֵּן מְמֻנֶּה עָלֶיהָ כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן. כִּי קָאַמְרִינָן, דִּמְמֻנֶּה עָלֶיהָ כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בַּמֶּה תְּרוֹמֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל? אָמַר לוֹ: בְּ'כִי־תִשָּׂא'. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: שָׁאֲלוּ אֶת שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, עַד הֵיכָן כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה? אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מַה פֵּרַשׁ דָּוִד אַבָּא: (תהילים קי״ב:ט׳) "פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד". (רבא) [רַבִּי אַבָּא] אָמַר: מֵהָכָא: (ישעיהו ל״ג:ט״ז) "הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ, לַחְמוֹ נִתָּן, מֵימָיו נֶאֱמָנִים". מַאי טַעְמָא "מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ"? מִשּׁוּם דְּ"לַחְמוֹ נִתָּן וּמֵימָיו נֶאֱמָנִים".

טז וְאָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: שָׁאֲלוּ אֶת שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, אֵי־זֶהוּ בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא? אָמַר לָהֶם: כָּל (ישעיה כד) שֶׁ"כְּנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד". כִּי הָא דְּיוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, (בן לוי) חָלִישׁ וְאִיתְנְגִיד. אָמַר לֵיהּ אֲבוּהָ: מַאי חָזִית? אָמַר לֵיהּ: עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי; עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה. אָמַר לֵיהּ: עוֹלָם בָּרוּר רָאִיתָ. (אמר ליה) וַאַנָן, הֵיכִי (איתנן) [חֲזִתִינָן]? אָמַר לֵיהּ: כִּי הֵיכִי (דאיתנן) [דְּחַשְׁבִינָן] הָכָא, (איתנן) [חַשְׁבִינָן] הָתָם. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: הֲרוּגֵי מַלְכוּת אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּמְחִצָּתָן. מַאן נִינְהוּ? אִילֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו, מִשּׁוּם הֲרוּגֵי מַלְכוּת, וְתוּ לָא? פְּשִׁיטָא, (דהא איכא מעשים טובים) בְּלָאו הָכִי נַמִּי?! אֶלָּא הֲרוּגֵי לֹד.

יח אִיפְרָא הוּרְמִיז, אִימֵּיהּ דִּשְׁבוּר מַלְכָּא, שַׁדְּרָה אַרְבַּע מְאָה (ארנקידִּינְרֵי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמִי, וְלָא קַבְּלִינְהוּ. (שדרתינוה) [שַׁדְרִינְהוּ] לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, וְקַבְּלִינְהוּ [מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת. שָׁמַע רַבִּי אַמִי, וְאִיקְפַּד. אָמַר: לֵית לֵיהּ: (ישעיהו כ״ז:י״א) "בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ תִּשָּׁבַרְנָה, נָשִׁים בָּאוֹת מְאִירוֹת אוֹתָהּ". וְרָבָא? מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת. וְרַבִּי אַמִי נַמִּי, מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת? דְּאִיבָּעִי לֵיהּ לְמִפְלְגִינְהוּ לַעֲנִיֵּי גּוֹיִים. וְרָבָא נַמִּי, לַעֲנִיֵּי הַגּוֹיִים יַהֲבִינְהוּ. וְרַבִּי אַמִי דְּאִיקְפַּד, הוּא דְּלָא סַיְמוּהָ קַמֵּיהּ]. תַּנְיָא: אָמְרוּ עָלָיו עַל בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק, שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה, פַּעַם אַחַת בָאתָה אִשָּׁה (אחת ועמדה) לְפָנָיו בִּשְׁנֵי בַּצֹּרֶת. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה, אֵין בַּקֻּפָּה שֶׁל צְדָקָה כְּלוּם. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אִם אֵין אַתָּה מְפַרְנְסֵנִי, הֲרֵי אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָּנֶיהָ מֵתִים. עָמַד וּפִרְנְסָהּ מִשֶּׁלּוֹ. לְיָמִים חָלָה (בנימין הצדיק) וְנָטָה לָמוּת, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה אָמַרְתָּ: כָּל הַמְּקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא, וּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק, שֶׁהֶחֱיָה אִשָּׁה וְשִׁבְעָה בָּנֶיהָ, יָמוּת בְּשָׁנִים מוּעָטוֹת [הַלָּלוּ? מִיָּד קָרְעוּ לוֹ גְּזַר דִּינוֹ], תָּנָא: הוֹסִיפוּ לוֹ עַל שְׁנוֹתָיו עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנִים.

יט תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּמוֹנְבַּז הַמֶּלֶךְ שֶׁבִּזְבֵּז אוֹצְרוֹתָיו וְאוֹצְרוֹת אֲבוֹתָיו בִּשְׁנֵי בַּצֹּרֶת, וְחָבְרוּ עָלָיו אֶחָיו וּבֵית אָבִיו. אָמְרוּ לוֹ: אֲבוֹתֶיךָ גָּנְזוּוְהוֹסִיפוּ עַל שֶׁל אֲבוֹתָם. וְאַתָּה, (בזבזת) אוֹצְרוֹתֶיךָ וְאוֹצְרוֹת אֲבוֹתֶיךָ [מְבַזְבְּזָם]? אָמַר לָהֶם: אֲבוֹתַי גָּנְזוּ (אוצרות) לְמַטָּה, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי (אוצרות) לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים פה) "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף". אֲבוֹתַי גָּנְזוּ בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם פט) "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ". אֲבוֹתַי גָּנְזוּ דָּבָר שֶׁאֵין עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ג׳:י׳) "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב, כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ". אֲבוֹתַי גָּנְזוּ אוֹצְרוֹת מָמוֹן וַאֲנִי גָּנַזְתִּי [אוֹצְרוֹת] נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי י״א:ל׳) "פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם". אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לַאֲחֵרִים, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כ״ד:י״ג) "וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה". אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו נ״ח:ח׳) "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ".