מהו גדר תער, ומהו מספריים כעין תער

כבר בשיטות הראשונים מצינו לשונות שונים המורים על מחלוקת שורשית מהו גדר תער [ונסכמם כאן בקצרה]: יש הסוברים שתער היינו גילוח שורש השערה מעיקרה [דהיינו תחת העור והבשר בכמה עשיריות המילימטר] ורק כשגילח צמוד ממש לשורש השערה או הוריד חלק משורשה נחשב להשחתה (הרא"ש נזיר מ., תוס' נזיר לט: ת"ר אין, ובד"ה ר' יונתן, ובד"ה כל שהוא, ובד"ה ובתער, הכתב והקבלה במדבר פרק ו ד"ה תער לא יעבור, תפארת ישראל יכין מסכת נזיר פרק ו מ"ג ד"ה חייב, קרבן אהרן מצורע פרשה ב תחילת פרק ב, פסקי רי"ד מכות כא., ערוך לנר מכות דף כא. בשם הר"ן, ילקוט שמעוני פר' נשא רמז תש"י ד"ה איש כי יפליא, סמ"ק מצווה ע \עא, וכעי"ז כ' הכלבו סימן צז ס"ב, ורבינו ירוחם נכ"ח ח"ב עמ' רל ע"ג), ויש הסוברים שבאופן שהשערה נקצצה תחת גובה העור והבשר [ולא נרגשת השערה כלל בהעברת היד כלפי הפך גדילתה], כבר נחשב להשחתה, (נימוק"י מכות דף ג:, ר' יונתן מלוניל על הרי"ף מכות ד., ולפי דפי הרי"ף משניות דף ג:, שטמ"ק נזיר נח: ד"ה ומשני, רש"י שם נח:, ר' אברהם מן ההר מהדו' בלוי נזיר נח: ד"ה כל גופו, כלבו סי' קמה ד"ה ובמסכת נזיר, תפארת ישראל יכין מכות פ"ג אות לג, תרומת הדשן סי' רצה, ריטב"א מכות כא. ד"ה ופאת זקנם, ס' הון ועשיר מס' כלים פי"ג, ב"ח סי' קפא סק"ט בסופו, פרישה קפא סעיף ג', ורש"י נזיר נח:, כמת אדם שער איסור והיתר כלל פט סעי' טז, ש"ך סימן קפא סק"ב, סי' קע ס"א).