סיום זמן האסור לנישואין – ל"ג-ל"ד

בני אשכנז נוהגים היתר נישואין ביום ל"ג לעומר, ונחלקו הפוסקים אם מותרים כבר להינשא בליל ל"ג (אחר השקיעה) לעומר או רק מיומו, ולמעשה מי שהוא מבני אשכנז ומיקל לישא אשה בליל ל"ג לעומר (אחר צה"כ), יש לו על מי שיסמוך. (חזו"ע יו"ט עמ' רנג-ו) [ובמקרה זה מותר החתן בתספורת, וכן קרוביו וקרובי הכלה ממדרגה ראשונה בסמוך לערב, ואף מותר החתן לבדו להסתפר לכבוד השבת אופרויף, ובכל ימי השבע ברכות - אוצר השיער עמ' רא-רח) בני ספרד מותרים רק ביום ל"ד לעומר והלאה, ויש לרושמי נישואין להקפיד שלא לרשום לנישואין מי שהוא מבני ספרד קודם יום ל"ד לעומר. ובדיעבד אם עבר ונרשם וחילק הזמנות יקימו את החתונה בליל ל"ג לעומר. (חזו"ע יו"ט עמ' רנו) ובשנה שחל ל"ג לעומר ביום שישי: אף בני ספרד יכולים מלכתחילה להינשא בליל שישי אם עדיין לא קיים פו"ר. (שו"ת התשבץ ח"א סי' קעח, חזו"ע יו"ט עמ' רסז, שו"ת יחוו"ד ח"ד סי' לב)