שער שלישי - שער עבודת האלוהים · פרק ז
ומה ששאלת על המעוטה שבעבודות האלהים שאין אדם יוצא ידי חובתו בפחות ממנה ותתחייב לו בה התמדת טובתו עליו הם י׳ ענינים
מהם שלא ישימנה סבה להמרותו (ס״א שלא ישימה סיבה ועילה לחטאתיו ולהכעיס בוראו כי מרוב עסקיו ברבות הטובה לו יתרשל בשבח ובהודאה ובעבודה)
ומהם שיזכיר טובות האלהים בלשונו תמיד וירבה להודות לו ולשבחו בלבו עליה ובנראה מדבריו
ומהם שלא תהיה נמבזה ומעוטה בעיניו
ומהם שלא יתלה בזולתו אם תהיה ע״י אמצעי שיודה האמצעי ויתעלם מהודות הבורא עליה.
ומהם שלא יתפאר בה ויעלה על דעתו כי בכחו לקחה ובחכמתו במה שהוא ראוי לה
ומהם שלא יעלה במחשבתו שיתמידה בהשתדלותו בה ושתאבד ממנו אם יתעלם ממנה.
ומהם שלא יבזה מי שחסר הטובה ההיא ויראה את עצמו טוב ממנו לפני האלהים ושמא האלהים מנסה אותו בה להראות מה שנסתר בו מרוע המצפון ותשיאהו הטובה ויהיה כל חסר טוב טוב ממנו לפני האלהים.
ומהם שיהיה לבבו שלם עם האלהים בכונתו ובהכנעו ואם לא יוסיף במעשהו על מה שהיה בתחלה ולא הוסיף בהודאה ובשבח יתמיד על מה שהיה בו וישתדל לכוין את לבו במעשהו לאלהים ואל תהיה הטובה גורמת לקצר ממעשהו הראשון ולטרוד אותו מהוסיף בכונתו לאלהים.
ומהם להיות עינו תמיד על מי שהוא למטה ממנו ברוב הטובות לא על מי שהוא למעלה ממנו וכן ראוי לו להיות עינו תמיד על מי שהוא מרבה בעבודת האלהים יותר ממנו כדי שישתדל לעלות אל מעלתו ואל יביט למי שהוא ממעט בה יותר ממנו ויתגאה במעשהו ויתעלם ממנו.
ומהם שלא ישיאהו אורך סתר הבורא יתעלה עליו ואורך אפיו לו כדי שיהיה בטוח מקצפו וימרה אותו
כי כל מה שהגיעו דבריהם אלינו מן הקדמונים שעברו וראינו מן הנמצאים עמנו שהטיב להם האלהים במיני הטובות ונטו מעבודת האלהים אל המרותו לא נכשלו אלא במה שספרתי לך וזה גלוי ומפורסם בספרי הנביאים ע״ה בכל דור ודור והם כל מפסידי השער השלישי הזה אשר כוונתנו בו ביאור חיוב קבלת עבודת האלהים
ומי שלא יכול להוסיף בעבודת האלהים ברבות טובותיו ויוכל לקבל מה שזכרתי לש״ש יהיה ראוי להתמדת הטובה לו המיוחדת לו ואם יסירנה ממנו יהיה לאחד משני דברים או למחות בזה עון שקדם לו או לשלם לו בעוה״ב תמורתה מה שהוא גדול ויקר ממנו ועודף עליה הרבה: